חיפוש בתוכן האתר

שבת פרשת כי תצא - י"ד אלול ע"ו – בית הרב, כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

י"ד אלול ע"ו – בית הרב, כפ"ח

שבת פרשת כי תצא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

[אחרי תפלת מוסף.]

השבת החבר'ה שלנו במעז'יבוז', אז נלמד משהו מהבעל שם טוב על הפרשה:

לשבות שבי מהאויב – ללמוד מהיצר הרע

א. כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו, [כותב בעל התולדות יעקב יוסף:] שמעתי ממורי [הבעל שם טוב] זלה"ה ביאור פסוק כי תצא למלחמה על אויביך וגו' ושבית שביו, כי על ידי טענת היצר הרע עצמו, בזה כובש את היצר הרע, שאם הוא זריז במלאכתו לפתות את האדם בעברה, כדי לעשותשליחות השם יתברך [דהיינו שהיצר הרע הוא חיל של ה'.], כמו שכתוב בזוהר [ומובא גם בתניא.] (פ' תרומה דקס"ג ע"א) משל הזונה, מזה יקח האדם מוסר לעצמו, שיהיה הוא זריז במלאכתו, שלא לשמוע ליצר הרע, שהוא רצון קונו יתברך שמו וכו', ודפח"ח:

(תוי"יפ' בחקותי דקכ"ו ע"ד)

משל הזונה והלימוד מהחדשות של שנת תקכ"ח

נקרא את הביאור ב"מקור מים חיים" למטה:

א) משל זה העתקתי לעיל בפ' בראשית אות קמ"א, ועוד עיין בספר קדושת לוי בליקוטים ד"ה ואורח צדיקים דק"א ע"א ובסוף ספר הזכות למרן רבינו הגדול בעל חידושי הרי"ם בסוף מס' גיטין ע"ש.

ובתוי"י פ' פקודי דע"ח ע"ב וז"ל, ראוי לאדם שילמוד מן היצר הרע שעומד תמיד לפתות את האדם, לעשות רצון קונו כמבואר בזוהר משל הזונה וכו' [חז"ל דרשו זונה – זו נאה, וכמובן בחינה זו נמצאת גם בקדושה ("כלה נאה וחסודה"), היינו סוד 'משל  הזונה', כלומר שמהזונה למטה נשכיל את שרש הזונה למעלה בקדושה (על דרך פנינה לשם שמים כו'), בחינת "שמועה זו נאה" באמת (לא רק לפי דעת האדם, ראה שפת אמת עירובין סד, א). והוא שייך לחדש אלול דווקא, הרי מזל אלול הוא בתולה בגימטריא משל הזונה. והוא סוד "והוא ימשל בך", כמבואר במ"א.], אם כן איך שומע האדם ליצר הרע לעשות עבירה, היה לו ללמוד מיצר הרע עצמו, שעושה רצון קונו תמיד, וכאשר שמעתי בשם מורי זלה"ה ביאור פסוק כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידיך ושבית שביו [השבוע, בח"י אלול ה'תשע"ו, ימלאו לבעל שם טוב "שביו" שנים, זה בדיוק הזמן ללמוד תורה זו מהבעל שם טוב אליבא דנפשיה, בחינת "שמועה זו נאה" הנ"ל. "ושבית שביו" עולה בגימטריא יחי פעמים יחידה, ודוק] ודפח"ח, וזה וגם כן פירוש המשנה (אבות פ"ד) איזהו חכם הלומד מכל אדם גם מיצר הרע וכו' עכ"ל, ועיין לעיל פ' בראשית אות קנ"ט ושם בהגה ק"מ, ובפ' תרומה בהגהה' ענין הלומד מכל אדם.

ובס' בן פורת יוסף [גם ספר של בעל התולדות.] דק"ח ע"ד וז"ל, דכתבתי ביאור משנה איזה חכם הלומד מכל אדם וכו', וכן מכל מעשה המאורע בעולם יכול ליקח מזה מוסר לעבודת השם יתברך, כגון מעשה המאורע בשנה זו שנת תקכ"ח לפ"ק [זה מה שהיה בחדשות באותו זמן.] שסיפר לי אחד מעשה שאירע בק"ק בענדר, שהנהוג מקדמת דנא שאין רשות למלך קדר לכנוס במבצר שבעיר הנ"ל, השייך למלך ישמעאל, ובשנה זו נכנס מלך קדר הנ"ל במבצר הנ"ל, ואחר כך לקח קנס מן שר העיר על שהניחו לכנוס וכו', ואמרתי כי משל זה הוא ממש כמו היצר הרע הנכנס בגוף האדם [התולדות קישר את מה שהיה בחדשות לתורת הבעל שם טוב. הווארט פה שגם המלך עצמו, ה"מלך זקן וכסיל", היצר הרע, כועס על מי שמקשיב לו ומשתף אתו פעולה.], כמו שדרשו בש"ס (נדרים דל"ב ע"ב) עיר קטנה [היינו גוף האדם, כמבואר בתניא.] ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסיבב אותה (קהלת ט'), שהוא היצר הרע שהוא מלך זקן, ומצא איש מסכן ומלט את העיר בחכמתו וכו' יעו"ש, והכי נמי נצטווה האדם שלא יתן רשות ליצר הרע לכנוס בו, ונקנס האדם [על ידי היצר הרע בעצמו, ה"מלך זקן וכסיל".] עבור שנתן ליצר הרע רשות לכנוס בו, כי באמת היה ראוי ליקח מן יצר הרע עצמו מוסר שלא לשמוע אות ו [היינו שהיצר הרע עצמו מאשים את האדם על שלא שמע בקולו, בפנימיות כוונתו, הקול הפנימי שלו, כלומר שלא היה לאדם 'דערהער' אמיתי בטענת היצה"ר, בחינת "שמועה זו נאה" באמת, שרש הזונה בקדושה כנ"ל.], כמו שכתבתי במקום אחר דשמעתי ממורי זלה"ה ביאור פסוק כי תצא למלחמה וגו' ושבית שביו וגו' עכ"ל.

הגבור הכובש את היצר והחכם הלומד מהיצר

ובס' צפנת פענח [גם ספר של בעל התולדות.] דס"ט ע"ד וז"ל, דשמעתי ממורי זלה"ה ביאור פסוק ושבית שביו וכו' מרצון המן יש לידע איך לעשות בחשק ובזריזות רצון מרדכי [על פי הפסוק במגלת אסתר "לעשות כרצון איש ואיש" ודרשו חז"ל על המן ומרדכי, כמו שנאמר בהם: "איש צר ואויב המן הרע הזה" לעומת "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי... איש ימיני". יש לומר ש"חשק" היינו כנגד "איש יהודי" ו"זריזות" כנגד "איש ימיני", וד"ל.] כו' ע"ש. ושם ד"צ ע"ג וז"ל, כמו שכתבתי במקום אחר ביאור משנה איזהו חכם הלומד מכל אדם, איזהו גבור הכובש את יצרו [אלו שתי דרגות לפי סדר הפסוק ("אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו") שהוא סדר המשנה של בן זומא בפרקי אבות – החכם ואחריו הגבור.],

כי יש כת אנשים העומדים נגד יצרם שיעשו היפך היצר הרע והוא הנכון, כמו ששמעתי מה שאמרו חכמינו ז"ל לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע [הנאמר באשת יפת תאר שבריש פרשתנו, שייך למשל הזונה כמובן, ראה רש"י שכוונו להזנות כו'.], פירוש, שיעשה ההיפוך כי לפעמים וכו' [יש אנשים שכל מה שהיצר הרע אומר – הם אוטומטית עושים ההיפך. כמו שאומרים על חסיד, שכאשר הוא לא יודע מה לעשות הוא שואל מתנגד ועושה הפוך... כת זו מקבילה לעבודת הבינוני, שאין לו עסק בלברר את הרע אלא הוא רק דוחה אותו בשתי ידים.],

ויש כת אנשים במדרגה עליונה יותר מכת הנ"ל, והוא תואר חכם הלומד מכל אדם גם מיצר הרע [הוא משתמש בתואר מיוחד – חכם. בתניא המושג המקביל הוא לכאורה צדיק, שלמעלה מבינוני, כי הוא כבר עושה אתהפכא ומברר-הופך את הרע.], ותוכו אכל וקליפתו זרק, כמו ר' מאיר [ביחס ל"אחר".] (חגיגה דט"ו ע"ב), ולבחינה זו צריך שיהיה גבור וכו' יעו"ש [הרב המגיד מבאר ששרש רבי מאיר הוא בגבורה דעתיק המתלבש בחכמה דאריך, תיקון טלא דבדולחא, כח המשכיל בלשון החסידות. "רבי מאיר רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק" עולה בגימטריא 2300, הארבעון (טטראדר) של 23, סוד החיה שבנפש, פנימיות החכמה שבמקור היינו חכמה סתימאה דאריך שבה גבורה דעתיק, שעל כן לא עמדו שאר החכמים על סוף דעתו של רבי מאיר. "אכל... זרק" עולה משיח, בחינת רבי מאיר כנודע ("אכל... זרק" בהכאה פרטית עולה 7007 = 7 ברבוע פעמים 11 פעמים 13, ודוק).], ולהרחיב הדברים שמעתי משל שהיה עבד מורד באדונו בעצת אדונו המלך הגדול לנסות את המדינות, והיו שלשה סוגי אנשים, א' שנכנעו מיד אל העבד למרוד באדונם, ב' עשו מלחמה וכו' ע"ש, [ומשל זה כבר העתקתי לעיל בפ' בראשית אות קמ"א, ועיין עוד בפ' ואתחנן בהגה ד' ד"ה באות ד' ע"ש].

מצוות לשם שמים ועניני הרשות לשם שמים

נעיין איפה שהוא מפנה בביאורו לפרשת ואתחנן:

ד) ...באות ד', בכל דרכיך דעהו (משלי ג') עיין לקוטי תורה [לאריז"ל] משלי, דרכיך הם המצוות דרך הסלולה, דעהו, שיהיה לשם שמים [בדרך כלל מסבירים בחסידות ש"דרכיך" היינו הדרכים שלך, דרכי הרשות, וכאן הפירוש הפוך לכאורה, ש"דרכיך" היינו מצוות התורה. והיא מדרגת דוד שאמר "דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי"], והוא יישר אורחותיך, שהוא אכילה ושתיה [יש לפרש "אורחותיך" לשון ארוחה, היינו אכילה ושתיה.], שיש בהם גם ארחות עקלקלות, שהרי בהכרח אדם נהנה, השם יתברך יתן בלבך האיך תעשה אותם לשם שמים [הוא מסביר שמי שמתאמץ לעשות מצוות לשם שמים, ה' יעזור לו שגם עניני העולם יהיו אצלו לשם שמים.],

והענין עיין בתולדות [והעתקנו לעיל בפ' בראשית אות קמ"א] שהיה מלך אדיר ושלח אחד מעבדיו לאנשי מדינתו וכסות ולשון שינה [ביטוי שגור בפי הבעל שם טוב ובעל התולדות, כמבואר באריכות במ"א בקשר לעוד משל של הבעל שם טוב.] כאילו הוא מלך ומפתה שימרדו במלך ויקבלו אותו למלך [המלך נותן לעבדו בגדי מלכות כדי שיתחפש למלך זר וינסה להמריד את המדינות שלו, כדי לבחון את נאמנותם למלך.], ויש שעמדו להלחם נגדו במלחמה כבדה [כבינוני של התניא, שמשתדל לעשות הפוך מכל דבר שהיצר הרע אומר. גם לשם כך צריכים 'חוש', לדעת מה מגיע מהיצר הרע, כמבואר בהיום-יום שגם הרבי הרש"ב בצעירותו היה צריך ללמוד מאביו הרבי המהר"ש איך שלפעמים היצה"ר מתלבש בלבוש של צדיק כו'.], ויש שנתפתו אחריו, וכשבא למדינה של חכמים [התכלית לה אנו מייחלים – שנזכה למדינה של חכמים...] אמרו האיך יהיה זה, שמלך כסיל כמותו, יבא להלחם עם מלך אדיר, אלא ודאי ששם הוא גם כן רצון המלך לנסות אותנו וכיוצא [כלומר שהוא לא כל כך כסיל כמו שנדמה...], ואמרו לו זה ועשו שלום עמו [הם אומרים לעבד במפורש שהוא ודאי בא מטעם המלך לנסות אותם, והוא מודה בכך, ואז עושים עמו שלום וגם הוא מרוצה – כולם יוצאים מרוצים. רואים שהמגמה היא שלום. לכאורה זו עבודת הצדיקים, שאדמו"ר הזקן אומר שאין לנו עסק בה. אבל, כמו שאנחנו מסבירים, בדורות האחרונים, לקראת ביאת משיח, יש הארה של עבודת הצדיקים שמלמד הבעל שם טוב גם לבינונים, וצריכים לנסות לאמץ ממנה בחינות מסוימות לעבודה שלנו.],

חוט השערה בין הרשע והצדיק

והנמשל מובן, שכל תאוות עולם הזה, וכל מעשה היצר וכל מחשבותיו הרעים, שם שם הוא מציאות השם יתברך, איזה ניצוצים טובים, והכל בא לעורר לעבוד למלך הכבוד, מחשבה של אהבה להפכו לאהבת השם יתברך [עיין לעיל פ' תרומה אות ה' ופ' פינחס אות זיי"ן] וכן אכילה ושתיה וכיוצא משא ומתן, יש שמסגפים עצמם במרירות כל ימי חייהם, מבלי ליהנות מעולם הזה כלל[הכוונה כאן בסיגופים היא בכלל לעבודת הבינוני, עבודת האתכפיא, ולאו דווקא לסיגופים-לשמם כדרך המוסר הרגיל.], ואשרי להם ולנשמתם,

ויש חכמים נשמות יקרות אחר כל המרירות עושין שלום, ומסגפין עצמם לעשות הכל בקדושה וביחודים, צדיק אוכל מעט לשובע נפשו, ובמתינות [כל הקטע הזה הוא לשון הרבי מקאמרנא. לעיל כתב בעל התולדות בשם הבעל שם טוב שצריך ללמוד מהיצר הרע מדת הזריזות, איך עובדים את השי"ת בחשק ובזריזות ("ושבית שביו"). כאן הוא 'מאזן' זאת במדת המתינות – היינו שלמות הדעת בעבודת השי"ת המתבטאת כ"זריזות במתינות" בלשון הבעל שם טוב.], והכנה של קדושה לעשות הכל ביחודים [יחוד היינו פנימיות הדעת, פנימיות עבודת ה' ב"זריזות במתינות".], כי זה מלחמה יותר, אבל הוא בדרך שלום ואהבה והרחבת הדעת לדביקות השם יתברך, כי נוח לו לאדם להתענות ממה שישבור תאוות ובאכילה ושתיה, שיהיה הכל בקדושה וביחודים, מתון מתון ארבע מאה עלמין דכסופין שויה ["ארבע מאות שקל כסף" של אברהם אבינו, חסד דעתיק המתלבש בגלגלתא שאריך, מקור הרצון בלשון החסידות.], כי אין בין צדיק לרשע אלא חוט השערה [צריך 'חוש' כדי להבחין בין הצדיק לרשע. שניהם יושבים ואוכלים ונראה ששניהם מתענגים. אולי הצדיק אוכל לאט יותר...], שזה עושה במתון להעלות החיות, וזה הולך אחר תאוותו

המלחמה הכבדה להגיע לשלום

[רואים שדווקא אכילה בקדושה, העבודה לעשות שלום עם הרע, היא מלחמה הרבה יותר גדולה וקשה מאשר תענית וסיגופים. בכלל, רואים שהיום המגמה בעולם, גם בסט"א, היא לעשות שלום. מאוד מתאים למצב היום בו כל אחד מבין, גם ביבי, שהמדיניות של שלום היא מלחמה הרבה יותר גדולה ומתמשכת מאשר סתם מלחמה. ההתנהגות הזו היא לא בקדושה, אבל הווארט פה הוא שחשוב גם בקדושה ללמוד לעשות שלום עם הרע, ואז גם הוא מרוצה, כולם מרוצים.צריך ללמוד מרבי מאיר (תלמידו שכמעט נכשל בזונה, בסוף, בזכות רבי מאיר, זכה לשאת אותה לאשה בקדושה). (שאלה: אם העולם מונח בשלום ורוצים לקרב מישהו לקדושה לכאורה צריך להראות לו את השלום שבקדושה, עבודת הצדיקים, אבל איך עושים זאת כשברור שיש איזו הכנעה-הבדלה-המתקה בדרך לשם כך שאי אפשר מיד להביא אותו לשם?!) אכן יש כאן סדר של מעין הכנעה-הבדלה-המתקה– ג' הכתות שכנגד רשעים (הנכנעים ליצרם, כאן הכנעה אינה ההכנעה שמצד הקדושה עליה מדברים בדרך כלל), בינונים (הנלחמים עם יצרם, להבדל ממנו), צדיקים (ההופכים את יצרם לטוב, מחזירים אותו בתשובה) של התניא –וקצת פלא שהוא לא מציין זאת במפורש. שוב, הכת הראשונה שנכנעת זו בחינה של הכנעה, הנלחמים הם הבדלה ואילו החכמים הם בהמתקה. יש כאן תהליך.],

וזה יהיה לך אמונה קבועה שאין שום דבר קטן וגדול מקרה, אלא כל מה שבא לפניך הכל בהשגחה לתיקון נפשך [יסוד עיקרי ביכולת לעבוד עבודה זו הוא ראית הכל כהשגחה פרטית, לדעת שאין מקרה.], ואתה סור מרע שלו ועשה אותו מלאך טוב סאל [דהיינו שבעבודה זו תוציא את ה-מ מהשטן-היצר-הרע, סמא"ל, וישאר השם הקדוש סא"ל, השם שרמוז באתב"ש בסופי תיבות "פותח את ידך" ועולה צא (כמו הר"ת של "פותח את ידך"), שילוב הוי' א-דני.], [עיין לעיל בפ' בראשית אות קמ"ב].

סיכום

יוצא מפה שחשוב גם ללמוד מהפסכולגיה – ששייכת לנפש הבהמית – איך לעזור ליהודים. כל החסידות היא הפסיכולגיה של הנפש האלוקית אבל הפסיכולוגיה הרגילה מתעסקת בנפש הבהמית והיא היא הביטוי של היצר הרע. אמנם, כפי שראינו גם ממנה צריך ללמוד, כדי לברר ולהוציא ממנה את הטוב, כנ"ל.

עיקר הווארט כאן הוא שיש "כת של חכמים"(שהופכים את החשך לאור, כרמוז בר"ת "כת של חכמים") – אנחנו צריכים להיות הקבוצה הזאת – שלא רק עושים הפוך ממה שהיצר הרע אומר, אלא לומדים ממנו, ולא רק שלומדים ממנו (כמ"ש "כי ממנו נקח לעבוד את הוי'", "מאויבי תחכמני". כך היה משמע לפני המשל של ג' הכתות, שרק צריך ללמוד מהיצר הרע, לא להפוך אותו בעצם ולהשלים אתו. ויש לומר דהיינו ההבדל בין צדיק ורע לו לצדיק וטוב לו בתניא, ודוק) עושים אתו שלום – עכשיו!

העיקר שהכל יהיה בשמחה ובדיבוק חברים.



[א] נרשם (מהזכרון) ע"י משה הלר וגלעד הרמן. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com