יב. סדרת גשם-שלום-משכן

היום משה כתב באנגלית דבר תורה שאמרנו מזמן על בחקתי – שלאחר "אם בחקתי תלכו" (לפי רש"י – "שתהיו יגעים בתורה") יש ג"פ "ונתתי" – "גשמיכם [בעתם]", "שלום [בארץ]", "משכני [בתוככם]". זה מהדוגמאות היפות של עולמות-נשמות-אלקות. הכל כלול ב"גשמיכם", כי גשמיכם-שלום-משכני ר"ת גשם. כל זה קשור ל-ל"ג בעומר, שחל בפרשת "בחקתי". יש בזה כמה רמזים חלקים, הראשון הוא שזה הפרשה ה-לג – "גל עיני". הרמז השני, שבפסוק הראשון יש בדיוק לג אותיות. הרמז השלישי, ש"אם בחקתי" = לג במשולש (שכך סופרים את הספירה, "היום שלשה ושלשים יום" – תוספת של עוד 33, ולא יום ה-33).

עוד רמז, שכנראה שבזמנו לא אמרנו וממילא זה לא כתוב: בסוף כתבת שיש פה שלש דרגות של עולמות-נשמות-אלקות. במקור כתוב גשמיכם-שלום-משכני, וזה עושה משולש יפה שיש בו כל מיני סודות:

ג

ש  מ

י  כ  ם

ש  ל  ו  ם

מ  ש  כ  נ  י

אבל אתה כתבת גשם-שלום-משכני, ולפי זה צריך לתקן ל:גשם-שלום-משכן – ר"ת גשם – בלי האותיות הנוספות בסוף. זה סדרה עולה: 343, 376, 410. ההפרש הראשון, בין גשם ל-שלום, הוא 33 – לג. רמז חלק – יותר מורכב מהקודמים, אבל חלק מאד. מ-שלום ל-משכן צריך להוסיף 34, לכן חיכיתי עם זה עד אחרי שנספור לד לעומר (בצירוף עם זה שלא נשארת בחלק הזה בשיעור...). בסיס הסדרה הוא 1, הכל מובל על ידי "היום יום אחד לעומר" (המספר הקודם בסדרה – 311 = איש = שבט = רפאל וכו'). בדרך כלל סדרה, גם כשהכל עולה, אין מספרים לפני או לפחות מעט מספרים לפני. כאן היות שהבסיס זה אחד יש הרבה מספרים קודם. אם עושים את זה למפרע, שזה הכי מענין, יש בדיוק 13 מספרים לפני גשם ("גשם נדבות תניף אלהים", סוד תחית המתים והגילוי של שבעתים כאור שבעת הימים, ז בחזקת 3 = גשם). זה בא מ-יג מדות הרחמים. לפני הגשם יש בדיוק 13 מספרים חיוביים [יש עוד 19 מספרים שליליים לפניהם כאשר כל הסדרה היא סדרה של חן נקבי מסביב לפעמיים מינוס 185 (הספירה של יום אחד לעומר מעלה את המינוס 185 למינוס 184 וכו', שני המינוס 185 מקבילים, לפי זה, ליום טוב ראשון של פסח, טו בניסן, ול"אך ביום הראשון וגו'", יד בניסן, וד"ל), סוד שע נהורין המתחלקים לב"פ אל בריבוע = 185 = אני לדודי ודודי לי וכו', הכל כמו שהוא לפני הצמצום, סוד המספרים השליליים בכלל, כמבואר במ"א, וד"ל]. אחרי משכן יש א"ס מספרים, אבל זה שיש לפני בדיוק 13 (חיוביים) זה יפהפה.

המספר הראשון (החיובי) זה 5 והשני זה 25 (5 ברבוע) – ההפרש הראשון זה 20 (נמצא שהמספר 25 מקביל ליום העשרים לעומר, יסוד שבתפארת, אך ה-5 המקורי מקביל ליום ה-יט לעומר, הוד שבתפארת, וד"ל). מתחיל מ-ה של אברהם ואז כה ("כה יהיה זרעך"). היות שיש רבוע על ההתחלה מתבקש לחפש עוד רבועים בסדרה. הרבוע הבא – לא בדקתי מה השלישי, זה רחוק – זה 26 ברבוע, 676.

אחר כך, אם לוקחים את הסדרה עוד 13 מספרים מ-גשם והלאה (כמו שהיה לפני גשם), שיהיו 26 מספרים (שביניהם 26 ברבוע), אז יש חמישים אחוז שיש ממוצע (הסכום של הכל חייב להתחלק ב-13, אבל לא חייב להיות זוגי) וכאן זה יוצא זוגי, 9230 – הממוצע הוא ספירה. יש פה איזה סוד של הספירה, ספירת העומר. והנה, אם מדלגים מה-5 המקורי 13 מספרים לפי הסדר (ה'חצי' הראשון של ה-26 הנ"ל) מקבלים 4407 = 39 ( 3 פעמים 13) פעמים 113, סוד פלג (שם נרדף לקוטר העגול). נמצא שהיחס בין ה'שלם' של ה-26 לבין ה'חצי' הוא שליש של 355 חלקי 113, היחס הקרוב ביותר (במספרים פחות מ-1000 ועוד) לערך המדויק של פאי, כמבואר באריכות במ"א (והוא דומה בכך לחשבון המפורסם של קוה חלקי קו, הכתיב חלקי הקרי הכתוב בים של שלמה בתיאור היחס בין היקפו לקוטרו, שגם הוא דווקא שליש פאי בקירוב, אך הקירוב כאן הוא הרבה יותר כנודע). ועוד, רק שבעת המספרים האחרונים של ה-26 עולים מב פעמים פלג, ודוק (נמצא שכל ה-26 חלקי ה-7 האחרונים שלהם = 26 חלקי 42, שם הוי' חלקי שם מב, פעמיים פאי, ודוק).

בכל אופן, יש כאן עוד גל חשוב בתחילת פרשת בחקתי. אם זה היה לינארי, שכל ההפרשים היו גל, זה פחות חשוב מהממצא שראינו. לכן העיקר זה גשם ו-גל, כמו "הוי' מלך גאות לבש", ר"ת ים-גל, גל יוצא מהים, וכך כאן יש גשם ו-גל, והגל של הגשם מביא לשלום, ומשם עוד לד להגיע למשכן. מעולמות לנשמות זה גל, "גל עיני", ואחר כך לד, הספירה של היום, מביאה לאלקות. זה ווארט תוספת לחידוש.