חיפוש בתוכן האתר

מכתב לבר מצווה - שבוע פרשת משפטים תשע"ה הדפסה דוא

עבע"ה, שבוע פרשת משפטים תשע"ה

 

לבחור... שי' ולהוריו היקרים שיחיו,

מזל טוב מזל טוב לרגל הגיעך לגיל שלש עשרה, בו אתה מתחייב בשמירת המצוות.

בר המצוה שלך חל בשבוע של פרשת משפטים. אדמו"ר הזקן אמר שיש "לחיות עם הזמן", כלומר למצוא בפרשת השבוע רמזים והדרכות לכל מה שמתחולל בחיינו.

בגיל שלש עשרה אתה נעשה בר דעת, המסוגל לשמור על מה שמפקידים בידיך (בניגוד לחסר דעה, ש"מאבד מה שנותנים לו"), ולכן אתה זוכה לכך שה' יפקיד בידיך את הפקדון היקר של תורה ומצוות, כדי שתשמור עליהם ותקיים אותם. ענין זה רמוז בדיני ארבעת השומרים המופיעים בפרשת השבוע, שבפנימיות מלמדים אותנו על ארבע מדרגות של שמירת תורה ומצוות:

השומר הראשון שמתארת התורה הוא "שומר חנם", השומר על הפקדון ללא כל טובת הנאה או דרישת תשלום. בעבודת ה', זו המדרגה הגבוהה ביותר של שמירת תורה ומצוות – עבודת ה' "לשמה", עבודה מאהבה, עליה נאמר "הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס".

[אגב, בהשגחה פרטית, מי שלומד פרק אחד ביום בספר הרמב"ם לפי המסלול שקבע הרבי מליובאוויטש, זכה לסיים השבוע את ספר המדע של הרמב"ם, שהפרק האחרון בו עוסק בחשיבות ובמעלה של עבודת ה' בסגנון זה.]

אחר כך מתארת התורה "שומר שכר", השומר את התורה אך עושה זאת מתוך ציפיה לקבל שכר עבור עבודת ה' שלו. זו עבודת ה' "שלא לשמה", אך חכמינו מלמדים כי "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". מי שדעתו קטנה מכדי להכיר בערך של עבודת ה' בפני עצמה מתעודד לעבוד את ה' מתוך הציפיה לשכר שיזכה לו על קיום המצוות.

השומר השלישי שמתארת התורה הוא "שואל", שמשתמש להנאתו בפקדון שהוא מקבל. זו מדרגה נמוכה יותר של עבודה "שלא לשמה" – האדם לא מצפה לקבל שכר על המצוות בעולם הבא, אלא משתמש במצות עצמן להנאת העולם הזה (לדוגמה, מי שלומד תורה כדי שיקראו לו רב ויכבדו אותו על הלימוד שלו – הוא לא מצפה לשכר על הלימוד שלו בעתיד, אלא משתמש בלימוד עצמו להנאתו). לעתים יש צורך להשתמש גם במדרגה הנמוכה הזו, הילדותית ממש, כדי להתחיל בעבודת ה'.

בדין שואל יש חידוש מיוחד. בדרך כלל השואל נחשב כשומר ה'גרוע' ביותר, שאינו מביא תועלת לפקדון ולבעליו, ולכן הוא חייב כמעט בכל נזק שייגרם לפקדון. עם זאת, במקרה בו "בעליו עמו" השואל פטור על הנזקים. בעבודת ה', זהו תיאור מיוחד של מישהו שעל אף שהוא משתמש בעבודת ה' להנאתו האישית, הקב"ה נמצא איתו בכל מעשיו והם לא נתפסים כשליליים (דוגמה לכך יש אצל דוד המלך, עליו כתוב "והוי' עמו", שידע 'לרמות' את היצר הרע בכך שעירב במצוות גם הנאה אישית, כפי שפירש מורנו הבעל שם טוב את דברי דוד המלך – "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך", ואין כאן המקום להאריך).

השומר הרביעי העולה מפרשת השומרים הוא "שוכר" – מי שמשתמש בחפץ להנאתו, אך משלם על כך לבעל הבית. זהו יהודי שמפיק הנאה משמירת המצוות, כמו השואל, אך הוא 'משלם' לקדוש ברוך הוא על קיום המצוות לדוגמה, יהודי שמקיים את המצוות מהן הוא נהנה בהתמסרות רבה, יהודי שמקיים מצוות מתוך רגש של אהבה ויראה (שנמשלו לזהב ולכסף), ואף יהודי שמזיל מכיסו ממון כדי לקיים את המצוות בהידור רב. ה'תשלום' של היהודי על המצוות מראה עד כמה הן יקרות בעיניו, ומעלה אותו לדרגה גבוהה יותר – דרגה של שומר חנם (כדעת רבי מאיר) או דרגה של שומר שכר (כדעת רבי יהודה, שהלכה כמותו).

נאחל לך, ... , שתזכה לשמור בשמחה את הפקדון הנפלא שה' מפקיד בידיך – פקדון התורה והמצוות – ותגיע עד למדרגה הגבוהה ביותר של עבודת ה', מדרגת "שומר חנם".

יהי רצון מהשי"ת אשר מ"בן שלש עשרה למצות" תגדל ל"בן חמש עשרה לגמרא וכו'" – כפי שכתוב במשנה בפרקי אבות – ותוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, בתורת הנגלה וכן בתורת החסיודת, ותהדר בקיום המצוות, והשי"ת יצליחך להיות חסיד ירא שמים ולמדן.

שהוריך ירוו ממך – ומכל יוצאי חלציהם – רוב נחת יהודי אמיתי חסידותי.

בברכה,

הרב יצחק גינזבורג

 

 

 

 

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com