בע"ה

י' כסלו ע"ו – כולל תורת חיים, כפ"ח

"היטב איטיב"

חלק שני מהתוועדות י' כסלו (אנגלית)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

יום ה-70 בשנה וה-50 בעליות לתורה

היום הוא היום ה-70 בשנה, מראש השנה. 70 שוה סוד – יום ה-סוד של השנה – אז צריכים לגלות איזה סוד היום. משמחת תורה, בה מתחילים לקרוא את התורה מחדש, היום הוא היום ה-50 (בעליות לתורה) – יש חמשים שערי בינה. נאמר משהו על קריאת התורה של היום – יעקב שולח לעשו שהוא מוכן לגאולה, שהוא סיים את עבודתו, ושואל אם עשו מוכן. התשובה אז היתה שעשו לא מוכן, אבל בדור שלנו הרבי אומר שעשו כבר מוכן. נאמר משהו לפרשה של היום, "ראשון" של וישלח. בכל שבת יש שבע עליות לתורה. עד השבת שהיתה, הפרשה השביעית, היו 49 פרשיות, והיום קוראים את העליה ה-50. יש שבעים פנים לתורה וחמשים שערי בינה – הם נפגשים היום.

ארבעת פירושי "היטב איטיב"

נאמר משהו מיוחד לכבוד הפרשיה-העליה של היום בתורה, הפרשיה ה-50 מתחלת התורה: יעקב פחד מאחיו עשו והתפלל לה', והמשפט הכי חזק שלו הוא "ואתה אמרת היטב איטיב עמך". יש הרבה סודות בביטוי "היטב איטיב"[ב]. המלה "היטב" מופיעה שש פעמים בתורה (ר"ת "היטב איטיב").

רש"י מסביר, על פי דברי המדרש, ש"'היטב' בזכותך 'איטיב' בזכות אבותיך".

בעל ה"העמק דבר" מסביר[ג] ש"ואתה אמרת היטב איטיב עמך" – מה שכל יהודי צריך לומר לה' – היינו שהבטחת לי טוב ושאוכל גם להעביר את הטוב הזה לאחרים. "היטב" לך ו"איטיב" שתוכל להיטיב לאחרים. אפשר להסביר ששני הפירושים הולכים יחד – בזכותך אני מיטיב לך ובזכות אבותיך אני נותן לך כל כך הרבה שתוכל להיטיב לאחרים.

אז בא הפירוש של רבי לוי יצחק מברדיטשוב שאומר משהו מאד יפה ב"קדושת לוי". הוא אומר[ד] שלפעמים יש טוב נסתר – יתכן שמישהו לא הצליח כל השנה אך זה לטובתו. "היטב איטיב" היינו שאגלה את כל הטוב, שלא יהיה באתכסיא אלא "טוב הנראה והנגלה" (בלשון הרבי).

עוד פירוש שלו[ה], שלפעמים ה' עושה טוב למישהו אבל כך גומר את הזכויות שלו – נגמר לו הטוב – ו"היטב איטיב" אומר טוב נצחי, לא שמשלם לך על הזכויות שלך ואז נגמר.

ארבעת הפירושים בסוד הוי'

נקביל את ארבעת הפירושים לארבע אותיות שם הוי' ב"ה:

טוב נצחי, שלעולם לא נפסק, הוא ה-י של שם הוי'.

הגילוי של הטוב הנסתר שייך ל-ה עילאה שבשם.

פירוש רש"י לפי חז"ל – "'היטב' בזכותך 'איטיב' בזכות אבותיך" – שייך ל-ו שבשם, יעקב הוא התפארת ואבותיו הם חסד וגבורה, הכל במורגש שבנפש, ב-ו שבשם.

הפירוש האחרון, שיהיה לך כל כך טוב שתוכל להיטיב לכולם – זהו טוב מלכותי, למלך יש כל כך הרבה שיכול להיטיב לכולם, כנגד ה תתאה שבשם.