חיפוש בתוכן האתר

שפת אמת שמיני - מוצאי שש"פ תש"פ הדפסה דוא

בע"ה

מוצאי שש"פ תש"פ

שפ"א שמיני

שפת אמת שמיני

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

"ויהי ביום השמיני"[ב], הפותח את פרשתנו, בא אחרי הכנה של "שבעת ימים ימלא את ידכם"[ג]. מסביר השפת אמת[ד] שמילוי היד הוא הכנת הכלי לקבל את הברכה שתמשך כתום ההכנה. "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום"[ה] ומילוי יד אהרן ובניו-תלמידיו הוא מילוי והשלמת כלי השלום[ו] – "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום"[ז] – כדי שישרה בו כח הברכה (כח-ברכה[ח] ע"ה עולה אהרן).

על תהליך זה נאמר "כל אשר תמצא ידך לעשות – בכחך עשה" – "ידך" היא הכלי (הגוף) ו"כחך" הוא כח הנשמה שצריכה לחפוף על הגוף ולמלא את העשיה בברכה. כשפועלים כך הגוף נמלא מאור הנשמה ומתחיה ממנה (ובכך, בסופו של דבר, תלויה תחית המתים – היציאה מה"שאול" הנזכר בסיום הפסוק: "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הֹלך שמה"[ט]).

מילוי הגוף בכח הנשמה הוא תכלית מעשה בראשית ("דירה בתחתונים"[י] בכללות המציאות). והרמז: "כל אשר תמצא ידך" עולה "בראשית ברא", פתיחת מעשה בראשית, והמלה הבאה היא "לעשות"[יא], חותם מעשה בראשית[יב] (המעיד על עבודת האדם הנדרשת לעשות-לתקן[יג] את הכל בהמשכת הנשמה לעולם השלם). גם שלשת המושגים הכרוכים בעבודה זו, הנזכרים בסוף הפסוק – "וחשבון ודעת וחכמה" – עולים בראשית[יד] (ועם שלשת הווין, "וחשבון ודעת וחכמה" עולים עולם-שנה-נפש[טו], יסודות הבריאה[טז], העולם הוא הכלי והנפש היא הברכה כאשר השנה היא הממוצע המחבר ביניהם[יז], הצלם שבין האור והכלי). תכלית זו מתגלה ב"ויהי ביום השמיני" בו היתה "שמחה כיום שנבראו בו שמים וארץ"[יח].

היחס הזה, בין ימי ההכנה לגילוי הברכה הוא היחס בין ימות החול לשבת – בימות החול יש לתקן את הכלי ולהרבות בשלום בינינו (עבודת היד, לתת יד ולתקוע כף איש לרעהו) ובשבת להמשיך את הברכה, כח הנשמה היתרה, בענג שבת (שבת ר"ת שלום-ברכה-תענוג). שבת היא מעין עולם הבא[יט], כאשר כח הנשמה מתגלה גם בגוף, ולכן יש בה מצוה לענג גם את הגוף (בסוד "לחם משנה"). בפרט, אם מדובר בשבעה ימים וברכת היום השמיני, זהו גם היחס בין "שבע שבתות"[כ] של ספירת העומר – שעיקר העבודה בהן הוא השלום (תיקון למיתת תלמידי רבי עקיבא משום שלא נהגו כבוד זה בזה[כא]) – למתן תורה בחג השבועות (ו"לכולי עלמא בשבת נתנה תורה"[כב]). המעבר מעבודת אהרן (הבעל תשובה – על מעשה העגל[כג] – המתקן את הכלי ופועל בעבודתו ככה"ג במשכן את "ושכנתי בתוכם"[כד]) לגילוי מלמעלה של משה (הצדיק, נותן התורה בשבועות ומשרה השכינה במשכן)[כה].

שבת (שלום) היא היום השביעי, שלמות המציאות, אך נכללת בה בחינה של "ויהי ביום השמיני", הברכה שלמעלה מהמציאות. ה"לחם משנה" – "כל מעשה שבת כפולים"[כו] – מתבטא גם בהארת ה"שמיני" בתוך ה"שביעי", בסוד "תן חלק לשבעה וגם לשמונה"[כז]. והרמז: "ויהי ביום השמיני" עולה שבע פעמים עב וגם שמונה פעמים סג – שבע פעמים שמונה בגימטריא יום – "זכור את יום השבת"[כח] (זכירת-המשכת שבעת האורות הפנימיים) ו"שמור את יום השבת"[כט] ("'שמור' לנוקבא"[ל], סוד הרקיע השמיני[לא] דאמא, המקיף-שומר עליון על שבעת הפנימיים, סוד הגילוי דלע"ל של "אשת חיל עטרת בעלה").



[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] ויקרא ט, א.

[ג] שם ח, לג. "שבעת ימים ימלא את ידכם" עולה יד פעמים אמונה (סימן פרשת בשלח הוא יד-אמונה) וז"פ צדיק (ש"באמונתו יחיה").

[ד] תרס"ד. וזה לשונו:

כתיב שבעת ימים ימלא את ידכם. אהרן הוא עמוד השלום והוא כלי מחזיק ברכה. לכן הברכות מסורין בידו דכתיב שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. ומקודם צריך להיות שלימות בבחי' כלי זה ימלא את ידכם דכתיב אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה פי' בזה"ק בכחך זו נשמתא. שזהו עיקר עבודת האדם בעוה"ז לקשר המעשה בכח הנשמה. ידך זו שמאלא רומז אל הגוף. לעשות בכחך בשותפות כח הנשמה כמ"ש בכל דרכיך דעהו. ובכח הנשמה מתקן גם הגוף. ולכן מסיים הפסוק כי אין מעשה כו' ודעת כו' בשאול. פי' כי הגוף עומד למיתה. רק כפי התקשרות מעשה האדם בעודנו חי בכח הנשמה. עי"ז הארת הנשמה חופף על הגוף גם בקבר. ומצד זה עתיד לתחיית המתים. ובש"ק מאיר הנשמה בתוספות גם בגוף לפי שהוא מעין עוה"ב. שבעוה"ב גם הגופות יהיו מזוככים. וזה בחי' משנה לחם. לכן מצוה לענג גם הגוף בשבת קודש. ובימי המעשה הוא בחי' ימלא את ידכם. ונתקן הכלי. אח"כ בא הארה מיום השמיני שהוא למעלה מן הטבע והיא הברכה.

[ה] סיום מסכת עוקצין וששה סדרה משנה – אותיות נשמה, הברכה שצריכה לשרות בכלי השלום, כדלקמן בפנים.

"כלי מחזיק ברכה... שלום" עולה ד"פ (ממוצע כל מלה) אור.

[ו] יד-שלום עולה יה פעמים הוי' – "כי ביה הוי' צור עולמים" (ישעיה כו, ג).

[ז] אבות א, יב. תלמידיו של אהרן עולה 1086 (ב"פ 543, "אהיה אשר אהיה", וראה לקמן הערה ז), העולה שמות האמהות, שרה-רבקה-רחל-לאה. האמהות שייכות לעולם התשובה – עבודת אהרן (כדלקמן) – ולהן שייך סוד ההריון, ה"כלי מחזיק ברכה" של האמא (ל"ברכה" הנמשכת מהאבא, סוד משה, כדלקמן). "אוהב שלום" עולה יה פעמים הוי' – החבור של יד-שלום, כנ"ל בהערה הקודמת.

[ח] כח-ברכה עולה ס במספר קדמי. במספר הכרחי ס היא מספר אותיות ברכת כהנים.

[ט] כל הפסוק – "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הֹלך שמה" – עולה 5430 (י"פ "אהיה אשר אהיה"), היפוך ספרות 345, "שמה" (אותיות משה), התבה האחרונה בפסוק. משה, שאמר "ונחנו מה" (שמות טז, ז-ח), הוא סוד כח-מה – "כחך" הנזכר בפסוק ומתייחס בעצם לכח הנשמה ולגילוי השבת (כדברי השפ"א וכמפורש בבעש"ט עה"ת בראשית קעט-קפב ובמקור מים חיים שם, וראה בפרט שם קעט: "וזהו שאמר כל אשר תמצא ידך לעשות בכח"ך עשה, רצונו לומר כי המחשבה נקרא חכמה כח מה, ותעשה המעשה בכחך שהוא המחשבה לחבר שניהם שהוא יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה").

[י] תנחומא נשא טז; תניא פל"ו. ובכ"מ.

[יא] "כל אשר תמצא ידך" עולה לו פעמים אל ו"לעשות" עולה כו פעמים אל – סה"כ ב"פ אל ברבוע (היינו שהוא הממוצע, כאשר ה'כנף' לכל צד עולה ה"פ אל).

[יב] בראשית ב, ג.

[יג] בראשית רבה יא, ו (ובכ"מ); פסיקתא רבתי ו; זהר ח"א מז, ב.

[יד] ידוע הרמז מר"א אבולעפיא ש"בראשית" עולה שלשה דברים יחד – סוד שלשת המוחין, חב"ד, שששת צירופיהם השונים מולידים את שש המדות, ברא-שית (סוכה מט, א; זהר ח"א ג, ב; תקו"ז תקון מו (פג, א). ובכ"מ). כאן ה"שלשה דברים יחד" הם חשבון-דעת-חכמה – צירוף בינה-דעת-חכמה (הוי) המוליד את ספירת הגבורה שפנימיותה יראה בנפש (כפשט סיום הפסוק, שנועד להכניס ממד של יראה המזרז לעשות את העבודה בעולם הזה).

[טו] ובהמשך להערה הקודמת: הדעת היא הנפש – "גם בלא דעת נפש לא טוב" (משלי יט, ב); הבינה (חשבון) היא השנה – "בינה לעתים" (דברי הימים-א יב, לג); החכמה היא העולם (עולם עולה ב"פ חכמה) – "כֻלם בחכמה [ב פעמים חכמה הנ"ל] עשית" (תהלים קד, כד).

[טז] ספר יצירה בכ"מ.

[יז] ראה לקו"ת מאמר ד"ה "על כן יאמרו המשלים" (חקת סד, ד).

[יח] ראה ספרא שמיני (מכילתא דמילואים) טז; ילקו"ש רמז תקכ. ובכ"מ.

[יט] שבת מעין עולם הבא עולה 1430 – הכל (גם הנשמה וגם הגוף) פעמים הוי' וכו'.

[כ] ויקרא כג, טו.

[כא] ראה יבמות סב, ב.

[כב] שבת פו, ב.

[כג] עגל הזהב בגימטריא כח המדמה – בעל תשובה הוא המתקן את כח המדמה שלו, יצרו הרע שגרם לו לחטוא. אהרן עגל הזהב עולה חשמל (זך במשולש). סוד עבודת התשובה – להיות "חש" (בהכנעה) עד ש"מל-מל" בהבדלה והמתקה. כך אצל אהרן, שבתחלה היה "בוש" מלהכנס לקדש (ראה ספרא ויקרא ט, ז. וראה בילקו"ש רמז תקכ"א) אך ה' הבדילו לכהן – קרבו ובחר בו (ראה תנחומא צו, ח), "לכך נבחרת" (דווקא משום שאתה "בוש", הבדלה בזכות ההכנעה) – כאשר שלמות ההמתקה היא בכח הברכה של אהרן (בו שורה השכינה בשלמות בישראל, "ואני אברכם").

[כד] שמות כה, ח.

[כה] על אהרן ומשה כבעל תשובה וצדיק ראה גם שפ"א תרס"א ד"ה "בענין ימי המילואים" (וראה שם באריכות בענין שבועות הספירה ושבועות כדוגמת ימי המילואים והיום השמיני).

[כו] ע"פ שוחר טוב תהלים צב. ראה בעל הטורים לשמות טז, ה.

[כז] קהלת יא, ב.

[כח] שמות כ, ח.

[כט] דברים ה, יב.

[ל] זהר ח"א מח, ב.

[לא] הרקיע השמיני = 800, 8 פעמים 100.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com