חיפוש בתוכן האתר

אור החיים במדבר - י"ב אייר תש"פ הדפסה דוא

בע"ה

י"ב אייר תש"פ

"אל חי בקרבכם"

אור החיים במדבר

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בפתיחת הפרשה שואל האוה"ח[ב] מדוע בתיאור המקום קודם הכלל ("במדבר סיני") לפרט ("באהל מועד") ואילו בתיאור הזמן קודם הפרט ("באחד לחדש השני") לכלל ("בשנה השנית"). הוא משיב כי הסדר של פרט וכלל בנוגע לזמן מלמד כי כך גם בנוגע למקום – "אהל מועד", מקום השראת השכינה, הוא בבחינת "הנה מקום אתי"[ג], "הוא מקומו של עולם"[ד], ו"מדבר סיני" הוא פרט טפל ביחס אליו. כהמחשה לאין-סופיות המקום בו שוכן ה' הוא מציין את עמידת כל ישראל בין שני בדי הארון.

על פלא עמידת כל ישראל בין בדי הארון נאמר "בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם"[ה]. ה' "צמצם שכינתו בין שני בדי ארון"[ו] – צמצום במובן של ריכוז – ובכך מאפשר שמולו יצטמצם עם ישראל לאותו נקודה (באופן של "מועט מחזיק את המרובה", בגימטריא אהבת ישראל, המאפשרת תופעה זו). זהו סוד דוד מלכא משיחא – ד-צמצום מלמעלה ו-ד צמצום מלמטה המתחברים על ידי ו הרומזת לארון וללוחות שבו, שמדתם ו על ו על ו טפחים[ז] (גם בד הארון עולה ו ורומז ל-ב דלתין).

חומש הפקודים, המונה את כל בני ישראל במנין של חבה וחשיבות, פותח ברמז לתופעה זו, כדי ללמד שכל יהודי הוא בבחינת "מועט מחזיק את המרובה" – בן ל"כי אתם המעט מכל העמים"[ח] המכיל בקרבו את אין-סופיות ה' (ועל דרך התבטאות המגיד ממעזריטש לגבי אדמו"ר הזקן, 'אלקים כל כך גדול בגוף כל כך קטן').

את פרשת במדבר קוראים בסיום ספירת העומר, סמוך לחג השבועות (בו נולד והסתלק דוד המלך, השייך יחוד שני הצמצומים, כנ"ל). סוד "אל חי [בקרבכם]", בגימטריא מט, הוא תכלית ימי הספירה, כשבסיומה, "תספרו חמשים יום"[ט], מגיעים ליעד של קבלת התורה – במדבר סיני, מקום ה'אין' – בשמחה ובפנימיות!



[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] וזה לשונו:

במדבר סיני וגו' רבותינו ז"ל דרשו (במד"ר א) הבנות יקרות בפסוק זה, ונשאר להעיר למה לא השוה ה' מדותיו יתברך בשיעור הדברים, כי כשהזכיר הודעת המקום הקדים מחברת הכללות שהוא מדבר סיני, ואחר כך הזכיר פרט המקום ואמר באהל מועד, וכשהזכיר הודעת הזמן הקדים זכרון פרט הזמן, ואמר באחד לחודש השני, ואחר כך הזכיר מחברת כללות הזמן, ואמר בשנה השנית. ונראה כי הכתוב אדרבא השכיל לדבר בשיעור שוה, והוא על דרך אומרו (שמות לג כא) הנה מקום אתי, שמקומו של הקדוש ברוך הוא, הוא טפל לו (ב"ר סח ט), ולערך זה יהיה טפל כל המקום לגבי המקום אשר חונה שם האלהים. ומעתה מחברת הכללות הוא אהל מועד, והמדבר הוא פרט טפל לו, ולהעירך הכתוב בכוונה זו סדר סמוך לזה מאמר באחד לחודש וגו' בשנה השנית, אם כן מאמר באהל מועד הוא מחברת הכללות, ולזה נסדר באחרונה כסדר שנה השנית שנסדר אחר מאמר באחד לחדש. ותדע כמה הוא מופלג מקום אשר ה' שם, ממה שמצינו שבב' אמות שבין בדי הארון עמדו רווחים ששים ריבוא של ישראל (ויק"ר י ט), הרי שהגם שהוא לעין מועט, הוא מרובה לצד השוכן בו ברוך הוא.

[ג] שמות לג, כא.

[ד] בראשית רבה סח, ט.

[ה] יהושע ג, י. בראשית רבה ה, ז.

[ו] ראה מגיד דבריו ליעקב (קה"ת) לקו"א קסו.

[ז] בבא בתרא יד, א (עיי"ש).

[ח] דברים ז, ז.

[ט] ויקרא כג, טז.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com