חיפוש בתוכן האתר

ברית דב-בער שי' בר שלום - ה' תמוז ע"ט – כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

ה' תמוז ע"ט – כפ"ח

ברית דב-בער שי' בר שלום

יארצייט ר' שמשון-יעקב גינזבורג ע"ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. התקשרות לצדיק (רמזי השם והתאריכים)

נגנו "צמאה לך נפשי", שאמיל.

מזל טוב מזל טוב. לחיים לחיים, שיזכו לגדל את דב-בער שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים, שיהיה חסיד ירא שמים ולמדן ושיביא לנו את המשיח.

דב-בער – אור הגנוז של החסידות

דב-בער הוא על שם אדמו"ר האמצעי, שהוא בעצמו על שם רבו של אדמו"ר הזקן – המגיד ממעזריטש, תלמידו המובהק וממלא מקומו של הבעש"ט. ביום הסתלקות המגיד הוא קרא לתלמידו החביב, אדמו"ר הזקן, ומסר לו כמה סודות בענין ההריון והשלום-זכר. הוא רמז לו שהוא עולה לשמים, מסתלק באותו יום, אבל נשמתו תחזור בבן של אדמו"ר הזקן. כך באמת כתוב שאחרי הסתלקות הרב המגיד כל תלמידיו הגדולים רבו ביניהם מי יזכה לנשמת הרבי, אך המגיד כבר ייעד את עצמו לתלמידו המובחר והאהוב, בעל התניא, אדמו"ר הזקן. באמת הוא זכה ודב-בער, אדמו"ר האמצעי, נולד בתוך אותה שנה – לקראת סוף השנה. הסתלקות המגיד היתה בי"ט כסלו, ולשנה הבאה ב-ט' כסלו – עשרה ימים קודם – נולד אדמו"ר האמצעי, שנקרא על שמו והוא-הוא נשמתו.

דב-בער בגימטריא אור הגנוז. היום יש כותבים בר בלי ע, ואז דב-בר שוה יצחק – מאד מתאים, כי הרב המגיד הוא יצחק אבינו של תורת החסידות ואדמו"ר האמצעי הוא יצחק אבינו של חסידות חב"ד. "אין קורין אבות אלא לשלשה" – גם בחסידות הכללית וגם בחסידות חב"ד שלשת הדורות הראשונים הם שלשה אבות. אם נתלה את ה-ע – יש בתורה "ע תלויה" – דב-בר יעלה יצחק כנ"ל (וה-ע נותרת תלויה, ע פנים לתורה). ושוב, כשכותבים בער מלא ע, דב-בער עולה אור הגנוז. מאד מתאים, כי גם המגיד וגם אדמו"ר האמצעי הם האור הגנוז של החסידות. הרבי פעם התבטא שעם כל ההמשכים העמוקים של אדמו"ר הרש"ב, את המעינות של אדמו"ר האמצעי טרם התחילו לדלות. עיקר העומק – וגם הרוחב, כנהוג לכנות את אדמו"ר האמצעי "רחובות הנהר" – נמצא במעינות של דב-בער.

ידוע הרמז ש-דב ר"ת "דירה בתחתונים", תכלית הכוונה של הקב"ה בבריאת העולם. הוא רצה שיהיה דב בעולם הזה, דירה בתחתונים. אחד מגדולי תלמידי המגיד כאשר נסע לרבי – כמו רובם בימים ההם, מתוך בית וחינוך לא חסידי – שאלו אותו מה מצא שם. הוא סיפר שהגיע למעזריטש ושם הרגיש שנכנס ליער עבות וראה דב גדול ששואג בתוך היער. אותו דב הוא-הוא התגלמות תאות ה' להיות לו יתברך דירה בתחתונים. גם הדב הזה יקדם, בתוך הבית הפרטי שלו ובכלל, שתהיה "דירה בתחתונים". שוב, איך הוא עושה זאת? על ידי שמביא לנו את האור הגנוז – "וירא אלהים את האור כי טוב", "טוב לגנזו". בכל דור יש צדיקים להם מתגלה האור הגנוז, והם המפיצים את תורת החסידות לכל העולם. שגם הדב הזה יזכה לאור הגנוז ויפיץ אותו לכולנו, לכל העולם.

בתוך המשפחה הילד הזה הוא הבן ה-דב, הבן הששי. אם כותבים בר חסר כנ"ל הוא גם לשון בן (בארמית בר). דב-בר הוא הבן (בר) הששי (דב). בר רומז גם למלה ברית. איך קשור? אדמו"ר האמצעי נקרא "רחובות הנהר" – אמא עילאה, רקיעא תמינאה – בתורה מופיע אצל "שאול מרחובות הנהר", שבמלכי התהו ("אורות מרובים דתהו") הוא הששי, כנגד היסוד. זו סבה שראוי לדב בער להיות הששי, כי אז הוא "מרחובות הנהר".

אם כן, יש הרבה דברים יפים לגבי דב-בער.

מכ"ח סיון (יום הלידה) ל-ה' תמוז (יום הברית)

גם יום הברית הוא יום מיוחד, יום שמצוין בתנ"ך – הנבואה הראשונה של יחזקאל, בפרק הראשון מופיע מעשה מרכבה, הסוד הכי עמוק בתנ"ך. קוראים אותו בתורה בחג השבועות, שאנחנו בדיוק הולכים להיות חדש ממנו. מתי קרה חזון המרכבה? היום, ה' תמוז, "בחמשה ברביעי" – היום החמשי בחדש הרביעי. כך כתוב בתחלת המראה, בפסוק הראשון של יחזקאל. אם כן, זהו יום מאד מיוחד.

לאחרונה אנחנו לומדים על סוד מעשה מרכבה, שהוא יחוד הקוים – ימין-שמאל-אמצע – "חד אריך, חד קציר, חד בינוני". באמת פשט מעשה מרכבה הוא שיש "פני אריה אל הימין", "פני שור מהשמאל" ו"פני נשר" באמצע. בפירוש כתוב שמעשה מרכבה מורכב – מרכבה לשון הרכבה – משלשת הקוים. למטה, במקום המלכות, יש את האדם, "פני אדם".

מי שנימול היום, מתי יום ההולדת שלו? כ"ח סיון. בחב"ד כ"ח סיון הוא יום מיוחד, דווקא בדור האחרון, הדור של הרבי. זהו היום בו הרבי והרבנית נצלו מהשואה – הגיעו לחוף מבטחים, אחרי הרבה סכנת נפשות. בנס זכו לצאת מאירופה וביום כ"ח סיון הגיעו לאמריקה, ולכן חסידי חב"ד חוגגים את היום הזה – יום ההצלה של הרבי, "יחי אדוננו", ניצול אתנו. שוב, מי שנולד בכ"ח סיון נימול היום, ה' בתמוז, יום המרכבה – כנראה יש קשר בין הימים האלה.

נעשה חשבון: כמה שוה כח סיון ה תמוז? הרבי אומר שצריך לחגוג כל שנה יום הולדת, והבן איש חי אומר לחגוג את יום הברית (וגם בחב"ד חוגגים זאת). כח סיון ה תמוז עולה ברית. אין לך יום בשנה יותר מתאים לעשות ברית מילה מיום המרכבה. כנראה ברית ומרכבה הולכים יחד. אם עושים לך ברית היום נולדת בכ"ח סיון, וביחד הם שוים ברית – שוה ג"פ צדיק ("צדיק יסוד עולם") ועוד הרבה דברים חשובים.

אמונת צדיקים – רישא דאין

הכל מתקשר יחד – הבער שהוא בר וברית מילה, ספירת היסוד, הששי.

ברית היא התקשרות, התקשרות לצדיק. בין כ"ח סיון לבין ה' תמוז היה עוד יום מאד חשוב – שלשום – ג' תמוז, יום של התקשרות לרבי.

אתמול בלילה למדנו מתוך הזהר הקדוש על הפסוק "כל הגוים כאין נגדו", שנדמה לגוי שהאמונה הטפלה שלו שייכת לרישא דאין – לא נחזור על הדברים. נדמה לו שבא מהתענוג האלקי שבראש השני של הכתר. לא הסברנו שבאמת "את זה לעֻמת זה עשה האלהים" – צריך להיות משהו מקביל אמתי. האמונה בקב"ה היא ברדל"א, למעלה מרישא דאין. לפעמים לרדל"א קוראים רישא דאין, כמו בקמארנא, גם שייך לאמונה. איזו אמונה יכולה להיות בבחינת אין?

כתוב "ויאמינו בהוי' ובמשה עבדו", יש ענין של אמונת צדיקים, החל מהצדיק של הדור – ה"צדיק יסוד עולם", משה רבינו שבדור, "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", שצריך להאמין בו. מה ההבדל בין האין הזה דקדושה – שהוא באמת אין, "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" – שצריך אכן להאמין בו לאין דקליפה? באמת האמונה הזו הכי יקרה וחביבה לקב"ה. האמונה בה' – מילא. אבל כל מה שכתוב שם שהגוים חושבים על "כאין נגדו", כ"ש וק"ו כאשר מאמינים בצדיק האמת – הדבר הכי יקר אצל הקב"ה.

מה ההבדל בין זה לבין 'להבדיל'? הביטוי הידוע בחב"ד, שיש ממוצע המחבר וממוצע המפסיק. האמונה הטפלה של הגוי היא בממוצע המפסיק. למה הוא מפסיק? כי עושים ממנו אלקות. משה רבינו שהוא אין באמת, "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא", הוא ממוצע מחבר – הוא באמת בטל, לא אלקים. "מחציו ולמעלה" הוא דומה לאלקים, אבל לא עובדים אותו כאלקים ח"ו.

צריך להאמין במשה, והאמונה בו הולכת יחד ממש עם האמונה בה' – "ויאמינו בהוי' ובמשה עבדו". האמונה בקב"ה היא רדל"א והאמונה במשה היא ברישא דאין – היא גם התענוג שלנו. כשמאמינים במשה זה גם עושה לקב"ה תענוג וגם לנו זהו הכיף-התענוג הכי גדול. בא לידי ביטוי בהתקשרות לצדיק, בספירת היסוד – הכל קשור לילד הששי. הילד הששי הוא כמו "יום הששי" של מעשה בראשית בו נברא האדם, "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", "חביב אדם שנברא בצלם... בצלם אלהים", ואם הוא זוכה הוא כמשה רבינו "איש האלהים", "מחציו ומעלה אלקים", "אני אמרתי אלהים אתם".

עד כאן ווארט אחד.

ב. אהבת ישראל – דאגה לטהרה ("היום יום" ב' תמוז)

נאמר כמה דברים בקשר למה שדברנו אתמול בלילה (חלק מהדברים שובצו בשיעור מהלילה).

אהבת ישראל – "זה השער להוי'"

אמרנו שכתוב בחסידות – על פסוק בפרק של הרבי, "זה השער להוי'" – ששער הכניסה לעבודת ה' יתברך הוא אהבת ישראל. משום מה לא זכרנו אתמול בלילה איפה כתוב, אבל כתוב ב"היום יום" של ב' תמוז – הרבי הקודם אומר שאהבת ישראל היא שער הכניסה לעבודת התפלה. כמו שאנחנו נוהגים לומר לפני התפלה "הריני מקבל עלי מצות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך'". כמו ש"זה השער להוי' צדיקים יבואו בו" לעבודת התפלה, כך לכל עבודת ה'. תפלה היא "עבודה שבלב", וכל עבודת ה' צריכה להיות בלב – הכל מתחיל מאהבת ישראל. בדרך כלל "בזאת יבוא אהרן על הקדש", מפרשים שהשער הוא יראת שמים, ולכן באמת חידוש שהשער שלנו הוא אהבת ישראל. כך אומר הרבי הקודם.

מבצע טהרת המשפחה

לגבי מה הוא אומר זאת? כמו כל הקטעים ב"היום יום", כל קטע לקוח מאיזה מכתב או שיחה של הרבי הריי"צ, וכשמסתכלים במקור רואים שהמשפט הזה – שאהבת ישראל היא שער הכניסה לעבודת התפלה, וממילא לכל עבודת היום – הוא ממכתב לארגון נשים בוינה בזמנו. הנשים שאלו האם להפיץ לנשים שלא כל כך שומרות דקדוקי תורה ומצוות עניני טהרת המשפחה. זהו גם נושא עדין, וממי שלא שומר זאת מאד קשה שיתחיל לשמור. אף על פי שכאן היה ארגון של נשים דתיות, שאלו את הרבי האם לעשות מזה 'מבצע' (היה עוד לפני ה'מבצעים' עליהם הכריז הרבי). הרבי ענה במכתב ארוך, והמסקנה – שאנחנו יכולים לנחש – שודאי שכן.

הווארט שאם אתה אוהב ישראל אתה דואג ליהודי בכל עניניו, מקטן ועד גדול, בגשמיות וברוחניות. אתה דואג לכל מה שעובר על היהודי – כולנו אחים, כולנו חברים – והיות שהדבר הזה נוגע לעצם הטהרה של עם ישראל, מתוך אהבת ישראל, שהיא הדאגה האמתית לנשמת היהודי, ודאי וודאי שצריך לפעול בזה. צריך למצוא את המלים המתאימות, צריך להתפלל לפני שעושים מבצעים שאמצא את המלים המתאימות איך להעביר את המסר לזולת הרחוק לעת עתה מתורה ומצות. בפרט כאן שמדובר על משהו עדין ביותר – טהרת המשפחה. סביב זאת הוא כותב את המשפט הזה, ששער הכניסה לעבודת התפלה הוא אהבת ישראל.

אם כן, מה אפשר ללמוד מכך? אם כך התקשר בראש של הרבי הקודם סימן שיש פה קשר מאד פנימי ועצמי. יש משהו באהבת ישראל של דאגה לטהרת הילד, החל מברית מילה. ברית מילה היא שמירת הברית וקדושת הברית. ברית מילה של זוג חסידים, כמו ברית המילה שלנו, היא מתוך טהרה ו"זה השער להוי'". הטהרה – טהרת המשפחה, ואהבת ישראל, שאני דואג לטהרת המשפחה – "זה השער להוי' צדיקים יבואו בו". צדיק הוא מי ששומר את הברית.

עד כאן, לחיים לחיים. הילד שלנו, דב-בער, שהוא אור הגנוז, ודאי מבין את הדברים האלה יותר טוב ממנו – שיזכה לגלות את אור הגנוז. לחיים.

ישר כח לרבנית

נגנו "ופרצת". מישהו זוכר מה השתלשלות הניגון הזה? כשהרבי קבע את המלים "ופרצת" כמוטו של חב"ד הוא רצה שיהיה ניגון. הוא בקש מהחסידים שימצאו ניגון חב"ד קיים שמתלבש על המילים. כל מה שהציעו – לא התקבל. איך בסוף התקבל? הרבנית קבעה שהניגון הזה מתאים. הרבנית פסלה את כל הניגונים, שלא מתאים, וכשהציעו את הניגון הזה היא אמרה שמתאים. אני חושב שאצל ערן צריך לומר לחיים מיוחד לרבנית שלו, שהולידה ששה בנים צדיקים – בינתים, כן ירבו!



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com