חיפוש בתוכן האתר

י"א שבט ע"ד – קבלת פנים דוד ואילנה בן שושן – כפ"ח הדפסה דוא

בע"ה

י"א שבט ע"ד – קבלת פנים דוד ואילנה בן שושן  – כפ"ח

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. "שוין בקומתן" – חבור וכפל

סדר ניגוני הרביים, ניגון שלפני המאמר, חזרת מאמר "לכה דודי" של הרבי, ניגון שאחרי מאמר.

אילנה – מהתקשרות ל"אילנא דחיי" ל"ראש השנה לאילן"

מזל טוב מזל טוב, שיהיה בנין עדי עד. כעת אנחנו בזמן מיוחד, בין י-יא שבט לחמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילן. י-יא שבט הם ימי התקשרות לרבי, ומתחילים בהם את הפ"נ בבקשה שנזכה "לאתדבקא באילנא דחיי". הכל שייך לשם הכלה – אילנה, מ"אילנא דחיי" של י שבט ל"ראש השנה לאילן" של ט"ו בשבט. אותו אילן של "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". כתוב בלוח "היום יום" ש"מאושר" היינו אותיות מראשו, שממשיכים מהראש. כמו שחזרת במאמר, שרש המלכות-הכלה למעלה משרש הז"א-החתן. שרש החתן בחיצוניות הכתר ושרש הכלה בפנימיות הכתר, פנימיות עתיק, רדל"א, אמונה פשוטה. הכל קשור לאילנה.

הקשר בין שמות החתן והכלה – "שוין בקומתן"

נתחיל עם גימטריא מאד יפה בשמות שלכם – הקשר בין דוד לאילנה: אילנה בגימטריא "סוד הוי'" ו-דוד גם שוה אילנה. איך? במקום לחבר את האותיות אפשר להכות את האותיות, להכפיל (הביטוי בקבלה הוא מלה בהכאת אותיות) – ד פעמים ו פעמים ד שוה אילנה ("צו [לשון צוותא חדא] את בני ישראל").

בשביל שדוד יהיה שוה אילנה – זיווג משיחי של "שוין בקומתן" (תיכף בא מלך המשיח ואז הז"א והנוקבא יהיו שוין בקומתן) – דוד צריך להכפיל את עצמו פנימה, לעשות פעולה פנימית ועצמית של כפל-הכאה. יש לו מרכיבים – אותיות השם הן מרכיבי הנפש – וצריך להכפיל אותם. אם הוא מכפיל את המרכיבים שלו אז יוצא שהוא שוה לאותיות הכלה בחבור פשוט.

יש כמה אופנים להסביר את ההבדל בין הכפלת האותיות לחבור האותיות:

הסבר ראשון: חבור וכפל – חסד ותפארת

יש פירוש אחד בקבלה (בסוד ה'מרכבה' של ארבע פעולות החשבון, חבור חסור כפל חלוק, כנגד חגת"ם) שחיבור הוא חסד, כמו מים שמחברים ומדביקים דברים זב"ז, ומים הם חסד. על ידי חסד (ואהבה, פנימיות ספירת החסד) מחברים ומתחברים. אבל בהכאה, כפל, יש יחוד יותר חזק, והוא על ידי רחמים, פנימיות התפארת. זה פירוש אחד להבדל בין חבור לכפל.

לפי הפירוש הזה, העבודה שלך, החתן, כדי להיות שוה לכלה היא להכפיל את עצמך עם הרבה רחמים. יש כמה דרגות – רחמים, רחמים רבים, רחמים גדולים ("ברחמים גדולים אקבצך"), רחמים עצומים (ביטוי שמופיע בסידור). צריך להגיע להרבה עוצמה של רחמים כדי לפעול את הכפל, ואז אתה שוה לחבור-חסד של הכלה. העבודה של הכלה היא להתחבר פנימה, וזה על ידי אהבה וחסד, ואצלך העבודה היא להתעצם פנימה על ידי הרבה רחמים. זה פירוש אחד של כפל לעומת חבור.

הסבר שני: חבור וכפל – התחברות והתקשרות

פירוש שני הוא על פי הסברו של אדמו"ר הזקן בתניא פ"ג לספירת הדעת. כל חתונה היא דעת – "והאדם ידע את חוה אשתו" (כפי שהוא מביא שם). הוא כותב שהדעת היא התקשרות והתחברות – משתמש בשתי מילים אלו. יש לומר שהתחברות היא חבור, להתחבר, ויש משהו במלה התקשרות – להתקשר – שהוא עוד יותר חזק מאשר התחברות. בהמשך הוא אומר שהדעת היא להתקשר "בקשר אמיץ וחזק מאוד" – מלשון זה ברור שיש משהו יותר חזק בקשר מאשר רק חבור. אם כן, אם התחברות היא לחבר את האותיות, ההתקשרות הפנימית היא להכפיל את האותיות.

מדברים על התקשרות לרבי, וגם התקשרות החתן לכלה והכלה לחתן. בשביל להתקשר לזולת – אם זה הכלה, אם זה הרבי – צריך גם התקשרות פנימית, להתקשר בתוך עצמך, שכל המרכיבים של הנפש יתקשרו יחד. אז אתה מקושר פנימה ואתה מסוגל להתקשר החוצה, לכלה ולרבי (בפרט היום בי"א שבט, יום קבלת הנשיאות).

להתחבר יותר שייך לכלה. הכלה נקרא "אשת חבר" – החבר הוא החתן – ויש מאמר החכם שאנחנו אוהבים לצטט, "האשה הטובה היא החבר הטוב" (ובפסוק – "היא חברתך ואשת בריתך"). האשה היא החבר שלך. הענין של חברות שייך במיוחד לכלה. אפילו מה שנאמר ש"כל ישראל חברים", איפה הוא מביא בתניא? באגרת הקדש בה הוא אומר ש"כל אחד מתוקן מחברו" – לכל אחד יש מדה שהוא צריך לקבל מהחבר שלו. חברים היינו מה שכל אחד הוא כלה-מקבל לגבי הזולת.

ההתחברות והחברות הן יותר עבודת הכלה, והתקשרות היא יותר עבודת החתן (הקשר והיחוד בפועל מתחיל מ"אין קשוי אלא לדעת", והוא שייך לחתן דווקא, משא"כ הכלה, שלה דין של קרקע עולם, 'מחוברת לקרקע', וכך היא מתחברת לחתן, וד"ל). זה עוד הסבר להבדל בין כפל לחבור.

הסבר שלישי: כפל – בטוש

הסבר שלישי: בתניא פכ"ט הוא מביא את משל הזהר שעץ שלא נדלק מבטשין אותו ואז הוא בוער, וכך נפש שלא מתלהבת ובוערת באור ה' צריך לבטש. המלה בקבלה לכפל היא הכאה. הכאה היא בטוש (שייך לחדש שבט, לשון "שבט מוסר", צירוף אותיות בטש). בשביל לפעול פנימה כפל – התקשרות, כפי שהסברנו – צריך כמו שנאמר שם, בטוש בפנים.

אתה ב"ה קיימת את זה, עברת את זה, לכן עכשיו, אחרי כל הבטוש – אתה כעת במצב של כפל פנימי, של אש הקדש (עליה נאמר "איש ואשה זכו שכינה ביניהם", אש-י ואש-ה). כעת, אחרי הבטוש הראוי – שה' עזר לך בו – אתה יכול להגיע להתלהבות קדושה ולדבקות. הכלה לא צריכה בטוש, רק חתנים צריכים בטוש. על ידי הבטוש החתן זוכה לכפל הפנימי, זיווג, שהתוצאה שלו היא דור ישרים יבורך כמו שהרבי כותב במאמר. עד כאן רק הרמז היפה הזה, שאילנה שוה דוד בהכאה.

 

ב. רמזי השמות

נס הנישואין

נתבונן בעוד כמה רמזים יותר פשוטים בחבור שמות החתן והכלה, שעולים יחד 110 (חיי יוסף הצדיק, הזן ומפרנס את ישראל במצרים, ויהושע בן נון, המכניס את עם ישראל לארץ ישראל). יש במספר הזה שתי מילים מאד פשוטות. קודם כל, עולה נס – אתם ביחד נס.

כעת אנחנו בכלל יוצאים משבת שירה, פרשת בשלח, שיש שם נס – שייך לשידוך שלכם, "קשין לזווגם כקריעת ים סוף", שחז"ל אומרים שהכוונה לזווג שני דווקא. אתם ממש נס. כמו שהסברנו באריכות בשיעורים האחרונים, כל הענין של עם ישראל הוא לגלות את הנס שלמעלה מהטבע, דהיינו לגלות את שם הוי' ב"ה – כל נישואין הם נס. [אם מוסיפים את הכולל זה עולה פלא]. נכון, תוספת ה-א היא התוספת של "אלופו של עולם", השותף השלישי, "שכינה ביניהם". אבל הפשוט הוא נס. כשבא מלך המשיח הנס הופך להיות דבר רגיל – זה הופך להיות החיים שלנו, כל רגע הוא נס. הטבע והנס מתחברים, ובעצם הטבע מתעלה – הכל בבחינת נס (וממשיכים לעלות יחד, הנס והטבע, מחיל אל חיל).

"וימינו תחבקני"

איזו עוד מלה פשוטה יש במספר הזה? ימין, "וימינו תחבקני". כתוב שבמלה צדיק יש שני רמזים שקשורים לרוחות העולם – או שהוא ר"ת כל ארבע רוחות העולם שהוא מחבר (בסוד "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"), צפון-דרום-ים-קדם, או שהוא צד ימין (צד-יק), שכולו צד ימין, כל פניותיך יהיו לימין (סוד "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה"). ימין היינו אהבה וחסד, "וימינו תחבקני". זה בעצמו נס הנישואין, שיש קשור וחבור – "אהבה אחוה שלום ורעות", כמו שכתוב בשבע ברכות.

הנס גם קשור למאמר "באתי לגני", לאות הראשונה של המאמר, "וימיני טפחה שמים", על פי מאמר חז"ל "נטה ימינו וברא שמים". כתוב שם ש"נטה ימינו וברא שמים" היינו עולם האצילות, שהאור בא בתכלית הגילוי. "נטה שמאלו וברא ארץ" היינו עולמות בי"ע. גם האור עצמו יותר חלש וגם יש קליפות וענינים שמסתירים על האור. אבל באצילות אין שום דבר שמעלים וגם הגילוי הוא בתוקף. אנחנו חסידים וחסידות כולה קו ימין. אז אתם יחד שני דברים – אתם נס ואתם ימין.

החתן והכלה במספר קדמי

עוד רמז בהתבוננות שלכם: יש חשבון שנקרא מספר קדמי – מחשבים כל אות מ-א עד אותה אות – אחד החשבונות החשובים ביותר. דוד במספר קדמי – ד היא 10 (א-ב-ג-ד), ו היא 21 ושוב ד עולה 10 – סה"כ עולה 41. אילנה – 1, 55, 105, 195, 15 – 371. אם מחברים את חשבון השמות יחד שוה 412. גם מלה מאד פשוטה – בית. כלומר, במספר קדמי אתם בית – "כתפארת אדם לשבת בית" – ואתם כעת הולכים להקים בית נאמן בישראל, בנין עדי עד בבנים ובנות עוסקים בתורה וחסידות בשמחה. אתם בית ו-נס ו-ימין ו"שוים בקומתן".

שילוב השמות

להשלים: ב-דוד יש 3 אותיות וב-אילנה 5 אותיות. קודם כל, מה הר"ת וס"ת? דדאה – בגימטריא דוד. לפי זה אמצעי התיבות עולות אילנה. כלומר, יש יחוד דוד-אילנה בשתי צורות. כשמחברים את השמות דוד הוא המסגרת, ר"ת וס"ת, ובאמצע – "כל כבודה בת מלך פנימה" – נמצאת אילנה.

בית דוד

איך צריך לצייר 3 אותיות על גבי 5 אותיות? אם יש מספר שוה של אותיות אפשר לעשות הכאה פרטית – אות מול אות – אבל כאן המספר לא שוה. אם רוצים לעשות ציור – אוהבים לתת איזה סמל לכל חתן וכלה, איזו חותמת. הכי פשוט והכי יפה זה פשוט 3 על גבי 5 (כמו ברכת כהנים, 3-5-7) – באמצע:

ד   ו   ד

א   י   ל   נ   ה

זו הצורה הפשוטה, הסימטרית (בעלת חן), לשני השמות. הרוחנו שכעת כן ניתן לעשות הכאה פרטית באותיות שזו מעל זו, כאשר ה-א וה-ה של אילנה נשארות בפני עצמן. ד פעמים י, ו פעמים ל, ד פעמים נ, ועוד א ו-ה, 426 – בית דוד, שהוא בית חב"ד. חב"ד היינו חילי בית דוד, כפי שאמר הרבי הרש"ב. בית חב"ד שלכם הוא בית דוד, עם הרבה חילים בתוכו, וככה תזכו לבית נאמן בישראל. שכל הרמזים האלה יתקיימו בשמחה ובטוב לבב.



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com