חיפוש בתוכן האתר

כג אדר תשס"ט - קבלת פנים לחתן אריאל יצחק בן זמרה - דף 2 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כג אדר תשס"ט - קבלת פנים לחתן אריאל יצחק בן זמרה
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
כל הדפים

ב. "איהו ברוך ואיהי ברכה"

יום ברוך

החתונה ב-כג אדר, בגימטריא ברוך – יום ברוך (כג אדר הוא החצי של ג תמוז שעולה ברוך ברוך, סוד שלם וחצי. ברוך ברוך = אברהם יצחק, נמצא שהחצי, ברוך, הוא הערך הממוצע בין אברהם ליצחק, הממוצע המחבר  את אברהם ליצחק, סוד עקדת יצחק, ודוק. ברוך ברוך = כד [קישוטי כלה] פעמים חוה = "הכל מן האשה" הנ"ל, וד"ל). כתוב בזהר "איהו ברוך – איהי ברכה", החתן נקרא ברוך והכלה נקראת ברכה (ברוך ברכה = תנה, "תנה הודך על השמים" = "מלא כל הארץ כבודו", סוד ג מילויי אהיה, ועולה 5 פעמים 7 פעמים 13, רבע 1820, ודוק). לכן סביב חתונה יש הרבה ברכות – שבע ברכות, בזה מתחיל ובזה ממשיך. כתוב שהקב"ה ברא את העולם ב-ב, כי זה לשון ברכה. הברכה זה ב כי זה שנים יחד – זיווג. הפשט של האות בית זה בית – להקים בית נאמן בישראל – אבל הבית זה מקום בשביל השראת השכינה, "זכו שכינה ביניהם", וזה השראת הברכה. שתהיה הרבה ברכה, בגשמיות וברוחניות גם יחד. [(אמרו שבהמשך היום החתן ילך לקברי צדיקים): הפסוק הראשון של התורה הוא מ-ב ל-ץ – "בראשית... הארץ". בשביל להקים בית צריך להיות קשור לצדיק. ארץ נוטריקון "אור זרע לצדיק" – משם צומחת הברכה].

החתן משפיע לכלה מה שמקבל משרשה

קודם נסביר משהו כללי לגבי זה, לגבי כל חתן וכלה: כתוב שכל ברוך עומד בין שתי ברכות. כך אומר האריז"ל. ברכה זה לשון בריכה, הרבה מים, הרבה שפע. יש בריכה עליונה ובריכה תחתונה, כמו גולות עילית וגולות תחתית, והברוך עומד ביניהן. ברוך זה לשון המשכה, ברוך כתוב עם ו של המשכה. זה כמו בשם הוי', שיש ה עילאה ו-ה תתאה, וביניהם יש ו – ה-ה למעלה זה הברכה-הבריכה העליונה וה-ה למטה זה הברכה-הבריכה התחתונה. על פי פשט החתן משפיע לכלה, החתונה היא בין הברוך לברכה – "איהו ברוך ואיהי ברכה" – אבל מקור הברכה זה שרש הכלה שגבוה מהחתן, "אשת חיל עטרת בעלה". אם אין כלה החתן לא מקבל שום שפע – השפע שהוא מקבל כדי להשפיע לכלה בא ממקור הכלה. כך האר"י אומר, ש"ברוך" זה כמו ה-ו בין ה עילאה ל-ה תתאה. שוב, היום זה יום ברוך – וימשיך הלאה.

"והיה ברכה" – הכל כלול באברהם

גם ה-י של שם הוי' זה יחסית ברוך, כל פעם שיש זכר ונקבה זה יחסית ברוך-ברכה. אז אם עושים את כל המבנה של השם, על פי פשט – כך כותב האריז"ל – הוה זה ברכה-ברוך-ברכה, שרש הכלה (כלה עילאה), החתן המשפיע, והכלה (כלה תתאה). אבל גם אבא (י) זה בחינת ברוך, והכתר, קוצו של י, שבכל מקום נקרא מקור (= רצון), זה "מקור הברכה" (לשון נקבה דווקא, כי ברוך הוא רק כדי להמשיך ברכה כנ"ל). כתוב "והיה ברכה" – כל הברכות ניתנו לאברהם אבינו, שמדתו חסד ואהבה (המלה אהבה נכללת באות ב שלה, העיצור היחיד בתבה, כמבואר במ"א), וכן ה-ב לשון ברכה שפותחת את התורה קשורה לבריאת האור ביום אחד (בחינת "אחד היה אברהם") של מעשה בראשית, "אברהם התחיל להאיר" (תיכף נראה שאריאל, השם הראשון של החתן, הוא בחינת אברהם בזיווג זה). אם עושים את הגימטריא של כל הסדר – מקור הברכה ברוך (נעלם, שרש החתן באבא) ברכה (שרש הכלה באמא) ברוך (החתן) ברכה (הכלה בפועל, במציאות) – זה עולה ו פעמים אברהם (אברהם פנים ואחור: א אב אבר אברה אברהם אברהם ברהם רהם הם ם). בכללות יש כאן שלש מדרגות – מקור הברכה, ושני זיווגי ברוך-ברכה – ומכיון שפעמיים אברהם זה מלכות אז זה ממוצע כל אחת משלש המדרגות.

אותיות ברוך בתחלת התורה

נכתוב ברוך מההופעות הראשונות של האותיות בתורה: בר אלו שתי האותיות הראשונות, "בראשית", ה-ו הראשונה זה "ואת" (האות ה-כב, שמחברת את השמים ואת הארץ – גם כמו חתן וכלה, רוחניות וגשמיות), וה-כ הראשונה זה "וחשך" (זה ך סופית, האות ה-מח) – "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. והארץ היתה תהו ובהו וחשך" (בפסוק הראשון יש ז תבות ובפסוק השני עד "וחשך" יש ה תבות, סוד משה, שעולה זה במ"ק, נתנבא ב-זה, משה הוא ברוך, ודוק). ה-ך הסופית באה כדי להפוך את החשך לאור, "ברישא חשוכא והדר נהורא". כל כ רומזת לכתר (כלשון הזהר "אין כ אלא לכתר"), ובפרט ך סופית, וגם חשך זה כתר (בחינה שלמעלה מראיה, כדלקמן), וכמ"ש "ישת חשך סתרו". הכתר זה חשך עליון – יש משהו בחשך שיותר מאור. רק שאחר כך צריך להיות אור, "כיתרון האור מן החשך". האור הוא יותר חזק כשהוא יוצא מהחשך, שיוצא מעצם מציאות החשך ההופך לאור. מספרי האותיות כאן זה 1, 2, 22, 48 = 73, "בחכמה יבנה בית", "בראשית" מתורגם "בחוכמא", כי "בחכמה יבנה בית" (כל מספר מארבעת המספרים הנ"ל רומז לחכמה בפני עצמו: 1 – אחד האמת מתגלה בחכמה דווקא, כמבואר בתניא בשם הרב המגיד נ"ע; 2 – החכמה היא הספירה השניה; 22 – 73, חכמה, הוא המספר הראשוני ה-22, כנגד כב אותיות התורה דמחכמה נפקת, סוד חטה בחכמה; 48 = מח, "חכמה – מוחא", סתם מח הוא מח החכמה. המספר הבא בסדרה הנבנית מארבעת המספרים הנ"ל הוא 67 = בינה, החכמה מתיחדת עם הבינה בסוד "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין"! בסיס הסדרה הוא מינוס אהבה, אהבה בסוד "הנסתרֹת", וד"ל). אמרנו שהברוך העליון זה חכמה, שמקבל ממקור הברכה וממשיך לברכה העליונה וכו'.

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com