חיפוש בתוכן האתר

כג סיון תש"ע - שלום זכר וברית צבי יעקב שי' המרתי - אלון מורה - ברית המילה הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כג סיון תש"ע - שלום זכר וברית צבי יעקב שי' המרתי - אלון מורה
Page 2
Page 3
Page 4
ברית המילה
Page 6
כל הדפים

ברית מילה:

[בבית הכנסת]

א. במשך התפלה התבוננתי בזכוכיות של ארון הקדש כאן – זה משהו מיוחד, יוצא דופן. בדרך כלל עושים 12 ציורים שקשורים לשבטים, אבל כאן יש שמונה, בקשר עם שבת והמועדים. גם חלוקת המועדים כאן לא רגילה – היא לפי סדר השנה, מתשרי, כאשר כוללים שמע"צ בסוכות ואת שני הימים הטובים של פסח מונים ביחד, ומצרפים את חנוכה ופורים (ביחס לסדר הרגיל, ידועים דברי הגר"א שיש שבעה ימים טובים בשנה – יו"ט ראשון של פסח, שביעי של פסח, שבועות, ר"ה, יו"כ, סוכות, שמע"צ – שעל כן יום כפור הוא "שבת שבתון", השבת של ימי השבתון). בכלל, שמונה ציורים קשורים לברית – שמונה ימי מילה (שאכן נועדו "כדי שתעבור עליו שבת אחת"). שבת קדש מעל שבעת המועדים (שהם "מקראי קדש") זה מבנה של אז – או בינה מעל ז מדות, או כל הג"ר מעל ז מדות (בשבת יש את כל הכח"ב, בסוד "היכל קדש הקדשים" הכולל את כל הג"ר: הבינה זה בליל שבת, מה ש"שבת מיקדשא וקיימא", החכמה זה מה שישראל מקדשים את השבת, ורעוא דרעוין – כעת אנחנו כבר אחרי מנחה – זה הכתר).

בהתחלה ניסיתי לסדר את המועדים לפי הסדר שכתובים כאן – ראש השנה, יום כפור, סוכות, חנוכה, פורים, פסח, שבועות. זה קצת דחוק להגיד שראש השנה זה חסד ויו"כ זה גבורה – סוכות בתפארת מסתדר, וחנוכה ופורים בנו"ה זה ממש מדויק – וגם להכניס את פסח ושבועות ביסוד ומלכות זה לא כל כך מסתדר (אפשר להגיד הכל, אבל זה לא נראה).

לכן היה נראה לי יותר נכון לסדר את המועדים לפי סדר השנה מ"ראש השנה לרגלים" ו"החדש הזה לכם ראש חדשים" – מפסח: אז יהיה פסח בחסד ("זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך") ושבועות בגבורה (מתן תורה "מפי הגבורה") – כפי שמופיע בכמה הקבלות של שלשת הרגלים לאבות, פסח כנגד אברהם ושבועות כנגד יצחק – ר"ה יהיה בתפארת (השופר הוא בסוד יסוד אמא שמסתיים בתפארת ז"א, וראה עוד לקמן על הקשר של פרשת נצבים, הנקראת בסמוך לר"ה ונדרשת עליו, לספירת תפארת), יום כיפור בנצח (זה יום של חיים נצחיים), סוכות בהוד (הסוכה היא מקיפים דאמא, ש"עד הוד אתפשטת", והיא זכר לענני הכבוד שבזכות אהרן, המכוון כנגד ההוד), חנוכה ביסוד (השמן שייך ב-ז משקין לספירת היסוד, וכן שמונת ימי החנוכה קשורים לברית מילה) ופורים במלכות (כל המגלה עוסקת ב"המלך" שרומז למלכו של עולם ובאחשורוש הרומז למלך ש"אחרית וראשית שלו", וכן אסתר המלכה היא סוד המלכות שבמלכות מבין הנשים הצדקניות של התנ"ך, ומה שבפורים יש להגיע ל"עד דלא ידע" היינו שרש המלכות ברדל"א). במבנה הזה צריך עוד להעמיק ולהסביר בעיקר את הקשר של ראש השנה ויום כפור לתפארת ונצח, אבל עיקר החידוש שרצינו כאן הוא ההקבלה של חנוכה ופורים ליסוד ומלכות. זה מאד מתאים, בכלל שבכללות יש ה קצוות, ויסוד ומלכות הם רק שני כוללים, וכך כאן החגים מן התורה ממלאים את ה הקצוות ושני החגים דרבנן נוספים ככוללים. לפי זה, אם מקבילים את השמונה לשמונה ימי מילה, מילה היא בחינת פורים (היא גם שייכת לחנוכה, תיקון היסוד, אך עצם גילוי העטרה – גילוי ה"כתר מלכות", בהשתלשלותו עוסקת כל המגלה – שייך לפורים). יש שייכות להיום עם פורים, כי כג סיון הוא היום בו נשלחו האגרות השניות, בזכותן "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (ומהיום אפשר ללמוד בנין אב לכל ברית שהיא בחינת פורים), אז אפשר לחשוב על "לבסומי עד דלא ידע" בסעודת הברית.

 

ב. נפתח במשהו עם שם הילד – צבי-יעקב. הוא נקרא על שם סבא של אבי הבן שנפטר השנה, אבל חוץ מזה בהשגח"פ הוא כולל בשמו גם את שני הסבים של האמא – שמשון-יעקב ומשה-צבי. לא רק שיש בו שם אחד מכל אחד מהסבים, אלא שבעצם כלולים בו שני השמות. השם צבי כולל בתוכו גם את השם משה, כידוע ש-משה באתב"ש הוא צבי, והשם יעקב כולל בתוכו גם את שמשון, כי יעקב הוא השמש (גם בחלום יוסף, וגם ככתוב בפירוש "ותזרח לו השמש", היינו שמדרגת השמש זורחת לו ושייכת לו) ושמשון היינו שמש קטנה (וכן בברכת יעקב לשבט דן מתפלל יעקב בגוף ראשון עבור שמשון, "לישועתך קויתי הוי'").

חוץ מהרמז שצבי באתב"ש משה, יש שני רמזים ידועים שקושרים את צבי לאמונה – צבי בגימטריא אמונה, וצבי ר"ת "צדיק באמונתו יחיה". כשקושרים את זה למשה מסבירים שיש מדרגה של אמונה שזוכים בה דווקא בזכות משה, וזה אחד מהפירושים של "ויאמינו בהוי' ובמשה עבדו" – חוץ מהאמונה בה' שהיא ירושה לנו מאבותינו, בהיותנו מאמינים בני מאמינים, יש עוד ממד של אמונה לו זוכים דווקא בזכות "משה עבדו". בעוד האמונה שהיא ירושה מהאבות היא יחסית בגדר מקיף, משה רבינו מחדיר בנו אמונה פנימית יותר עם הבנה נעלית יותר באלקות. השם יעקב רומז לתורה, שהרי יעקב הוא עמוד התורה. לפי זה השם צבי-יעקב רומז לכך שצריכים להקדים את האמונה לתורה, על דרך "מי שיראתו קודמת לחכמתו". הקדמת האמונה לתורה היא על דרך הקדמת בחינת הבהמה לאדם, הקדמת הצבי (היפה שבחיות) ליעקב (שהוא עיקר בחינת אדם, והיפה שבאדם – "שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון" ודמות דיוקנו היא ה"פני אדם" במרכבה), בבחינות "בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך". הביטוי להקדמת האמונה הוא ברכת התורה קודם ללימוד (ענין כה יסודי וחשוב, עד שהחורבן היה מפני שלא ברכו בתורה תחלה). על ידי האמונה זוכים לתורה, ועל ידי האמונה הנעלית שמחדיר בנו משה זוכים ל"תורה חדשה מאתי תצא" של מלך המשיח. אזי הכל נכלל בתורה, על ידי משה רעיא מהימנא (כרמוז בכך ש-צבי יעקב הכהן עולה ב"פ יעקב, ב בחינות תורה), כאשר הצבי-האמונה נעשה פנימיות התורה, הפנימית ל"גופא דאורייתא" (בחינת יעקב – "תפארת גופא").

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com