חיפוש בתוכן האתר

יט כסלו תשמ"ט - קבר יוסף הדפסה דוא
אינדקס המאמר
יט כסלו תשמ"ט - קבר יוסף
Page 2
Page 3
כל הדפים

התוועדות יט כסלו תשמט

קבר יוסף – שכם ת"ו

 

 

 

ניגנו 'פדה בשלום'

 

על ששים אותיות ברכת כהנים דורשים בקבלה את הפסוק "ששים גיבורים סביב לה". על הבעש"ט מסופר שלא הסכים לרדת לעולם הזה, עולם הקליפות – עלמא דשקרא, אם לא יהיו אתה ששים גבורים. גם למגיד ממזריטש, שהיום יום הילולתו, היו. האדמו"ר הזקן טען שלו אין, אבל בנו – האדמו"ר האמצעי – סתר דבריו ומנה בפניו אותם אחד לאחד. אחד מהם, לדוגמה, הוא ר' בנימין קלאצקער. מסופר על ר' שלמה מקרלין שבא לבקר את האדמו"ר הזקן עם כמה מתלמידיו, והציג בפניו את אחד מגדולי תלמידיו שכבר זכה לגילוי אליהו. אדמו"ר הזקן הצביע על ר' בנימין קלאצקער, שעמד והתפלל מצד, ואמר שהוא זוכה כעת לגילוי היחידה שבנפש, והוא 'מצפצף' בזה על גילוי אליהו של התלמיד שלו.

יש אסמכתא בזהר לקשר בין ברכת כהנים למספר האהוב – חן, וגם ליום הזה. כתוב שבפרשה ראשונה של קריאת שמע יש ששים אותיות, כנגד ששים של האותיות של ברכת כהנים [המפרשים מסבירים שיש רה אותיות, ואם מורידים את ששים המילים נשאר קמה, שם קדוש של העמדת המלך]. אבל איך יש ששים? הכוונה היא שאם סופרים את שלושת אותיות היסוד (יהו) שבכל הפרשה הראשונה מוצאים חן אותיות, ובתוספת האותיות הגדולות – ע ו-ד ("עד הוי' בכם") – מן הפסוק הראשון עולים לששים אותיות [האות בספר יצירה של חודש כסליו היא האות ס. כסליו עצמו הוא חודש של כהנים, החשמונאים. יט כסליו הוא יום הפתיחה וחנוכה הוא הסיום].

הקישור בין המגיד והאדמו"ר הזקן ביום זה הוא הקשר בין החסידות הכללית, שיצאה ממנו, לבין חסידות חב"ד – חוט השדרה, המוחין, המקשר את הכל. חנוכה, חג האהוב על הבעל שם טוב, הוא יום השלמת ההיקף המתחיל ביום זה.

 

נדייק יותר ברמז מן הזהר. מתוך אותיות יהו שבקריאת שמע, יט מהם הן אותיות י, טו מהן אותיות ה, ו-כד מהן אותיות ו. חן עולה מידד (וכן הוי' יחיד), ואילו בן זוגו – אלדד – עולה טל (וכן הוי' אחד). ההפרש ביניהם הוא יט. איפה ה-י הראשונה והאחרונה? הראשונה היא ה-י של ישראל, האחרונה היא י של "ובשעריך" (הרבעית מן ההתחלה וה-204 (צדיק) מן ההתחלה). רק בפסוק הראשון יש ארבע אותיות י, שהאחרונה מהן היא האות ה-יט מתחילת הפסוק.

מה תוכן הרמז? י היא נקודה, חכמה ובטול. יט כסליו היא יט נקודות של בטול,של חכמה עילאה. בסדר של רבותינו נשיאנו ידוע שהבעש"ט הוא עתיק, המגיד הוא אריך והאדמו"ר הזקן הוא החכמה, עליה נאמר "פנימיות אבא (חכמה) – פנימיות עתיק". האדמו"ר הזקן מגלה את פנימיות הבעל שם טוב.

המילה "ובשעריך" (ה-י האחרונה) מרמזת למקום ממנו יוצאים ובאים. "הוי' ישמור צאתך ובואך" ע"י קיום מצות מזוזה. צבא נוטריקון יוצא ובא, אל הקרב וממנו בחזרה. במסכת שבועות (וכן באבות דר' נתן, בדרך לימוד שונה מעט, ואכמ"ל) יש מחלוקת אם השם 'צבאות' הוא שם קודש או חול. לדעת חכמים, וכך להלכה ברמב"ם, הוא קודש. הראשונה שאמרה אותו היתה חנה, אם שמואל. לדעת ר' יוסי הכוונה היא לעם ישראל, "על צבאותם". כדי לא להרבות במחלוקת יש לומר שגם אליבא דחכמים השם הזה קשור עם ישראל, עם היותם חיילים בצבאות ה'. זו כוונת דברי התניא בשם המגיד (פרק לה בהגהה) שבספירת החכמה מאיר אור אין סוף בסוד "אחד האמת השורה בחכמה". על ר' אייזיק מהומיל, מזקני וגדולי החסידים, התבטא האדמו"ר הזקן שהוא "החייל המובחר שלי". מכל ה'גישמאק' של הבטול מה שנשאר בסוף זה נקודת העצם, החיילות, השליחות. כל זה מרומז במילת "ובשעריך" – המזוזה הקבועה ולא זזה מן השער. מזוזה היא בסוד "המניע הבלתי מתנועע", של כח השליחות בפריצה – אל כל העולם.

המספר ששים עצמו הוא זה הגורם לבטול, כמו בהלכות תערובות. אם אתה רואה מחנה של החיילים עם ששים גיבורים – אתה מיד הופך לגיבור. הגברה כאן היא גבורה דעתיק, המתלבשת במוחא סתימאה דאריך – פנימיות החכמה, כנודע. והרמז: גבורה עולה ריו שנים לפטירת המגיד, היום [וקץ שנים – י פעמים יט, וכן המשולש של יט – לגאולת האדמו"ר הזקן].

לחיים לחיים!

 

בדרך לכאן, בעמנואל, התוועדנו, ושם דברנו על הויכוח בין האדמו"ר הזקן והחסידים בדור הראשון ביחס לאופי היום הזה. הוא רצה שיהיה יום של תשובה כמו יום כיפור, על כל ענייניו, והחסידים רצו שיהיה כמו פורים, עם מגילה וכו'. הוא לא נתן להם, אבל כנראה שגם הם לא נתנו לו...

 

שאלה: מה כל כך שמח ביום הזה?

תשובה: אתה עוד שואל? כנראה שאין מספיק נקודות... כנראה שצריך לאסוף לפחות יט נקודות כדי להיות חסיד... היום הזה הוא היום שסולל את הדרך לגאולה, לביאת המשיח. לא סתם אתחלתא דגאולה [כפי שלמדו אותך לגבי יום העצמאות], אלא כולה, בדרך של העלם וגילוי. מי שב'ראש' של נגלה חושב רק בדרך של התפתחות, של עצם והתפשטות. זה ההבדל בין חסיד לשאינו. כתוב בקונטרס ההתפעלות, שאדמו"ר הזקן פעל אצל חסידיו שגם הפשוט ביותר יזכה לטעום טעם של יחודא עילאה, נקודה של י שלמעלה מן הזמן גם בתוך המציאות שלו. כמו רשב"י, שלגביו לא היה חורבן. כל זה מתבטא אחר כך בעבודה, אבל הביטוי הכי בולט וחיצוני היא השמחה. חסידים שמחים. גם כאשר יש קשיים עצומים בדרך, שלא נותנים לך לקדם את הבאת הגאולה.



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com