חיפוש בתוכן האתר

כ"ה אייר ע"ה – בית הרב שיעור לכבוד מר אלכסנדר-אהרן לוין שי' הדפסה דוא

בע"ה

כ"ה אייר ע"ה – בית הרב

שיעור לכבוד מר אלכסנדר-אהרן לוין שי'

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בע"ה אנחנו רוצים ללמוד נושא חשוב בתורה, בתנ"ך, לכבוד ידידנו מר אלכסנדר-אהרן הלוי לוין שי'. חפשנו בכל התנ"ך איפה השם שלו רמוז, ומצאנו משהו שבעיני הוא פלא – שיש אך ורק פעם אחת בכל התנ"ך שכל אותיות השם המלא שלו, כמו שאמרנו הרגע, אלכסנדר אהרן הלוי לוין, נמצאות בסמוך בראשי תיבות. הפסוק הזה הוא בסוף פרק ח' של ספר דניאל. הפלא הגדול הוא שאנחנו יודעים שהשם אלכסנדר הוא על שם אלכסנדר מוקדון, ובגלל מעשה ומעשים שהיו עם ישראל אמץ את השם שלו, שהפך להיות שם יהודי מובהק – זה בעצמו פלא, מבין המלכים שמלכו מסוף העולם ועד סופו הוא האחרון לפני המשיח, הכתר של מלך על כל העולם עובר ממנו ישר למשיח – הוא שם שלא מופיע בתנ"ך בפירוש, אבל כתוב עליו בפירוש בדיוק באותו פרק, פרק ח' של ספר דניאל. בפרק הזה הוא נקרא מלך יון ויש לו סמל מיוחד בחזון שדניאל ראה. דניאל רואה צפיר עזים ובמצחו קרן חזות, וקרן החזות במצחו היא אלכסנדר – כך מסבירים המפרשים, ובעצם כך המלאך מפרש לדניאל את החזון. אחר כך הקרן נשברת לארבע – כמו שהיה, המלכות התחלקה לארבע (הוא חלק בחייו), וחלק אחד מהארבע צומח מאד והוא מלכות רומי. כל החזון הזה הוא הנושא של הפרק – חזון שראה דניאל בשנת ארבע לבלשצר, הבן של נבוכדנצר.

פרק ז' הוא בארמית ובפרק ח' הוא בלשון הקדש. בפרק ז' גם יש לדניאל מחזה, בנושאי המלכויות שיקומו וכל אחת מנצחת ויורשת את הקודמת. שם דימויי המלכויות אחרים – בבל הוא אריה, פרס ומדי הן דב, יון הוא נמר ואחר כך יש חיה מפלצת בלי שם והיא המלכות הרביעית. שלש החיות הנקובות בשם הן אריה, דב ונמר. ואילו בפרק הבא, שכתוב בעברית ולא בארמית, יש רק שתי חיות – חיות אחרות לגמרי. מענין שהחיות של פרק ז' בארמית הן חיות טרף – האריה, הדב והנמר – צד החית-טרף של הגוי, ואילו החיות של פרק ח', שבלשה"ק, הן חיות ענקיות אבל טהורות, וגם אחד הורג את השני. בפרק ח' החיות הן איל וצפיר עזים – שה כבשים ושה עזים – חיות דקות טהורות. הראשון שם הוא פרס ומדי – קודם הוא רואה את האיל, ששתי קרנים יוצאות ממצחו, אחת יותר גדולה ואחת יותר קטנה. המפרשים מסבירים ששתי הקרנים הן פרס ומדי, שתי ממלכות שהצטרפו יחד, כאשר פרס קצת יותר גדולה ממדי. אחר כך פתאום מופיע צפיר העזים, עם קרן חזות, שהולך ומנגח – סך הכל זו עז, אבל היא סופר-חזקה – רומס והורג את האיל, והוא יון. כאן אין חיה בשביל בבל, וגם רומא – הרביעית – פשוט יוצאת מאחת הקרנים שבאות להחליף את ה"קרן חזות", את אלכסנדר. כלומר, בעצם בנבואה הזו אלכסנדר כולל גם את רומי, כולל הכל עד ביאת גואל צדק, כמו שאמרנו קודם שהמלכות על כל העולם עוברת מאלכסנדר ישר למלך המשיח. עד כאן רקע של הפרק.

אם כן, יש פרק אחד בתנ"ך שכל הנושא שלו הוא אלכסנדר, והמקום היחיד בכל התנ"ך שיש רמז לשם אלכסנדר – ולכל השמות של אלכסנדר שלנו רצוף – הוא כאן, בסיום הפרק!

כמה אותיות יש בשם אלכסנדר-אהרן הלוי לוין? 19 אותיות. מכמה אותיות השמות מורכבים? רק לשם ההסטוריה של ידידנו, בתחלה הוא נקרא אלכסנדר הלוי – שם המשפחה הוא לוין, בהיותו לוי – וכאשר זכה בגיל מבוגר לעשות ברית מילה, כמו הרבה יהודים טובים יוצאי רוסיה, הוא קבל על עצמו עוד שם, אהרן. כמובן אף אחד לא הבין את ההשגחה הפרטית המופלאה, כמה השם הזה בדיוק מתאים לו – צריך להתלבש בדיוק במקום שלו, אלכסנדר-אהרן הלוי לוין. כדי לחפש צריך לדעת כמה אותיות מרכיבות את השמות האלה יחד – יש 19 אותיות, אבל הן בעצם מורכבות רק מ-10 אותיות. בשם אלכסנדר יש 7 אותיות שונות, וכשמוסיפים הלוי (כפי שעלה לתורה) יש עוד 3 אותיות חדשות – י-ה-ו, אותיות שם הוי' (ה-ל כבר היתה באלכסנדר). כשמוסיפים אהרן, לא הוספתנו שום אות – ארן כבר באלכסנדר ו-ה כבר בתוך הלוי. כמובן, גם בהוספת שם המשפחה לוין לא הוספנו שום אות חדשה, כי הכל כבר היה כלול באלכסנדר הלוי. אם כן, יש עשר אותיות שונות שמרכיבות כאן את כל השמות יחד.

איפה זה מופיע? פרק ח פסוק כו-כז: "... אמת הוא ואתה סתֹם החזון כי לימים רבים. ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים...".

שני חצאי פסוקים, אבל ביטוי אחד. רק המסגרת, אמת-ימים, עולה ישראל (בחלוקה ל-21 ברבוע ועוד 10 ברבוע, סוד אמת-יפי, "תפארת ישראל", כמבואר במקום אחר). יש כאן 13 מילים, שכל ראשי התיבות שלהם הם 10 האותיות שמרכיבות את השם המלא של אלכסנדר ידידנו, ואין שום מקום אחר בכל התנ"ך שיש את התופעה זאת. המלאך אומר לדניאל ש"מראה הערב והבקר אשר נאמר" "אמת הוא וגו'", ודניאל נהיה ונחלה – נשבר ונחלה, מהטראומה של החזון, מהחויה – לימים. אחר כך "ואקום ואעשה את מלאכת המלך, ואשתומם על המראה ואין מבין". אלכסנדר שלנו אמר שמזדהה עם ה"נהייתי ונחליתי", אבל על דרך "שבע יפול צדיק וקם" – מיד אחר כך "ואקום ואעשה את מלאכת המלך". ה-ס של אלכסנדר כאן הוא ראש תבת "סתֹם". כמובן, אנחנו נפרש ש"ואקום ואעשה את מלאכת המלך" מתייחס למלך מלכי המלכים רבונו של עולם. גם כשמקבלים חזון קשה, שקשה לעכל, והוא גם חזון "לימים רבים" – עם כל ה"נהייתי ונחליתי" מיד צריך לקום ולהמשיך לעשות את מלאכת המלך כדי לממש את הטוב שבחזון, שבסוף משיח יבוא.

הכלל הגדול הראשון שהסברנו, שהדמות העיקרית ואולי היחידה בתנ"ך של קוסמופליטיקאי גמור בקדושה, ששייך לפוליטיקה הבין-לאומית וזה כל יעודו בחיים, היא דניאל. מתחיל בכך שהוא פותר את חלום נבוכדנצר, בלי שזכר את החלום – עוד יותר מיוסף. יוסף פתר את חלום פרעה שזכר אותו, ונבוכדנצר לא זכר – דניאל היה צריך להזכיר לו. אחר כך הוא נזרק לגוב האריות, וגם חבריו חנניה מישאל ועזריה – שהיו מעין מושפעים ממנו, כך יוצא מהספר – הושלכו לכבשן האש. דניאל הוא דמות שעוסקת עם אומות העולם. גם יוסף היה משנה לפרעה, אבל דניאל גם מנבא את העתיד – מה שלא כתוב ביוסף – הוא מנבא את ההסטוריה הכללית. כל מה שקורה בעולם, עם כל מלכי אומות העולם, נוגע לתכלית הכוונה של עם ישראל. יש נביאים בתנ"ך שמנבאים נגד ממלכות ידועות באותו זמן, מה יהיה סופן, אבל שום דבר לא מתחיל להיות דומה למה שקורה כאן – כל ההסטוריה שהולכת להיות עד ביאת ינון. מה זה "סתֹם החזון"? בספר דניאל יש כמה וכמה חשבונות של קץ, חישובי קצין. יש פה אפילו אריכות מופלאה שרש"י הקדוש עצמו מחשב קץ, מה שלא הייתי חושב. כל מחשבי הקצים מאז ומתמיד רק עסוקים בספר דניאל. מי ששקוע כל כולו ב"מתי יבוא משיח?", "עד מתי?!", "ווי וואנט משיח נאו!" הוא דניאל. מכיון שלא קורה, "ואתה סתֹם החזון כי לימים רבים", אז "נהייתי ונחליתי ימים", ובכל זאת "ואקום ואעשה את מלאכת המלך".

זה אומר שהענין הזה כנראה קשור לשליחות וליעוד של אלכסנדר ידידנו בחיים. היעוד שלו הוא להתעסק עם ממלכות, עם אומות העולם, ודווקא בדרגים הגבוהים – להיות מעורה בהחלטות גורליות במה שעומד לקרות, והכל כדי לקדם את הגאולה. בזמן דניאל היה לעוד ימים רבים, אבל כעת מאמינים שהגיע הזמן – כפי שאומר הרבי – ולכן צריך לקדם את התהליך, כדי שיהיה כמה שיותר מהר. כמו שדניאל נעשה חולה מכמה זמן שיקח, שאנחנו נהיה בריאים וחזקים כדי לממש זאת בימינו. נזכיר את דברי חז"ל ש"אם מן מתיא הוא" – מישהו שהוא עצמו משיח מן המתים (לא רק שראוי להיות משיח אלא שהוא עצמו משיח) – הוא "דניאל איש חמֻדות". משהו מענין, שיש כאן מישהו לא חי בעלמא דין אבל אם משיח הוא מן המתים אז הוא הוא. זה לא נאמר על אף אחד אחר בעולם, רק על דניאל.

נראה עוד כמה דברים מופלאים:

הפלא הגדול הוא בפסוק הזה עצמו. מה יום ההולדת של ידידנו? יום ההולדת של אלכסנדר שלנו הוא ג' ניסן. בנשיאים שאומרים בתחלת חדש ניסן, שהקריבו את הקרבנות שלהם לחנוכת המזבח, הנשיא של ג' ניסן הוא זבולון. מה מאפיין את זבולון ומייחד אותו ביחס לכל שאר השבטים? ש"לחוף ימים ישכון" – שהוא סוחר, פורש לים, והוא רואה וחווה ועסוק עם כל הגוים שיש בעולם. הוא גם מביא אותם חזרה, הם הולכים לבית המקדש, מתגיירים שם, נעשים גרי צדק. מכל השבטים הקוסמו-פוליטי היחיד הוא זבֻלון, ששוה דניאל בדיוק! ג ניסן שוה "גל עיני" – הרמז הראשון שיש קשר הדוק ועצמי אלינו. האם יש עוד יום בכל השנה ששוה גל עיני? לא, רק ג ניסן (שגם מתחיל ב-ג, כמו "גל עיני").

הכי פלא, שכאשר עושים את הגימטריא של כל שלש עשרה המלים: "אמת הוא [רואים שהרמז שלו הוא 'אמת הוא', הוא צריך להיות אמת, כל מה שהוא עושה בעולם, כל הביזנעס וכל העסק עם הגוים, צריך להיות אמת – 'אין אמת אלא תורה'] ואתה סתם החזון כי לימים רבים. ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים" עולה חי פעמים ג ניסן, חי פעמים "גל עיני", בלי שום סבה שיהיה קשר בין אותיות השם שלו לתאריך יום ההולדת שלו! חי היינו שהוא נולד אז והתחיל לחיות, גם מקבל חיות מהיום הזה.

לפני ברית המילה הוא היה אלכסנדר הלוי לוין – שוה 512, פעמיים אהרן. זה רמז בתוך השם המקורי שלו, שצריך גם לתת לו את השם אהרן. כעת, כשקוראים לו אלכנסדר אהרן הלוי לוין זה בעצם שלש פעמים אהרן, כי קודם היה פעמיים אהרן. המספר הזה, 512, הוא מספר חשוב – אהרן הוא רבוע, 16 ברבוע, 2 בחזקת 8. כעת יוצאים מרשב"י, שוה 512, וכן שמעון-לוי (שטפלו בשכם), והכי חשוב – איפה אלכסנדר נמצא כאן בחזון? בקרן החזות של צפיר העזים. צפיר העזים הוא חיה טהורה, רק שכאן הוא משהו ענקי, שרץ ומנגח ורומס את האיל. צפיר העזים שוה בדיוק 512, כלומר ששוה אלכסנדר הלוי לוין. אמרנו שבפרק הקודם היו חיות אחרות, טמאות, מתאים לארמית בה כתוב הפרק הקודם. שלש החיות הן אריה-דב-נמר, שלמרבית הפלא שוות בדיוק צפיר העזים (הר"ת של צפיר העזים = דניאל). מצד אחד שמו שוה לכל חיות הטרף שכנגד בבל-פרס-יון. מצד שני, הוא שוה רק צפיר העזים הזה, החיה הטוטאלית של פרק ח, הפרק שלנו, שממנו גם יוצאת רומי – הוא כולל הכל עד ביאת ינון, עד ביאת גואל צדק. אמרנו שיש כאן מעבר מענין לקראת צפיר העזים עם קרן החזות שלו.

איך אנחנו מפרשים? שאת כל זה על אלכנסדר שלנו לתקן – גם את האריה והדב והנמר, וגם את צפיר העזים, ששוים לשם המקורי שלו – אלכסנדר הלוי לוין.

אמרנו שכל עשר האותיות שמרכיבות את השמות שלו – שמרכיבות את כל השם – נמצאות בתוך אלכסנדר הלוי. כמו שאלכסנדר הלוי לוין עולה אהרן-אהרן, כך אלכסנדר הלוי עולה יצחק-יצחק, כלומר שהערך הממוצע של כל שם הוא יצחק (גם קשר חשוב בינינו).

יש משהו מיוחד בפרק הזה בדניאל, שהוא מזדהה "אני דניאל" שלש פעמים, בראש-תוך-סוף של הפרק (אין "אני דניאל" לפני פרק ח', היות שעד אז הכל ספורי מעשיות בגוף שלישי, חוץ מפרק ד' שהוא דברי נבוכדנצר. בהמשך הספר יש עוד ד פעמים "אני דניאל", סך הכל ז פעמים "אני דניאל" – "כל השביעין חביבין". שלש הפעמים הראשונות שבפרק ח' הן כנגד עיקרי מדות הלב, חסד-גבורה-תפארת. "ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך" הוא כנגד מדת התפארת ששם המעבר מדין לרחמים ושם הרפואה). מי עוד אמר "אני"? "אני יוסף". גם ביוסף וגם בדניאל ה"אני" שלהם הוא "אני" של קדושה, "אני" שמשקף את ה"אני" של ה', "אני הוי'". כמה שוה "אני דניאל", ה"אני" של קדושה (ב"אני דניאל" יש אין – "אין מזל לישראל" – ישר והפוך, ב"חן", בדילוג אותיות)? אפשר לומר ש"אני יוסף" ו"אני דניאל" היינו "אני ראשון ואני אחרון" ("אני יוסף" בתחלת התנ"ך ו"אני דניאל" בסוף התנ"ך). "אני דניאל" שוה בדיוק יוסף! דניאל הוא כעין גלגול של יוסף, רק שדניאל הוא מדוד – יוסף הוא משיח בן יוסף ודניאל הוא משיח בן דוד. אכן דניאל מת, אבל הוא בחינת משיח. משיח בן דוד נקרא בר נפלא, שכל רגע מת וקם לתחיה. שוב, "אני דניאל" שוה יוסף. כמה שוה אלכסנדר? יוסף הצדיק. אלכסנדר שוה שסה, מצוות לא תעשה, מתאים דווקא לשנת החמה, השנה של הגוים – כל שסה הימים. גם את שסה הימים אנחנו מאמצים, כמו שמאמצים את השם אלכסנדר. רמח (מצות עשה, ממדת החסד-אהבה) שוה אברהם (איש החסד, "אברהם אוהבי"), אבל שסה (מצות לא-תעשה, ממדת הגבורה-יראה) שוה יוסף הצדיק (ספירת היסוד הנוטה לשמאל, למדת הגבורה, ומשם מקבל "כח גברא").

נאמר עוד ווארט על הביטוי שתפס את אלכסנדר שלנו, "נהייתי ונחליתי" – ניב חד-פעמי בתנ"ך. חוץ מהפשט, ש"נהייתי" לשון שבר ו"נחליתי" לשון חולי. אפשר לפרש אחרת, ולהבין כמה מסירות למטרה, ליעד, צריכה להיות לאלכסנדר כדי להשיג את היעד – היעד שלנו הוא משיח.

בתענית צבור קוראים את "ויחל משה" שבא בהמשך לחטא העגל. חז"ל אומרים ש"ויחל" היינו שמשה כל כך התפלל על עם ישראל עד שנעשה חולה. כמו ששם מפרשים "ויחל" מתפלה לחולי – צריך להתייסר בתפלה להביא משיח עד שאתה נעשה חולה מזה. יש ביטוי "עד מיצוי הנפש". כאן אפשר לפרש הפוך, ש"נחליתי" הוא לא רק שהוא מקבל חזון, אלא שהוא מתפלל לה' – יש בספר דניאל כמה תפלות שלו – לא רק מקבל חזון פאסיבי, אלא מתפלל שהטוב שבחזון יתגשם מהר, ובאמת נעשה חולה מכך שהחזון הוא "לימים רבים" כל כך, ביחס לזמנו. מה לגבי נהייתי? עוד יותר קל לפרש בקדושה – נהייתי לשון הווה, לשון הויה חדשה. צריך מתוך חזון – הגם שהוא טראומתי – שיתקיים "ואני דניאל נהייתי", נהייתי בריאה חדשה, כמו דוד המלך שהוא בר-נפלא, מת וחי. מתוך הצער והשבר של "נהייתי" – נהייתי הויה חדשה. מה עושים כאשר "נהייתי"? מתחילים להתפלל, "ויחל", "ונחליתי ימים". צריך להתפלל עד ביאת גואל צדק בפועל ממש.

אפשר להאריך ולהעמיק בכל המשפט הזה, אבל מה שהסברנו כעת הוא פרק ראשון בשרש של אלכסנדר שלנו באלכסנדר המקורי, אלכסנדר שמוסר את הכתר שלו למלך המשיח, כאן בפרק ח' בספר דניאל. בכלל מומלץ להזדהות, ללמוד את הספר הזה כולו, ולהתמקד בפרק ח' של ספר דניאל בפרט.

 



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com