חיפוש בתוכן האתר

הכנה לשנת תשע"ח - שיעור חדשי באנגלית – חדש אלול - י"ב אלול ע"ז – מעינות, ירושלים הדפסה דוא

בע"ה

י"ב אלול ע"ז – מעינות, ירושלים

הכנה לשנת תשע"ח

שיעור חדשי באנגלית – חדש אלול

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. הבסיס המתמטי של ה'תשע"ח (5778)

ערב טוב, ובקר טוב לכולם באמריקה. כיון שאנחנו בחדש ההכנה לראש השנה, נקדיש את השיעור להכנה לשנה החדשה – נתבונן ברמזים בתורה השייכים לשנה החדשה וננסה להבין איך הם יכולים לעזור לנו להתכונן לשנה החדשה.

נתחיל עם כמה תופעות מתמטיות ומשם נעבור לדבר על נשמה מאד חשובה – אחד מגדולי ישראל – ששייכת לשנה הבאה עלינו לטובה ומה שאנחנו יכולים ללמוד ממנה.

5778 – משולש 107

השנה הבעל"ט היא 5778 – אנחנו כעת בסוף שנת 5777 – ולפ"ק שנת 778. הדבר הראשון שרואים במספר זה, לפי תורת המספרים, שהמספר 5778 הוא משולש – המשולש של 107, סכום כל המספרים מ-1 עד 107. אם כן, יש לנו מספר מאד משמעותי נוסף שקשור לשנה החדשה – 107. צריך להתייחס גם למספר המלא, 5778, וגם לבסיס המשולש 107. 107 עצמו הוא מספר ראשוני, וכאשר מחשבים מ-1 (יש שתי שיטות, אם הראשוני הראשון הוא 1 או 2, אבל לפי ההגיון הפשוט, והשיטה המקובלת מאז, הראשוני הראשון הוא 1) זהו הראשוני ה-29. סכום כל הראשונים עד 107 הוא 1372, 22 כפול 73 – מספר חשוב בקבלה. אז יש סט שלם של מספרים שקשורים לשנה החדשה, 5778.

"אנכי הוי'"

107 שוה שתי המלים הפותחות את עשרת הדברות, "אנכי הוי'". עשרת הדברות חוזרות פעמיים בתורה – בחומש שמות ובמשנה תורה, שם מתואר שוב מעמד הר סיני ומתן תורה. בעשרת הדברות עצמן שתי המלים הללו, "אנכי הוי'", מופיעות פעמיים – גם בדבור הראשון וגם בדבור השני – כך שהביטוי חוזר ארבע פעמים בשתי ההופעות של עשרת הדברות, ביתרו ובאתחנן.

הביטוי נמצא עוד פעם אחת בכל התורה, כאשר ה' שולח את משה להוציא את עם ישראל ממצרים ולתת את התורה. משה לא היה מרוצה מהשליחות, ואחרי שהוא התווכח עם ה' שבעה ימים כי הוא לא רוצה לקבל את השליחות – שליחות קשה – הוא אמר שאם ה' רוצה לגאול את עם ישראל שישלח כבר את המשיח, כי הוא יודע שהוא לא יכניס את עם ישראל לארץ. בסיום הויכוח ה' אומר למשה "מי שם פה לאדם וגו'" – מי נתן לאדם את חוש הדבור והשמיעה וכל החושים? – "הלא אנכי הוי'". זו ההופעה הראשונה של הביטוי הזה בתורה, כשה' שולח את משה רבינו לגאול את עם ישראל ולתת לנו את התורה, ואחר כך הוא חוזר פעמיים בשתי החזרות של עשרת הדברות. הפעם הראשונה באה לפני ארבע הפעמים נוספות (היחס הידוע בתורה של א:ד).

יש שתי דרכים לומר 'אני' בלשון הקדש – "אני" ו"אנכי". "אני" מבטא יותר ענוה ועדינות ו"אנכי" מבטא רוממות. יש הרבה פעמים בתורה "אני הוי'", אבל "אנכי הוי'" מופיע רק בחמש הפעמים האלה, רק בשני ההקשרים שונים – הראשון בשליחות משה והשני בעשרת הדברות.

מגן דוד

לא נדבר על כל הגימטריות של 107, יש הרבה משמעויות במספר זה[ב], אבל יש עוד גימטריא חשובה חוץ מ"אנכי הוי'". הביטוי הוא "מגן דוד", בו חותמים אחת מברכות ההפטרה – "ברוך אתה הוי' מגן דוד". היום אנחנו מכירים את המגן דוד כסמל, שלא נכון להתייחס אליו כסמל (ב-ה הידיעה) של העם היהודי, אבל הוא סמל חשוב ורב-משמעות.

לא נקדיש את השיעור הזה למשמעויות של מגן דוד, אבל רק נשוה בין הגימטריא של "מגן דוד" ו"אנכי הוי'". יש להתבונן ולראות את "אנכי הוי'" מתגלה מתוך המגן דוד, הצורה היחודית שאומרת "תוכו כברו" (תכונת העצמות, "אנכי הוי'"), כמבואר אצלנו במקום אחר. "אנכי הוי'" בהכאה פרטית = נפש, "מגן דוד" בהכאה פרטית = מלבוש (חשמל) – צורת המגן דוד היא מלבוש לנפש (של כל ההויה כולה), "אנכי הוי'". זאת אומרת שזו שנה של התעמקות בסוד המגן דוד.

הזכירו (בהקשר לספר "לחיות במרחב האלקי") את שש המצוות התמידיות, שיוצרות את המרחב האלקי – גם המגן דוד הוא בעל שש קדקדים שיוצרים כוכב והם המקבילות לשש המצוות התמידיות. השנה הקרובה היא שנה של התעמקות והתעצמות, שכל יהודי צריך להזדהות עם צורת המגן דוד, וגם עם הפשט של "[ברוך אתה ה'] מגן דוד" – שה' הוא המגן של דוד. אנחנו מחכים שדוד יופיע מחדש בתור המשיח. ה' הוא המגן של דוד מלכא משיחא, ותודעה של מגן היא אור מקיף – ה' מקיף את דוד ומגן עליו. הדבר העיקרי שמתפללים עליו בראש השנה הוא שה' יופיע כמלך בכל העולם ("והיה הוי' למלך על כל הארץ"), שכולם יכירו בו, על ידי מלך המשיח.

לחזור לשנת תקס"ה ולשנת תרע"א (המשולשים הקודמים)

נאמר עוד משהו: אם השנה הזו היא המשולש של 107 – המספרים המשולשים הם סדרה, ו-107 הוא הבא בתור בסדרה אחרי המשולש של 106 שבא אחרי המשולש של 105 וכו'. אם רוצים להתבונן בשנת 5778 צריך להזכר מה קרה בשנת 5671, המשולש של 106. אחר כך, אם הזכרון מספיק חזק, לנסות להזכר מה קרה 106 שנה קודם, תקס"ה, 5565, המשולש של 105.

אני לא חושב שמישהו כאן היה אז בעולם, כדי לזכור מה היה לפני 107 שנים, בטח לא לפני 213 שנים. הכי טוב להזכר דרך התורה – כל שנה התורה מתחדשת. לזכור את העבר היינו לזכור את חידושי התורה שה' גילה דרך הצדיקים בשנים האלה. השנה הבעל"ט היא שנה טובה ללמוד את המשך תרע"א של הרבי הרש"ב – התורה שהתגלתה בשנת 5671, המשולש של 106, המשולש הקודם, ואם רוצים לחזור עוד משולש אחד אחורה, למשולש 105, כדאי ללמוד את שני הכרכים העבים של מאמרי אדמו"ר הזקן משנת תקס"ה. בפרט למי שקרוב לחב"ד מומלץ לעשות זאת, ואם אתה רוצה לעשות זאת על צד הטוב ביותר אפשר לנסוע לרוסטוב וללמוד שם את המאמרים של הרבי הרש"ב משנת תרע"א, המשולש הקודם, ואפשר לנסוע להאדיטש וללמוד שם את הכרכים של החסידות שאדה"ז אמר לפני שני משולשים.

זו סדרה גיאומטרית של מספרים צורניים – יש מספרים משולשים, מספרים מרובעים ומספרי השראה (ועוד).

יחס לשנה שלפני שנתיים

נתקדם עוד צעד: אחרי שמנסים להזכר בדברים, אולי מישהו כאן זוכר מה שדברנו לפני שנתיים, בתחלת שנת 5776. אני לא רואה אף אחד קופץ מהכסא, אבל לפני שנתיים הסברנו ש-5776 הוא גם מספר מיוחד – מרובע, רבוע של 76. ההפרש בין שני המספרים האלה – 76 ו-107 – הוא גדול. אז יש לנו נוסחא מתמטית, שצריך לנסות להבין. אפשר לנסות להסביר ב-24 שעות, מי שמצליח יקבל שלשה ספרים חדשים של גל עיני לפי בחירתו מאלה שנמצאים במלאי. השאלה היא באיזה תדירות – האם יש נוסחה מתמטית – יופיע מספר מרובע שבתוספת 2 יתן משולש של מספר אחר.

5776 הוא 76 ברבוע וכעת 5778 הוא 107 ברבוע. מתי הפעם הקודמת בהיסטוריה היתה תופעה כזו? צריך ללכת אחורה להיסטוריה הרחוקה, להזכר בדור שיצחק יעקב ויוסף היו בעולם – שנת 2209 היא 47 ברבוע ושנת 2211 היא משולש של 66. זו היתה הפעם האחרונה בהיסטוריה שהיתה בדיוק אותה תופעה. משנת 2211 עד השנה, 5778, לא היה שוב. מתי היתה כזו הופיע קודם? צריך לחזור לדורו של אדם הראשון, לא בגן עדן אלא לאחר מכן – כל ההופעות הקודמות הן בחיי אדם הראשון. שנת 169 היא 13 ברבוע ושנת 171 היא המשולש של 18. אם חוזרים אחורה יש 64, 8 ברבוע, ו-66, 11 במשולש. לפני כן יש 4, 2 ברבוע, ו-6, 3 במשולש. לפני כן יש 1, 1 ברבוע, ו-3, 2 במשולש. אם כן, השנה הבעל"ט היא פעם ששית בהסטוריה שהתופעה הזו מתרחשת. בשביל להגיע לפעם השביעית צריך לחיות הרבה – בערך 70,000 שנה. לא נאמר בדיוק – כדי לגלות איך מחשבים...

נוסחת השנים

[השלמה[ג]:] כדי לחשב בדיוק מתי תקרה התופעה הבאה של שני מספרים שלמים שההפרש ביניהם הוא 2 והראשון מספר רבוע והשני מספר משולש צריך להשתמש בתחום במתמטיקה הנקרא פונקציות רקורסיביות (recursive functions). בואו נראה כיצד עושים זאת:

נרשום את המספרים שכבר מצאנו בטבלה:

מספרים רבועים

מספרים משולשים

1

3

4

6

64

66

169

171

2209

2211

5776

5778

 

כעת, נכתוב את האינדקס של כל מספר בטבלה הנ"ל, כלומר נכתוב את השרש של כל רבוע במקום הרבוע וכן את "שרש" המספר המשולש. נקבל את הטבלה הבאה:

 

מספרים רבועים

מספרים משולשים

22 = 4

r3 = 6

82 = 64

r11 = 66

132 = 169

r18 = 171

472 = 2209

r66 = 2211

762 = 5776

r107 = 5778

 

כעת, אם ננסה למצוא חוקיות בין המספרים הללו נמצא שיש כאן שתי סדרות (השזורות זו בזו) של מספרים.

זאת אומרת שהשנה הבאה היא שנה טובה ללמוד תורת המספרים. במיוחד recursive functions, יעד לשנה הקרובה למי שאוהב מתמטיקה.

זהו החלק הראשון של השיעור שלנו הערב.

ב. רמזי תשע"ח (778)

חלק שני הוא רק להתבונן במספר הקטן של השנה, בלי האלפים – שנת 778, תשע"ח – מספר הרבה יותר קטן, שאפשר לומר עליו הרבה יותר דברים. יש הרבה דברים בתשע"ח, ואנחנו נתבונן כעת רק בשלשה דברים:

בתחלה נתבונן בשתי גימטריאות פשוטות ואחר כך בעוד גימטריא – שם של אחד מגדולי ישראל, אותו נדגיש ונעשה פרצוף מהדברים שאנחנו יכולים ללמוד ממנו בשנה הבאה.

"פקד פקדתי"

הגימטריא הראשונה של תשע"ח היא גימטריא מאד משיחית – שתי מילים שהן סיסמת הגאולה של יציאת מצרים, "פקד פקדתי". דברנו על שליחות משה, שמונה לגאול את עם ישראל ממצרים. אלה שתי המלים שהוא אמר לבני ישראל בשם ה' כשבא לגאול אותם. שרח בת אשר שמעה מיעקב אבינו ששתי המלים האלה הן סיסמת הגאולה שבה נבחן הגואל – "פקד פקדתי", הגיע הזמן לגאול את עם ישראל. "פקד פקדתי" בגימטריא תשע"ח, זו גימטריא מאד יפה, שמראה שלשנה הקרובה יש את הפוטנציאל להיות שנת "פקד פקדתי", שנת הגאולה.

[השלמה: "פקד פקדתי" במדרש על הגאולות כנגד האותיות הכפולות מנצפך היינו סוד גאולת האות פ, גאולת מצרים; הגאולה העתידה היא גאולת ה-צ הכפולה, "צמח צדיק", אך לפי ההלכה גאולת מצרים תשאר גם לעתיד לבוא וממילא ישאר גם ה"פקד פקדתי". פ-פ, כמו "פה אל פה", משה רבינו, מה ש"הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון", "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". בקבלה, השרש פקד הוא סוד שם קפד, אחורי שם עב דחכמה. משה בקבלה הוא קפד-קסא ואהרן הוא עב-קפד, אז "פקד פקדתי" היינו קפד של משה ו-קפד של אהרן, מתאים לחברות – "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".]

"בקש שלום"

ל-778 יש הרבה גימטריאות בתורה[ד], ונבחר רק עוד ביטוי אחד, שיכול לתת לנו כיוון מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעורר את הגאולה – הגאולה חייבת לבוא מלמעלה, אבל אנחנו צריכים לפעול ב"אתערותא דלתתא" שהקב"ה ירצה להביא את המשיח.

הביטוי הכי חשוב בתנ"ך של סדר עבודת ה' מורכב משלשה שלבים הוא – "סור מרע, ועשה טוב, בקש שלום [ורדפהו]". שלשה אלה הם מלמטה למעלה. כשחוזרים בתשובה אל ה' בחדש הזה הדבר הראשון הוא עזיבת החטא, "סור מרע". זה השלב הראשון של התשובה, אבל הוא רק הקדמה; אחרי עזיבת החטא אפשר לקיים מה שבאמת ה' רוצה – "עשה טוב", לכן עוזבים את הרע כדי שיהיה אפשר לעשות טוב; אבל לא די בכך, המטרה היא להגיע ל"בקש שלום" – לא רק "עשה טוב" בעצמך אלא חבר נשמות ביחד, "בקש שלום", במיוחד נשמות מתנגדות, שצריך להביא אותן לעשות שלום. כדי לעשות שלום אדם צריך לבקש שלום ולרדוף אחריו – "ורדפהו". זו תכלית עבודת ה' עוד יותר מאשר "סור מרע ועשה טוב" – "בקש שלום" עולה 778. אם כן, זו העבודה שלנו בשנה הקרובה – "בקש שלום". על ידי עבודת "בקש שלום" שלנו מלמטה נעורר את ה' לומר מלמעלה "פקד פקדתי".

ג. פרצוף הלימוד מרבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה – תנא מבקש שלום

כעת נאמר מי היא הצדיק הגדול ששמו שוה בדיוק 778. אם המספר הזה עולה "בקש שלום", עלי לחפש צדיק שאני מיד מזהה כמבקש שלום. היום מבקש שלום נקרא פציפיסט. אנחנו יודעים שחלק מהתנאים בזמן הרומאים היו מיליטנטים. מי היה הכי מיליטנטי? רבי עקיבא הוא תמך בבר כוכבא, בר כוזיבא. אבל דבר מדהים, מי הרבי שלו? הרבי של רבי עקיבא, הוא רבי יהושע בן חנניה שהיה פציפיסט.

דבר מדהים, שהרבי הוא פציפיסט ותלמידו הגדול הוא מיליטנטי. הרבי של רבי עקיבא, רבי יהושע בן חנניה – שהוא סתם 'רבי יהושע' במשנה ובגמרא – שמו שוה 778[ה]. הוא שוה בדיוק "בקש שלום", שאמרנו שזו הדרך שלנו לעורר את ה' לומר "פקד פקדתי", לעורר את הגאולה מלמעלה. לכן צריך ללמוד מה שנוכל על רבי יהושע בן חנניה בשנה הקרובה, ונתחיל כעת כהכנה לשנה זו:

רבי יהושע בן חנניה – שנקרא רבי יהושע סתם – הוא התנא הכי גדול בדורו שההלכה נקבעה לפי שיטתו. הוא מהדור השני של התנאים, אחרי סיום תקופת הזוגות. בהתחלה היו זוגות, עד הלל ושמאי, והדור הבא, שנקרא הדור הראשון של התנאים, הוא דורו של רבן יוחנן בן זכאי. כאשר המקדש נחרב רבן יוחנן בן זכאי בקש את יבנה וחכמיה – גם הוא היה פציפיסט, הוא לא היה חלק מתנועת המרד שלחמה נגד הרומאים. הוא ראה שבאותה פעם הענין אבוד, צריך לקבל את הגזרה ולעשות הכי טוב שיש. התלמיד שלו, רבי יהושע, התנא של השנה הקרובה, ירש השקפה זאת ממנו. הוא – יחד עם חברו, בר הפלוגתא שלו, רבי אליעזר – עזר לרבן יוחנן בן זכאי לצאת מירושלים, להנצל מידי הקנאים, להגיע למחנה הרומאים, לדבר עם המושל שם ולהציל את יבנה וחכמיה. רבן יוחנן בן זכאי הוא מהדור הראשון, רבי יהושע הדור השני ורבי עקיבא הדור השלישי של התנאים – אחרי סיום תקופת הזוגות בהלל ושמאי.

חכמה: חכמת העולם וחכמת מעשה מרכבה

חכימא דיהודאי

רבי יהושע בן חנניה נקרא "חכימא דיהודאי" – האיש החכם ביותר בין היהודים. התואר הזה ניתן לו כי בשל החכמה הגדולה שלו הוא היה בויכוחים עם הרומאים, עם האימפריה הרומית, והכי מפורסם בתלמוד הוא הויכוח שלו עם סבי דבי אתונה – הם 'ירו' אליו חידות אחד לשני והוא ענה וניצח אותם. את זה ודאי נזהה עם החכמה בפרצוף הספירות שנעשה כדי ללמוד ממנו בשנה הזו. בזמן שלו, יותר מכל תנא אחר, הוא היה מעורב בדיונים או ויכוחים – תקשורת – עם הפילוסופים הגדולים של אותה תקופה. ביניהם היו גם חברים שלו, היו כאלה שהוא התווכח אתם קשות ועד שגם התנקם מהם, אבל עם חלק מהם הוא התיידד. הוא היה ראש המתווכחים עם המינים (הנוצרים), וכשהוא מת חכמים שאלו מי יטפל בהם, ואמרו שכאשר אבדה חכמה מישראל – גם החכמה של הגוים נעלמת ואין מה לדאוג. שוב, הוא ידוע בתור חכם[ו] (וחז"ל מציינים גם את בקיאותו בכשפים ויכולתו לבטל כשפים).

בהשגחה פרטית אנחנו בהילולא של רבי חסידי גדול שראוי גם להקרא "חכימא דיהודאי" – הרבי ר' בונים מפשיסחא – שגם התווכח עם הפילוסופים של זמנו.

נסיעת רבי יהושע ורבן גמליאל

השם של רבי יהושע מופיע מאות פעמים בתלמוד ויש עליו עשרות סיפורים. אחד מהם, שפעם אחת הוא היה באניה יחד עם רבן גמליאל, נשיא הדור – הצאצא של הלל, צאצאי הלל היו הנשיאים – במשך כמה שבועות, כנראה נסעו מישראל לרומי. באניה כל נוסע היה צריך להביא איתו את המזון לדרך. רבן גמליאל הביא אוכל לפי הזמן שלוקח לאניה להגיע מישראל לרומי, אבל רבי יהושע שנסע יחד איתו לקח פי שתים או שלש צידה. באמצע הדרך קרה משהו שהמלחים אבדו את הדרך והנסיעה לקחה כפליים או פי שלשה ממה שהיה מתוכנן. בזמן הזה נגמר המזון לרבן גמליאל ולרבי יהושע היה מזון שהוא הכין מראש. רבן גמליאל שאל איך ידע לנהוג כך, ורבי יהושע אמר שאני יודע שיש כוכב שעולה פעם בשבעים שנה ומטעה את המלחים – וידעתי שהוא אמור להופיע, לכן התכוננתי לכך שהדרך תארך יותר מהמתוכנן.

רבי יהושע היה מאד עני ורבן גמליאל היה איש עשיר. הוא שאל אותו: אתה כזה חכם, גם בחכמות העולם, במדעים, למה אתה כזה עני? אתה לא יכול לעשות כסף? האמת היא שהחכמה של רבי יהושע באה מהחכמה שבכתר, שנקראת "חכמה סתימאה" – זו יכולה להיות חכמה רוחנית שמתבטאת בצפי מה יקרה בעתיד, קרוב לנבואה. הוא יכול לצפות שהכוכב יופיע והמלחים יאבדו את הדרך, אבל כבר אמר קהלת החכם מכל אדם, "לא לחכמים לחם".

העובדה שהוא הצליח להתווכח עם כל העולם, ורק שלשה אנשים נצחו אותו – אשה תינוק ותינוקת – וחוץ מהם אף אחד לא נצח אותו בשום ויכוח בימי חייו. אם כן, הוא מאד-מאד חכם.

החוט המשולש

הרב שלו, רבן יוחנן בן זכאי, קרא עליו "החוט המשולש" – הוא עצמו "החוט המשולש". למה קרא לו כך? כי היתה לו תורה ויראה וחכמה. היה הכי גדול בתורה, הכי גדול ביראת ה' והכי גדול בחכמה, חכמה כללית. רבי יהושע נותן פורמולה מושלמת לכל תלמיד בכל מוסד – שהחוט המשולש הוא תורה, יראה וחכמה. רק כדי לראות ששלשת אלה הולכים יחד: תורה-יראה-חכמה עולה יחד בדיוק 900, 30 ברבוע, סוד הלב היהודי שמורכב מ-ל מול ל, 30 פעמים 30. שלשת אלה – תורה יראה וחכמה – מופיעים בדמותו של רבי יהושע יותר מאצל כל אחד אחר. לא מצאנו שמישהו אחר נקרא בעצמו (לבדו) "החוט המשולש".

חכמת מעשה מרכבה

עוד דבר מיוחד שהגמרא אומרת עליו במסכת חגיגה, בפרק "אין דורשין", הפרק של סודות התורה, שהוא הצטיין במעשה מרכבה. יש שני ממדים של סודות התורה – מעשה בראשית ומעשה מרכבה. רבי יהושע בן חנניה היה בקי גדול ביותר במעשה מרכבה. פעם אחת, מספר התלמוד, הוא טייל עם חברו רבי יוסי הכהן – גם מחמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי – והחל לגלות לו באיזה מקום בחיק הטבע, ביער, את סודות מעשה מרכבה.

הסיפור קרה בימי תמוז – תקופה חמה, בו אין גשם בארץ ישראל – ותוך כדי הלימוד השמים נעשו מעוננים, כמו לפני גשם. לא היה גשם, אבל הופיעה קשת יפה בענן מעל ראשם. הקשת היא סמל של התגלות אלקית, התגלות השכינה. כשרבי יוסי הכהן ספר זאת לרבן יוחנן בן זכאי, המורה של רבי יהושע, הוא אמר "אשריכם, אשרי יולדתכם ואשרי עיני שראו בכך" – כך הרבי אמר על התלמיד. כל זה שייך לחכמה המיוחדת שהיתה לו – שייך לספירת החכמה בנשמתו, וגם אמרנו ששייך לחכמה של הכתר עצמה.

בינה: "אשרי יולדתו"

יסוד החינוך מהאם

אתמול קראנו פרק שני בפרקי אבות, בו רבן יוחנן בן זכאי מונה את שבח חמשת תלמידיו. הראשון הוא רבי אליעזר בן הורקנוס והשני הוא רבי יהושע. מסופר שם שהוא משבח כל אחד מהתלמידים. על הראשון, רבי אלעזר, הוא אומר עליו שהוא "בור סוד שאינו מאבד טפה". על רבי יהושע הוא אומר "אשרי יולדתו" – שבח משונה לאדם. יש משהו שאנחנו צריכים ללמוד מהשבח הזה, כי הוא התמצית שלו – "אשרי יולדתו".

למה? כתוב שאמו של רבי יהושע בן חנניה הלכה ל-כד בתי מדרש שונים, 24 ישיבות, ובקשה מתלמידי החכמים, כל מי שיושב בישיבה, שיתפללו שהבן שברחמה יהיה תלמיד חכם. זהו דבר שצריכים ללמוד מאמא של רבי יהושע בן חנניה – שאמא שתמסור את עצמה לזכות לבן ת"ח. כל המעלות שלו, אומר רבן יוחנן בן זכאי, הן בזכות אמא שלו. מה היא עשתה עוד? זה לא הספיק לה ואחרי שהוא נולד, בכל יום היא לקחה אותו לישיבה בעודו בעריסה "כדי שידבקו אזניו בדברי תורה".

שוב, לפני שהוא נולד היא בקשה מכולם שיתפללו עליו[ז], ואחרי שהוא נולד היא הלכה כדי שישמע תורה באזניו. המלים הראשונות שאבא מלמד את הבן כשהוא מתחיל לדבר הן תורה, "תורה צוה לנו משה", פסוקי התורה. אבל כאן זה עוד לפני המלים הראשונה שלו – דוגמה קלאסית שהחינוך של האמא קודם לחינוך של האבא. הרבי הדגיש שיסוד החינוך תלוי באמא, וזו הדוגמה לכך – רבי יהושע בן חנניה. אפילו עוד לפני שאבא שלו התחיל ללמד אותו את המלים הראשונות בתורה, האזנים שלו התמלאו בקולות ובתדרים של התורה. היית חושב שהוא רק היה מוקף בדברי תורה, באור מקיף של התורה, אבל הוא נכנס גם לתוכו.

"שמעתי"

לכל תנא יש סגנון שלו במימרות שהוא אומר להלכה, ויש ביטוי מסוים שמופיע אצל רבי יהושע – "שמעתי...". מופיע אצלו עשרות פעמים בתלמוד. הוא לא מסביר, רק אומר "שמעתי". מה ההסבר? מתי הוא שמע? יש מפרשים שהוא שמע כאשר הוא היה תינוק בעריסה ואמא שלו לקחה אותו לבית המדרש. לא יכולתי להגיב, אבל זה מה ששמעתי.

היחס המיוחד של אמא שלו אליו ושלו לאמא שלו, והמונח "שמעתי", שייכים בקבלה. הכל קשור לספירת הבינה, אמא, מקור חוש השמיעה. אמא שמבינה את החשיבות להקדיש עצמה כל כך לילד, במיוחד לתינוק, היא בעלת "בינה יתרה" – "בינה יתרה נתנה באשה יותר מבאיש". האבא לא היה עושה דבר כזה. למה? כי הוא לא מבין את חשיבות הענין. אמא שלו מבינה, זו "בינה יתרה", מבינה כמה משמעותית להתפלל עליו כשהיא בהריון ושאזניו יספגו את הוויברציות של התורה, עד כדי כך שאחר כך הוא אומר כל חייו "שמעתי".

דעת: "חבר טוב"

בפרקי אבות שקראנו אתמול רבן יוחנן בן זכאי שואל את תלמידיו "איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם". ראשון התלמידים, רבי אליעזר בן הורקנוס, אומר "עין טובה" – להסתכל על הזולת בעין טובה. אז מגיעים לשני, הגבור של שנת תשע"ח, רבי יהושע בן חנניה, והוא אומר "חבר טוב" – הדבר הכי חשוב שיהיה לך חבר טוב[ח]. רבי יוסי הכהן, שבא אחריו – שהלך איתו ביחד כשהוא גילה את מעשה מרכבה – אומר "שכן טוב". השנה הקרובה היא שנה של רבי יהושע, שאומר שהדרך הטובה שידבק בה האדם היא שיהיה לך "חבר טוב". החברות הטובה והקשר צריכים להיות כמו בדוגמה של שני החברים הטובים בתנ"ך, דוד ויהונתן (המוזכרים בפרק ה בפרקי אבות), שאהבתם היא "אהבה שאינה תלויה בדבר". אהבה זו ואחדות-חברות זו שייכות לספירת הדעת בנפש (וכמבואר בתניא שדעת היא לשון התקשרות והתחברות), וכמבואר אצלנו בענין מבצע אהבת ישראל ואחדות ישראל של הרבי, שהוא המבצע (מבין עשרת המבצעים הידועים) שכנגד ספירת הדעת.

רמז: מבואר בשער היחוד והאמונה בתניא שברקיע הדעת סוד כב אתוון דאורייתא. והנה, "חבר טוב" בהכאה פרטית = 484 = 22 ברבוע, שלמות ההתכללות של כב אתוון דאורייתא שברקיע הדעת.

אז יש לנו לימוד מאד ישיר ופשוט לשנה הקרובה, שנה של חברות, שנה של "בקש שלום". גם בחינוך, כמו שצריך לדאוג שהילד שלך ישמע תורה מההתחלה, כך צריך לדאוג שיהיה לו חבר טוב. החבר הטוב של רבי יהושע היה דווקא מי שהתנצח איתו בהלכה – רבי אליעזר, הראשון בין חמשת התלמידים. השנה הקרובה היא שנה של חברות טובה – לוודא שיש חברים טובים, גם לילדים וגם למבוגרים.

חסד: הנטיה להקל

עברנו לחסד של רבי יהושע בן חנניה: החסד שלו הוא השתייכותו לבית הלל הנוטים להקל. זו תכונה אחת של חסד – בכל ההתלבטויות הוא נוטה להיתר. זה אחד הדברים שמזהה אותו עם חסד.

עוד נקודה שנאמר בענין חסד היא דעתו שהעולם נברא בניסן והגאולה תהיה בניסן. רבי אליעזר אומר ששני הדברים קורים בתשרי. ניסן הוא זמן של חסד. רבי אליעזר אומר שאם ישראל לא יעשו תשובה משיח לא יבוא, ורבי יהושע – ששייך לשנה הקרובה – אומר שגם אם לא יעשו תשובה משיח יבוא. חסד מוחלט, אפילו בלי תשובה משיח יבוא, לא כדעת החבר שלו. לכן הגאולה היא בניסן, חדש של חסד והתגלות מלמעלה.

גבורה: ריב"ח לוי-משורר

רבי יהושע בן חנניה היה לוי (ואף כתוב שרבן גמליאל נתן לו מעשר[ט]). מי שמוזכר אחריו, רבי יוסי הכהן, הוא כהן, והוא לוי. מי שלפניו, רבי אליעזר, הוא ישראל, כך שיש סדר במשנה בשלשת תלמידי ריב"ז הראשונים – ישראל-לוי-כהן (כמו שמסדרים את המצות בקערת ליל הסדר. רבן יוחנן בן זכאי, עורך הסדר, היה בעצמו כהן, וכן תלמידו הנמנה אחר רבי יוסי הכהן, רבי שמעון בן נתנאל, היה כהן. שלשת הכהנים – יוחנן יוסי שמעון = 676 = 26, שם הוי' ב"ה, ברבוע). הוא היה בזמן בית המקדש.

יש שני תפקידים של הלויים – המשוררים והשוערים. לכל משפחה יש את התפקיד שלה. אם אתה משורר – אסור לך לגעת בדלתות, אם אתה שוער – אסור לך לשיר. היה לו חבר שוער, רבי יוחנן בן גודגדא, וכשהוא רצה לעזור לו החבר אמר – אסור לך, אתה מהמשוררים. גם משה רבינו היה לוי מהמשוררים – היה המוזיקאי האולטימטיבי. רבי יהושע בן לוי היה משורר, חלק מהחינוך שלו היה לימוד מוזיקה והוא שר בבית המקדש. זה גם משהו ששייך להשנה – חינוך ילדים למוזיקה (חינוך שילמדו מוזיקה, ויהפכו לזמרים ונגנים בבית המקדש).

תפארת: "חכמה מפוארה בכלי מכוער"

אמרנו קודם שהוא היה עני. מה היתה העבודה שלו? הוא נקרא פחמי – פחם הוא שחור וחם. מי שפחמי פניו משחירות, הוא לא היה כזה יפה כי הוא היה עני. בת הקיסר אמרה עליו "חכמה מפוארה בכלי מכוער". דוד היה יפה, יוסף היה יפה, יעקב היה יפה. פה רואים שהתנא הכי חשוב באותו דור היה מכוער – דבר שקשור לכך שהוא היה בדור מעבר בין בית המקדש לחורבן. היפי הפנימי הוא התורה, אבל מה שמכוער משקף את המצב של עם ישראל. רואים שלפעמים להיות יפה זהו יפי פנימי בלי ביטוי חיצוני. זו התפארת שלו – היפי שלו הוא יפי של חכמה המאיר בפנימיות מדת התפארת (בסוד "מה שמו ומה שם בנו"), אבל לא כל כך מגיע ליפי החיצוני. זה מלמד אותנו של החכמה של שנה הבאה צריכה להיות משהו פנימי, חכמה פנימית ויפי פנימי.

נצח: "נצחוני בני"

במחלוקת הכי מפורסמת שלו עם חברו רבי אליעזר רבי אליעזר כל כך התעקש עד שהוא בקש שה' יוכיח את צדקתו בסימנים ונסים ועד שיצאה בת קול שתמכה בדעת רבי אליעזר. רבי יהושע אמר – עם כל הסימונים שלך – "לא בשמים היא", וההלכה היא לפי המנין בארץ – לפי דעת רוב החכמים בארץ. פסקו חכמים כדעתו של רבי יהושע, ויצאה בת קול "נצחוני בני נצחוני" – ובכך הכריע כדעת רוב התנאים באותו דבר שמנויים שם במחלוקת.

הוד: הכנעתו לרבן גמליאל

פעם אחת היתה מחלוקת בינו לבין רבן גמליאל באיזה יום חל ראש השנה – מתי מולד הירח החדש. רבי יהושע ראה שיש שני עדי שקר, הוא אמר לרבן גמליאל לא לקבל אותם, אבל רבן גמליאל קבל אותם על פי הלכה והוא צוה על רבי יהושע לבוא אליו ביום כיפור שחל לפי חשבונו במקלו ותרמילו ומעותיו. הוא הורה לו לחלל את יום כיפור שלו כדי לקבל את דעת הרוב. היה לו מאד קשה, כי הוא ידע שמשקרים. רבי עקיבא תלמידו הסביר לו שהולכים אחרי בית דין גם כאשר הוא טועה. ואכן הוא בא בהכנעה לרבן גמליאל ביום כיפור שחל לפי חשבונו. בנצח של רבי יהושע, "נצחוני בני נצחוני", רבי אליעזר לא נכנע לדעת הרוב ואז החרימו אותו (בחינת "הודי נהפך עלי למשחית"), אך רבי יהושע בעצמו תקן את ספירת ההוד באותו ענין ממש כאשר הוא בטל את דעתו והודה לרבן גמליאל שייצג את דעת הרוב.

יסוד: דעתו בעיבור הנחש ושלשת הדברים שהוא למד מאשה תינוק ותינוקת

עיבור הנחש – פגם ותיקון הנחש הקדמוני

ספירת היסוד של רבי יהושע בן חנניה משתקפת בדעתו – נגד דעת חכמי או"ה – שזמן עיבור הנחש הוא שבע שנים. הוא התווכח עם חכמי אתונה על זמן עיבור הנחש – הם אמרו שלש שנים והוא אמר שבע שנים. הוא הסביר שהנחש שהיה להם במעבדה כבר היה מעובר מזה ארבע שנים.

בקבלה, הנחש הוא סמל מובהק של ספירת היסוד, אות הברית. והוא סוד מוחין דקטנות הנדחים למטה ונכנסים ליסוד. הוא מכונה יסוד דקטנות. דעת חכמי אתונה שהיסוד דקטנות מקבל את חיותו משלש הספירות תפארת-נצח-הוד שמעליו (מקום המודעות העצמית – סוד עץ הדעת טוב ורע שבו נאחז הנחש הקדמוני – המתחיל במקום סיום החסדים המכוסים והתחלת החסדים המגולים בשליש האמצעי של תפארת ז"א) ואילו דעת רבי יהושע שהנחש יונק אף מאחורי ארבע הספירות שמעל התפארת (חכמה בינה חסד גבורה), מיסוד אבא (התכללות שרש הנחש באבא) שארוך ומסתיים ביסוד ז"א (היינו שהנחש פוגם גם באחורי עץ החיים, כאשר התורה – "עץ חיים היא למחזיקים בה" – נעשית סם מות ח"ו למי שאינו ראוי, כמ"ש "מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי הוי' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם". ה"חכם ויבן אלה נבון וידעם" הנו ה"חכימא דיהודאי", רבי יהושע בן חנניה. "חכם ויבן" היינו יחוד או"א עילאין, חכמה ובינה. "נבון" היינו תבונה. חכמה בינה תבונה = רבי יהושע).

רבי יהושע מתקן את הנחש הקדמוני על ידי שממשיך מפנימיות יסוד אבא, בטול במציאות (שבזה קטיל לחויא בישא, הישות שבאה מחיצוניות אבא, כמבואר בדא"ח בסוד קליפת מדין, הלעומ"ז של משה רבינו שהוא הענוה והבטול של הקדושה, וכמו שבסוף הוא אבד את סבי דבי אתונה), ליסוד ז"א (לסבי דבי אתונה יש רק מודעות עצמית, עיבור הנחש שלש שנים, ואילו לרבי יהושע יש מודעות אלקית, "חכמת אלהים", וגם מודעות טבעית, "חכמת שלמה", עיבור הנחש שבע שנים).

הנצחונות על רבי יהושע – לימוד תיקון הברית

ועוד בענין היסוד של רבי יהושע, איתא בגמרא:

אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת

אשה מאי היא? פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת עשתה לי פולין ביום ראשון אכלתים ולא שיירתי מהן כלום שנייה ולא שיירתי מהן כלום ביום שלישי הקדיחתן במלח [רש"י: הקדיחתו – שרפתו כמו כי אש קדחה (דברים לב) כלומר נתנה בו מלח יותר מדאי.] כיון שטעמתי משכתי ידי מהן אמרה לי רבי מפני מה אינך סועד אמרתי לה כבר סעדתי מבעוד יום אמרה לי היה לך למשוך ידיך מן הפת אמרה לי רבי שמא לא הנחת פאה בראשונים ולא כך אמרו חכמים אין משיירין פאה באילפס אבל משיירין פאה בקערה [רש"י: אין משיירין פאה באילפס – כשהשמש מערה מן האילפס לתוך הקערה אין דרך להניח באילפס כלום לצורכו, אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש, והוא מאכל שמש.]

תינוקת מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה אמרה לי תינוקת אחת רבי לא שדה היא זו אמרתי לה לא דרך כבושה היא אמרה לי ליסטים כמותך כבשוה

תינוק מאי היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים [רש"י: פרשת דרכים – דרך פורש לכאן ולכאן.] ואמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר אמר לי זו קצרה וארוכה וזו ארוכה [רש"י: ארוכה – שמאריך הדרך.] וקצרה [רש"י: וקצרה – שמוציא מבוי העיר פנוי ליכנס.] והלכתי בקצרה וארוכה כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין חזרתי לאחורי אמרתי לו בני הלא אמרת לי קצרה אמר לי ולא אמרתי לך ארוכה נשקתיו על ראשו ואמרתי לו אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם.

המכנה המשותף של שלשת הדברים שרבי יהושע למד מאשה תינוק ותינוקת[י] הוא ענין תיקון הברית, תיקון האימפולסיביות בנפש, כמבואר אצלנו באריכות במקום אחר. מהתינוק (תינוק = יהושע בן חנניה = משיח בן יוסף, הצדיק יסוד עולם, תיקון הברית) רבי יהושע למד את ענין ה"דרך ארוכה וקצרה", הכלל הגדול של ספר התניא, יסוד חסידות חב"ד[יא].

אשה תינוק ותינוקת הם בסוד ה-ו-ה של שם הוי' ב"ה, ורבי יהושע בן חנניה בעצמו הוא סוד ה-י שבשם, הרי הוא ה"חכימא דיהודאי". ומה שלומד דווקא מהם, והם נצחוהו (על דרך "נצחוני בני נצחוני"), היינו בבחינת "מתלמידי יותר מכולם", היות שהשרש של ה-ו-ה גבוה יותר משרש ה-י – שרש הכלים גבוה משרש האורות. נצחון הכלי את האור הוא ענין תיקון הברית, שהשפעת האור תהיה "באופן המתקבל" בכלי, דרכו של רבי יהושע גם בעניני מדינה-מלכות, כדלקמן.

מלכות: גישתו הפציפיסטית ויחסו לתורה שבעל פה

בקשת שלום ותקוה להשפעה על האומות

הדבר האחרון הוא הפציפיזם שלו – הוא המלכות שלו, הפוליטיקה שלו. העמדה הפוליטית שלו היתה לעשות שלום אפילו עם הרומאים, לא למרוד בהם.

הוא נפטר רק שנה-שנתיים לפני מרד בר כוכבא, ואז תלמידו רבי עקיבא – המיליטנט, כנ"ל – תמך במרד. ישנם טוענים שאם הוא היה חי עוד כמה שנים הוא היה יכול למנוע את מרד בר כוכבא וכל ההיסטוריה של עם ישראל היתה משתנה וכך גם כל ההיסטוריה של האימפריה הרומית. האימפריה הרומית היתה לומדת איך לקבל את היהדות, אם רבי יהושע היה ממשיך בהרבצת הדעת להם.

לפי האריז"ל רבי יהושע הוא גלגול יהושע כהן גדול שהיה בתחלת בית שני[יב], ולפני כן יהושע בן נון, ואנחנו יודעים שבדורו – כאשר הוא היה נער צעיר – היה סיפור עם עוד יהושע (שגם התאפיין בפציפיזם), וי"ל שהוא גם התיקון שלו. בדורות הקודמים, הלל הזקן היה מאד בעד גיור, לא כמו שמאי הזקן וחכמים אחרים. רבי יהושע גם תמך בגיור כהלל, והוא זה שאומר – מה שמוסבר בספר "קבלה והתבוננות לאומות העולם" – שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא, האמירה הכי חשובה לגבי אומות העולם בכל התורה שבעל פה. זו מן הסתם היתה האג'נדה שלו לגבי מלכות רומי, שיאמצו את דת ישראל (היו אז בשלים לזנוח את הע"ז שלהם ולקבל דת חדשה, כמו שאכן קרה, רק לא דתו של רבי יהושע שלנו אלא הדת שצמחה מיהושע אחר), אבל היא לא קרתה.

יש כאן דברים עמוקים, ואם מישהו ישאל מי התנא הכי חשוב בתורה שבעל פה כנראה התשובה תהיה רבי עקיבא (שהמשנה וכו' הכל אליבא דידיה ותלמידיו). אבל הוא עצמו קבל מרבי יהושע, וכאן דוגמה קיצונית, בנוגע למלכות, איך שיש שינויים בהשקפה מדור לדור. לו ולרבי שלו היו עמדות פוליטיות הפוכות.

היחס שלו לגוים הוא שיש המון חסידי אומות העולם (הוא תלמידו של אברהם אבינו, "אב המון גוים"), כל הגוים אמורים להפוך לחסידי אומות העולם, ואם גוי רוצה להתגייר – הוא מאד בעד לעזור ללא-יהודים להתגייר. הוא ידע שהשלטון הרומאי היה על סף שינוי, שינוי מנטלי, וכל הויכוחים שהיו לו איתם היו נגד ההשפעה של יהושע-הקודם.

התחשבות בעם וסמיכת תושבע"פ על תושב"כ

עוד דבר חשוב: עם כל מה שרבי יהושע עצמו היה משורר בבית המקדש, וחוה את החורבן על בשרו, הוא הורה מיד אחרי החורבן לא להתאבל יותר מדי – כנגד אלו שרצו לגזור גזרות לא לאכול בשר ולא לשתות יין. גם מיקל, כמו "המקל בדברי אבלות". זו תגובה מידית, באותו רוח של יבנה וחכמיה. אדרבא, צריך להודות לה' שאנחנו שרדנו, נשארנו בחיים, "הלוא זה אוד מצל מאש" (ראה לעיל הערה יא). הוא לא אמר שלא צריך להתאבל בכלל אלא לא להגזים – הציע שאם רוצים לגזור גם על בשר ויין שיגזרו גם על לחם ומים (שגם אותם הקריבו בבית המקדש, במנחות וניסוך המים בחג). בכלל, הוא היה נגד יותר מדי סייגים – ובכך היה חלוק על רבן גמליאל[יג] – ונטה להתחשב כמה שיותר בעם, להתחשב במציאות-המלכות (וראה עוד לקמן בשו"ת).

מעבר לזהירות מהוספת סייגים קשים, היה לרבי יהושע כלל גדול ביחס לתורה שבעל פה. הוא סבר – בשונה מחבריו –שאין שום דבר בתורה שבעל פה שלא נסמך על התורה שבכתב, אלא "צבת בצבת עשויה", הבעל פה הראשון מתחיל מהכתב (לא שמשה קבל שתי תורות נפרדות, אלא שהכל בא מתורה שבכתב). לכלל זה יש השלכות רבות, והוא נוגע גם להצטיינות רבי יהושע בתשובת המינים (הנוצרים) ויש בו גם פתח למהפכה הראשונה (של כתיבת התורה שבעל פה).

עד כאן על רבי יהושע בן חנניה שלנו, ששוה 778. שתהיה שנה טובה ומתוקה.

ד. שאלות ותשובות

הנהגת הדור לפי הרבי

שאלה: הרב הסביר שרבי עקיבא היה מיליטנט ורבי יהושע היה פציפיסט, ואם היה מאריך ימים הכל היה נראה אחרת. גם היום יש אנשים בדעות שונות ביחס לספקטרום הדעות הפוליטי. איך אדם פשוט יכול לדעת מה המסר הנכון היום?

תשובה: זו שאלה טובה, שצפיתי שישאלו. התשובה שצריך שיהיה לנו רבי – אם אין לנו את הרבי לא נדע אף פעם. בזמן של רבי יהושע הוא היה הרבי ובזמן רבי עקיבא הוא היה רבי. גם כעת יש לנו רבי, אנחנו יודעים מה היתה הדרך הפוליטית של הרבי, הרבי מליובאוויטש. פיזית הוא לא אתנו, אבל רוחנית הוא אתנו, הוא עדיין מנהיג אותנו. אנחנו לא באותה תקופה כמו אז, שהחורבן היה בלתי נמנע. הרבי אומר שבדורנו הכיוון של ההיסטוריה הפוך, אנחנו לקראת גאולה. הרבי גם רצה שלום, אבל הוא אומר שהשלום יבוא כאשר נעמוד בתוקף על שלמות ארץ ישראל וכו' ושהדרך היחידה להתייחס לערבים היא בכח, אחרת לעולם לא יהיה שלום. יש לנו את המורה שלנו, את המנהיג שלנו, וכולנו יהודים פשוטים שצריכים ללכת לפי הדרכתו.

אורות דתהו (מיליטריזם) בכלים דתיקון (פציפיזם)

שאלה: מה הסיום האפשרי של מעשה מ-ז' בעטלרס?

תשובה: אנחנו עובדים על זה... הבעטלר האחרון הוא הבעטלר בלי רגלים. הסוד הוא שהוא קשור לתיקון של שמשון הגבור, שהיה אדם חזק וגבור אבל חגר. הוא הקבצן ללא רגלים. הוא נקרא משיח דתהו. הרבי אמר שהדרך להביא משיח היא להכניס אורות דתהו בכלים דתיקון[יד].

בהשגחה פרטית, אלו היחסים בין רבי אליעזר ורבי יהושע. רבי אליעזר הוא אורות דתהו – יתכן שהוא אפילו פקח מרבי יהושע, הוא שייך לבית שמאי – ורבי יהושע ביחס אליו הוא כלים דתיקון. לכן אחרי שרבי אליעזר הסתלק, בחיי רבי יהושע, רבי יהושע התחיל לפסוק כרבי אליעזר, כי כעת הגיע הזמן שהאורות דתהו יכולים להכנס לכלים דתיקון. רבי עקיבא היה תלמיד של שניהם. אמרנו ששניהם עזרו לרבן יוחנן בן זכאי לקבל את יבנה וחכמיה. אז שניהם חשבו שהמרד בתוך ירושלים היה אבוד, אבל אחר כך רבי אליעזר נעשה יותר מיליטנטי, יותר גבורה.

ברור שהמיליטנטיות של רבי עקיבא באה יותר מרבי אליעזר, אורות דתהו, ורבי יהושע הוא הכלים דתיקון. הרבי אמר שאת הגבורה צריך לומר-לשדר "באופן המתקבל", צריך לומר את הדברים בשפה שמתקבלת באופן ציבורי – אופן המתקבל מתחיל מרבי יהושע. דור יותר מאוחר שתי הרמות של מיליטנטיות ופציפיזם חזרו – רבי שמעון בר יוחאי היה מיליטנט, כמו הרבי שלו, רבי עקיבא, ורבי יהודה, שגם היה תלמיד רבי עקיבא, היה פציפיסט. אלה שני קוים בהיסטוריה היהודית – פציפיזם ומיליטריזם.

שנת "חבר טוב"

שאלה: בשורה התחתונה, מה הלימוד העיקרי שכל אחד יכול לקחת מהלימוד הלילה לשנה הקרובה?

תשובה: הלימוד הראשי שאתה חייב שיהיה לך "חבר טוב". שתהיה שנה של חבר טוב, שנה של חברות. "האשה הטובה היא החבר הטוב". אם אינך נשוי החבר הטוב שלך הוא האשה שתהיה לך, ואם אתה נשוי עליך לזכור ש"האשה הטובה היא החבר הטוב". הבסיס של החברות הוא בין בני זוג, ומשם צריך להתפתח לעוד חברויות טובות, כמו דוד ויהונתן.

זה היה הרעיון העיקרי, אבל אנחנו לא רוצים להצטמצם ולהתמקד רק בלימוד אחד – היו הרבה דברים. יש דימוי מפורסם, שכאשר אתה נותן שיעור אתה כמו כובען – אתה עושה הרבה סוגי כובעים, וכל אחד לוקח את הכובע שמתאים לו. אמרנו הרבה רעיונות – הרעיון איך אמא צריכה לחנך את הילדים. עשינו פרצוף ללמוד מכל התכונות של רבי יהושע, עד האחרון, אך מכיון שהוא עצמו אמר שהעיקר "חבר טוב" הדגשנו זאת.

שאלה: איך מוצאים חבר טוב?

תשובה: אמרנו שהגימטריא של רבי יהושע בן חנניה היא "בקש שלום" (תשעח). קודם צריך לבקש שלום ואם צריך גם לרדוף אותו, "בקש שלום ורדפהו". "בקש שלום" יותר קשה מ"סור מרע" ומ"עשה טוב", זהו לא דבר קל. כתוב בפרקי אבות "עשה לך רב וקנה לך חבר" – עשה לך רב, רבי, מדריך, וחבר אפילו תקנה, אפילו אם צריך לקנות בהרבה כסף, במליונים, מליארדים... לא צריך דווקא בכסף, אבל לומדים מכך שצריך להשקיע בחברות – השקעה נכרת כדי שיהיה לך חבר טוב.



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] רמזים נוספים של 107: "[רכב אלהים רבתים אלפי שנאן] א-דני בם [סיני בקדש]" (אותו שם א-דני שיושב "על כסא רם ונשא", כדלקמן הערה ב; מס"ת אברהם-יצחק-יעקב יוצא שם קדוש בקם, אבל יש גם צירוף של האות הרביעית בכל אחד – האות הרביעית של אברהם היא החידוש מברית המילה שלו (קשור ל"רובע") – ואז מקבלים הקב (צירוף קב"ה, קדוש-ברוך-הוא) בגימטריא 107; ביצה-צביה; גלעד.

[ג] מופיע בפירוט ובבהירות בגרסה האנגלית של השיעור ועוד לאלוק מילין בע"ה להשלים גם בגרסה העברית.

[ד] חוץ משלש הגימטריאות שהמנויות בפנים, אפשר להשלים בקצרה לעשר גימטריאות:

"אמת נכון הדבר". ההקשר של הביטוי בפסוק אינו חיובי, אך ודאי שגם בקדושה – ומה עוד ש"מרובה מדה טובה כו'" – יש "אמת נכון הדבר". "'דבר הוי'' זו הלכה" "'דבר הוי'' זו נבואה" "'דבר הוי'' זה הקץ" – בראשית בגימטריא שלשה דברים יחד כאשר לגבי כל אחד משלשת הדברים "אמת נכון הדבר".

"על כסא רם ונשא" – ביטוי שמופיע בתחלת פ"ו בישעיהו, מרכבת השרפים שבעולם הבריאה (בעוד מרכבת יחזקאל היא בעולם היצירה). פ"ו בעצם היה אמור להיות הפרק הראשון בספר כי בו הוא קבל את הנבואה. "א-דני ישב על כסא רם ונשא" רומז להמלכת ה' למלך (אד' הוא שם המלכות) בראש השנה של שנה זו.

"באו נשתחוה". אדם הראשון אמר "באו נשתחוה ונכרעה" לכל הבריאה ביום שנברא, ראש השנה, ובפרק שירה היינו "שירת הכלבים". בכל דור יש אדם הראשון, יש צדיק יסוד עולם שנבדל מהדור – יחסית אליו כולם חיות (כידוע שאדם באצילות ועולם החי הוא עולם הבריאה, "וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה"), והוא פונה לכולם ואומר "באו נשתחוה". יש פה שני דברים, ווארט חשוב – "באו" אלי, ואז כולנו "נשתחוה" לה'. לגבי התקשרות לרבי זו התבוננות מאד חשובה, שהרבי מזמין את כולם לבוא אליו כדי שנשתחוה כולנו יחד. דומה לשני הנסים של בית המקדש – "עומדין צפופין, ומשתחוים רווחים". "באו" כמו "אל חי בקרבכם", מועט המחזיק את המרובה, שכל עם ישראל התכנס בין שני בדי הארון – כולם מתכנסים אצל הצדיק – ו"נשתחוה" היינו "משתחוים רווחים". "עומדים צפופים" הוא בטול דאבא, "בטול במציאות", ו"משתחוים רווחים" הוא בטול דכתר, "בטול במציאות ממש".

"שבֻעות", ובאותו פסוק, גם כתוב הרמז הבא: "מהחל חרמש בקמה". החג המיוחד של שנה זו היא חג שבעות, זמן מתן תורתנו. כבר צריך להתכונן למתן תורה חדשה על ידי מלך המשיח מראש השנה תשע"ח.

עבר הוה ועתיד – סוד שם הוי' ב"ה, שם העצם שלמעלה מן הזמן. גילוי זה שייך לשנת תשע"ח. והוא סוד "צבור [צדיקים בינונים ורשעים – בחינת עתיד הוה ועבר – כולם יחד] לא מת", שהצבור הוא למעלה מן הזמן.

בחרות-זקנה "ויחזו בך זקנה ובחרות". התגלות השי"ת על הים ובמתן תורה כנ"ל (רמז שמתאים גם לסוד עבר-הוה-ועתיד).

[ה] בפרקי אבות של אדמו"ר הזקן כתוב יהושע בן חנניא (= 562), אבל ברובא דרובא של הופעות השם בחז"ל כתוב חנניה ב-ה והשם המקורי חנניה (בתנ"ך) ודאי עם ה.

[ו] בנדה סט, ב (ואילך) מפורטות באריכות יב שאלות ששאלו אותו אנשי אלכסנדריא ג דברי חכמה, ג דברי הגדה, ג דברי בורות, ג דברי דרך ארץ וראה ביאור חלק מסוגיא זו בהתוועדות ט"ו אלול ע"ד.

[ז] ויש להעיר שבכח תפלתו של רבי יהושע עצמו נולד רבי יהודה בן בתירא.

[ח] ונתבאר בהתוועדות אור לי"ב אלול שדברי רבי אליעזר ורבי יהושע במשנה זו הם התכללות, כאשר כל אחד מהם מכוון לחברו.

[ט] ידוע שעזרא גזר על הלויים שלא יקבלו מעשר, ויש שלשה תירוצים למה בכל זאת רבן גמליאל נתן לו מעשר: שהיה תלמיד חכם; שהיה עני ועזרא לא גזר על העניים; שעזרא גזר לתת או לכהנים או ללויים אבל לא שאסור לתת ללוים.

[י] אשה תינוק תינוקת ע"ה = "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" = ג פעמים תריג, תורה תפלה תשובה.

[יא] במקום אחר הסברנו באריכות את הקשר של אדה"ז בעל התניא לאמורא רבה בר נחמני, בעל המימרא "כגון אנא בינוני". רבה בר נחמני = שניאור. כאן מתברר שבין התנאים יש קשר מיוחד בין אדה"ז לרבי יהושע בן חנניה, בעל ה"דרך ארוכה וקצרה". יהושע = טוב פעמים חיה, רבה = ט פעמים חיה, יחד = הוי' פעמים חיה, המקיף הקרוב, סוד ה-ל של הצלם. רבי יהושע בן חנניה רבה בר נחמני = 1345, סוד כתר כל הכתרים, אלף אורות שנתנו למשה רבינו במתן תורה – 1000 = ישראל בעל שם טוב – כידוע בכוונת השם הקדוש ככה בקדושת כתר למורנו הבעל שם טוב.

[יב] לכן, אומר האריז"ל, הוא היה פחמי עם פנים מושחרות כי בר"י כה"ג כתוב "הלוא זה אוד מצל [אותיות צלם] מאש" (אוד הוא העץ שחותים בו את האש). "הלוא זה אוד מצל מאש" = יהושע בן חנניה = משיח בן יוסף = תינוק!

[יג] בפרט היו שלש מחלוקות בעטיין עבר רבן גמליאל מנשיאותו עד שפייס את רבי יהושע על בכורות, על קידוש החדש ועל תפלת ערבית.

[יד] ולהעיר על פן משיחי של רבי יהושע: אחרי מינוי רבי אלעזר בן עזריה לנשיא היתה לו קצת קפידא – כי היה אב"ד והיה לכאורה צריך להתמנות במקום רבן גמליאל – הוא עזב והקים את הישיבה שלו בפקיעין. מקום מאד ציורי ומיוחד, שלפי המסורת החסידית של רמ"מ מויטבסק הוא מקום התגלות המשיח, שאם היה גר בו שנה היה מביא את המשיח.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com