חיפוש בתוכן האתר

סיפורי צדיקים שנקראו מרדכי - מוצש"ק פקודי, ב' אד"ש ע"ו – כפר חב"ד הדפסה דוא

בע"ה

מוצש"ק פקודי, ב' אד"ש ע"ו – כפר חב"ד

סיפורי צדיקים שנקראו מרדכי

התוועדות מלוה מלכה לכבוד מר לוין שי'

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. שבעה מרדכי

נגנו "ויהי בימי אחשורוש".

"דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא" – הסעודה הרביעית, הרגל הרביעית של המרכבה. לכן גם מדליקים נרות בסעודה.

נגנו "אתקינו סעודתא... דוד מלך ישראל חי וקים", "מזמור לדוד".

סיפורי צדיקים במלוה מלכה

בסעודת דוד מלכא משיחא יש מנהג לספר סיפורים על צדיקים. כתוב שסיפורים על צדיקים הם סגולה לכל הברכות, בגשמיות וברוחניות, בני חיי ומזוני רויחי – ילדים, בריאות טובה ופרנסה. במקור כתוב שסגולה לספר סיפורים על הבעל שם טוב – סגולה גם לפרנסה טובה, גם לבנים ולנחת מהילדים, לחיים טובים וארוכים ולבריאות. אומרים שכך סיפורים מכל הצדיקים, ובפרט מתלמידי הבעל שם טוב.

צדיקים שמזדהים עם מרדכי

כעת אנחנו בחדש אדר. עוד שבועיים פורים, והגיבור של פורים הוא מרדכי היהודי, לכן אפשר לספר סיפורי צדיקים ששמם מרדכי. כתוב שכל מי שמקבל שם – שההורים נותנים שם – זה ברוח הקדש. יש קשר בין השם למקור השם בתורה, על שם מי הוא נקרא. יש משהו מיוחד במרדכי, אולי יותר מכל השמות, שמי שנקרא מרדכי הוא ניצוץ שמאד דומה למרדכי המקורי, מרדכי היהודי של פורים. נראה כמה דוגמאות של הכלל הזה.

בחסידות, מהצדיקים הגדולים ביותר, יש שבעה מרדכי. יש יותר מזה, אבל יש שבעה שהם גדולים מאד. לא נספר על כולם, אלא רק על מקצת מהם.

רבי מרדכי הצדיק מהנסתרים

הראשון הוא מתלמידי הבעל שם טוב, מראשי הצדיקים הנסתרים עוד לפני שהתפרסם הבעל שם טוב – רבי מרדכי הצדיק. אדמו"ר הזקן, שלא למד מהבעש"ט, זכה לשמוע מאותו רבי מרדכי הצדיק ווארט בשם הבעל שם טוב. הווארט הזה מופיע בלוח "היום יום", בו יש פתגם לכל יום בשנה. שמה כתוב בשם אותו ר' מרדכי הצדיק בשם הבעש"ט שנשמה יורדת לעולם הזה, והאדם חי שבעים-שמונים שנה, הכל בשביל לעשות טובה פעם אחת ליהודי בגשמיות, ובפרט ברוחניות. אפשר להגיע לעולם הזה, לחיות שבעים-שמונים שנה, הכל בשביל פעם אחת לעשות טובה ליהודי. זה מיסודות תורת הבעש"ט, דרך הצינור של אותו רבי מרדכי הצדיק. יש עוד סיפורים עליו, שלא נספר כעת, בזכרונות הרבי הקודם.

רבי מרדכי מטשרנוביל, מלעכוויטש, מנעשכיז, מקרמניץ, מאי'זביצא, מנאדבורנא

בדור השלישי-רביעי, מבין גדולי האדמו"רים של החסידות, יש את רבי מרדכי מטשרנוביל.

יש את רבי מרדכי מלעכוויטש – תלמיד מובהק של רבי שלמה מקרלין, והמקור של חסידות סלונים. רק שמזכירים את שמות הצדיקים האלה זה כבר ממשיך ברכה.

היו כמה מרדכי שהיו ממש בעלי מופת – אתה אוהב מופתים – ובמיוחד שנים מהם. אחד מהם הוא רבי מרדכי מנעשכיז, תלמיד של המגיד מזלוטשוב. בדור שלו הוא היה נחשב כעיקר הבעל-מופת. הוא חולל נסים ונפלאות, ישועות בכל הענינים.

באותו דור יש בן של רבי מיכל מזלוטשוב – רבי מרדכי מקרעמניץ. עליו נספר סיפור מיוחד.

חוץ מזה היה בדור הבא, מהכי חשובים – במיוחד שיש לו השפעה היום על הרבה יהודים (בפרט בעלי תשובה) – רבי מרדכי-יוסף מאיז'ביצ'א.

אחרון חביב, שיש לנו זיקה מיוחדת אליו – בעל המופת הגדול, השני אחרי רבי מרדכי מנעשכיז – רבי מרדכי מנאדבורנא. כל הספרים שלו נקראים 'מרדכי' – הספר העיקרי שלו הוא מאמר מרדכי. אני זכיתי ללמוד אצל צאצא שלו, הרבי הראשון שלמדתי אצלו, מבית נאדבורנא. לכן יש לי קשר מאד מיוחד למרדכי הזה. אם כן, מנינו שבעה מרדכי.

ב. סיפורי הצדיקים

רבי מרדכי מקרמניץ: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"

אמרנו שלא כל הצדיקים מזדהים בגלוי עם הדמות בעלת השם המקורי שלהם, אבל הצדיקים שקוראים להם מרדכי בולטים בכך. זה בא לידי ביטוי קודם כל ברבי מרדכי מקרמניץ, הבן של המגיד מזלוטשוב. הדבר הכי מיוחד אצל מרדכי המקורי הוא "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" – שלא מוכן להכנע ולהשתחוות להמן. אותו רבי מרדכי מקרמניץ, שכנראה הזדהה מאד עם מרדכי היהודי המקורי, היה לו מנהג – שקבל על עצמו – שאף פעם הוא לא התכופף בכלל, לא הוריד את הראש שלו אף פעם.

פעם אחת היה סיפור לפני סוכות, באים למכור אתרוגים – בחו"ל לא תמיד פשוט לקבל אתרוג, ובמיוחד אתרוג מהודר הוא יקר המציאות. בא סוחר עם אתרוגים והיה לו אתרוג מהודר מאד, משהו יפהפה, יוצא מהכלל. הוא הראה את האתרוג לרבי מרדכי מקרמניץ, ומאד מצא חן בעיניו – מוכן לקנות בכל מחיר, עלה יקר מאד והוא הסכים – רק שהיה לו ארגז עם כסף (אפשר ללמוד ממנו...), וכדי להגיע לכסף צריך להתכופף. היה לו משמש שעשה לו את כל הדברים, אז הוא קרא למשרת שיפתח את הארגז ויוציא את הכסף בשביל האתרוג. המשרת לא היה – הוא קרא לו ולא בא. הוא בקש מהיהודי שמוכר שיחכה עד שהמשרת יבוא והיהודי התעקש, היה עצבני כנראה, ולא הסכים לחכות – או שיקנה מיד, או שהוא הולך ומוכר למישהו אחר. בלית ברירה – כנראה עשה התרת נדרים בינו לבין עצמו... – וכנגד המנהג שלו פעם אחת בחיים, כדי לקנות את האתרוג שהוא היה צריך, הוא התכופף להוציא את הכסף. כשקראתי את הסיפור חשבתי שהוא היה יכול לומר לאותו יהודי המוכר שיתכופף ויוציא את הכסף – כנראה היה שם הרבה כסף, והוא לא רצה שהוא יראה בדיוק מה יש לו בארגז. נגד המנהג שלו הוא התכופף, הוציא את הכסף, ושלם לו.

יש סיפורי צדיקים שנגמרים טוב, ויש כאלה שנגמרים לא טוב. הסיפור הזה נגמר טוב, שהוא קנה את האתרוג, אבל נגמר לא טוב שאותו היהודי המוכר מת בתוך החודש. החוזה מלובלין, מגדולי הצדיקים, תמיד כשהיה מספר סיפור שנגמר לא טוב היה מסיים, בלי קשר לסיפור, 'דער נעשכיזער איז געווען א גוטער איד'.

זה סיפור על רבי מרדכי מקרמניץ, שהזדהה עם מרדכי היהודי ואפילו הקצין את זה. מרדכי היהודי רק לא השתחוה להמן, אבל הוא קבל זאת על עצמו שלא להתכופף אף פעם לשום דבר. סגולה להרבה כסף זה לא להתכופף – לא להתכופף ברוחניות, בגשמיות זה לא... מה זה לא להתכופף? לעמוד על העקרונות. יש אמונה – לעמוד על האמונה, להתעקש על האמונה. זה מרדכי היהודי.

רבי מרדכי מנאדבורנא – למעלה מהזמן ולמעלה מהשכל

רבי מרדכי מנאדבורנא נקרא על שמו. מה הסיפור? הדוד של רבי מרדכי מנאדבורנא הוא רבי מאיר מפרימישלאן. אנחנו מזכירים הרבה צדיקים. הוא גם היה בעל מופת גדול מאד, שנהג בשפלות וענוה גדולה מאד. הוא הדוד של רבי מרדכי מנאדבורנא. כשרבי מרדכי מנאדבורנא נולד הזמינו אותו להיות הסנדק בברית שלו והוא גם נתן את השם – הוא קרא לו מרדכי על שם רבי מרדכי מקרמניץ, ואמר שבתוך המרדכי הזה יש את הנשמה של מרדכי היהודי.

בזכות שמרדכי היהודי לא מוכן לכרוע – "לא יכרע ולא ישתחוה" – להמן הרשע הוא מסמל את הנקודה היהודית הנצחית, "נצח ישראל", שבכל דור ודור. כתוב ש"מרדכי בדורו כמשה בדורו", כמו משה רבינו, ובעצם הוא זה שממשיך את משה בכל דור. מרדכי הוא הכח שממשיך את משה שיופיע בכל דור ודור.

כתוב שמרדכי הוא למעלה מהזמן – עוד תכונה של מרדכי. אחד הדברים המיוחדים של פורים הוא ש"הקורא את המגלה למפרע לא יצא ידי חובה". הבעל שם טוב מסביר שאם קוראים את הסיפור של המגלה וחושבים שזהו סיפור שקרה פעם זו קריאה למפרע, ואז הוא לא יצא ידי חובה – כי ספור המגלה הוא לא ספור של פעם אלא ספור של עכשיו, בכל דור יותר מבפעם הראשונה. לשם כך, כדי לא לקרוא את המגלה למפרע, צריך להיות למעלה מהזמן לגמרי.

כמו אצל רבי מרדכי מקרמניץ, שקיים את הענין של "לא יכרע ולא ישתחוה", לא להתכופף אף פעם בחיים, אצל רבי מרדכי מנאדבורנא נקודת מרדכי היתה שהוא למעלה מהזמן. גם הוא היה בעל מופת עצום, למעלה מהזמן וגם למעלה מהשכל. מה המצוה של פורים? "עד דלא ידע", למעלה מהשכל. אמרו על רבי מרדכי מנאדבורנא שהוא למעלה מהזמן ולמעלה מהשכל – טיפוס שאי אפשר להבין אותו בכלל.

התפלה המאוחרת

היו הרבה צדיקים שהתפללו מאוחר מאד, אבל הוא הכי מאוחר מכולם (אולי חוץ מאמשינוב היום, זה משהו אחר...). פעם אחת בא אליו המשיח, התגלה לרבי מרדכי מנאדבורנא – מתאים עכשיו, "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא" – ורבי מרדכי שאל את המשיח 'למה אני מתפלל מאוחר?'. הוא אמר למשיח שאם תאמר לי את התשובה הנכונה אני אדע שאתה המשיח, כי אף אחד בעולם לא יודע למה אני מתפלל מאוחר – רק הקב"ה ומלך המשיח.

הוא לא הרשה לאף אחד להיות איתו בתפלה – רק מי שמתפלל איתו יחד, באותו מנין. פעם אחת הוא התפלל מנחה באמצע הלילה. הזדמן שם כנראה רב גדול שתמה איך הוא מתפלל בלילה מנחה. כשהוא היה מתפלל הוא גם סגר את כל החלונות וכל התריסים. הוא הוציא כל אדם, קרא לאותו רב באמצע הלילה, ופתח לו את התריסים – והוא ראה שהשמש זורחת בחדר שלו.

חיבורי שעות ושנים

פעם אחת בערב שבת היתה ברית מילה וכבדו אותו להיות המוהל. בסנדקאות כבדו עוד אחד מצדיקי הדור מאותו אזור – הייטב-לב מסיגט. הוא שאל את המוהל קודם – מתי תבוא? מתי הברית? הוא ענה לו – 'צווי-דריי אזייגר' (הזכיר לי את החתונה שבוע שעבר...). הגיע 2 – הוא לא בא, 3 – הוא לא בא, 4 – הוא לא בא. ב-5, כמה דקות לפני השקיעה, הוא הגיע – מחכה לו צדיק גדול מאד מצדיקי הדור. הוא שאל אותו – צריך לעמוד בדיבור, הרי אמרת שאתה מגיע בשעה שתים-שלש. הוא ענה לו – 'אני לא שקרן, אמרתי 2-3 ובאתי ב-5'. מה לומדים מזה? שהוא עסק במספרי פיבונאצ'י... זה מתאים לברית מילה, כי היא בסוד 'חתך זהב'.

זה חוזר לסיפור הראשון של רבי מרדכי הצדיק, בשם הבעש"ט, שאמר שיהודי יורד לעולם וחי שבעים-שמונים שנה בשביל פעם אחת לעשות טובה ליהודי. מאיפה לומדים? מהפסוק "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה". אבל לפי הווארט של רבי מרדכי מנאדבורנא יכול להיות גם מאה וחמשים שנה, יכול להיות סגולה. כתוב בקבלה שבאותו פסוק יש עוד זמן – "ימי שנותינו בהם", יש נשמות שחיות 47 שנים, יש נשמות של שבעים שנה ויש של שמונים שנה. אפשר לחבר הכל יחד ולעבור את חיי יצחק, להגיע ל-197 (עמנואל, שמו של מלך המשיח) שנה.

שליחי נאדבורנא

צדיקים אמרו שיש ענין של הזכרת שמות ערי הצדיקים, גם שמות גויים של העיר, אם הצדיק נקרא על שם עירו. מענין שהעיר נאדבורנא עולה בדיוק מרדכי היהודי. [זה כפר נדח.] כנראה מרדכי נמצא היום בכפר נדח... אבל השם נאדבורנא כבר מפורסם בעולם.

יש עוד משהו מיוחד אצלו, שהוא המקור למה שבחב"ד הוא המושג של שלוחים בכל מקום. הרבי הקודם, ועוד יותר הרבי, עשה שלוחים בעולם. הרעיון הזה התחיל אצל רבי מרדכי מנאדבורנא, אצל הילדים שלו, הצאצאים שלו. הוא אמר שכל אחד שיתחתן, בחיי אביו סבו, מיד יהיה רבי – שילך לאיזה מקום, יתרחק מהבית שלו, ויהיה אדמו"ר. לא כמו שהיה נהוג לגור ליד ההורים – כל אחד שמתחתן חייב לעוף מכאן, למצוא איזו עיירה, חור נדח, לא משנה, ולהיות שם אדמו"ר. הוא אמר שבזכות זה כל הצאצאים שלו ישארו דתיים.

רפואה טבעית – שחת, שום ויין

נספר עוד סיפור, סיפור אחרון, שקשור לחקלאות באוקראינה: פעם אחת לרבי מרדכי מנאדבורנא הגיעה אשה שאין לה ילדים, שכל הרופאים התייאשו ממנה שהיא לא יכולה ללדת. הוא הוציא שחת – שנקראת 'היי', גם באנגלית וגם באוקראינית – נתן לאשה, אמר לאשה שתלך הביתה ותבשל את זה במים, תעשה מזה תה ותשתה אותו. היא הלכה הביתה, וכשספרה זאת לבעלה ולשאר השכנים – הם לא היו בדיוק חסידים, היו מתנגדים – צחקו על זה. היא לא עשתה זאת, כי צחקו, אבל היתה שם עוד שכנה שהיתה עקרה. לשכנה היתה מאד אמונת צדיקים והיא בקשה שתתן לה את ה'היי'. היא עשתה זאת ומיד נכנסה להריון וילדה בן. זה סיפור של 'היי', והוא סגולה לסתם 'היי' – יש פסוק בתורה, שלא כתוב בסיפור אבל כל כך טוב שזו ודאי הכוונה, "הא לכם זרע", שעם ה'היי' יהיה זרעא חייא וקיימא. שיהיה הרבה 'היי'. אם עושים תה מ'היי' אפשר להיות בהיי...

גם בתור רפואה – הרי הבעל שם טוב עשה נסים ונפלאות, מופתים, אבל גם היה רופא טבעוני שרפא עם עשבים. לכל אחד יש מה שאוהב, ורבי מרדכי מנאדבורנא אהב שום – הוא אמר שכמו שיש לשום הרבה שערות ככה יש לו סגולות רפואיות לרפא כל מיני דברים. רק מה? שלא יגע בו סכין (ברזל). [איזה סגולות?] כל דבר שצריך.

יש שמשון הגבור – שמשון אותיות שן שום, רו"ס שן ובאמצע שום. איך אפשר להיות גבור כמו שמשון? עם שן של שום. בשום יש ממש שינים, אבל כשאומרים שיש למישהו שן למישהו הכוונה שיש לו תאות אכילה לזה – השן הוא אחד מארבעה אבות נזיקין, והוא תאוה בנפש. אז שמשון הוא מישהו שנמשך לשום – יש לו שן לשום. חז"ל אומרים שהיתה לו אחות. זה לא כתוב בתנ"ך – כתוב שאמו היתה עקרה, אז כנראה היא נולדה אחריו. קראו לה נשיין, כך כתוב בגמרא. חוץ מזה שהיא נאשרית (אוהבת לאכול), אבל גם מתחילה ב-שן, שתי האותיות הראשונות, ונשארות אותיות יין. כלומר, יש לה שן ליין – היא אוהבת יין והוא שום. כנראה פיצוי על כך שלו אסור יין נולדה לו אחות שאוהבת לשתות. לחיים לחיים, שבזכות כל הצדיקים תהיינה כל הברכות בגשמיות וברוחניות, לנו ולכל עם ישראל.

צדקות רבי מרדכי מטשרנוביל

נספר סיפור על רבי מרדכי מטשרונביל: כמו שאמרו קודם, הוא היה גובה המון כסף מאנשים. כמובן שהיה מוציא את הכסף על דברים טובים, ובמיוחד פדיון שבויים – פודה יהודים ששמו בבית סהר כי לא היה להם כסף לשלם את השכירות שלהם. פעם אחת אסרו גם אותו. היו כמה צדיקים שישבו בבית סהר. אנחנו יודעים מאדמו"ר הזקן שישב בבית סהר. גם רבי ישראל מרוז'ין ישב בבית סהר, אפילו יותר זמן. גם רבי מרדכי מטשרנוביל היה בבית סהר. כמה זמן לא היו לו אפילו טלית ותפלין. באיזה שלב הביאו לו טלית ותפלין. התא שלו היה בקומת קרקע – היה שם חלון קטן – והביאו לו מהכסף שלו. היום אין כאלה בתי סהר, אבל הוא היה יכול להושיט את היד שלו מהחלון ולתת כסף לעניים יהודים שעברו שם. תנאים מיוחדים... הלואי שהיום בבתי סהר היה אפשר לעשות ככה.

פעם באה אשה ודפקה על החלון והוא חשב שהיא גם רוצה נדבה. הוא הוציא כסף כדי לתת לה, אך היא אמרה שהיא לא רוצה שום נדבה. אמרה שרק באתי לומר, כפי שכתוב בגמרא, שאתה ואביך עסקתם בפדיון שבויים ולא יתכן שהבן יתפס על מה שהאבא מסר את הנפש, ולכן אני מברכת אותך שהיום תצא מכאן. היא הלכה, ובאמת באותו יום שחררו אותו. הוא התענין מי היתה האשה הזו, ומהשמים גילו לו שזו היתה רחל אמנו. רחל אמנו התפללה עליו שבזכות מצות פדיון שבויים ישתחרר מהכלא.

מופתי רבי מרדכי מנעשכיז בזכות רבו

לגבי רבי מרדכי מנעשכיז גם נאמר ווארט: בדרך כלל הצדיקים לא היו עשירים גדולים. היו כמה שכן היו. רבי מרדכי מנעשכיז, שהיה בעל מופת גדול, גם היה מאד עשיר. כשהוא נפטר הוא השאיר איזה שלשים אלף רובל, סכום אדיר, מליונים היום.

כמו שאמרנו, הוא היה תלמיד של המגיד מזלוטשוב. הוא היה אומר, אחרי פטירת הרבי שלו, כשהוא נעשה רבי, שאם היה לי את השלחן של הרבי שלי ואת כוס התה שלו הייתי יכול לחולל נפלאות. פעם אחת ביארצייט של הרבי שלו – שכל שנה הוא נסע לזלוטשוב ליארצייט, והאלמנה היתה שם – היה סיפור של כלה צעירה שעמדה להתחתן ופתאום חלתה במחלה אנושה ושכבה על ערש דוי. האלמנה פנתה לתלמיד, רבי מרדכי מנעשכיז, ואמרה – 'שמעתי שאתה בעל מופת, אז תעשה מופת'. הוא אמר שאם תתן לו את השלחן וכוס התה של בעלה הוא יכול. היא הסכימה, נתנה לו את השלחן ואת כוס התה. זה היה שלחן עץ והוא גרד קצת מהעץ, שם אותו במים חמים – קצת כמו הסיפור של ה'היי' – ועשה מזה מעין תה בכוס של המגיד מזלוטשוב, ואמר לכלה לשתות את התה והיא שתתה ומיד התרפאה.

הוא אמר שמי שהיה אצל הרבי בזמן  שהוא שתה את כוס התה שלו – זה הזמן הכי מסוגל לפעול את כל הישועות, לבקש את כל הברכות, והוא דרש "תה[א] השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך". [זו קבלה מעשית?] כן. [אז למה הרב אומר לא לעסוק בקבלה מעשית?] הקבלה המעשית עובדת אם אתה צדיק.

התגלות רבי מרדכי מנעשכיז

אחרון-אחרון: היו שלשה צעירים שהתחברו. אחד מהם הוא אותו רבי מרדכי מנעשכיז, השני השפאלער זיידע והשלישי עוד צדיק. הם התוועדו יחד, כמו עכשיו – בחורים צעירים, בני עשרים – וקבלו עליהם שלשתם שאנחנו לא נהיה אדמו"רים. אנחנו רוצים להיות יהודים פשוטים – לא ממש נדרו נדר, אבל קבלו החלטה שהם לא הולכים להיות אדמו"רים. אחרי הרבה שנים השפאלער זיידע עובר דרך נעשכיז ורואה שהחבר שלו רבי מרדכי עם המון חסידים. הוא נכנס אליו ואומר – הלא החלטנו שאנחנו לא נעשה אדמו"רים, אז מה קרה לך?!

הוא ספר לו מה היה: פעם באמצע החורף, בשלג, בקור נורא, הלכתי בדרך וראיתי על הדרך יהודי שנפל וקפא, מת מקור. היה כל כך קר שגם אני הרגשתי שהסוף מגיע – ברגע שאדם לא יכול לזוז הוא יודע שזה נגמר. הייתי ליד אותו יהודי שנפל מת, וגם אני נפלתי. הנשמה שלי עלתה לשמים – הייתי בחור צעיר (אחרי הסיפור שישבו יחד והחליטו לא להיות אדמו"רים) – ובשמים אמרו שלא הגיע הזמן שלך עדיין, אתה חייב לחזור. הוא אמר – אני מסכים לחזור רק אם אותו יהודי שמת גם יחיה. אמרו – טוב, נתן לך את זה. הוא אמר בשמים שעדיין אני לא רוצה לחזור לעולם, כי אני לא יכול לסבול את כל הסבל של היהודים, אז אני מעדיף להשאר למעלה. אבל היו מוכרחים להחזיר אותו לעולם הזה, אז אמרו לו שנפצה אותך – כל יהודי שיש לו צרה וצריך ישועה, כל מה שתבקש, יקבלו. לכן הוא חזר לעולם הזה עם כח מלמעלה שכל מה שהוא מבקש נותנים לו, ולכן הוא נעשה רבי.

לחיים לחיים.



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com