הכח לחזור לאחדות

[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] ויקרא רבה כו, ד.

[ג] תהלים יט, ג-ד.

[ד] תרס"ד. וזה לשונו:

במד' יום ליום יביע אומר כו' א"א ואין דברים כו' כל המדרש. למעלה בשורש כולם באחדות ממש כמ"ש ויהי ערב ויה"ב יום אחד. כי אור וחשך שכל א' ממונה על ענין אחר זה מהופך מן זה מ"מ שם הם אחדות א' כמ"ש עושה שלום במרומיו שר של מים ושר של אש נעשין כולם אחד לעשות רצון המלך. ז"ש אין אומר ואין דברים כי מבטל כל א' הנהגה שלו אל רצון המלך. וזה שכולם פונים לעשות רצונו ית"ש הם אחדות א' רק כשמתפרשין לעשות כל א' שליחותו למטה זה עושה בפ"ע וזה בפ"ע. ולכן שבת קודש נק' שלום שאז מתבטלין כולם אל השורש. וז"ש בשבת זכר למעשה בראשית כי ששת ימי בראשית נתאחדו בש"ק כמ"ש בו שבת כו' אשר ברא א' לעשות. לעשות כל יום ויום בחי' שלו. וזהו פי' מעשה בראשית שאז היו דבקים כולם בראשית ואחדות. ובימי החול מנהיג כל א' את שלו. וכן הוא בנשמות ישראל. הגם כי כל איש יש לו ענין מיוחד שנשתלח עליו בעוה"ז אבל למעלה כל הנשמות אחדות א' דבוק בשורש ובנ"י בכח התורה והמצות כשמתבטלין לגמרי רק לעשות רצון הבורא ית"ש נעשין אחדות א' בק"ש ה' אלקינו ה' אחד ואהבת כו' להיות כל הרצון רק לעשות רצון הבורא. והנה אהרן הכהן עמוד השלום והקרבנות מסורין בידו שהוא להקריב התחתונים להעלות אותם אל השורש. ונק' מלאך ה' שיש בו בחי' ביטול אל הבורא ית"ש. אעפ"כ בכל איש ישראל נמצא זה הכח. ולכן נכתב מצות קידוש השם במסירת נפש בין פרשת הכהנים ובין פרשת המועדות. לומר כמו שיש נפשות מיוחדים וזמנים מיוחדים אל השלימות מ"מ ללמד על הכלל כולו יצא שע"י מס"נ יכול כל איש ישראל לבוא אל השלימות ע"י מסירת נפש שהוא לבטל כל הרצון אל השי"ת שיהי' מוכן למות על דבר קדושת שמו ית' בא אל האחדות. מלך שהשלום שלו שכפי הביטול שנמצא בבריותיו אליו. כך זוכין אל השלימות. וזה בחי' ב' מאמרות שכ' במד' שתחתונים צריכין ב' מאמרות. מאמר א' בשורש. ומאמר ב' כשמתפרשין למטה כל א' בפ"ע.

[ה] ויקרא רבה כו, ה.

[ו] איוב כח, ג.

[ז] מלאכי ג, ו.

[ח] ראה ראב"ע לבראשית ב, ד; בראשית רבה יא, ו (ובכ"ד); פסיקתא רבתי ו; זהר ח"א מז, ב.

[ט] זהר ח"ג לג, א (ועוד) וראה תוס' סוף מנחות.

[י] לשון חז"ל בכ"מ.

[יא] "אמר... ואמרת" עולה כד פעמים יחידה (ב"פ אור-מים-רקיע – המשכת זרע הזכר וזרע הנקבה, בהחזרתם השנים להיות אחד, "והיו לבשר אחד" בילד הנולד מהם).

[יב] תורת שלום עמ' 172 ואילך.

[יג] ראה תניא פכ"ה.

[יד] דברים = 16 ברבוע והממוצע בין אין ואין הוא 8 ברבוע.

[טו] כשמציירים את האותיות כמשולש (בחלוקה מדויקת לפי המלים) בולטת החלוקה ל-אדם (הפנות) ו-מתפלל (השאר-המילוי):

א

י ן

א מ ר

ו א י ן

ד ב ר י ם

[טז] אותיות דרבי עקיבא.

[יז] וזה לשונו:

בענין סידור לחם הפנים ביום השבת ביום השבת יערכנו כו' ברית עולם. איתא במדרש [תנחומא] בחקותי. מי בשחק יערך כו' שאין העליונים יכולין לערוך לפני ה' כמו בנ"י למטה ידמה לה' בבני אלים הם בנ"י. דכתיב לאדם מערכי לב כו'. וכמו שהוא בפרט כפי הכנת הלב בא הכח מלמעלה. כמו כן בכלל בנ"י נק' אדם אתם קרוין אדם. ולכן בנ"י מעריכין הסדר למטה וכך בא השפע מן השמים. ובאמת כשהי' בית המקדש קיים נתאספו כל ג' הכוחות בבחי' עולם שנה נפש. ובנ"י בהיכל בשבת קודש העריכו כל שבת סדר מיוחד. כי כל שבת ושבת יש עלי' אחרת זו למעלה מזו. וכן לעולם לכן כתיב ביום השבת ביום השבת יערכנו. כי זה הסדר הי' מחבר ב' השבתות כפי הערכה של זה השבת כך נסדר על שבת הבא שהי' מסדר הלחם בזה השבת להעלות הבזיכין לשבת הבא. וכן לעולם. לכן נקרא ברית עולם. שכל העולם תלוי בעבודת בנ"י במקדש.

[יח] בראשית לט, ו (ראה רש"י שם).

[יט] ראה נדרים כ, ב.

[כ] ויקרא כד, ח.

[כא] שבת קיח, ב.