חיפוש בתוכן האתר

כד תמוז תשס"ט - ברית ליוסף יצחק הכהן בר שלום - דף 2 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כד תמוז תשס"ט - ברית ליוסף יצחק הכהן בר שלום
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
Page 8
Page 9
Page 10
כל הדפים

חלוקת תריג מצוות אצל הרס"ג

אם יש משהו שכלי עמוק בכל ספרות הרמב"ם – בדומה למורה נבוכים, המאוחר עוד יותר (נכתב אחרי היד החזקה) – זה השרשים האלה (לפי תקנת הרבי בעיקר נשים לומדות את ספר המצוות, אך גברים שלא לומדים אותו מפספסים – זה פספוס כל היסוד המלמד איך קובעים בכלל מה נמנה כמצוה). כללים אלה הם משהו הלכתי עם שכל עמוק של הרמב"ם, שגם מתווכח חזק מאד עם כל אלה שקדמו לו, וכמעט עושה מהם לעג וקלס שכלי – מה פתאום אתה לוקח מצוה דרבנן ועושה ממנה מצוה דאורייתא?! אחד הדברים שהכי 'צוחק' על הקודמים, שאצל הראשונים כמו אצל הרס"ג והבה"ג, חוץ מחלוקת רמח ו-שסה יש גם עא עונשי מיתה. בספר המצוות של הרס"ג הוא כותב כמובן שיש רמח ו-שסה, אבל החלוקה אצלו לא בדיוק כזו. חלוקת הרס"ג היא ל-200 מ"ע המוטלות על היחיד ו-277 (זרע) מל"ת המוטלות על היחיד. ביחד יש 477 מצוות המוטלות על היחיד. בנוסף יש עא עונשים – עונשי מיתה – שמוטלים על הציבור (כנגד עא זקני סנהדרין גדולה, ע זקנים והמופלא שעליהם, כי בסופו של דבר אפשר לתת עונש מות רק מכח סנהדרין גדולה אפשר לתת עונש מות). עא המיתות מתחלקות ל-7 סוגים שונים ("כל השביעין חביבין", "'ואהבת לרעך כמוך' – ברור לו מיתה יפה"): ארבע מיתות בית דין, כרת, מיתה בידי שמים, הגונב את הקסוה והבועל ארמית קנאין פוגעין בו (מדין תורה, ועל אף שזו "הלכה ואין מורין כן" – ו"קנאין פוגעין בו" זה דווקא תוך כדי המעשה, ולא עונש אחרי החטא – הוא מכניס דינים אלו כשתי מצוות מדאורייתא בין עא המיתות). "בועל ארמית קנאין פוגעין בו" הוא מעשה פינחס, שמזכירים בתחלת כל ברית – "הנני נותן לו את בריתי שלום" (וזה מתאים במיוחד למשפחת קנאים, לכהנים). יש עוד "קנאין פוגעין בו" במשנה, "המקלל בקוסם", שמשום מה הוא לא מביא (ויש בכך אריכות שאין כאן מקומה). בכל אופן, בין עא עונשי מיתה הוא כותב שיש שנים שהם דין "קנאין פוגעין בו". סה"כ, אם כן, יש שבעה סוגים. בנוסף ל-477 מצוות ו-71 מיתות יש עוד 65 'פרשיות' המוטלות על הציבור (סה"כ 136 דברים המוטלים על הציבור – הצירוף הנמוך ביותר של הספרות 613). כך מחלק הרס"ג את תריג מצוות, אך כמובן שבתוך קול המצות של הצבור יש גם חלוקה של עשה ול"ת (48 עשה ו-88 ל"ת), ולכן בסוף הוא מגיע לחלוקת רמח ו-שסה.

[סדרה ריבועית בחלוקת המצוות

ובדרך רמז: אם רוצים לעשות סדרה ריבועית לפי סיעה זו במוני המצוות, במקום החלוקה הפשוטה ל-רמח ו-שסה, החלוקה היא ל-136, 200, 277. זו סדרה מסודרת בצורה מופתית, שבסיסה 13. את הכל מובילה כאן אהבה, זה הזרם המוביל. סדרה מסודרת היינו שיש בה מספרים גם לפני, וכאן אחורה: 85 (ה-קול יוצא מה-פה), 47 (אצלנו זה בטול ובקבלה זה יחו"ע הוי'-אהיה), 22, 10 – ומכאן מתחיל לעלות, 11 וכו'. המספר התחתון זה 10 ואח"כ 22, י ספירות בלי מה ו-כב אותיות יסוד – הסדרה לקוחה מס"י, הספר עליו כתב הרס"ג את הפירוש הראשון. מגיעים ל-תריג מצוות מתוך עשר ספירות, שהן בעצם עשרת הדברות, ודרך 22 האותיות – בשביל זה צריך את ה-ט של כבוד הורים בפעם השניה – 47 ו-85, ואז באה החלוקה ל-3 של המצוות – קול, עצם, זרע. לפי זה יש שבעה מספרים בסדרה עד להשלמת ה-תריג, 4 מספרים לפני ההתחלה, "כל השביעין חביבין". סה"כ = 777, אז ממוצע כל מספר הוא פלא. רואים שזו סדרה יפהפיה. ששת הראשונים עולים 500= פרו ורבו. זה אומר שכל התורה כולה זה "פרו ורבו" – זרע. ראוי להמשיך את הסדרה עד 13 או עד 14, בזמן הפנוי...]

477 מצוות היחיד – רמז ליום הזה (ועוד ענינים מהרס"ג)

המספר 477 – המצוות המוטלות על היחיד לפי הראשונים – רומז ליום הזה, כד תמוז, ועולה גם בעתה. "בעתה אחישנה" – הגיע היום זמן הגאולה האמיתית והשלמה. נברך את הרך הנימול שחוץ מזה שיהיה בקי ברמב"ם יהיה בקי גם ברס"ג. האבא שאל אם אפשר לשים לילד תמונות של ג'ירפות – לאור הקפדת הרבי שיהיו רק חיות טהורות – ואמרנו שלפי הרס"ג זה בסדר, כי לפי המסורת שלו ג'ירפה זה ה"זמר", המלכות של שבע החיות הטהורות. אז בהשגח"פ הזכרנו את הרס"ג. גם אבי הרך הנימול הזכיר מה שאמרנו הרבה פעמים, שהבעל שם טוב אמר שהוא גלגול של הרס"ג – זה אחד מהמרכיבים הרבים של נשמתו הקדושה (בהקשר של משל התשובה התמידית שלו, שאכמ"ל – עבודת התשובה התמידית, כל ימיו בתשובה של הבעל שם טוב, זה מהרס"ג).

עוד כוונות יד ו-יד – במצוות התורה ובברכת כהנים

נאמר כאן עוד משהו מאד חשוב בכל התורה שקשור במושג יד (יד הוי'): רמח במספר קטן = יד, ו-שסה במספר קטן = יד (גם חיים במספר קטן = 14 וגם מות במספר קטן = 14, סוד "החיים והמות נתתי לפניך... ובחרת בחיים", והוא גם בסוד יד עתים לטובה ו-יד עתים לרעה ב-כח עתים דספר קהלת – "בידך עתתי"). רמח מ"ע היינו "יד הגדֹלה", חסד, יד ימין, ו-שסה מל"ת "יד החזקה", גבורה, יד שמאל. כוונה זאת שייכת במיוחד לכהנים – הרך הנימול נוסף למשפחת כהנים, "בית אהרן ברכו את הוי'" – המברכים את כולנו בנשיאת כפים (להמשיך את הברכה מהוי'). אחת הכוונות הכתובות בקבלה היא שבכל יד יש ה אצבעות, אבל יש יד פרקים (באגודל ב פרקים ובשאר האצבעות ג פרקים) – סה"כ יחי פרקים בשתי הידים. האריז"ל כותב יותר מזה: יש כב אותיות, "כה תברכו את בני ישראל אמור להם" – בנחת, בקול רם – וצריך להזכיר בברכה את כל אותיות התורה. יש שם של כב בברכת כהנים, אבל אם מוסיפים את ה אותיות מנצפך זה כבר כז אותיות, ואם סוגרים את המעגל ("חזרת הגלגל" בלשון ר"א אבולעפיא) בסוד "איכה ירדף אחד אלף" – שאחרי ץ סופית שעולה 900 חוזרים ל-א שעולה 1000 – יש סה"כ כח אותיות. אם מחלקים את זה לשתי ידים, איזה אותיות באמצע (ומתחברות בחיבור הידים)? נס. זו גם כוונה – כשמכוונים את ה-יד ו-יד, מה שמחבר את הידים יחד זה אותיות נס. מה הקצוות? א-א, אבל א אחת עולה 1000 ו-א אחת עולה 1. ביחד – א-נ-ס-א – הכל עולה 1111. זו כוונה של יד הפרקים בכל אחת משתי הידים.



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com