חיפוש בתוכן האתר

שפת אמת אחרי מות, קדושים - כ"ט ניסן תש"פ הדפסה דוא

בע"ה

כ"ט ניסן תש"פ

מקום שבעלי תשובה עומדין

שפת אמת אחרי מות

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

השפ"א מסביר[ב] כי ראש השנה הוא יומם של הצדיקים (הנחתמים לחיים לאלתר[ג]) ואילו יום כיפור – יום תשובה, סליחה ומחילה[ד] – הוא יומם של בעלי התשובה (הם-הם כל באי עולם, הבינונים, שחתימת דינם מתעכבת עד יום כיפור כדי שישובו בינתים[ה]).

כך דרשו[ו] "הוי' אורי וישעי"[ז] – "'אורי' בראש השנה", ב"אור צדיקים"[ח], "'וישעי' ביום כיפור", בישועה גם לחוטאים. "אורי" היינו אור החכמה ("חכמת אדם תאיר פניו"[ט]), הנמשך לצדיקים הזכאים על פי טעם ודעת, ו"ישעי" היינו שע נהורין הנמשכים מהכתר, גם למי שאינו ראוי, למעלה מטעם ודעת[י]. למטה הצדיקים נמשכים מספירת היסוד ("וצדיק יסוד עולם"[יא]) ובעלי התשובה הם בני המלכות-השכינה (בגימטריא "ביום הזה יכפר"[יב]).

מעלת יום כיפור ביחס לכל ימות השנה ("ימים יֻצרו ולו אחד בהם"[יג]), כולל ראש השנה, היא הכניסה לקדש הקדשים ("ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות"[יד]), ואומר השפ"א "מכאן אמרו חז"ל[טו] במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד" – הקדש הוא מקום צדיקים אך קדש הקדשים הוא מקום בעלי תשובה בלבד[טז] (וכל עבודת יום כיפור היא באהרן הכהן, הבעל-תשובה על חטא העגל, הנכנס לקדש הקדשים בבגדי לבן כדי שלא להזכיר את חטא עגל הזהב[יז]). ורמז: מקום בעלי תשובה קדש הקדשים ועוד מקום צדיקים קדש עולה 2718, סכום כל ברכת כהנים, כאשר שתי הברכות הראשונות ("יברכך" ו"יאר") הן הברכה (מהמדות) והארת הפנים (מהחכמה-המוחין) להן זכאים הצדיקים על פי טעם ודעת ואילו הברכה השלישית ("ישא") היא נשיאת הפנים (מהכתר) גם לבעלי התשובה שאינם זכאים על פי דין[יח] וזקוקים לנשיאת עון.


בע"ה

כ"ט ניסן תש"פ

אחדות וקדושה

שפת אמת קדושים

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[יט]

כתב השפת אמת[כ] כי פרשת קדושים נאמרה בהקהל משום שעיקר הקדושה תלוי באחדות כלל ישראל – כשעם ישראל מתאחד "ברזא דאחד" הקליפות בורחות ונוצר "גדר ערוה", שהוא עיקר הקדושה (וכנודע מכמה סיפורים אודות החוזה מלובלין שקרא עם אברכים צעירים את דברי רש"י כאן – "'קדושים תהיו' הוו פרושין מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה..." – ובכך נטע בהם את שמירת הקדושה לכל החיים, ומכאן נלמד לקריאת הפרשה על ידי המלך באזני כל ישראל). מכאן מובן שעיקר פרשת קדושים הוא מצות "ואהבת לרעך כמוך"[כא] – ה"כלל גדול בתורה"[כב] – שהוא, כפי שמסביר השפ"א, קיום כל התורה "על רגל אחת"[כג], ללא השתנות ("רגל אחת" רומזת גם לקדושת הברית, ה"רגל אחת" שבין שתי הרגלים).

הקשר הוא דו-כיווני – האחדות גורמת לשמירת הקדושה ושמירת הקדושה מאפשרת אחדות (קיום "ואהבת לרעך כמוך" מאפשר עמידה על רגל אחת ושמירת הרגל אחת מאפשר את קיום "ואהבת לרעך כמוך"). כך בכל שבת יש "זכור" ביחוד בקדושה ו"שמור" בשמירת הברית ו"'זכור' ו'שמור' בדבור אחד נאמרו"[כד]. מכאן נלמד שבידוד וריחוק חברתי נגרמים מפגם הברית – שאיננו ראויים להיות יחד בקדושה – וממילא התשובה הנדרשת היא על אהבת ישראל ופגם הברית התלויים זה בזה.

 



[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] תרס"ד. וזה לשונו:

ואל יבא בכל עת אל הקודש. מכאן אמרו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. כי בכל השבתות וימים טובים א"י לכנוס לפני ולפנים רק ביוה"כ שהוא בחי' בע"ת שנפתח להם שער מעולם העליון. וע"ז איתא במד' ה' אורי בר"ה וישעי ביו"כ. כי בר"ה נחתמין צדיקים גמורים לחיים אבל ביו"כ ישועה לכל העולם אפי' להחוטאים שהם צריכין ישועה. ויום הזה הוא ישועה לכל השנה לבעלי תשובה. כמ"ש ביום הזה יכפר. כי כל כפרות של כל השנה מיום הזה. וכ"כ אחת בשנה יכפר שזה היום מכפר בכל ימי השנה. וכן דרשו חז"ל ימים יצרו ולו אחד בהם זה יו"כ וכתי' בהם. וכמו כן מה שדורש במדרש אורי וישעי בים מטעם הנ"ל שהי' אז ישועה לכל הדורות ויושע ה' ביום ההוא ולכן אומרים זה בכל יום. וגם מה שדרשו חז"ל ולו אחד בהם על יום השבת שהוא ג"כ ברכה על כל ימי השבוע.

[ג] ר"ה טז, ב.

[ד] ראה רמב"ם הלכות תשובה פ"ב ה"ז.

[ה] ר"ה יז, ב.

[ו] ויקרא רבה כא, ד.

[ז] תהלים כז, א. "אורי וישעי" = תריג.

[ח] משלי יג, ט.

[ט] קהלת ח, א.

[י] אורי הוא כפולת ז ו-ישעי כפול יג – יחס של נקבה וזכר, כנודע שהחכמה היא בחינת נקבה ביחס לכתר.

[יא] משלי י, כה.

[יב] ויקרא טז, ל.

[יג] תהלים קלט, טז. תנדב"א פ"א. כתיב "ולא" וקרי "ולו", היינו שיו"כ הוא תכלית שלמות ימי אלול – 40 ימי הרצון מאלול עד לסליחת ה' ביו"כ. כאשר עושים סדרה מהמלה "בהם" (השייכת גם לפסוקים "ללכת בהם" ו"וחי בהם", בפרשתנו, כמובא גם בתורה הבאה בשפ"א, ול"ימי שנותינו בהם") – 2, 5, 40 – בסיס הסדרה הוא לב והמספר השביעי-החביב הוא 500, "פרו ורבו".

[יד] ויקרא טז, ב. "ואל יבא בכל עת" עולה כב פעמים הוי' וההמשך "אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות" עולה עוד קמח פעמים הוי' – סה"כ קע פעמים הוי'.

[טו] ברכות לד, ב.

[טז] בתורה הבאה מסביר השפ"א את הקוטב ההפוך – הגוים המותרים בבמה בכל מקום (בניגוד לישראל, השייכים רק לקדש ולקדש הקדשים, וכשם שאינם מותרים לבוא אל הקדש "בכל עת" כך גם אינם מקריבים "בכל מקום"). אצל הגוים עבודת ה' היא דבר זמני וטפל בעוד אצל ישראל היא עבודת הקבע – "ללכת בהם" (ויקרא יח, ד), "עשם עיקר ולא טפל" (תו"כ עה"פ). התורה היא תריג עיטין – "עצה טובה קמשמע לן" – כיצד לאזן נכון עיקר וטפל (ולדעת גם מתי נדרשת הוראת שעה, זמני-טפל החורג מהקבוע-עיקר, כהקרבת אליהו בבמה בהר הכרמל – בבחינת ע"ט לעשות להוי' הפרו תורתך...). עיקר-טפל עולה צבאות, שם הנצח וההוד, הכליות היועצות עצה טובה והרגלים בהן מקיימים "ללכת בהם").

[יז] ר"ה כו, א.

[יח] ראה תנחומא האזינו ד ור"ה יז, ב (ונדה ע, ב).

[יט] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[כ] תרס"ד. וזה לשונו:

נאמרה בהקהל. כי עיקר הקדושה בכלל ישראל והם גדר ערוה כשמתיחדין כאחד. וכן הוא בש"ק דמתאחדין ברזא דאחד לכן סט"א ערקית ויורד הקדושה לבנ"י. יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. מנוחה בחי' שמור גדר ערוה. וקדושה בחי' זכור להמשיך קדושת שבת בפה בקידוש היום. וזה שורש כל המצות. שס"ה מל"ת בחי' שמור. ורמ"ח מ"ע בחי' זכור. שע"י גדר ערוה של סור מרע זוכין לקדושה בעשה טוב. וצריכין לעשות המצות לשם כל ישראל וזוכין להקדושה שקדשנו במצותיו שזה הוא לכלל ישראל והם לעולם קדושים. וכמ"ש במ"א פי' הגמ' למדני כל התורה כשאני עומד על רגל א' והשיב לו ואהבת לרעך כמוך. כי האדם יש לו השתנות תמיד. אבל כשזוכין להיות בכלל ישראל ע"י מצות ואהבת לרעך כמוך אז מוצא הקדושה לעולם מצד הכלל ועומד על רגל א' לגוף. אח"כ והייתם קדושים התחדשות הקדושה תמיד.

[כא] ויקרא יט, יח.

[כב] בראשית רבה כד, ז.

[כג] שבת לא, א.

[כד] ר"ה כז, א.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com