בע"ה

מוצאי י"ז כסלו ע"ט – בניני האומה, ירושלים

שבע מדרגות בגילוי התורה

"לכשיפוצו מעינותיך חוצה" – פתיחת אירועי י"ט כסלו

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

מתורת העולם הזה לתורתו של משיח

היום ערב י"ט כסלו, מאחלים לכולם: שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה – לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו, כל מי שנמצא פה וכל עם ישראל שבכל אתר ואתר.

ודאי מכירים את מה שהמשיח אמר לבעל שם טוב[ב], שעשה עלית נשמה ושאל את פי המשיח "אימתי קאתי מר?". המשיח ענה לו – "לכשיפוצו מעינותיך חוצה". כלומר, ביאת משיח תלויה בהפצת תורת החסידות.

מתבקש, אם כן, שנעמיק מהי תורת החסידות. מה היה קודם? מה משיח בעצמו יגלה? הרי כתוב שכאשר משיח יבוא הוא יגלה לנו תורה חדשה. הפסוק אומר "תורה מאתי תצא"[ג] וחז"ל מפרשים[ד] "תורה חדשה מאתי תצא", זה כבר משיח. אבל "יפוצו מעינותיך חוצה" זו הכנה לביאת משיח. אז צריך להבין מה היה קודם, מה היו השלבים עד שהגענו לבעל שם טוב.

שלש קבלות – הרמ"ק, האריז"ל, הבעש"ט

מי שקדם לבעל שם טוב הוא האר"י הקדוש, גילה סודות, רזין דרזין, של הקבלה. הקבלה היתה קודם, מאז רשב"י, ספר הזהר, ועד הרמ"ק שקדם לאריז"ל. בכל אופן, האריז"ל 'הקפיץ' את גילוי חכמת הקבלה קומה שלמה. אז מה כבר חידש הבעל שם טוב?

ידוע מרבי אייזיק מהומיל[ה], המשכיל הגדול של חסידות חב"ד, שיש שלש קבלות – קבלת הרמ"ק, שכוללת כל מה שהיה עד הרמ"ק ועד בכלל, מהזהר הקדוש עד ספר הפרדס שלו. יש את קבלת האריז"ל. ואז בא הבעל שם טוב וחידש קבלה חדשה – קבלת הבעל שם טוב. בלשון החסידות שלש הקבלות הן – השתלשלות, התלבשות, השראה. כלומר, תורת הבעש"ט היא תורת ההשראה, השראה אלקית. שוב, צריך להבין מה זה אומר.

התורה מסיני – תורת הבריאה

האריז"ל כותב כלל גדול מאד[ו]: התורה שלנו, התורה שקבלנו בהר סיני, היא תורת הבריאה. הייתי חושב שהתורה היא תורת האצילות, "אורייתא מחכמה נפקת"[ז], והחכמה, אבא, מקנן בכל עולם האצילות[ח]. אז הייתי חושב ש"תורת משה"[ט] היא תורת האצילות. אף על פי כן, אומר האריז"ל שהתורה שלנו היא תורת הבריאה – תורה שמתלבשת בשכל, וגם השכל (הנברא) הכי גבוה, "השכלים הנבדלים" בלשון הרמב"ם[י], הוא בריאה. זו התורה שלנו.

תורת האבות – תורת היצירה

לפני שקבלנו תורה על הר סיני גם היתה תורה. כתוב שהאבות "קיימו את כל התורה כולה עד שלא נתנה"[יא]. מה ההבדל בין תורת האבות לתורה שקבלנו בסיני, שהיא תורת הבריאה? מי שמכיר את שמות העולמות – תורת האבות היא תורת עולם היצירה, עולם של רגש.

מי הם האבות ש"הם הם המרכבה"[יב] לה'? אברהם אבינו הוא המרכבה – הוא בטל – למדת האהבה, מדת החסד. יצחק אבינו – גבורה-יראה. יעקב אבינו – תפארת-רחמים. אלו שלש המדות העיקריות של הלב, של הרגש. והתורה של האבות היא בהתאם – תורת המדות ותיקון המדות, התורה של עולם היצירה. ממילא, אפשר להבין בקלות מה התחדש במתן תורה על ידי משה רבינו – מתורת היצירה עלינו לתורת הבריאה.

"דרך ארץ קדמה לתורה" – תורת העשיה

אם יש תורת עולם הבריאה ותורת עולם היצירה צריכה להיות גם תורת עולם העשיה, שעוד יותר למטה. "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"[יג]. מהי תורת העשיה? כתוב שעד האבות גם היתה תורה. היו גדולי עולם, לא יהודים אבל גדולי עולם, צדיקים לפי ערך – כמו נח, שהתורה מעידה עליו שהוא "איש צדיק תמים"[יד] – שעשו מעשים טובים. "אלה תולדֹת נח"יד הם גם שם חם ויפת וגם המעשים הטובים שלו, "תולדותיהם של צדיקים"[טו].

מהם 19 הדורות שקדמו לאברהם אבינו? הכל בגדר "דרך ארץ קדמה לתורה"[טז]. דרך ארץ היא גם תורה – יש הלכות דרך ארץ, יש בש"ס מסכת דרך ארץ. מהי דרך ארץ? להיות אדם טוב, בפשטות, בהנהגות טובות – זו תורת עולם העשיה, איך להתנהג, נימוסים טובים.

קבלה – תורת האצילות

אם כן, יש לנו את תורת עולם העשיה, דרך ארץ; תורת עולם היצירה, תורת האבות שקיימו את כל התורה עד שלא נתנה; תורת הבריאה שהיא תורת משה. מה יותר מזה? באמת אצילות. האריז"ל, שאמר שתורת משה היא תורת הבריאה, אומר שקבלה – מקום הקבלה, ובקבלה הוא מתכוון למה שהוא בעצמו מגלה, מחדש – היא באצילות[יז].

כנגד העולמות יש את מדרגות הנשמה – נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה[יח]. האצילות היא חיה, ובתורה היא תורת הקבלה בכללות. שם יש את שתי הבחינות הראשונות שהזכרנו קודם – השתלשלות הספירות אחת מהשניה, כמבואר בספר התניא[יט], והתלבשות הפרצופים אחד בתוך השני, כנשמה בתוך גוף, שזהו היחס בין קבלת הרמ"ק ומה שקדם לקבלת האריז"ל. כלומר, כל מה שנהוג לקרוא תורת הקבלה הוא בעצם גילוי מה קורה, מה מתרחש כביכול, בעולם האצילות. כל כוונות הקבלה הם יחודים וזיווגים באצילות. משם האור נמשך למטה, אך קורה באצילות. אם כן, תורת הקבלה בכלל היא תורת האצילות.

תורת החסידות – אדם קדמון – היחידה שבנפש

אז מהי כבר חסידות? האם יש משהו, איזה עולם, שיותר גבוה מאצילות? כן. האצילות היא כנגד החיה שבנפש, ויש שיחה מאד חשובה של הרבי[כ] שתורת החסידות היא היחידה של הנפש, בתורה גופא. מה היא היחידה בעולמות שהזכרנו? העולם שלמעלה מאצילות נקרא אדם קדמון, א"ק בקיצור. א"ק הוא אדם אחד, פרצוף אחד, מציאות אחת שכוללת את כל מה שלמטה ממנה – כל ארבעת העולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, יוצאים מא"ק. הכל כלול בא"ק. הפסוק אומר "קֹרא הדֹרות מראש"[כא] – מהראש של א"ק ה' קורא-ממשיך את כל העולמות[כב]. אחרי הצמצום הראשון, המציאות הראשונה שנאצלה היא אדם קדמון. יש בביטוי הזה דבר והיפוכו – "אדם" הוא נברא ו"קדמון" הוא לא נברא[כג]. איך הולך יחד? זו נשיאת הפכים.

הבעש"ט ואדמו"ר הזקן – א"ק ומחשבה הקדומה דא"ק

מה ספרו על נשמת הבעל שם טוב? בדיוק כמו הציור של אדם קדמון[כד], רבי אחד גדול שכולל את כל הנשמות, נשמה כללית שכל הנשמות שלנו כלולות בה. אם רוצים לדמיין מה אומר אדם קדמון – הוא אומר רבי, הרבי של כל המציאות.

באדם קדמון יש מדרגה שנקראת המחשבה הקדומה דא"ק – שם "כולם נסקרים בסקירה אחת"[כה], כל העולמות שיהיו נסקרים בסקירה אחת, הכל יחד. ידוע הפתגם המפורסם בזהר הקדוש ש"לית מחשבה תפיסא ביה כלל"[כו] – אין שום מחשבה שתופסת בקב"ה בכבודו ובעצמו כלל – "אפילו מחשבה הקדומה דא"ק"[כז]. זהו חידוש, יש איזו הוה-אמינא שאולי המחשבה הקדומה דא"ק תופסת באור אין סוף ממש. והנה אומרים: לא! אפילו המחשבה הקדומה דא"ק "לית מחשבה תפיסא ביה כלל". זו כבר חסידות חב"ד.

אם כן, באדם קדמון יש גם שני ממדים: יש ממד שנקרא אורות אח"פ – ראשי תבות אזן-חוטם-פה – שמהם נאצלו כל העולמות אבי"ע, ויש את הפנימיות בה "כולם נסקרים בסקירה אחת"[כח], המחשבה הקדומה דא"ק.

אחת החידות באישיות של הבעל שם טוב היא שהיה רגיל לומר את המלה 'אף', עד כדי כך שבמאסר אדמו"ר הזקן – שהיום טוב שלנו, י"ט כסלו, הוא יום השחרור שלו – חקרו אותו מהו ה'אף' של הבעל שם טוב, למה אמר תמיד 'אף'? הלשינו שכנראה רצה לשפוך אף וחימה על מלכות הצאר ברוסיה[כט]. מהו באמת ה'אף' של הבעש"ט? יש שבעים פנים לתורה[ל]. אף פירושו חוטם, והוא גם ר"ת אזן-פה. שער אח"פ הוא מהשערים הגדולים והחשובים בעץ חיים של האריז"ל[לא]. ה-ח היא מהאותיות הגרוניות והיא נכללת ב-א. אם כן, כשאומרים 'אף' מוציאים מאדם קדמון את כל האורות של אח"פ – כך אפשר להסביר את סוד אמירת ה'אף' של הבעל שם טוב, למקם את אמירת ה'אף' שלו בעולמות העליונים.

איפה נמצא אדמו"ר הזקן, עוד פן של חידוש בתורת החסידות? הוא המחשבה הקדומה דא"ק, שעליו אומרים את החידוש, הווארט, ש"לית מחשבה תפיסא ביה כלל" היינו אפילו המחשבה הקדומה דא"ק. אלא מה? כשאדמו"ר הזקן – בעל התניא, בעל הגאולה – מביא מאמר זה הוא מוסיף עליו שני דברים: דבר אחד[לב], על יסוד דברי הזהר[לג], שברעותא דלבא כן נתפס אור אין סוף; הדבר השני, בתניא קדישא[לד], הוא אור אין סוף כן נתפס במצוות מעשיות. כידוע, עיקר הענין של אדמו"ר הזקן הוא הדגש על מצוות מעשיות, שגם בהן נתפס עצמות אור אין סוף.

תורת משיח – אור אין סוף שלפני הצמצום

יש לנו להשלים רק מה יחדש לנו מלך המשיח. מיהו רבי? מיהו אדם קדמון? הוא אומר שיכול להיות משיח. הוא דוגמה, סמל, סימן – אם יש רבי, אז משיח הוא משהו מציאותי. יכול להיות משיח, כי בכל דור ודור הרבי של הדור הוא מי שיכול להיות משיח. אדם קדמון אומר שיכול להיות משיח. אז מה הוא כבר המשיח שיבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש? כנראה גילוי אור אין סוף ממש, מעל לגילוים של אדם קדמון.

משיח בן יוסף ומשיח בן דוד – אור המאיר לזולתו ואור המאיר לעצמו

יש גם באור-אין-סוף שתי מדרגות – הגילוי של משיח בן יוסף והגילוי של משיח בן דוד. משיח בן יוסף הוא גילוי האור המאיר לזולתו. בתוך אור אין סוף יש שני ממדים – אור שמאיר החוצה, שעתיד, מוכן ומזומן, להאיר החוצה, ואור שרק מאיר פנימה.

גילוי משיח בן יוסף הוא האור המאיר לזולתו, הרצון הפשוט להיטיב. זהו גילוי תורה שתגלה לנו שכל מה שה' עשה ועושה ויעשה הוא עצם הטוב, הכי טוב, בחיים הפרטיים שלנו ובחיים הלאומיים שלנו, כל מה שה' עושה הוא טוב, ורואים את הטוב, טוב הנראה והנגלה לנו. זהו הגילוי של אור אין סוף שמאיר לזולתו, זהו משיח בן יוסף.

מהו משיח בן דוד? משיח בן דוד הוא גילוי השעשועים העצמיים של הקב"ה, האור המאיר לעצמו כביכול. בשביל מה זה טוב? לכל דבר יש תכלית. מה הענין בכך שנזכה יחד עם משיח, כולנו, לטעום את הטעם של איך שה' משתעשע – שעשועי המלך בעצמותו? איך זה קשור לדוד המלך דווקא? דוד אומר "לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי"[לה] – יש לו רגש ותחושה מיוחדת בשעשועים עצמיים. דוד הוא מלך, יש לו חוש בשעשועים עצמיים, ענין שקשור למלך – הביטוי המלא הוא "שעשועי המלך בעצמותו"[לו].

מה גילוי השעשועים העצמיים עושה? בסוף, גם אחרי משיח בן יוסף, יש עדיין איזו קליפה דקה שבדקה שצריך לבער מן המציאות, עד שיקויים "בלע המות לנצח"[לז], "ואת רוח הטֻמאה אעביר מן הארץ"[לח] לגמרי, לנצח. הקליפה הזו, שבהרבה מקומות בחסידות[לט] נקראת קליפת האפיקורסות, קליפת הכפירה, גם כאשר היא בדקות שבדקות, הדרך היחידה לבער אותה – היא על ידי גילוי שעשועים עצמיים. זהו נושא מאד עמוק, שצריך הרבה להתבונן בו, שרק השעשועים העצמיים של דוד מלכא משיחא, משיח בן דוד, הם מה שגומר לגמרי את תיקון עולם במלכות ש-די, לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, שיתגלה שלא רק שהכל טוב, הכי טוב, אלא שהכל הוא – שהוא הכל והכל הוא[מ] ו"אין עוד מלבדו"[מא] ממש.

סיכום המדרגות

כך עברנו בקיצור על שבע מדרגות – ארבעת העולמות אבי"ע, ולמעלה מהם א"ק, ולמעלה ממנו שתי מדרגות באור אין סוף שלפני הצמצום:

  אור אין סוף המאיר לעצמו           תורת משיח בן דוד

  אור אין סוף המאיר לזולתו תורת משיח בן יוסף

  אדם קדמון                       תורת החסידות (ומחשבה הקדומה דא"ק – חב"ד)

  אצילות                                     תורת הקבלה (קבלת האריז"ל)

  בריאה                             תורת משה

  יצירה                              תורת האבות

  עשיה                              דרך ארץ קדמה לתורה

שבע מדרגות, "כל השביעין חביבין"[מב], שמתחלקות – כמו נרות המקדש – לחמש (אחרי הצמצום) ושתים (לפני הצמצום). שה' יזכה אותנו, שנזכה ממש – אין יום יותר מסוגל מהיום הזה ממש, י"ט כסלו, יום הגאולה של אדמו"ר הזקן, וצריך להזכיר שזהו גם יום ההילולא של הרבי שלו, הרב המגיד ממעזריטש נ"ע – לדעת שלא רק יכול להיות משיח, אלא שיהיה משיח בפועל, ונעשה עוד 'הקפצה', מאדם קדמון לאור אין סוף שלפני הצמצום, עם שתי המדרגות שלו, עד שנטעם כולנו יחד משעשועי המלך בעצמותו, "ובא לציון גואל"[מג], שיהיה חג שמח ושנה טובה ומתוקה.