חיפוש בתוכן האתר

לימוד בכולל תורת חיים - בואכם לשלום למנחם וחנה-גאולה שי' שטרן ב' אלול ע"ד – כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

ב' אלול ע"ד – כפ"ח

לימוד בכולל תורת חיים

בואכם לשלום למנחם וחנה-גאולה שי' שטרן

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

לחיים לחיים – בואכם לשלום, שתמשיכו את השליחות כאן בארצנו הקדושה, שתעשו הרבה דברים טובים, תקרבו הרבה יהודים.

כעת נשמע שלשה סיפורים ממנחם – אחרי שלשה סיפורים תהיה לנו השראה לומר משהו... [מנחם סיפר סיפורי קירוב מהודו]

ניגנו "אני לדודי".

ניקוד כדכד

בהפטרה שקראנו בשבת – "עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים. ושמתי כּדכֹד שמשֹתיך... בצדקה תכונני". המנחת שי מאריך שהניקוד הוא כַּדְכֹד – כּ ראשונה דגושה ו-כ שניה רפויה. הוא אומר שמפני שיש טעם מאריך ב-כ הראשונה השבא ב-ד לא לגמרי נח (אולי זה המקור למה שקוראים היום שבא מרחף, שאין לזה מקור בספרי הדקדוק), ולכן ה-כ השניה רפה. בתנ"ך מקראות גדולות שאני קורא בו כעת זה כתוב הפוך (כ ראשונה רפויה בגלל ה-י של "ושמתי" והשניה דגושה בכלל השבא הנח) – רואים שזה לא פשוט (ויש כאן איזה רמז ל"אתהפכא" – "איפכא מסתברא" – מתאים לדרשת חז"ל שהקב"ה אומר "להוי כדין וכדין").

ביאור שלשת סוגי האבנים הטובות בדא"ח

יש שני דרושים ד"ה "ושמתי כדכד שמשותיך" בלקו"ת. המלצנו על לימוד מאמרים אלה (ועוד מאמרים ד"ה זה משאר הרביים) לחברי הכולל. באותו פסוק יש עוד שני סוגי אבנים יקרות – כתוב "ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ". יש כאן "כדכד שמשתיך" (צריך להבין מה זה "שמשתיך"), אחר כך "אבני אקדח" ובסוף "אבני חפץ".

קודם כל, בשביל מה עושים שליחות ונוסעים לחו"ל? הכל בשביל אבנים יקרות – להחזיר לארץ אבנים יקרות. כל יהודי שם שאתה מקרב, שאתה שומר אתו על קשר, הוא אבן יקרה. מתאים גם ל"היום יום" של היום – שעם ישראל הוא "ארץ חפץ", שמלאה אוצרות ואבנים יקרות. כאן כתוב "אבני חפץ". צריך להבין מה זה אומר.

בכל אופן, בדרושים מוסבר שכל אבן יקרה כאן היא מדרגה אחרת ושהסדר בפסוק הוא מלמטה למעלה. יש מאמר של הרבי על זה בו הוא מסביר ש"כדכד שמשתיך" היינו יחוד זו"נ, "שעריך לאבני אקדח" כבר אמא ו"גבולך לאבני חפץ" היינו אבא, והחפץ הוא כתר. זה קיצור המאמר – שיש כאן סדר של עליה.

בפסוק הראשון עוד שתי אבנים – פוך וספירים

הוא לא מזכיר את הפסוק הראשון של ההפטרה, שיש בו עוד שני סוגי אבנים יקרות שלא מוזכרות בדרושים – "עניה סערה לא נחמה, הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים [ושמתי כדכד שמשתיך וגו']". האבן היקרה הראשונה נקראת פוך – גם כמו הפוך, הפוך על הפוך (כנראה שהכל קשור לעבודת האתהפכא כנ"ל). רש"י כותב (וכך עוד מפרשים) שפוך בחשן המשפט של הכהן הגדול הוא הנֹפך (פוך משלים את נפך לחשבון אהרן כהן גדול, שהוא שלמות של יו ברבוע, שהוא ד בחזקת ד ו-ב בחזקת ח[ב]). יוצא שסה"כ יש בשני הפסוקים הפותחים את הפטרת ראה חמש אבנים יקרות – שתים בפסוק הראשון ושלש בפסוק השני. הכל אחרי שעם ישראל הוא "לא נֻחמה", ואז ה' מבטיח לנו שבגאולה העתידה הוא ישפיע לנו אבנים יקרות[ג], בזכות ה"עניה סערה לא נחמה".

האבן היקרה הראשונה היא פוך, נפך, והשניה ספיר. זה הסדר בחשן המשפט – "נפך ספיר ויהלם". איזה שבט זה נפך? לומדים כאן טור – בינתים נמצאים בטור הראשון, אורח חיים. לא הגיעו עדיין לטור השני, יורה דעה. לפי רוב המפרשים שש האבנים הראשונות הן כנגד ששת בני לאה לפי הסדר, אז נופך-ספיר-יהלום הם יהודה-יששכר-זבולון. זבולון באמת היה סוחר יהלומים, בבורסה, נוסע באניות למרחקים, לשליחות, להביא יהלומים. היום האבן הכי יקרה היא יהלום (לא בטוח שהזיהוי נכון, אבל אם כן זו האבן הכי יקרה). מההתחלה של נופך וספיר אפשר לנחש שכדכד הוא היהלום. אחר כך יש עוד שתי מדרגות, "אבני אקדח" ו"אבני חפץ".

"זה" פסוקי ההפטרה

קודם נאמר משהו יפה לגבי ההפטרה הזו. לפי חלוקת הפרקים – שיש לומר שיש בה משהו – בהפטרת "עניה סערה לא נחמה" יש שבעה פסוקים מפרק נד בישעיהו ואז עוברים לפרק נה, הפותח "הוי כל צמא לכו למים" (בגימטריא חשמל, כידוע), ועוד חמשה פסוקים מפרק נה – עד "ולקדוש ישראל כי פארך" (ארבע התבות האחרונות של ההפטרה, המשלימות את ארבע התבות הראשונות – "עניה סערה לא נחמה" לרבוע הכפול של אל. יש בשני הלשונות אל אותיות, ודוק). נמצא שסימן ההפטרה הוא זהיב פסוקים (הפטרה קצרה יחסית) המתחלקים ל-ז מפרק אחד ו-ה מפרק שני. יש כאן אם כן רמז לאספקלריא המאירה (נבואת משה רבינו, שנתנבא ב"זה הדבר אשר צוה הוי'"), סוד "ושמתי כדכד שמשתיך [אור השמש המאיר דרך חלון שבבחינת אספקלריא המאירה]" (הערך הממוצע של ד אותיות כדכד = זה).

פוך וספיר – מלכות ויסוד

אם פוך הוא נופך, שבט יהודה, לאיזו ספירה הוא שייך? מלכות, יהודה הוא שבט המלוכה של עם ישראל. זאת אומרת שהאבן היקרה של המלכות היא פוך. מה הרמז שהולך על מלכות? כי כתוב "עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך" – מה זה "מרביץ"? רש"י אומר שלהרביץ היינו לרצף את הרצפה. כל רצף הוא מרביץ. יש כמה סוגי הרבצה – יש להרביץ למישהו, יש להרביץ תורה בישראל, ויש להרביץ רצפה. הדבר הראשון כאן שהרצפה תהיה מאבנים יקרות – אבן פוך, נופך (דוגמה יפהפיה של נ נופלת כו'). זה הרצפה, הבסיס, של לעתיד לבוא – על זה אתה דורך, על פוך.

מה עיקר הראיה שהפוך הוא מלכות? שאחר כך בא ספיר – "ויסדתיך בספירים" – מפורש שזה יסוד. אם השני הוא יסוד הראשון הוא מלכות – הכל הולך כאן מלמטה למעלה. ה"צדיק יסוד עולם" הוא הספיר (והוא נמצא בהיכל "לבנת הספיר", ה"ספיר" הראשון בתורה, הכולל יחד את שתי הספירות מלכות, בחינת "לבנת", ויסוד, בחינת "ספיר". בפרט, "לבנת" היינו המלכות דז"א, עטרת היסוד, שרש המלכות ביסוד), ו"ספירים" לשון רבים על דרך "ועמך כלם צדיקים". "ספירים" היינו גם מי שלומד ספר.

"כדכד שמשתיך" – תפארת

אחר כך בא "כדכד", ואדה"ז אומר ש-כד רומז ל-כד ספרין דאורייתא. מי זוכר בכתבי האריז"ל מה סוד הכפל הזה? קודם כל, זו מילה שלא מופיעה עוד בתנ"ך – "לית" (בלשון בעלי המסורה) – אין עוד דוגמה לזה בתנ"ך. אבן יקרה מאד, שזכתה לדרשה בגמרא – "להוי כדין וכדין" (פליגי שני מלאכים בשמים, מיכאל וגבריאל, "חד אמר שהם וחד אמר ישפה" – יוסף ובנימין, עליהם כתוב "ועמך כלם צדיקים", צדיק עליון וצדיק תחתון) – מהדברים המופלאים בחז"ל, שלא נפרש כעת.

מה זה באריז"ל? שני שלישי החסד של התפארת. חסד מתחלק ל-ג פעמים כד. ב-ה קצוות מחסד עד הוד מתפשטים חמשה חסדים מעיטרא דחסדים שבדעת, וכל אחד מתחלק לשלש, אבל עיקר החלוקה בא לידי ביטוי בתפארת, בה השליש העליון מכוסה – בסוד עץ החיים, ללא מודעות עצמית – ושני השלישים התחתונים מגולים, עם מודעות עצמית, לכן כבר נקרא עץ הדעת טוב ורע. אז "כדכד" רומז בפרט לספירת התפארת.

גם שמש – "שמשתיך" – הוא בחינת יעקב שנאמר בו "ויזרח לו השמש" ("שמשתיך" לשון רבים, מיעוט רבים שנים, שתי בחינות שמש – בדרוש היינו "שמש הוי'", "כי שמש ומגן הוי' אלהים", ו"שמש צדקה", "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" – זה מהנושאים העמוקים במאמר).

סיווג המקורבים – ממלכות לחסד

אחר כך יש "אבני אקדח". היום אקדח הוא משהו אחר. המפרשים מסבירים שאלה אבני אש – זו אבן יקרה שנוצצת כמו להבת אש. שרש קדח שייך לאש – "אש קדחה באפי". באבנים היקרות שאתה עושה – צריך להמשיך בכך בארץ, לשמור על קשר עם אותם שעשית בשליחות בחו"ל (הנסיעה היתה לעורר אותך שכך צריך לעבוד כל החיים, לקבץ אבנים יקרות) – אפשר לסווג ככה את המקורבים. יש מקורבים שהם אבני אקדח, יש אבני חפץ, יש כדכדים, יש ספירים ויש פוכים (הפוכים). כל סוגי האבנים היקרות הללו הם בתוך ה"ארץ חפץ" של עם ישראל.

אם יש לנו כאן את הרצפה-המלכות, ואחר כך יש את היסוד, עולים אז ל"כדכד שמשתיך" – תפארת. ה' אומר שעושה את הרצפה מפוך, את יסוד הבנין מספירים, ואז מדבר על "שמשתיך" – חלונות (בפשט זה לא שמש שבשמים, יש מפרשים שזה חומה אבל הרוב מפרשים חלון), מסגרת החלונות היא מאבנים יקרות שנקראות כדכדים. הכל הולך על עיר הקדש – אחר כך "שעריך" מ"אבני אקדח" (אחד הפירושים ל"אבני אקדח" היינו אבן אחת גדולה שקודחים בה שער) ו"כל גבולך באבני חפץ".

אחרי תפארת מתאים ש"אבני אקדח" יהיה גבורה – סתם אש היא גבורה. יהודים של גבורה, שיש להם רשיון (מן השמים) לשאת אקדח. אחרון חביב, החמישי, "וכל גבולך לאבני חפץ". הרבי אומר במאמר ש"גבולך" היינו חכמה ו"חפץ" כבר כתר. אבל אם הולכים פשוט לפי הספירות – מהו חפץ? חסד, "חפץ חסד". אם כי ש"חפץ חסד" היינו חסד דעתיק שמתלבש בגלגלתא דאריך, אבל בפשטות חפץ הוא חסד – אהבה.

לכן הפשט כאן, שלא ראיתי כתוב, שיש כאן עליה ממלכות עד חסד:

  מלכות                   פוך

  יסוד             ספירים

  תפארת                  כדכד

  גבורה          אבני אקדח

  חסד             אבני חפץ

רמזי חמשת סוגי האבנים

נחשב את כולן ונראה כמה יפה הן הולכות יחד: אם נקח רק את השם המיוחד של כל אחד, הסדר הוא: פוך ספירים (מספר מושלם בפני עצמו, 400, 20 ברבוע, תכלית האלף-בית – ת; פוך ספירים, שתי האבנים היקרות שבפסוק הראשון = 506, צורת היהלום של 22) כדכד אקדח חפץ = 845. היות שיש 5 בסוף מתחלק ב-5, אז מה הממוצע? 169, 13 ברבוע. אהבה ברבוע, אחד ברבוע – אהבת כל סוגי אבנים היקרות של עם ישראל, "גוי אחד בארץ [חפץ]"[ד].

כעת נראה כמה רמז זה הוא מדויק: רק ראשי התיבות של פוך ספירים כדכד אקדח חפץ שוים 169, 13 ברבוע! נשאר ד"פ 13 ברבוע – הוי' ברבוע. משהו יפהפה – ר"ת אחד ברבוע והשאר הוי' ברבוע.

נראה עוד משהו יפה בחמש אבנים אלו: רק סופי התיבות שלהן עולים 162 – בצלם. מה האותיות האמצעיות במלים שבהן מספר לא-זוגי של אותיות? יש רק שתים כאלה – פוך-חפץ – שהאמצע עולה 86, אלהים. יחד "בצלם אלהים" – רמז שכל היהודים, כל סוגי האבנים היקרות שבעם ישראל, הם "בצלם אלהים", בגלוי. כמה שוה "בצלם אלהים"? אברהם, רמח (מצות עשה, כנגד "רמח אברי דמלכא"). כתוב "אחד היה אברהם" – כל ענינו לפרסם את ה"אחד" בעולם. חגיגה של רמזים מיוחדים ויפהפהים בשמות האבנים היקרות.

 

זו הפתיחה, שיהיה חשק ללמוד את המאמר הזה.

[דובר עוד על הודו וקירוב גוים – "שכל הגוים יחזרו בתשובה"]

צריכים לצאת מכאן רבנים שיעשו מהפכה – רבני "פוך". לא ידענו מה לעשות פה – צריך לנצל את המקום. המחשבה המקורית היתה חמ"ל. הכולל הזה הוא-הוא החמ"ל, צריך שיצאו מכאן רבנים שיעשו מהפכה.



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] במילוי מה, נפך פוך = 481 (13 פעמים 37), מספר ההשראה של 16, דהיינו 16 ברבוע (נפך פוך) ועוד 15 ברבוע (אותיות המילוי של נפך פוך). במספר קדמי, נפך פוך = 1176, 48 במשולש (השער פך במספר קדמי = 480 [כדכד = 48]) = "יסוד היסודות ועמוד החכמות", פתיחת הרמב"ם כנודע.

[ג] יש ג פעמים "אבנים יקרות" בתנ"ך, הכל בהקשר לבנין בית המקדש בימי שלמה המלך. "אבנים יקרות" = אחדות פשוטה, הפירמידה של אחד (סכום כל הרבועים מ-1 ברבוע עד 13 ברבוע) = "דוד מלך ישראל חי וקים" וכו'.

[ד] 845 = שלש האבנים היקרות שבטור הראשון של חשן המשפט – אדם פטדה ברקת.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com