קרח – "כעין הקרח הנורא", רקיע הבינה

עוד פירוש לשם קרח שזה "כעין הקרח הנורא". משמעות זו היא הראשונה המופיעה בתורה לשרש קרח – "וקרח בלילה": "ביום אכלני [= 169, 13 בריבוע] חרב [= 210, 3 פעמים 70, משולש 20] וקרח בלילה" = 770 = 10 פעמים "בלילה" (= חלק המילוי של "קח לך סמים" = בית משיח וכו'), החרב והקרח אכלו את "יעקב מלבר" ובכך העלוהו לדרגת "משה מלגאו" הניצל מחרב פרעה והמנצח את קרח וכל עדתו. אם כן, אף שאפשר לחשוב שקרח זה קר-חם, מה ששולט אצלו זה הקור, הקרח. בזכות ה-ח הבעל שם טוב היה יכול לקחת קרח ולהדליק ממנו נר כשהולך לשבור הקרח ולטבול במקוה. הרקיע של הקרח זה בינה, מאד מתאים לנ"ל על קטרת ובינה. גם שמואל, שממנו יוצא שרש קרח, זה מבינה. גם שמואל האמורא זה בינה, כמוסבר אצלנו הרבה מאד פעמים. [כמו קר-חם, קרח זה גם משחק של קרוב-רחוק, מתחיל קר כמו קרוב (אם מחליפים ח של קרח באטב"ח זה קרב), אבל זה אותיות רחֹק (וגם חקר, לשון חקירה, הוא היה בעל חקירה, חקרן גדול, במיוחד בזכויות האדם). הכחות שפועלים אצלו זה מי לקרב ומי לרחק. הוא רוצה להתקרב. זה גם מה שמשה רבינו משיב לו: "וידבר אל קרח [אותיות רחק] ואל כל עדתו לאמר בקר [אותיות קרב] וידע הוי' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר [בחר אותיות חרב הנ"ל] בו יקריב אליו" – קרח חושב שראוי לו להתקרב. רק שפגם, מי שיש לו פוטנציאל של התקרבות ופוגם את זה הופך להיות רחוק. גם מרחוק יש תיקון, "מרחק הוי' נראה לי", לכן סוברים שיש לו חלק לעולם הבא. זה מה שבתוך התהום, בשאול תחתית, אומר "משה אמת ותורתו אמת ואנו בדאים"].

השתבחות קרח ביחוסו; יצהר-קהת-לוי – חכמה-בינה-דעת

אמרנו שמשה הוא סוד השמן וקרח הוא סוד הקטרת, אבל קרח אומר שהוא "בן יצהר" – אני (הבן של) השמן. לקח לעצמו כל היחוסים שבתחלת הפרשה. על משה לא כתוב אף פעם יחוס כזה, מלמטה למעלה, אלא רק יחוסו מלמעלה למטה. "ויקח" זה "ואתפלג" – מפלגה – ובשביל זה צריך לקחת את האבא והסבא וכו'. הראשון שלוקח זה האבא, יצהר, שזה שמן. חז"ל דורשים "קהת" מלשון הקהית שינים, הקהה את שיניו, זה דינים מבינה (קהת = שרה, "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה" לגרש את האמה הזאת ואת בנה). לוי זה מלשון "הפעם ילוה אישי אלי", זה זיווג, זה דעת. אז יצהר-קהת-לוי זה חב"ד. לכן גם טעם שהתיקון זה מרדכי, שגם בו כתוב נוסח כזה של יחוס שלשה דורות כמו קרח: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני". זה ממש בול. יאיר זה יצהר, שמן למאור. שמעי זה בינה, שמיעה. קיש זה להקיש על דלתות שמים לעורר רחמים שזה דעת. זה כתוב בפירוש שיאיר-שמעי-קיש זה חב"ד, וכך כאן זה יצהר-קהת-לוי. חוץ מזה, בחסידות הרבה פעמים דורשים "בן" לשון מבין. קרח אומר שאני מבין ביצהר, מבין בחסידות, בשמן של התורה, ברזין דרזין דאורייתא. הוא יודע איפה לפתוח. אחר כך אומר שמבין ב-קהת = דין אמת = הלכה למעשה. הכל זה "מינה דינין מתערין". אומר שאני גם מבין בנגלה, הכי חריף בנגלה (אם יש לך קושיא בלימוד נגלה או שאתה זקוק לפסק הלכה – תשאל אותי!). גם אני קודם הולך לימין, לומד קודם יצהר ואז קהת – חסידות לפני התפלה ואחר כך לימוד גמרא. אחר כך בן לוי, מבין בעשית יחודים בתפלה, "הפעם ילוה אישי אלי". זה שהמקובלים קוראים לזה מכוון – לא רק מקובל אלא גם מכוון (כמו בחב"ד ההבדל בין "משכיל" ל"עובד").

עוד על 'תחרות' קרח במשה בענין היחוס

עוד משהו בענין זה (שודאי כתוב אצלנו בשנים עברו): קרח אומר שאני הבן של יצהר. קרח יצהר = תריג. אני הקטרת, אני כולל את כל תריג מצוות התורה. מה שקוראים לך משה רבינו, שעולה תריג – אני לא קורא לך משה רבינו (ואפילו אם כן, אני ודאי לא נותן לך את ה-י ברבינו, להודות שיש לך נביעת האין סוף, כנודע מהבעל שם טוב, אלא כותב על פי דקדוק פשוט משה רבנו בלי י שאינו עולה תריג!), זה לא מקובל עלי. אבל בטוח שאני קרח בן יצהר. קרח יצהר קהת = 1118 = "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". קרח אומר למשה – אין לך מה להתחרות איתי. אם מצרפים את לוי ל"ואהבת את הוי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (1644) מקבלים 1690 = י"פ יג ברבוע = הוי' פעמים א-דני. אם מחברים את זה ל-1118 = 2808 = אהבה פעמים יראה = הוי' פעמים קח (והיינו מה שאמרנו קודם שקרח טוען שלא רק שאני יותר שביעי ממך אלא שאני גם יותר 26 ממך!).