חיפוש בתוכן האתר

כד טבת תשס"ט - פרשת הקהל, פרשת המלך וספר תורה שכותב לו המלך - דף 18 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כד טבת תשס"ט - פרשת הקהל, פרשת המלך וספר תורה שכותב לו המלך
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
Page 8
Page 9
Page 10
Page 11
Page 12
Page 13
Page 14
Page 15
Page 16
Page 17
Page 18
Page 19
Page 20
Page 21
Page 22
כל הדפים

נשלים עוד משהו: "מנא מנא תקל ופרסין" = שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד. זה "כתב הנשתוון". לפי מי שאומר שהכתב נשתנה לכן לא יכלו לקרוא, אבל לפי מי שאומר שהכתב לא השתנה למה לא יכלו לקרוא? יש ארבע דעות – רב, שמואל, רבי יוחנן, רב אשי. זה בכלל פנינה – צריך לחפש אם יש עוד רביעיות כאלה בש"ס, בסדר הזה. רב שמואל ור"י זה שלישיה (כמו רש"י ר"ת והרמב"ם??? לפי האריז"ל). רב אשי הוא חותם הש"ס, הוא הרביעי-המלכות. אז זה שיש כאן רביעיה לפי המ"ד שהכתב לא השתנה זה כבר פנינה, עוד לפני הסבר השיטות. זה לפי סדר הדורות – רב תנא ופליג, שמואל יותר צעיר, רבי יוחנן צעיר משניהם ורב אשי כמובן בסוף – וזה מרכבה של ארבעת אלה. רב אומר שהיה כתוב בגימטריא – אתב"ש (ה-י באידך הוא טעות). שמואל אומר שזה איזה צורה (צריך להבין למה הראשונים לא מסבירים מתמטיקה כמו היום – צריך לומר שקרא משהו בחשיבה). היום הכי פשוט לומר שעשה מלבן של 3 על 5, ובמקום לקרוא ישר קרא את זה מלמעלה למטה, כמו סינית. זה שיטת שמואל, סימן שהוא חושב בצורות. רבי יוחנן אומר שכל מילה היתה הפוכה. רב אשי אומר שבשביל לבלבל את האנשים מספיק להפוך את שתי האותיות הראשונות. רואים בארבע השיטות ירידת הדורות – שאפשר לבלבל את הראש גם כשאתה בקושי משנה את הענין. כל אחד אומר – לא צריך כל כך לשנות, מספיק קצת פחות. שמואל אומר לרב שאולי אצלך צריך אתב"ש, בשבילי מספיק כך בשביל לא להבין, ורבי יוחנן אומר שגם את זה לא צריך ומספיק להפוך, ורב אשי אומר שמספיק להפוך שתי אותיות ראשונות. מה ההבדל בין הראשון, שהוא תנא, לבין הבאים אחריו? שלפיו הגימטריא משתנה, ולפי כל האחרים נשארת אותה גימטריא. אני אומר ש"כל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר". הוא תנא, תקופה שבשביל לבלבל את הראש צריך לעשות אתב"ש. יש כנגד אבי"ע: מספר הכרחי, מספר סדורי, מספר קטן (עד כאן מספר מיוחד לכל אות), ומספר קטן מספרי (שאז מאבדים את המקור – את האותיות מהן זה בא, בעולם העשיה השרש נעלם). בגמרא זה שעתיד להשתנות הולך על הכתב, אבל להלכה הלשון אף פעם לא השתנתה. רק היות שדברו ארמי נתנו ברירה שהלשון תהיה ארמית, אבל ברור שניתן בלשה"ק. אבל הכתב כן השתנה. אמרנו שדווקא בתורת העשיה יש הארת האצילות. אסמכתא לזה מאבולעפיא. הוא מחלק לשלש רמות – מחדו"מ (אם כי לא נוקט בשמות העולמות) – ואומר שבעשיה זה ה"מכתב" (הכתב, זה הכי נמוך, מה שנתפס דווקא בחוש הראיה), המבטא זה הדבור (שנקלט בשמיעה), זה בעולם היצירה, וה"נחשב" זה עולם הבריאה, הגימטריא של הספרים (מובא ומוסבר בספר על האלף-בית). מדגיש שמה שמשתנה זה רק הכתב, לא הלשון (אולי הסתמך על הגמרא הזאת) – יכול להשתנות כי "אף" מפסיק את הענין, ובעולם הכתב יתכן שינוי. זה ווארט יפה בפני עצמו. נאמץ את זה לגבי גימטריא – רב אומר שהאותיות השתנו, אתב"ש, אז אף שהכי גבוה יורד הכי גבוה, לעשיה. גם באבות, כתוב שאברהם יורד לתקן עשיה, יצחק יצירה ויעקב את הבריאה (זו שיטה אחת באר"י). רב, שהוא חסד – הכי גבוה, וגם תנא – יורד לעולם העשיה, שם משתנות האותיות. בא שמואל ואומר שצריך רק לבנות את זה בצורה, ואז במקום לקרוא מאוזן לקרוא אנכי – שינוי צורה זה בעולם היצירה, עולם הצורות. השכל – עולם הבריאה – זה פשוט לכתוב הפוך. ה' עילאה זה השכל ו-ה תתאה זה המלכות – יש משהו דומה, כי גם אתב"ש זה צורה של היפוך, הסתכלות בראי, בסדר אותיות האלף-בית. השכל הופך כמו העין – רואים איש אחד קטן הפוך, והשכל הופך את זה. יש כח בשכל, לטוב או למוטב, שהופך. לכן אומרים שאם מישהו חכם (שלא נזכיר מי הוא) אמר לך לעשות משהו צריך לעשות הפוך – כי לשכל יש נטיה להפוך. אם אני כותב ישר זה ודאי אור האצילות. צריך לומר שדעת רב אשי זה לא ממש אצילות, אבל כמו חיצוניות האצילות או אפילו קליפת האצילות – שמספיק רק לשנות את שתי האותיות הראשונות. מה הכוונה? כששניתי את שתי האותיות הראשונות לקחתי את השני ושמתי אותו בראש. כמו שיש ראש ממשלה ויש הסגן, מה אם נחליט שנעשה מהסגן ראש ממשלה? כתוב בחסידות שבכל מילה האות הראשונה היא הגוברת במלה (לשון בעל ההילולא בשער היחוד והאמונה). אז אם פתאום לא ניחא לי שהראשון יגבר, ורוצה שהשני יגבר, זה להחליף. זה שיש מלך ומשנה למלך. מי משתלט במצרים? יש פרעה ויוסף ויש אחשורוש ומרדכי. עם כי לפעמים בינינו לבין עצמנו אנחנו בוכים שלא זכינו להיות המלך, רק המשנה למלך, ופעם צריך להיות להיות מלך – אבל יש בהחלט משהו שלפעמים המשנה למלך הוא הראשון, הוא מנהל הענינים. ה'חאפ' הזה בא מאצילות, שמספיק בשביל לעשות שינוי מהותי – להפוך את המציאות – רק לעשות את הסגן למלך. איפה רואים זאת לגבי בריאת העולם, לגבי מלך מלכי המלכים הקב"ה? "עם המלך במלאכתו" (כמו "והיתה עמו"), "במי נמלך? בנשמותיהם של צדיקים". עם ישראל הוא מאז ומתמיד משנה למלך (כך כתוב בספרים; משנה אותיות נשמה), והמלך מתייעץ עמו ועושה לפי עצתו – בדיוק כמו אצל יוסף. זה שאני מקדים את השני לראשון זה "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" – זה באמת נשמה דאצילות – וזה לשנות את שתי האותיות הראשונות. זה שינוי מהותי דווקא בדרגה של האצילות, אם כי כאן הדור האחרון – המלכות. יש כאן תופעה של חותם המתהפך. אמרנו שזה עולה 1118 (שמע ישראל וגו') – וזה גדול פעמים הוי', אלהים פעמים אחד (מספר ראשון שמתחלק בשניהם, "הוי' הוא האלהים"). את שמע ישראל אי אפשר לחלק לשני חלקים שכל אחד מתחלק בשם הוי', משא"כ ב"מנא מנא תקל ופרסין" – מנא זה 91, יג פעמים ז, אז "מנא מנא" זה ז"פ הוי' (יעקב) ו"תקל ופרסין" עולה 36 (לאה) פעמים הוי'. יש כאן איזה יחוד יעקב-לאה. זה שמע ישראל בחו"ל, שכתוב ששם לאה היא השולטת, בעוד בא"י רחל היא השולטת. (באתב"ש – יטת יטת אדך פוגחמט – חסר 109 מ-1118. 109 = מדינה).

 

דברנו על רמזי "מנא מנא תקל ופרסין", אבל צריך להסביר את הקשר העמוק – למה הכתב נשתנה דווקא בסיטואציה הזאת? מה זה קשור למלך? הפשט מאד פשוט ומאד חזק. המשמעות של המשפט היא שה' מנא את מלכותך והיא נשלמה ואחר נשקלת במאזנים ונמצאת חסר, ואז פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס (שתי משמעויות של פרס). הפשט הוא שהכתב משתנה כי המלכות עתידה להשתנות. מלך צריך תורה עתידית כי כל הענין שלו לשנות את המלכות, לגמור עם המלכות הקודמת של או"ה. אם הוא מלך של קדושה ענינו שכל המלכויות יגמרו "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד".

בסוף "ופרסין" – הכל נמסר לפרס, אותיות ספר, בגימטריא שם (כפי שהוסבר בשיעור). החלפת השלטון היא מבבל לפרס. בבל = 34. פרס = 340, בדיוק עשר פעמים בבל. בשביל להחליף שלטון צריך להכפיל את ענינו וכחו פי עשר. בבל פרס = אחישנה (טוב פעמים טובה). דניאל ראה את המלכויות בצלם – בבל בראש ופרס בגוף. החלפת המלכויות היא כמו המעבר ממח ללב (כמו מאדם לחוה). שינוי ומעבר בין שכל לרגש. צריך להשוות למאמר מפלת בבל.

 

 

 

 

יש ניגון של אדמו"ר הזקן (לא יודע אם מכירים – לא בטוח שמעשרה ניגונים, אבל מיוחד לאדה"ז). זה ניגון התוועדות – מניגונים עיקריים שצריך לשיר בהתוועדות, אולי הניגון הראשי של להתוועד.

 

 

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com