חיפוש בתוכן האתר

כג אדר תשס"ט - קבלת פנים לחתן אריאל יצחק בן זמרה הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כג אדר תשס"ט - קבלת פנים לחתן אריאל יצחק בן זמרה
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
כל הדפים

כ"ג אדר ס"ט – קבלת פנים לחתן אריאל יצחק בן זמרה – בית הרב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

ניגנו "קול דודי". לחיים לחיים!

[לר' יוסי סגל:] שתהיה עלית נשמה לאמא – חנה פעסיא סגל ז"ל – ובשורות טובות. אמא אהבה חתנים וכלות, היא היתה המדריכה הראשית לכלות בכפר חב"ד.

א. "תקראי אישי"

מאין ליש

השמות של החתן והכלה הם אריאל יצחק ושלומית. הרמז הראשון, שזה ר"ת איש. רק החתן, אריאל יצחק כשעדיין רווק, עולה י פעמים אדם, אבל אז הר"ת זה רק אי. כתוב ש-איש זה אין-יש, לפני החתונה עדיין בבחינת אין וכעת משלימים את ה-ש וזה ממשיך מאין ליש – דור ישרים יבורך, הרבה "יש אמיתי".

מעלת איש על אדם

עוד ווארט יפה לגבי איש: כתוב "והיה ביום ההוא נאֻם הוי' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי". מהיעודים של המשיח זה "תקראי אישי", שכנס"י-הכלה קוראת לקב"ה-החתן "אישי", ולא "בעלי". בעל זה לשון בעלות, יחס אל רכוש. היחס של בעל ואשה זה לא שלמות התיקון – שלמות התיקון זה איש ואשה, "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לֻקחה זאת". אמרנו שאתה בפני עצמך אדם – י"פ אדם – וגם זה לכאורה איש ואשה יחד, כי כתוב "זכר ונקבה בראם ויברך אֹתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם". אדם זה לאו דווקא מבוגר, בעוד איש הרבה פעמים זה גיל בר מצוה. על פי לשון הקדש, וגם בהלכה, "אדם" זה מהלידה. על אף שאדם זה שם המעלה – "'אדם אתם' – אתם קרויין אדם ואין עכו"ם קרויין אדם" – אבל אין בזה דווקא גדלות או תוקף. לכן כתוב שיש מעלה באיש לגבי אדם. יש מדרגה של "איש" כשנעשים בר-מצוה, כפי שלומדים מ"ויקחו... איש חרבו" האמור בלוי בשכם, ולמעלה מזה יש עוד מדרגת "איש" כשמתחתנים (יחסית, איש הבר-מצוה הוא איש קטן ואילו איש הנושא אשה הוא איש גדול – כנודע ש"מלכא בלא מטרוניתא לאו איהו גדול" – והנה הערך הממוצע בין איש קטן לאיש גדול הוא בית כדלקמן, "ביתו זו אשתו" היא העושה מהאיש קטן איש גדול – "הכל מן האשה", האשה = איש). אז זה שלמות האיש – "תקראי אישי". צריך לומר שיחס של איש ואשה זה יותר מכך ששניהם כלולים ב"אדם". זה שקרויים אדם זה כמו טבע ראשון (ובפשט זה לפני הנסירה, כשהם יחד, עדיין אחור באחור).

"תקראי אישי" – בלי "לי"

נדייק עוד דיוק: כתוב "תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי". לכאורה חסרה המלה "לי" בביטוי הראשון, לא כתוב "תקראי לי אישי" כפי שכתוב "לא תקראי לי עוד בעלי"". יש משהו ב"אישי" שזה יותר אחדות של תיקון, אחדות משיחית נקרא לזה, מאשר ההתכללות בתוך אדם לכתחילה. כתוב "אני לדודי ודודי לי" – הכלה אומרת ש"דודי לי", הדוד שייך לי, ויש על זה הרבה חסידות. אבל באמת הדוד כל כך שייך לי, שלחתן אין כבר "לי". אם הייתי כותב "תקראי לי אישי" זה כאילו להגיד 'אני', אבל ב"אישי" אין יותר אני נפרד של החתן. זה כמו שאמרנו קודם שבתוך המלה איש החתן הוא חלק האין, והיא משלימה את היש מאין – אין יותר "לי". זה ההבדל בין איש לבעל – לבעל יש הרבה "לי", הרבה מציאות, הרבה בעלות, אבל באישי זה רק "תקראי אישי". יש אפילו רמז יפהפה בזה, אם מפסיקים את הפסוק (כדי להדגיש) – "תקראי אישי ולא תקראי לי" = 1820 = י"פ יעקב, סוד פעמים הוי', מספר שמות הוי' בכל התורה (ראש-תוך-סוף האותיות – ת ו י = 416 = יצחק יצחק = 16 פעמים הוי', שאר האותיות = 1404 = שבת שבת = 54 פעמים הוי').

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com