חיפוש בתוכן האתר

ווארט מתניה סגל וטל בת שבע כהנא - כב אייר תשע"א הדפסה דוא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

ווארט מתניה סגל וטל בת שבע כהנא - נתניה

כ"ב אייר תשע"א

קודם שמענו את מאמר הרבי מפי החתן על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ושם הוא מסביר שהווארט, ה"לחיים", שאנחנו חוגגים כעת, הוא ה"שבת אחים" ו"גם יחד" היינו הנישואין שיהיו בקרוב, בשעה טובה ומוצלחת. גם אמרו קודם שיש משהו בווארט שהוא יסוד בנין הבית נאמן בישראל במדה מסוימת אפילו יותר מהנישואין. איך להבין את זה? כתוב "פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל", טל בתוך הראש, צריך להיות טל קדש, שם הכלה, שתהיה "אשת חיל עטרת בעלה", וכמו שנאמר שלעתיד לבא "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם וכו'", "בראשיהם" דווקא ולא "על ראשיהם", והיינו "שראשי נמלא טל" – הטל, הרומז לראש העליון ביותר של הכתר (רדל"א, אמונה פשוטה בנפש) נמצא בתוך הראש וממלא את הראש. שוב, הפסוק אומר "פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קווצתי רסיסי לילה". יש כאן ארבע מדרגות, כמבואר באריכות בחסידות, "אחתי רעיתי יונתי תמתי". מהמאמר הזה של הרבי, ש"שבת אחים" היינו הווארט, מובן שכבר כעת ישנה מדרגת "[פתחי לי] אחתי". עיקר החידוש של הנישואין הוא "רעיתי", ושאר המדרגות הלאה, אבל העיקר "רעיתי". "אחתי" היינו אהבה כמים ו"רעיתי" כבר אהבה כאש, אבל באש קדש של "איש ואשה זכו שכינה ביניהם". יש י באיש ו-ה באשה, וכשזוכים לגלות את שם י-ה האש מתקדשת, כמו שכתוב בראשית חכמה. יש מנהג ישראל שהחתן לומד לפני החתונה את הפרקים המתאימים בראשית חכמה, שער הקדושה, ושם עיקר הווארט – אפשר לסכם את הכל – שצריך לקדש את האש שתהיה אש קדש. קדש נוטריקון יקדש, בקדושה, וזו המדרגה של "רעיתי".

אבל יש עוד שתי מדרגות, עוד יותר גבוהות, "יונתי תמתי" (בהמשך שיר השירים נאמר "אחת היא יונתי תמתי", מבלי להזכיר את שתי המדרגות הנמוכות, רק שתבת "אחת" רומזת ל"אחתי", אך כפי שהיא מתחברת בדרגה הגבוהה שלה כ"תמתי-תאומתי", כמו שיתבאר). קודם כל, איך יודעים ש"אחתי" זה הבסיס? "אחתי" זה תמיד, כי גם אחרי הנישואין יש זמנים של קירוב ויש זמנים של ריחוק בגשמיות. על זה יש ווארט של הבעל שם טוב, שהנישואין הן בסוד "אז תשמח בתולה במחול" – מחול עם רגל פנימה ורגל החוצה. כל החיים הם ריקוד, מחול, קירוב וריחוק. כתוב שבחופה מוחלים לחתן וכלה את כל עוונותיהם. אך כדי שהמחילה תהיה "פעולה נמשכת" במשך כל חיי הנישואין זה תלוי במחול הקדוש של האיש והאשה, מחול לשון מחילה. בכל אופן, "רעיתי" נמצא רק כשהרגל בפנים, בזמן של קירוב, אבל "אחתי" הוא בסיס שנמצא תמיד (כשהרגל בחוץ יש רק את בחינת אחתי אך גם כשהרגל בפנים עדיין קיים הבסיס של אחתי, הנותן יציבות לכל צעדי המחול, אך נוסף מעליו בחינת רעיתי). איך עוד יותר יודעים ש"אחתי" הוא הבסיס? כי השיא של הכל הוא "תמתי" וחז"ל דורשים "תאומתי" – זו אחות בדרגה יותר גבוהה, תאומה. מה ההבדל בין "אחתי" ל"תמתי"? ב"יונתי" ההתקשורת היא על ידי הסתכלות, "עיניך יונים" שמביעות אהבה ותענוג, אבל ב"תמתי" לא צריכים גם הסתכלות, יש שידור טלפתי, כמו שכתוב שיש תמיד בין תאומים. קשר כל הזמן, בלי שום מאמץ. גם אחותי לשון חיבור – איחוי, שתפורים יחד – אבל תמתי-תאומתי הם תמיד ביחד, לא משנה איפה כל אחד לא יהיה.

אפשר לדרוש את הסדר הזה על כל החיים: שכעת, בווארט, אתם "אחתי". כשאתם מתחתנים זה כבר "רעיתי". עיקר ה"רעיתי" זה עד שיהיו ילדים. אחרי שיש ילדים אין כל כך זמן בשביל "רעיתי", וצריכים ללמוד איך להתקשר ולתקשר בעינים – יש רק זמן בשביל להסתכל, כי כל הזמן נמצאים עם הילדים, במיוחד האשה (כאשר הבעל עובד קשה לפרנס את המשפחה, הרבה בעלים יוצאים לעבודה מצוידים עם תמונות האשה והילדים, או שקבועות הן במשרד, כדי להסתכל עליהם בכל עת, הרי בשבילם הוא עובד קשה). אז צריכים להקפיץ את האהבה לדרגה יותר גבוהה – כל פעם מקפיצים את האהבה, וכאן קופצים מהאהבה הבוערת של "רעיתי" לדרגת "עיניך יונים". אחר כך – את זה אומרים בשביל האבא – כשגומרים לחתן את הילדים עולים לשיא הקשר בין האיש והאשה, לדרגת "תמתי", כל הזמן ביחד, ולא צריכים שום דבר על מנת להדק את הקשר. כל הזמן מרגישים אחד את השני, בלי שום צורך ושום מאמץ. זה דרוש על בסיס מה שהרבי אמר כאן – הרבי דבר בעיקר על "אחתי", "שבת אחים", ו"רעיתי", "גם יחד".

עוד ווארט לגבי הווארט: חוץ מזה שבווארט יש קשר בין החתן והכלה, נעשים "שבת אחים", ווארט הוא התקשרות בין המחותנים. כתוב שווארט הוא כעין 'זיווג' בין המחותנים. אחרי החתונה לאשתך תחיה יקראו טל סגל לבית כהנא, אבל לא יאמרו יותר מדי את ה"לבית כהנא" – היא הופכת להיות סגל. אבל עכשיו, בינתיים, זה זיווג אמתי בשיווי משקל שסגל וכהנא מתחברים, כל אחד דבר בפני עצמו ומתחברים. זה מה שקורה היום – כהנא וסגל מתחברים. סגל זה לוי וכהנא זה כהן. מה זה סגל? סגל-לכהנים, שם של לוי, וכהנא פשוטו כמשמעו הוא כהן. זה שידוך של לעתיד לבא, כשכתוב "הכהנים הלוים" – הבעל כאן הוא לוי, אז הלויים כאן יותר גבוה. תיכף נסביר איך קשור לשמות. זה שידוך של לוי עם בת כהן, ואז מתקיים "הכהנים הלוים", שזה יעוד משיחי, כמבואר בתניא פרק נ (שער ה-נ של התניא) במעלת האהבה שבבחינת זהב, גבורות קדושות, על האהבה שבבחינת כסף (הקדשים).

עכשיו נעשה רמז של 'זיווג' המשפחות – נעשה גימטריא של סגל-כהנא, עוד לפני הגימטריא של השמות הפרטיים של החתן והכלה. עוד לא עשינו שום גימטריא, והכל היה הקדמה שכאן דבר ראשון עושים גימטריא של שמות המשפחה, סגל ועוד כהנא, כי זה הזיווג שנעשה כאן עכשיו. סגל = 93 ו-כהנא = 76, וביחד עולה 169. סגל לשון סגולה, מה הסגולה החשבונית של 169? זה רבוע – 13 ברבוע. 13 זה גם אחד וגם אהבה, כלומר שיחוד המשפחות כאן הוא שלמות. רבוע הוא שלמות, כמו ספירת העמר שבע פעמים שבע – שכל מדה כוללת את כל השבע. כל פעם שיש רבוע הוא מבטא שלמות של אותו ענין. אם יש יג מדות הרחמים השלמות שלהן היא כבר 169. יש אפילו רמז מאד יפה – בפסוקי יג מדות הרחמים יש 169 אותיות, 13 ברבוע. רק המשפחות כאן הן אהבה-אחד ברבוע. זה רמז ראשון, שיש כאן שלמות של אהבה ואחדות. לחיים לחיים, שתהיה אהבה ברבוע. איך אני יודע שצריכים לספור רבועים? כתוב "ומספר את רֹבע ישראל" (בטוי שבעצמו עולה ארבעים ברבוע, רמז לארבעים יום של יצירת הולד שע"י "רבע ישראל").

עוד ווארט: מה ההבדל בין ווארט לנישואין ביחס לרמזי גימטריא של שמות החתן והכלה? לפעמים מחשבים אותו דבר בשניהם, אבל כעת נבחין. בנישואין נעשים אחד, "והיו לבשר אחד", אז לוקחים את המספר (הגימטריא) של החתן והמספר של הכלה ומחברים אותם יחד ורואים מה יוצא, וזה כבר לא החתן בפני עצמו ולא הכלה בפני עצמה אלא מציאות אחת חדשה של יחוד החתן והכלה. אבל בווארט, כשהם אחים – שנים קשורים, מאוחים, אבל עוד לא אחד – ראוי, דווקא עכשיו, לדרוש את הגימטריא של כל אחד בפני עצמו ואיך שני הרמזים מתחברים רעיונית. מה זה מתניה, מה זה טל בת שבע, ואיך הם מתחברים? צריך כל אחד בפני עצמו.

מתניה הוא לוי. אחד מבני לוי, החשוב בין משפחות הלויים, הוא קהת, ו-מתניה בגימטריא קהת. קהת בחב"ד זו מלה חשובה ביותר – ר"ת קרני-הוד-תורה, ההוצאה לאור (בחינת טל בת שבע, "יהי אור", כמו שיתבאר) של כל הספרים, כל ספרית חב"ד. אז קודם כל, השווער ודאי ידאג לכל ספרי קה"ת – שיהיה "בית מלא ספרים". מתניה לשון מתנה, מגיעה לו מתנה קודם כל – כל ספרי קה"ת, חוץ מהש"ס ועוד כמה דברים כפי הנהוג, בזכות זה שמתניה שוה קהת. גם שרה אמנו שוה אותו מספר, אבל ניתן לך את קהת – יותר מתאים. זה קשור לספרי קדש, קה"ת. יש שני ביטויים של הלכה ששוים אותו מספר. אחד הוא "הלכה למעשה" שעולה מתניה. קודם כל זה סימן שכדאי לך ללמוד הלכה למעשה, 'כולל' שנה ראשונה, להוציא את הסמיכה לרבנות (כבר יש לך סמיכה? יפה מאד. אפשר לשדרג את זה... צריך כל פעם שדרוג, זו מלה חדשה). היות שאתה "הלכה למעשה" כדאי לך מאד להתמקד, להתמחות בהלכה למעשה. הלכה למעשה שוה גם דין אמת, "כל מי שדן דין אמת לאמתו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית". דין אמת הוא על דרך מתנה. אם כי אתה לוי, ולא כהן, אבל אתה נקרא מתניה לשון מתנה והמושג מתנה שייך לכהנים (כנראה שמשום כך זכית לבת כהן), "עבודת מתנה אתן את כהונתכם". בחסידות מוסבר שאין הכוונה למה שהאדם יוצר בעצמו, באתערותא דלתתא, אלא שאחרי שהאדם הוא "אתר שלים" של אתערותא דלתתא ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, הוא מקבל מלמעלה "עבודת מתנה". כתוב שגם "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" זו מתנה מהשמים. אתה תלמד הרבה הלכה למעשה, ואז תהיה לך מתנה מהשמים – כשמך – שתפסוק דין אמת בכל עניני החיים. גם בשו"ע פשוטו כמשמעו, ובכלל לקבל החלטות נכונות – איך לבנות את החיים שלכם, איך לבנות את השליחות שלכם, שתהיו שלוחים, בית חב"ד פעיל, "ופרצת". צריכים דין אמת – ראש ישר – וזה מתניה.

טל בת שבע בגימטריא 813 – מספר שמופיע שלש פעמים במקומות מאד מרכזיים במעשה בראשית. קודם כל, נאמר על המשמעות של השם טל. האבא ספר לי שקראו לה טל על שם הטל, "מוריד הטל". זו התקופה של טל. טל פירושו גם אור, ככתוב "טל אורות טלך". חדש אייר הוא חדש זיו, חדש של אור. טל בת שבע עולה "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" – כל הפסוק השלישי של תורתנו הקדושה, הדבר הראשון שה' בורא (וטל הוא אור, כנ"ל). כתוב ש"יהי אור" הוא אור ישר של החתן ו"ויהי אור" אור חוזר של הכלה – חתן וכלה, "יהי אור ויהי אור". הפסוק הזה מופיע ביום הראשון של מעשה בראשית, שמצד אחד כולל את הכל, אבל השיא של מעשה בראשית הוא ביום ששי –  "ויאמר אלהים נעשה אדם", שלמרבית הפלא שוה בדיוק אותו מספר. אדם הוא אדם השלם, "זכר ונקבה ברא אֹתם", "זכר ונקבה בראם ויברך אֹתם ויקרא את שמם אדם". "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" שוה "ויאמר אלהים נעשה אדם", זו תחלת הבריאה וסופה, "נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן". אותו מספר, שהוא השם של הכלה. גם בפסוק מיד אחרי "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור", החלק השני הוא "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך" שעולה אותו מספר. אחד הפלאים של מעשה בראשית. המספר מופיע שלש פעמים, במקומות הכי מרכזיים ושלמים – "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור", בפסוק הבא "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", ובסוף "ויאמר אלהים נעשה אדם", אדם השלם. בכל אופן, זו הגימטריא של הכלה תחי' שמזלה גובר עכשיו (יום הולדת).

את החבור המספרי נשאיר לחתונה. כעת החבור צריך להיות חבור רעיוני. החבור הרעיוני הוא שהאור הוא התורה. היום, כג (= זיו) אייר (יום ההולדת של הכלה, ה"מזל גובר" שלה) הוא יום התפארת שביסוד בספירת העמר. קודם אמרו שתפארת זו תורה ויסוד הוא בנין היסוד של הבית ובנין היסוד צריך להיות על פי תורה. בפרט, היסוד הוא עצם ההתקשרות יחד של החתן והכלה, וראוי שהתקשרות זו תהיה עם תפארת ישראל (התקשרות מפוארת – תפארת שביסוד), עם תורה. בנשמות הכלליות של עם ישראל תפארת הוא יעקב ויסוד הוא יוסף. כל השבוע הוא יוסף והיום הזה הוא יעקב שביוסף. חוץ מזה שיעקב ויוסף הם אבא ובן, כתוב ששמירת הברית של יוסף – קדושת וטהרת היסוד – היא מדמות התפארת, שדמותו של יעקב (שמדתו תפארת) היא השומרת את יוסף. זו תפארת שביסוד, יעקב שביוסף. הרבי מאד אוהב את הרמז הידוע שנשיא (הנשיא שבדור) ר"ת ניצוצו של יעקב אבינו. ציור דמות הנשיא, הרבי, שומר את הברית (בין החתן והכלה). נמצא שתפארת שביסוד רומז להתקשרות לרבי. בכל אופן, כל מה שאמרנו על מתניהקהת, הלכה למעשה, דין אמת – הכל תורה. הכלה היא אור, היא יצירתית? לפי הגימטריא שלך אתה איש תורה מובהק, ולפי הגימטריא של הכלה היא יוצרת, הכל מופיע במעשה בראשית, בריאת האור וכו'. יש אור, צריכים להבדיל בין האור והחשך, ואז עושים מזה בן אדם – "נעשה אדם" (שעל כן טל בת שבע עולה גם "רבע ישראל"). היא אחראית על ה"נעשה אדם" כאן, מתוך ה"יהי אור ויהי אור" וה"ויבדל וגו'" (בירור הבר מהפסולת שנעשה ברחם האם דווקא) שקודמים. התורה של החתן והיצירה של הכלה צריכים לבוא כאן יחד.

עוד משהו, שבכל אופן מחבר ביניהם. מה שנשאיר לחתונה בע"ה זו הגימטריא הכוללת, אבל נסתכל כעת על הר"ת והס"ת והאמ"ת: נתחיל מאמצעי תיבות – במתניה שלש אותיות באמצע, תני, וב-טל בת שבע יש רק ב באמצע ה-שבע. המלה הכי חשובה שנוצרת מארבע אותיות אלה היא נתיב. נתיב ה-לב, "נתיב לא ידעו עיט", מתחבר לשער הנון. כל הספירה היא להגיע לשער הנון, וכשמגיעים אז מתן תורה הוא חבור נתיב ה-לב של החכמה – שנקרא סתם נתיב – עם שער הנון של הבינה, "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין". הנתיב הזה נמצא באמצע שלכם. סופי התיבות של מתניהלת-שבע הם הלתע, עולה יחד 505 – מתניה. כמו רבוע פלא, שמתחלק בשני כיוונים, שיש מתניה בהתחלה ובהמשך טל בת שבע, והס"ת עולים גם מתניה, והשאר עולה טל בת שבע. כשאומרים את השמות מקדימים את החתן לכלה, אבל בראשי ואמצעי תבות מול סופי תבות הכלה קודמת לחתן – "אשת חיל עטרת בעלה". תופעה מיוחדת לכם. נשאר לחשב רק את הר"ת. נעשה קודם מה שחשבנו לפני שנודע לנו השם השני של הכלה, בת שבע. רק ידענו שמתניה מתחתן עם טל (כפי שכנראה קוראים אחד את השני בפועל). זיווג זה של מתניה טל שייך מאד לספירת העמר, כי הר"ת הם מט, לב טוב שמתקנים בספירת העמר, שכולל את כל הדברים כמאמר ריב"ז לתלמידיו "רואה אני את דברי אלעזר בן ערך [שאמר שלב טוב היא הדרך הטובה שידבק בה האדם] מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם". והנה, מתניה טל עולה יחד לב פעמים טוב. זה משהו יפהפה. נשלים את הר"ת של הכל, מטבש, עולה 351, הסכום של כל המספרים מ-1 עד 26, שם הוי' (קוראים לזה משולש). קודם אמרנו שהמשפחות הן הרבוע של 13, וכאן הר"ת הם המשולש של 13 כפול, של 26, שם הוי'. גם מספר מיוחד. טל בת שבע עולה 351 ועוד נתיב, הר"ת של השמות ועוד האמצעי תיבות.

לחיים לחיים, העיקר שיהיה בנין עדי עד, הכל בשמחה ובטוב לבב.


Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com