חיפוש בתוכן האתר

אור החיים נשא - י"ב אייר תש"פ הדפסה דוא

בע"ה

י"ב אייר תש"פ

בני לוי – תיקון העולמות

אור החיים נשא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

האוה"ח בפתיחת הפרשה[ב] מציין הבדלים בציוויי מנין משפחות הלוי: בקהת (הבן האמצעי) נאמר "וידבר הוי' אל משה ואל אהרן לאמר. נשא את ראש בני קהת..."[ג], בגרשון[ד] (הבן הגדול) נאמר "וידבר הוי' אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון גם הם..."[ה] ובמררי (הבן הקטן) "בני מררי... תפקֹד אֹתם"[ו].

נשיאת הראש של בני קהת היא בהיותם נושאי הארון, ולכן נאמרה גם לאהרן (לשון נופל על לשון) – שעליו 'למתן' ולהכניס סדר וישוב הדעת בנשיאת הארון (שחבת הקדש אליו עלולה לגרום לריצה אליו וראיה אסורה שלו), לשים "איש איש על עבֹדתו ואל משאו. ולא יבֹאו לראות ['נראה אור'[ז], אותיות אהרן[ח]] כבלע את הקדש ומתו"[ט]. שונה ממנה נשיאת הראש של בני גרשון – שהיא מצד בכורתו[י], לא מצד העבודה – ולכן נתייחדה בעוד דיבור למשה[יא] (ללא צורך לכלול את אהרן). לבני מררי אין מעלה – לא מצד הבכורה ולא מצד עבודתם – ולכן לא נאמרה בהם נשיאת ראש ולא נתייחד דיבור חדש לפקידתם.

תיקון אבי"ע

לוי ושלשת בניו, קהת-גרשון-מררי[יב] (כסדרם בעבודת המשכן, בהקדמת הבן האמצעי לבכור), הם כנגד עולמות אבי"ע: לוי, לשון לויה וחבור, באצילות, לשון אצל וסמוך. קהת, נושא הארון שבו התורה והלוחות, בבריאה, מקום השכל הנבדל (בראש הבריאה נמצא היכל קדש הקדשים, בו נמצא הארון). גרשון ביצירה, בה העבודה לקיים ביצר הרע "גרש לץ"[יג]. מררי בעשיה, מקום עשית התשובה מתוך מרירות[יד] (העשיה טפלה ליצירה, "יצרתיו אף עשיתיו"[טו], ולכן אין למררי דבור בפני עצמו, כנ"ל).

בעולמות התחתונים יש גבול וריבוי, ולכן שייך מנין במשפחות הלוי שבבי"ע. בעשיה זהו מספר בלבד, "תפקֹד" ללא נשיאת ראש; ביצירה נוסף ממד הספור – נושאי היריעות-המקיפים אוהבים לעסוק בסיפורי צדיקים...; בבריאה מאיר הספיר[טז] – אור התוכן הבהיר של המשכן (עד שיש להזהיר "ולא יבֹאו לראות"), הארון אותו "בכתף ישאו" (בחיבור הכתף-האחור עם הפנים-הראיה[יז], חיבור בריאה ואצילות, לאחדות פשוטה).

עבודת מררי, במרירות העשיה, היא עבודת ימי החול (עבודת "בכל דרכיך דעהו"[יח], להעלות את ה-ה דעשיה ל-ו שמעליה, להתחבר-להטפל ליצירה כנ"ל). עבודות גרשון וקהת, ביצירה ובריאה, הן עבודות שבת[יט]. והרמז – נשא-נשא (שנאמר בשניהם) בגימטריא שבת (יהלם הוי', כשכל נשא הוא משולש הוי'). בפרט, כל "נשא" הוא נשיאת הראש – סוד הנשמה היתרה – לאותיות הבאות, שבת[כ], ואם כן הם בסוד "שתי שבתות" שבשמירתן "מיד הן נגאלין"[כא].

יע"ל קג"ם

ועוד התבוננות פלאית: כשמצרפים את יעקב – שבבחינת אדם-קדמון ביחס לאבי"ע, "שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם קדמאה"[כב] רומזים ראשי התבות יעקב לוי קהת גרשון מררי ל-יעל קגם בהם הלכה כאביי[כג]! קג בסימן הם קידושין-גירושין – הסבר להקדמת קהת (הנושא את הדברים המקודשים) לגרשון. ה-מ הוא "מומר האוכל לתיאבון", סוד "אף עשיתיו" בו נדרשת תשובת מררי במרירות.



[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] וזה לשונו:

וידבר ה' וגו' נשא הוצרך לומר וידבר פעם ב', ולא הספיק במה שאמר וידבר ה' במספר בני קהת הקודם שבפרשת במדבר, לצד שבא לומר ענין אחר לבד המספר, והוא שינשא וירומם בני גרשון לערך בני מררי, וענין זה הוא דבר בפני עצמו, שאין נשיאות זה בגדר נשיאות בני קהת שהם נושאי הארון, לזה קבע לו דיבור בפני עצמו, ולזה כשצוה על מספר בני מררי ואמר בני מררי וגו' תפקוד, לא קבע להם דיבור בפני עצמו שאין להם מעלה אלא מנין ממה שאמר תפקוד ולא תשא. אל משה וגו' - ולעיל (בפסוק יז) במספר [בני קהת] אמר ואל אהרן, לצד כי שם בא הציווי לאהרן, כדי שיעשה סדר האמור בענין משאם של בני קהת, דכתיב (לעיל פסוק יט) ושמו אותם וגו' ולא ימותו, לזה אמר ואל אהרן, מה שאין צורך לזה במשא בני גרשון.

[ג] במדבר ד, א-ב.

[ד] גרשון עולה 559 – חצי 1118, "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד".

[ה] שם פסוקים כא-כב.

[ו] שם פסוק כט.

[ז] תהלים לו, י.

[ח] זהר ח"ג קג, א.

[ט] במדבר ד, יט-כ.

[י] ראה במדבר רבה ו, ד (הובא במאורי החיים כאן).

[יא] שני הדבורים – "וידבר הוי' אל משה ואל אהרן לאמר נשא את ראש בני קהת... וידבר הוי' אל משה לאמר נשא את ראש בני גרשון גם הם" – עולים משה פעמים טוב (סוד "ותרא אֹתו כי טוב הוא", שהוא שמו המקורי-הנסתר)!

[יב] לוי גרשון קהת מררי עולים ד"פ (ממוצע כל שם) 390 – יה פעמים הוי', סוד "כי ביה הוי' צור עולמים" (ישעיה כו, ד).

[יג] משלי כב, י.

[יד] ראה לקו"ת נשא כג, ב.

[טו] ישעיה מג, ז.

[טז] ספיר-ספור-מספר הם כנגד פנימיות-אמצעיות-חיצוניות כלי המלכות דאצילות המתלבשים (כסדרם) בבריאה-יצירה-עשיה – ראה הקדמת אותיות לשון הקדש.

[יז] ראה תניא קונטרס אחרון ד"ה "דוד זמירות קרית להו".

[יח] משלי ג, ו.

[יט] וכנודע שבחו"ל השבת היא ביצירה ובא"י בבריאה (ראה מזכיר שלום מערכת עין אות לא, ועצ"ע).

[כ] ראה הגהת צמח בפע"ח שער השבת פ"ח ובכ"ד.

[כא] שבת קיח, ב.

[כב] ב"ב נח, א; זהר ח"א לב, ב.

[כג] קדושין נב, א.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com