חיפוש בתוכן האתר

משיח – איחוד משה ודוד - ח' אד"ר ע"ט – כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

ח' אד"ר ע"ט – כפ"ח

משיח – איחוד משה ודוד

ברית טוביה-דוד שי' שוורץ

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

טוביה-דוד – יחוד משה-דוד

לחיים לחיים, מזל טוב מזל טוב. הרבה נחת מהרך הנימול ומכולם, כל הילדים, כל הנכדים, כן ירבו.

טוביה-דוד הוא על שם משה רבינו ודוד המלך. אחד משמות משה רבינו הוא טוביה, כך חז"ל אומרים. "ותרא אותו כי טוב הוא", כשהוא נולד התמלא הבית אורה – "ותרא אותו כי טוב הוא", "וירא אלהים את האור כי טוב". משה רבינו הוא טוב, התורה – "תורה צוה לנו משה", "זכרו תורת משה עבדי" – היא טוב, כל דבר שכתוב בתורה הוא טוב.

למה משה רבינו? אתמול היה גם יום ההולדת וגם היארצייט של משה רבינו – ז' אדר (יום היוסף של השנה – "ויקח משה את עצמות יוסף עמו"). כל החדש, כל המזל של אדר – של שני האדרים – הוא מזל של משה רבינו. כתוב שהמן שמח שהפור נפל בחדש אדר כי הוא ידע שמשה רבינו נפטר בו, אבל הוא לא ידע שהוא גם נולד בו – עיקר המזל של היהודים הוא יום ההולדת, שהוא נולד בחדש אדר. הוא לא נולד בפורים אלא שבעה ימים קודם, סימן שמזל כל החדש – אפילו המן ידע זאת – הוא של משה רבינו, לא רק היום הזה. בפרט היום, שעוברים, סמוך ונראה – כמו ההלכה לגבי קריאת המגלה – ליום של משה רבינו. זה טוביה. דוד הוא "דוד מלך ישראל חי וקים". כתוב שמשיח הוא "מעשה מרכבה" של שניהם יחד – נשמת משה רבינו בגוף-יחוס דוד המלך. אם כן, זהו שם מובהק של משיח – טוביה-דוד, משה ודוד.

חלוקת יג ו-ט מדות הרחמים

נראה עוד כמה סימנים יפים בשם הזה: הר"ת של טוביה-דוד הם ט-ד. בחב"ד היו נוהגים מיד אחרי הברית לצרף את האות ר' ולקרוא לילד איך שיקרא לעתיד – הרט"ד (ע"ד הרש"ב). הוא הולך להיות רבי, הולך להיות צדיק גדול, אז צריך כבר לתת לו את הכינוי שלו לעתיד – רט"ד. כלומר, מדגישים את ראשי התיבות ט"ד. מהם טד? בקבלה היינו יג מדות הרחמים, שמתחלקות ל-ט, עד "נֹצר חסד לאלפים" זו חלוקה בפני עצמה, ואחר כך "נשא עון ופשע וחטאה ונקה" (עיקר הסליחה בפועל) בפני עצמן. כתוב ש-טד היינו סימן יג מדות הרחמים בחלוקה שלהן. גם כשאומרים "[שמע ישראל הוי' אלהינו הוי'] אחד", המלה "אחד" מתחלק לפי הקבלה ל-אח (ט) ו-ד.

את יג מדות הרחמים נקרא בשבוע הבא, בפרשת כי תשא, אחרי חטא העגל. אבל יש עוד חטא, חטא המרגלים, שקשור לארץ ישראל – לשלמות הארץ – וגם אחריו מופיעות מדות הרחמים, אבל לא יג אלא ט מדות הרחמים. כתוב ש-ט מדות הרחמים של פרשת שלח, של ארץ ישראל, מתחלקות ל-ה ו-ד, סופי התיבות של טוביה-דוד.

נמצא שכולו אומר מדות הרחמים, והוא מתקן את שני החטאים – בר"ת שלו הוא מתקן את חטא העגל ובס"ת שלו את חטא המרגלים. יחד יש כב מדות – למה יש כב אותיות? אחד מהסודות באר"י שהיינו חבור יג מדות הרחמים של כי תשא ו-ט מדות הרחמים של שלח, התיקון, ה"ירידה צורך עליה", של שני החטאים האלה. כאן היינו הר"ת והס"ת. שוב, השם המלא הוא על שם משה ודוד.

"לכבוד [ה'] ולתפארת [בעיני אדם]" – הנהגה לשם שמים

אנחנו בפרשת תצוה, וצריך לקשר כל אירוע פרטי גם עם פרשת השבוע – "לחיות עם הזמן" – ויום ההולדת היה בפרשת תרומה, בר"ח, א' אדר-א. מה הקשר בין שתי הפרשיות? אלה שתי פרשיות המשכן. תרומה היינו "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", לעשות לה' דירה בתחתונים, והנושא העיקרי של פרשת תצוה הוא בגדי כהונה "לכבוד ולתפארת" – צריך לקחת את אהרן ובניו ולהלביש אותם בבגדים שהם "לכבוד ולתפארת".

יש כמה פירושים ב"לכבוד ולתפארת": אחד מפירושי הראשונים הוא ש"לכבוד" היינו לכבוד ה' – כל לבישת הבגדים היא רק לכבוד ה', ולא לכבוד האדם. אם האדם עושה לכבוד ה' הוא מוצא חן בעיני אלקים ואדם. תפקיד הכהן הוא לברך את העם, ויש מהראשונים שאומרים שלעם יש מצוה להתברך, עד כדי כך שיש חקירה האם העם, ישראל קדושים, צריכים לחפש כל יום כהן להתברך ממנו. כדי להתברך ממישהו, שאתה הולך לצדיק שיברך אותך, צריך שהוא ימצא חן בעיניך. הכהנים צריכים נשיאת חן גם בשביל לברך וגם בשביל להורות – תפקידם הוא להורות את התורה, הם מורי התורה. צריך תפארת בשביל שהעם ירצו לקבל, כך מסבירים המפרשים.

שוב, "לכבוד" היינו לכבוד שמים – אני מברך את כולם כאן, כל אחד בענינו, שכל מה שיעשו יהיה לשם שמים, ושתהיה לו "לתפארת" גם בעיני אדם, שימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, כדי שדבריו ישמעו.

תרומה-תצוה – התרוממות כדי לצוות-להנהיג

שייך גם לפרשת "תצוה" – אתה תצוה, אתה אומר-מצוה את בני ישראל את התורה, כמו מפקד בצבא שנותן פקודות, מצוה. איך זוכים ל"תצוה"? יש ווארט ש"תצוה", אתה תוכל לצוות, להיות מנהיג, רק על ידי "תרומה", שאתה תתרומם. הפשט של תרומה היא להרים תרומה לה', לתת נדבה, צדקה לה'. אבל אנחנו מפרשים תרומה-תצוה (תרומה-תצוה משלימים לרבוע הכפול של כד בגימטריא תורה-ישראל, "אורייתא וישראל כולא חד" – תורה כנגד תרומה, תורה מ כנדוע, וישראל כנגד תצוה, תצוה-תחבר את בני ישראל, ודוק) – מתי תוכל לצוות? רק אם קודם תתרומם בעצמך.

מה מרומם אותך? הצדקה. כתוב "צדקה תרומם גוי" (אפילו מי שנדמה 'גוי' הצדקה מרוממת אותו לשרש נשמת ישראל). צדקה שאתה דואג ליהודים – כל הצדיקים כאן שיושבים, "ועמך כֻלם צדיקים", דואגים ליהודים. איך משה רבינו נעשה מנהיג? הוא דאג לצאן שלו. ברגע שדואגים ליהודים האדם מתרומם. מה הכוונה שאדם מתרומם? אפילו שהוא לא יודע, הוא חוזר לשרש הנשמה שלו – עולה לשרש הנשמה. כתוב שבפרשת תצוה משה רבינו עולה לשרש הנשמה שלו (למעלה מהשם שלו, לכן אין שמו מוזכר בפרשה). הסמיכות – יום הולדת בתרומה וברית בתצוה – תרומה-תצוה, תתרומם ואז תזכה להנהיג, וההנהגה תהיה "לכבוד ולתפארת", כמו שהסברנו.

בשנה מעוברת שתי הפרשיות האלה הן החותם של שובבי"ם. בשנה רגילה יש ששה שבועות של שובבי"ם, שבהם "שובו בנים שובבים", מתקנים את הברית – עכשיו זכינו לעשות ברית מילה. כתוב שתיקון הברית הוא שובבי"ם, אבל בשנה שלנו עיקר החותם – "הכל הולך אחר החיתום" – הוא ת"ת, כי מצרפים לשובבי"ם את תרומה-תצוה, שובבי"ם ת"ת. הברית הזו, הלידה והברית שלנו היום, היא שלמות הת"ת, התרומה-תצוה כפי שהסברנו עכשיו.

משה ודוד – בטול ושפלות

שייך לטוביה דוד – טוביה הוא משה רבינו ודוד הוא דוד המלך, שני המנהיגים האמתיים של עם ישראל. לגבי דוד המלך, כתוב שהיו תלמידי חכמים גדולים ממנו – למה כל כך אוהבים אותו? כי הוא בחור שמוצא חן. למה הוא מוצא חן? כי יש לו שפלות, "והייתי שפל בעיני". כתוב "שפל רוח יתמֹך כבוד" וכתוב "אשת חן תתֹמך כבוד", מכאן לומדים שמי ששפל רוח מוצא חן. זהו דוד המלך. לא משנה מה שהוא עושה, אפילו שלפעמים הוא נופל, כי יש לו שפלות. השפלות שלו היא המוצאת חן בעיני אלקים ואדם.

טוביה הוא משה רבינו, הוא לא חוטא – יש גם עליו בקורת, דברים שמבקרים עליהם אותו, כמו שקבל את הערב רב, אבל הוא צדיק. מה יש לו? בטול. בטול בגימטריא כי טוב – "ותרא אתו כי טוב הוא". לדוד המלך יש שפלות. בעבודת ה' הפנימית שני השמות האלה, טוביה-דוד, הם בטול (כי טוב) ושפלות.

סיכום וברכות

זו הנוסחה של מלך המשיח. החותם של שובבי"ם ת"ת, החותם של תיקון הברית – ת"ת. מה יכולה להיות הכוונה בר"ת ת"ת? כעת אמרנו שת"ת הוא ר"ת תרומה-תצוה. מה עוד יוכל להיות? תלמוד תורה, שהילד הזה יהיה גדול בתלמוד תורה – "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". מה עוד יכול להיות? מה הכוונה של ת"ת בספרי קבלה? קיצור של המלה תפארת, שייך ל"לכבוד ולתפארת" שאמרנו קודם – שימצא חן ושכל טוב. שיתקיים אצלו תרומה-תצוה, תלמוד תורה ותפארת.

שהילד הזה יתברך שיהיה כמו השם שלו, שתהיה הרבה נחת, שנזכה לגאולה. שנזכה להתרומם, על ידי שעושים טובה ליהודים, ואז גם נזכה שה' יבחר בנו – ה' צריך לבחור בנו. כשהולכים לבחירות הצבור בוחר, אבל אפילו הרבי אמר על עצמו שהוא מחכה לשתי הכתרות – צריך הכתרה מלמעלה והכתרה מלמטה, לא סגי הא בלא הא. גם אצלנו, צריך קודם כל הכתרה מלמעלה, שה' ירצה שתנהיג, ואז שהצבור יבחר בנו.

[תרומה היא לא אתערותא דלתתא, ממנה מתחילים?] אני מתרומם על ידי שאני עושה צדקה, מתנדב, ואחר כך ה' פוקד עלי שאהיה המפקד של העם שלנו – "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך", שכל אחד יביא את ההכי-טוב שלו אליך, ואתה תחבר את כולם יחד. זהו משה רבינו, ונזכה להרכב שלו עם "דוד מלך ישראל חי וקים". זה לא סתם בלוק טכני, אלא איחוד אמתי – שנזכה למשה רבינו, טוביה, ודוד המלך יחד. הם לא אותו ראש, אבל צריך את שניהם יחד, משה רבינו בתוך דוד המלך. לחיים לחיים.



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com