חיפוש בתוכן האתר

שפ"א כי תבוא - י' אייר תש"פ – עבודת ה' בגלות הדפסה דוא

בע"ה

י' אייר תש"פ

עבודת ה' בגלות

שפ"א כי תבוא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א [א]

על הפסוק "תחת אשר לא עבדת את הוי' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל" [ב] מביא השפת אמת [ג] את דברי האר"י[ד] ששמחת ה' צריכה להיות יותר "מרב כל" (וההסבר בחסידות[ה] – יותר מריבוי מדרגות גן עדן שנקרא "כל"). הוא ממשיך ומסביר שעבודת ה' צריכה להיות בכל המדות והמצבים: כאשר האדם מצוי בשלוה, בשמחת העולם הזה – "מרב כל" כפשוטו – עליו לקיים "עבדו את הוי' בשמחה"[ו], כך ששמחתו בה' תגדל יותר מכל שמחות העולם הזה ותבטל אותן. אך כאשר עם ישראל בגלות, והאדם שרוי בצער וביסורים, עליו לקיים "עבדו את הוי' ביראה"[ז], כך שיראת ה' תגדל על כל יראות העולם הזה הנפולות ותבטל אותן. כשהיראה מבטלת את דאגת היסורים ניתן להגיע לבטול אמתי (יראה עילאה, מדרגת החכמה) ולייחד אותו עם השמחה – הבטול (פנימיות החכמה) והשמחה (פנימיות הבינה) הם "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין"[ח]. זהו הסוד של העלאת היסורים לשרשם באין האלקי[ט], ההופכת את הכל לטוב הנראה והנגלה במציאות – "טוב מאד"[י] המתגלה "כיתרון האור מן החשך"[יא] דווקא.

בדרוש הבא הוא מסביר[יב] את פסוק התוכחה-הקללה "והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה"[יג] ואומר שגם בזמן הגלות – כאשר איננו זוכים להרגיש את "תורה אור" (על ידי ה"נר מצוה") בגופנו ובטבע שסביבנו – עלינו על כל פנים 'למשש בתורה' כעוור הממשש באפלה ולהתפלל שה' ימציא לנו את הדרך (כבקשתו התמידית של רבי פינחס מקוריץ, שיום ההילולא שלו חל בסמוך לקריאת פרשתנו, "נחני בדרך אמת"[יד]), ועל כך מבקשים "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"[טו]. גם כאשר "נפל-אות מתורתך" – כאשר אור התורה נעלם עבורנו ו"אותֹתינו לא ראינו"[טז] – מתפלל ה"עור באפלה" שיתקיים בו "גל עיני", עד שזוכים ש"עור" הופך ל"אור" (כפי שהיה כתוב בתורתו של רבי מאיר[יז]) וה"אפלה" ל"נפלאות מתורתך".

 



[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] דברים כח, מז.

[ג] תרס"ד. וזה לשונו:

בפסוק תחת אשר לא ע' את ה"א בשמחה כו' מרוב כל. פי' האר"י ז"ל להיות שמחת עבודת ה' יותר מרוב כל. כי בכל המדות צריכין לעבוד את ה' כמ"ש עבדו א"ה בשמחה וכ' עבדו א"ה ביראה. וכשאדם שרוי בטובה צריכה להיות עבודת ה' בשמחה ושיתגדל שמחת עבודת ה' יותר מכל השמחות ויתבטל שמחת הגוף לעבודת ה' וכמו כן בגלות ויסורים צריך להיות יראת ה' ופחד ודאגה מחסרון תיקון הנפש בעבודת ה'. ויתגבר זו הדאגה ויתבטל דאגות יסורי הגוף. וכ' צרור המור דודי לי דרשו חז"ל אע"פ שמצר ומימר לי בין שדי ילין. שגם מתוך היסורים והגלות יכולין להתקרב אל ה'. ואיתא בגמ' כ' ברית במלח וברית ביסורים מה המלח ממתק את הבשר [ובילקוט גורס ממתק את הקרבן] כך יסורים ממתקים את הגוף. פי' כשעובדין את הבורא מתוך היסורים. היסורים מסייעין לעבודת הבורא כמו הכהן והמלח בבהמ"ק הי' מסייעין להקרבן.

[ד] שער רוה"ק (עמ' לג במהדורת ברנדווין) והקדמת שער המצוות.

[ה] תו"א נז, ב; פא, ב ובריבוי מקומות.

[ו] תהלים ק, ב.

[ז] שם ב, יא.

[ח] ראה זהר ח"ג רצ, ב; זהר ח"א קכג, א.

[ט] ראה באריכות תניא אגרת הקדש יא (נלמדה בסדרת שיעורים בחדשי אדר-ניסן השתא).

[י] בראשית א, לא. ראה בראשית רבה ט, ה-יא.

[יא] קהלת ב, יג.

[יב] וזה לשונו:

בפסוק והיית ממשש בצהרים כ' ימשש העור באפילה. כי הנה בנ"י נבראו להאיר לכל העולם וניתן להם התורה ומצות תורה אור. והמצות הם להמשיך אור התורה גם בגוף. כי הנשמה אור תורה וע"י נר מצוה מאיר אור הנשמה בגוף. כי הגוף מחשיך אור הנשמה לכן הכסיל בחושך הולך שהוא חשכת הטבע. ובנ"י בכח התורה ומצות הם מאירים את הטבע. וכ"כ וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים. וכ"כ החושך יכסה א' ועליך יזרח ה'. והלכו גוים לאורך. אבל עתה בגלות הגם שיש לנו התורה ועוסקים בתורה ותפלה אין מרגישין האור תורה וממששין בתורה כעור באפלה. אעפ"כ צריכין עכ"פ למשש בתורה שגם העור הממשש באפילה הקב"ה ממציא לו הדרך וע"ז מבקשין גל עיני כו'.

[יג] דברים כח, כט

[יד] ראה אמרי פינחס השלם ח"א שער אמת ואמונה אות יז (ושם שער סדר היום אות צג ובכ"ד).

[טו] תהלים קיט, יח.

[טז] שם עד, ט.

[יז] בראשית רבה כ, יב.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com