חיפוש בתוכן האתר

"שבת אחים גם יחד" – הקלטה לקראת ל"ג בעומר – למוסקבה (אנגלית) - י"ג אייר תש"פ הדפסה דוא

בע"ה

י"ג אייר תש"פ – הקלטה

"שבת אחים גם יחד"

הקלטה לקראת ל"ג בעומר – למוסקבה (אנגלית)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

כאשר נצרך העולם למטר דרש רבי שמעון בר יוחאי את הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" והמשיך את השפע לעולם. "שבת אחים" רומז לתיקון האחוה, שלא עלתה יפה בין קין והבל ובין יעקב ועשו, דרך לימוד מזוגות אחים שהאחוה ביניהם עלתה יפה. תיקון האחוה בעולם הוא אחד מיעודי הגאולה ויש בו כח להביא רוב ברכה לעולם כולו.

הילולא דרשב"י

אנחנו מתכוננים ליום מאד חשוב ומיוחד בלוח השנה היהודי – ל"ג בעומר. זהו יום ההילולא של אחד מגדולי הצדיקים בעמנו, רבי שמעון בר יוחאי, שבקיצור נקרא רשב"י. הוא קבור במירון וכל שנה מגיעים לשם וחוגגים, מדליקים מדורות ושרים ורוקדים לזכותו.

במסורת, במיוחד במסורת החסידות, רבי שמעון בר יוחאי בין כל הצדיקים נקרא 'רבי שמח'[ב] – הוא שמח ורוצה שאנחנו נהיה שמחים, והוא מלמד אותנו קודם כל שבאמצעות שמחה יוצאים מכל הצרות בחיים שלנו ומגיעים לגאולה האמתית והשלמה לעם ישראל ולכל העולם. כמובן, המשמעות היא שבזכותו תהיה לנו גם רפואה שלמה – לכל מי שצריך רפואה שלמה – שכולם יהיו בריאים וחזקים כדי לקבל את התורה עוד שבועיים.

גם ב-לג בעומר מקבלים את התורה – לג אותיות גל, "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"[ג]. זהו היום בו מקבלים את הממד הפנימי, הנשמה הפנימית, של התורה, ובעוד שבועיים נקבל את כללות התורה, נשמתא דאורייתא יחד עם גופא דאורייתא – כך שתהיה לנו תורה שלמה, נשמה וגוף. תריג המצוות על כל פרטיהן שעלינו לממש בפועל.

ירידת גשם על ידי סודות "שבת אחים גם יחד"

הזהר[ד] מלמד אותנו שכאשר רבי שמעון בר יוחאי – בעל ההילולא של לג בעומר – רצה להוריד לעולם ברכה מהשמים (גשמי ברכה), לעם ישראל ולעולם כולו, הוא רק פתח את פיו בגילוי סודות התורה. באמצעות אמירת סודות התורה בלבד הוא היה מסוגל להוריד מהשמים את כל הברכות הנצרכות, במיוחד את הגשם. הרבה פעמים בהיסטוריה היתה עצירת גשמים והצדיקים הגדולים בדור התפללו וצמו – וגם כל הציבור צם והתפלל – וה' הוריד גשם. אבל רשב"י פעל בצורה אחרת, רק על ידי אמירת תורה, תורת הנסתר.

לג בעומר רמוז בפרשת בחקתי שקוראים השבוע: זו הפרשה ה-לג בתורה. בפסוק הראשון, "אם בחֻקֹתי תלכו"[ה] יש לג אותיות, והמלים "אם בחקתי" שוות משולש של לג. שלש תופעות שונות שקושרות את פתיחת הפרשה ל-לג.

מה התוכן? "אם בחקתי תלכו... ונתתי גשמיכם בעתם". זו הברכה הראשונה של התורה, סימן שזו הברכה הכוללת את כל צרכינו בעולם הזה, כל הגשמיות שלנו (גשם לשון גשמיות) – כדי שנוכל לעבוד את ה' בשמחה, זהו היעוד והשכר הטוב שהתורה קובעת ל"אם בחקתי תלכו" (ועוד: גשם כולל את שלש הברכות העיקריות לגביהן נאמר "ונתתי" בפרשה – "ונתתי גשמיכם בעתם", "ונתתי שלום בארץ"[ו], "ונתתי משכני בתֹככם"[ז], כמוסבר באריכות במ"א[ח]).

שוב, בזמן רשב"י לא ירד גשם, והזהר מספר שרבי שמעון פתח את פיו ודרש את הפסוק בתהלים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"[ט]. פסוק מפורסם, שחסידים גם שרים עליו ניגונים שונים. הכלי שעלינו ליצור כדי לקבל את כל הברכות – הכלי לכל הברכות שה' ממטיר עלינו, כל הברכות הן גשם – הוא "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". כלומר, עלינו להגיע לאחדות – אהבת ישראל ואחדות ישראל. עלינו להפוך כולנו לאחד, לעבוד יחד בשביל משיח.

רמזי גשם בפרק

יש הרבה רמזים יפים בפסוק:

הראשון, "הנה מה טוב ומה נעים" שוה בדיוק גשם, 7 בחזקת 3. כתוב[י] שכאשר משיח יבוא יהיה אור החמה פי 343 מהיום, "שבעתים כאור שבעת הימים"[יא]. גם אור השמש נקרא גשם. כל הגילויים והברכות – שה' נותן לנו בזכות ההליכה בחוקות התורה, לימוד התורה ביגיעה (כפי שחז"ל מפרשים "אם בחקתי תלכו", "שתהיו עמלים בתורה"[יב]) – כלולים בברכת הגשם.

הפסוק מופיע בפרק תהלים קצר, שיש בו רק שלשה פסוקים. הפסוק השלישי בפרק הוא "כטל חרמון שיֹרד על הררי ציון וגו'" והוא דימוי לברכה, "כי שם צוה הוי' את הברכה חיים עד העולם". "טל חרמון" – סמל של ברכה, "כי שם צוה הוי' את הברכה חיים עד העולם", סמל של חיים נצחיים – שוה בדיוק אותו מספר, 343, 7 בחזקת 3, כמו "הנה מה טוב ומה נעים" בתחלת המזמור.

"שבת אחים" – משה ואהרן

"גם יחד" מרבה מישהו נוסף, עוד נשמה או הויה. כמו נישואין – כאשר יש חיבור בין בני זוג ה' מופיע ביניהם, "שכינה ביניהם"[יג], השותף השלישי – זהו הריבוי של "גם". כך ב"שבת אחים גם יחד" יש ריבוי – אם כל היהודים יושבים יחד, באחדות, ה' מתגלה ביניהם, הוא נמצא יחד אתם.

צריכים אחוה בין כל היהודים, כל האחים, אבל המפרשים אומרים ש"שבת אחים" מתייחס בעיקר לאחים מסוימים. הפירוש הראשון והעיקרי של חז"ל שמדובר כאן באחים משה ואהרן[יד]. המשך הפרק מדבר בפירוש על אהרן ומתייחס גם למשה רבינו. שני האחים – יחד עם האחות השלישית, מרים – הוציאו אותנו יחד ממצרים ונתנו לנו את התורה. במיוחד משה רבינו, אבל אהרן הוא הכהן הגדול, והמים – כמו הגשם – שהם שתו משך כל ארבעים שנות הילוכם במדבר באו מבארה של מרים, בזכות מרים, האחות השלישית. זו ההתחלה והיסוד של האחוה הזו.

בכל אופן, מסבירים שיש כאן התייחסות פרטית לשני האחים משה ואהרן. ורמז יפה בגימטריא: כשמחברים ל"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (1169) את משה-אהרן (601) מקבלים 1770, משולש של אחים (כלומר, חיבור כל המספרים מ-1 עד 59).

"שבת אחים" – שותפות יששכר וזבולון

יש עוד אחוה חשובה שכלולה כאן: המלבי"ם מסביר שהכוונה כאן לשני הבנים האחרונים של לאה אמנו ויעקב אבינו – יששכר וזבולון. האחדות ביניהם מאד אקטואלית. זבולון עבד קשה, היה לו 'חוש' בגשמיות, בעולם הפיזי. הוא טיפוס ארצי. צריכים בעולם נשמות שמימיות ונשמות ארציות, והדוגמה הכי מובהקת לכך בתורה היא יששכר וזבולון. יששכר הוא בחור-ישיבה, הוא לומד ולא עובד, כי יש לו קשר של אחוה, הסכם, עם אחיו הצעיר זבולון שהולך ועובד. גם זבולון יודע ספר, הוא לומד וקובע עתים לתורה, אבל הוא עובד קשה – הוא נוסע למרחקים, מגיע עד פרו ומביא משם יהלומים – והוא מפרנס את יששכר.

יש הסכם בין שניהם, "מה טוב ומה נעים" – בין "טוב" ו"נעים" יש יחס של זכר ונקבה, כמבואר בקבלה[טו]. האיש הוא משפיע והאשה היא מקבל. בקשר בין יששכר וזבולון כל אחד גם משפיע וגם מקבל. בגשמיות, זבולון הצעיר משפיע ויששכר מקבל. ברוחניות, יששכר משפיע – מלמד תורה, לא רק לאחיו הצעיר זבולון אלא לכל עם ישראל, הוא מחשב את הלוח העברי, מאתים חכמי סנהדרין באים מיששכר[טז] – וזבולון מקבל. זו דוגמה של "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". המלה "שֶׁבֶת" היא גם אותיות שַׁבָּת, לרמוז שהזמן המיוחד לשבת יחד הוא ביום השבת קדש, היום שזבולון נח ממעשי החול שלו ומוכן ומזומן לשבת ולהתענג בדברי התורה שמשמיע לו יששכר אחיו.

תיקון אחוות קין והבל ואחוות יעקב ועשו

אם כן, קודם כל מדברים על משה ואהרן אבל "שבת אחים גם יחד" מתייחס גם ליששכר וזבולון. אם מעמיקים עוד יותר, אפשר לחשוב על עוד אחים – יש אחים בכל הדורות, וצריך לחשוב על סוגי אחוה שמדובר עליהם בתורה.

זוג האחים הראשון בתורה לא כל כך הסתדר טוב יחד – קין והבל. קין הרג את אחיו הבל. צריך לתקן את הרצח הזה. כל הגלות, כל הדברים השליליים בחיים שלנו, קשורים לחטא של האחים הראשונים, של קין שהרג את הבל. אחרי 130 שנה נולד לאדם עוד בן, שת, שהיה "תחת הבל"[יז] – יש עוד צ'אנס שהבל חוזר ויש עוד צ'אנס להיות "שבת אחים גם יחד". אבל התיקון עוד לא עבד, גם בדורות הבאים יש את המחלוקת שלהם – כמו בין משה (גלגול הבל) לקרח (גלגול קין) – בכל דור יש 'חזרה' על יחסי האחוה הראשונים האלה, שלא הצליחו. אחר כך יש עוד אחים מפורסמים, אולי הכי מפורסמים בכל התורה, שגם הקשר ביניהם לא הלך – יעקב ועשו.

כשיבוא משיח צריך לתקן גם את האחוה שלא הצליחה – בין קין והבל ובין יעקב ועשו. ביחס לגאולה, בזמנו הרבי מליובאוויטש אמר[יח] שעשו כבר מוכן לתיקון, מחכה לנו. עשו הוא הציביליזציה, ובמיוחד תרבות המערב – מדע, אוניברסיטה, עסקים. עשו מחכה לתיקון האחוה שלו עם יעקב. נמצא שהפסוק שלנו משתייך גם לאחוה זו, של יעקב ועשו, וגם לאחוה הראשונה של קין והבל. קין והבל הם בעלי אנרגיות רוחניות הפוכות – קין הוא גבורה והבל הוא חסד. הם לא הסתדרו יחד, אבל כאשר משיח יבוא עליהם להסתדר. עליהם ללמוד איך אפשר להסתדר, ולא רק להסתדר דיעבד, אלא להסתדר לכתחילה – מתוך הבנה שכל אחד משלים את השני. מתוך כך אפשר להגיע להרגשה אמתית של אהבה (רגשית) ואחוה (טבעית) בין אחים שיצאו מאותו רחם. אם מדובר בקין והבל – האמא היא חוה[יט]. אם מדובר ביעקב ועשו – האמא היא רבקה[כ].

לג בעומר – תיקון האחוה

זהו הלימוד הראשון של רשב"י, של לג בעומר, שעלינו לתקן את רגש האחוה שלנו – וזהו היסוד והכלי להוריד לעולם את כל הברכות, כל הגשם. אם נזכה משיח יבוא על ענן[כא]. אם הוא בא על ענן, מה הדימוי של ההגעה שלו? הוא כמו גשם, גשם שיורד מהענן. שנזכה בקרוב ממש לגשם הזה, גשם של משיח שירד מהענן בשמים, ויצמיח פירות בארץ, במציאות שלנו, טובות ושלום וישועות והמתקות ליהודים ולכולם.

'בקיצור' – תובנות ונקודות 'עבודה':

  • רשב"י הוא 'רבי שמח' המלמד שיוצאים מכל הצרות על ידי שמחה.
  • קבלת פנימיות התורה בל"ג בעומר היא ההכנה לקבלת כל התורה בשבועות.
  • הכלי לכל הברכות – כל הגשם – הוא "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".
  • "שבת אחים" רומז למשה ואהרן, גואלי ישראל, וליששכר וזבולון שיש ביניהם שותפות של פרנסה ולימוד תורה.
  • כל צרות הגלות קשורות לקלקול האחוה בין קין והבל – החוזרים שוב ושוב – והגאולה קשורה לתיקון האחוה בין קין והבל ובין יעקב ועשו.

 



[א] נרשם (משידור) על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] לקוטי דבורים (מהדורת לשה"ק) ח"ד עמ' 726.

[ג] תהלים קיט, יח. וראה אוה"ת נ"ך ח"ב עמ' תתקנג; לקוטי הלכות הלכות ר"ח הלכה ג (ובכ"ד) ובריבוי ספרי חסידות.

[ד] ראה זהר ח"ג נט, ב.

[ה] ויקרא כו, ג.

[ו] שם פסוק ו.

[ז] שם פסוק יא.

[ח] ראה מעין גנים ח"ג פרשת בחקתי (ועוד).

[ט] תהלים קלג, א.

[י] שופטים ה, לא ובת"י ורש"י שם; ישעיה ל, כו ובת"י ורש"י שם.

[יא] ישעיה שם.

[יב] רש"י על ויקרא כו, ג.

[יג] סוטה יז, א.

[יד] הוריות יב, א; תנחומא שמות כז.

[טו] ראה זהר חדש (מרגליות) מב, א; נא, ב.

[טז] דהי"א יב, לג.

[יז] בראשית ד, כה.

[יח] שיחת פרשת ויצא, ט' כסלו תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות עמ' 354).

[יט] חוה-קין-הבל = גבורה = ג"פ חסד, הערך הממוצע של שלהם.

[כ] כשמוסיפים רבקה-עשו-יעקב לחוה-קין-הבל מקבלים תפארת, הכח הממזג ומחבר "גם יחד" את החסד והגבורה.

[כא] סנהדרין צח, א.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com