חיפוש בתוכן האתר

ט כסלו תש"ע - התועדות לזכות החיל בצבאות ה' מנחם מענדל גינזבורג הדפסה דוא
אינדקס המאמר
ט כסלו תש"ע - התועדות לזכות החיל בצבאות ה' מנחם מענדל גינזבורג
עד הגל הזה - גילוי רזין דאורייתא
פרק גל בתניא (תכלית יב הפסוקים)
השמחה החבדי
המסורה בתניא - פרק האמונה והשמחה
פירוש רבי לוי יצחק - שמחה כפולה ומכופלת - שם בן דבינה
סוד שם בן ודיירי מערת המכפלה
הכפל בשמחת ה' - שמחת הדירה ושמחת הבתחתונים
השלמות
השלמות לביאור התניא
כל הדפים

אור ל-ט' כסלו תש"ע – התוועדות לזכות החיל בצבאות ה' מנחם-מענדל גינזבורג – רמת אביב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

א. אדמו"ר האמצעי ורבי שמעון בר יוחאי – "סיים בוצינא קדישא למימר חיים"

היום הוא יום ההילולא של הרבי האמצעי, אז נתחיל עם ניגון הקפליא שלו.

יש שיחה קצרה של הרבי (לקו"ש ח"ה עמ' 129 ואילך) על היום הזה, ט' כסלו – יום ההולדת ויום ההילולא רבא של אדמו"ר האמצעי – בה הוא משוה אותו לל"ג בעומר, כמסורת של החסידים להשוות את הסתלקות אדמו"ר האמצעי להסתלקות רשב"י. רשב"י הסתלק בל"ג בעומר, וכל סיפור ההסתלקות שלו מסופר בסוף ספר הזהר, בפרשת האזינו, ושם כתוב שבאותו יום הוא כנס את התלמידים הגדולים שלו וגילה רזי תורה שלא גילה אותם עד עכשיו, רזין דרזין דאורייתא, ותוך כדי ההתגלות העצומה הזאת של רזין דרזין נשמתו עלתה לשמים, ולשון הזהר הקדוש שמה היא "לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים". הוא היה באמצע דרוש – קוראים לו שם בוצינא קדישא – ו"לא סיים בוצינא קדישא", כלומר רשב"י לא סיים, לומר את המלה חיים שהיה באמצעה. יש ספר של אדמו"ר האמצעי שנקרא תורת חיים, והשם שלו קשור לסיפור הזה, כי מסופר שם בהקדמת הספר שבדיוק אותו הדבר – אותה התגלות – היתה דווקא אצל אדמו"ר האמצעי, ולא אצל אף אחד לפניו או אחריו (עד ביאת גואל צדק), לא היתה כזו הסתלקות בדוגמת הסתלקות רשב"י. גם כן, אדהאמ"צ היה באמצע מאמר חסידות, גילוי רזין דרזין – הרבי כותב שאדהאמ"צ גילה אין סוף יותר מאדה"ז, וגם אין סוף יותר מכל הרביים בכלל – ובאמצע הדרוש, כשהוא מסתלק מהעולם הזה מרוב דבקות, למעלה למעלה, "ואתם הדבקים בהוי' אלהיכם חיים כלכם היום", "לאור באור החיים", ושם בהקדמת תורת חיים (שמתואר קצת מעמד ההסתלקות) מופיעה אותה לשון, "לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים" (כך מצטט הרבי).

סימן שמצד אחד ההסתלקות, עליה לעילא ולעילא, דומה אצל רשב"י ואצל אדהאמ"צ, ומצד שני חיים – "ואתם הדבקים בהוי' אלהיכם חיים כלכם היום" – עיקר התכלית ועיקר הכוונה בבריאת העולם זה שתהיה לו יתברך דירה בתחתונים, כמו שנדבר בהמשך מהתניא קדישא, אז כשמדברים על חיים הכוונה לחיים נצחיים בעולם הזה. כנראה שלשניהם במיוחד יש ענין עם חיים נצחיים בעולם הזה. הדבר הזה יתגלה אצל מלך המשיח ששמו חיים, כפי שכותב בעל אוה"ח הק' בפירושו על החומש, כידוע שיש הרבה שמות למלך המשיח, ואחד מהם הוא חיים – "חיים שמו" – כי הענין שלו לקחת את אותם חיים עליהם נאמר "לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים" ולהמשיך את זה למטה שנראה את זה בעיני בשר, את החיים הנצחיים של הצדיקים הגדולים, "ועמך כֻלם צדיקים", כל יהודי הוא חי בחיים נצחיים. זה בדיוק הענין גם של רשב"י, גם של אדמו"ר האמצעי, וגם של כל הצדיקים – להמשיך את החיים האלה למטה, בביאת משיח צדקנו, בתחית המתים, שנראה את החיים הנצחיים. אז בוצינא קדישא כן יסיים למימר חיים. ידוע שבאמירה ה' בורא את העולם, "בעשרה מאמרות נברא העולם", "יום ליום יביע אמר" – הבריאה היא תמידית, ו"אמר" ר"ת אור-מים-רקיע, לקחת אור, "לאור באור החיים", ולהגשים ולהוריד את זה לתוך המציאות שלנו, אור נעשה מים ומים נעשים רקיע, ואז אור החיים נקבע בתוך המציאות התחתונה שלנו, חיים נצחיים לעיני בשר. לחיים לחיים, שיסיים בוצינא קדישא למימר חיים.

נחבר את זה עם היום הזה – ברוב השנים ט' כסלו הוא יום ה-חיים של השנה, היות שברוב השנים חדש חשון הוא חסר, אז יש ל ימים של תשרי ו-כט ימים של חשון ועוד ט ימים של כסלו, ויוצא ש-ט' כסלו זה יום ה-חיים. היות שבוצינא קדישא – אדהאמ"צ – הסתלק לפני תום היום, לכן "לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים". אבל בשנה כמו שנה זו, שהשנה מלאה, כלומר שיש לחדש חשון ל ימים, אז יום ה-חיים זה ח' כסלו (ממנו אנחנו יוצאים עכשיו, זה קשר מאד חשוב בין ח' כסלו ל-ט' כסלו, שלפעמים ח' הוא יום ה-חיים של השנה ולפעמים ט' כסלו הוא יום ה-חיים של השנה), והענין של שני הימים האלה הוא לסיים למימר חיים. שוב, זה הגילוי שצדיקים הם חיים – כל צדיק הוא חי וקיים, רק שבוצינא קדישא יסיים לומר חיים ונראה את זה. לחיים לחיים!

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com