ה. הוכחות לקיום הבורא בעולמות בי"ע – אבולוציה של השכל

אבל המכתב היותר ארוך והיותר עמוק זה הראשון, תשובה לסטודנטים, לגמרי רחוקים – שידעו שהרבי גם היה מדען (כמו שהזכיר האבא), ורצו שבתור איש מדע יוכיח לה שיש בורא בעולם – והרבי כותב מכתב ארוך, שמאד מתחשב ברוח הכותבים, ובתמצית כותב שלשה דברים. שני דברים שכתובים בספרים, והרבי כותב בטוב טעם ודעת, והדבר השלישי שיותר ברמז לא כתוב קודם, וזה הכי חשוב לעניננו.

הוכחה ראשונה זה מהרמב"ם – שההוכחה הכי חשובה למציאות הבורא ולמ"ת זה מעמד הר סיני, שעדות של שש מאות אלף איש עברה בלי הפסק מדור לדור עד לדורנו אנו. להבדיל, כל הדתות מבוססות על היזוי של 'נביא' אחד, ואילו הבסיס שלנו רחב ביותר – כל העם ראה, וזה עבר מדור לדור בלי הפסק, ויש כאן עדות שהיתה התגלות אלקית. בלשון הנביא, "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים". כך הרמב"ם כותב, והרבי גם מביא את זה בתור הוכחה ראשונה. אנחנו תיכף נחזור לזה. ההוכחות האלה אמורות לומר משהו לגבי המנטליות של הדור שלנו, והשאלה באמת כמה הדברים האלה מדברים אלינו. זה ההוכחה העיקרית של הרמב"ם.

אחר כך הרבי עובר להוכחה השניה, שהיום זה הפולמוס הכי חשוב בין דת ומדע ופילוסופיה – זה שרואים בעולם הטבע, בצורה הכי מופלאה, סדר. את זה אמרו הפילוסופים, הלא יהודים, מאות בשנים. היום יודעים את זה עוד יותר, ממצאים חדשים שאם העולם לא היה מתוכנן על חלקיק שבחלקיק של דייקנות לא היה שום סיכוי כלל וכלל שתתפתח אנושות. זה לא ענין של אבולוציה בלבד, אלא ענין מכל תחומי המדע המדויק, החל מהפיזיקה, שהסיכוי שיצא עולם עם חיים זה כל כך קלוש שחייבים לומר שיש בורא. זה עדיין שנוי במחלוקת, יש מדענים מאמינים ויש חולקים – זה בראש פולמוס המדע והאמונה היום. שהסדר המופתי בטבע – נקרא לזה ככה בקיצור – הוא ההוכחה. הרבי גם מביא את המשל, שלא יתכן שמישהו ישפוך קסת דיו ותצא תמונה מהודרת. אז אם יש תמונה מהודרת סימן שיש איזה אמן, "מעשה ידי אמן", שעשה זאת. עד כאן ההוכחה השניה, בקיצור נמרץ. בסוף ההוכחה הזאת, שהרבי מביא בסגנון מיוחד – צריך לקרוא בפנים – הוא מביא מאמר חז"ל שיש בעל הבית לבירה זו. זה ביטוי בחז"ל לגבי אברהם אבינו, היהודי הראשון שהחקירה הזאת העסיקה אותו – וכך כל יהודי צריך לעסוק בכך. ב"יש בעל הבית לבירה זו" רמוז השם השני של הכלה, רוזה, ו"בעל ה" = גלעד (אפשר למצוא את ארבעת השמות, אבל שני אלה יותר בולטים). "יש בעל הבית לבירה זו" = גל (שתי האותיות הראשונות של גלעד – גל-עד) בריבוע – "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". בלשון הזאת הרבי מסיים את ההוכחה השניה – שכאשר מסתכלים בעין פקחית על מה שקורא בעולם רואים שיש בורא.

אחר כך הרבי עובר למשהו יותר מודרני, הפיזיקה הקוואנטית (לא נוקט בשם, אבל לזה הוא מתכוון), וזה דבר חדש, שאף אחד לא אמר. הוא אומר שבעצם מי אומר לי שיש בכלל מציאות גשמית פיזית. הרי לפי המדע החדש – שהכוונה לפיזיקה הקוונטית – החלקיקים זה לא דבר ('אלקטרון איז נוט אה סינג'). יש כל מיני תיאורים לזה, חלקיקים, גלים, אבל העולם בנוי מלא-מציאות. לכן, הרבי אומר, מי אומר שהעולם שלנו קיים – אולי הכל וירטואלי. אחר כך אומר דבר שהפילוסופיה כן חקרה – מי אומר שהחושים שלי מעידים אמת על המציאות החיצונית. אולי אין שום קשר בכלל בין מה שאני רואה ושומע, שהכל סובייקטיבי, לבין המציאות החיצונית, האובייקטיבית, שאין אליה שום גישה. החקירות מהסוג הזה התחילו מקאנט, אבל זה עוד יותר מתחדד לפי המדע בזמן האחרון. כלומר, שלכאורה כל העולם הזה – או שהוא וירטואלי, או לא קיים בכלל, או שהחושים שלי משקרים. זה כמו חוק אי הוודאות של אייזנברג – הכל לא ודאי (נחזור לחוק הזה, שמאד חשוב לנו בהמשך). אחרי שהאדם מתבונן לפי המדע היום שלא פשוט בכלל שיש מציאות, אז מה יותר פשוט? זה 'דילוג' (דילוג קוואנטי בחשיבה) – הרבי אומר שהרבה יותר פשוט להניח שיש מישהו שעשה את המציאות-הלא-מציאות, המציאות הלא-וודאית, מאשר להאמין במציאות עצמה. יותר מציאותי להאמין שיש פועל את החידה הזאת, את האי-וודאות הזאת, מאשר להאחז במציאות הזאת שכולה וירטואלית.

מה הרבי עשה כאן? דילוג בין מה שנקרא בחסידות "עולמות בפשיטות ואלקות בהתחדשות" – השקפה ראשונה של מי שנולד לתוך העולם הזה, שמאמין בפשטות במה שרואה, ומספרים לו סיפורים ומאמין להם או לא. זה שאומרים לו שיש אלקים זה חידוש, ובזה הוא מאמין (כחידוש, במקרה הטוב), אך מה שפשוט לו זה שיש עולם. זה "עולמות בפשיטות ואלקות בהתחדשות". פשוט שיש עולם, ואם יש אלקים – כל הכבוד, זה משהו חדש. כתוב שאת הדילוג הזה חידש הבעל שם טוב – שיהודי צריך להרגיש בדיוק הפוך, "אלקת בפשיטות ועולמות בהתחדשות", שבטוח יש אלקים וספק, אי-ודאי, אם הצלחת הזאת קיימת. הצלחת הזאת זה ההתחדשות, זה החידוש, וזה שיש מי שעשה את הצלחת זה מובן. גם אם זה וירטואלי – יש מי שעשה את הוירטואלי הזה, את מה שלא יהיה העולמות. אחר כך הרבי משתמש בעוד רעיון, שמתאים לביטוי שמי שהכי אוהב אותו זה רבי אייזיק מהומיל – שהשכל הבריא אומר ומחייב ש"אין דבר עושה את עצמו". שום דבר שאני יכול לחוש אותו לא עשה את עצמו. אפשר להתווכח על זה, או שזה נכון או שלא – יש כאן איזה דילוג, אבל הרבי אומר שדווקא לפי המדע החדיש זה פשוט לומר כך. הרבי אומר שדברים הכי פשוטים הכי קשה לקבל, במיוחד למדען, אבל זה הדבר הכי פשוט והכי מוכח לאור המדע הכי חדש. בזה הרבי מסיים את המכתב, וגם מזמין את הסטודנטים להמשיך לשאול שאלות – שישמח לקבל עוד שאלות ולענות.

זה שהחתן והכלה שלנו קבלו את המכתב הזה – סימן שזה מכתב ששייך להם. כל החקירה הזאת, וכל הדבר הזה. יש מאמר חז"ל "דע מה שתשיב", שהחתן והכלה צריכים להיות כמו הרבי כאן, שאלו השאלות שהם צריכים להתמודד איתן, גם בעצמם וגם כדי להסביר לאחרים בטוב טעם ודעת. הכל צריך להיות לפי איך שהעולם מתקדם, אי אפשר להסתפק בהוכחות של פעם. נקרא לזה אבולוציה של השכל, שהיום לא מספיק של פעם. כמו שיש תרופות של חז"ל שאומרים שאין ערב שזה יעבוד היום, כך גם המנטאליות משתנה – מה שפעם היה הוכחה לשכל, היום לא בטוח יעבוד. נתחיל ממעמד הר סיני: לאור כל הכפירה של מאות השנים האחרונות, לדאבוננו הארס הזה נכנס כל כך עמוק לתוך המנטאליות של האנשים, שלא מספיק לומר להם היום שיש לנו ללא הפסק מסורת מדור לדור של שש מאות אלף אנשים עד היום הזה, וזה מוכיח גם שיש אלקים שהוא זה שהתגלה וגם שהתורה אמיתית. לאנשים מאמינים זה בסדר גמור – כשאני לומד את הרמב"ם אין לי בעיה – אבל אני יודע טוב טוב שלמנטאליות של מה שקוראים תינוקות שנשבו, אנשים אינטליגנטים שלא גדלו על ברכי האמונה, ההוכחה הזאת לא מדברת. הם שואלים מי אומר. מי שלא מאמין בכל המסורת יאמר שאת כל התורה, את כל האגדות האלה, מישהו חדש בתחלת בית שני – קשה לומר את המלים האלו, אבל ככה יאמרו לך. אז צריך להבין למה זה ככה. זו ההוכחה של הרמב"ם, אבל היא לא כל כך מדברת היום. ההוכחה השניה, כפי שאמרנו, זה עיקר הפולמוס של מאות השנים האחרונות, וגם עדיין של הדור שלנו – האם הסדר המופתי בעולם מוכיח על בעל הבית או לא. יש מדענים היום שאומרים שכן, מדענים על רמה, אבל עדיין רוב חתני פרס נובל יתחמקו מלהודות לטיעון הזה (יכול להיות שזה פוליטי – שזה נזק מרובה למשכורת שלהם, ליוקרה שלהם ולכבוד שלהם – זה בהחלט יכול להיות, אבל זה לא רק זה). זה עדיין דבר שהוא שקול. אבל מה שאמור באמת לעשות סוויצ' היום אצל אנשים אינטליגנטיים – אם רק אפשר להסביר את זה נכון – זה דווקא הדבר השלישי שלא כתוב קודם. הדבר הזה, שהמדע אומר שהצלחת זה בכלל לא מה שאתה רואה, זה אי ודאות מוחלטת, ואם זה לא ודאי – יותר בטוח ויותר ודאי שיש מי שעשה את זה, מכל המציאות הנראית לעין כביכול. את זה החסידות חדשה, הביטוי "עולמות בהתחדשות ואלקות בפשיטות".