חיפוש בתוכן האתר

חנוכת הבית לתלמוד תורה בכפר חב"ד - א דראש חודש אדר א תשע"א הדפסה דוא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

חנוכת הבית לתלמוד תורה בכפר חב"ד

א דראש חודש אדר ראשון תשע"א

 

לפני קביעת המזוזה:

[מהזכרון של המלמד, לא מהקלטה: היום ראש חדש אדר. ראש חדש אדר זה א-דר. אלף רומזת לאלופו של עולם, שהוא דר פה, צריכים לעשות לו דירה בתחתונים. כשקובעים מזוזה עושים שה' דר בבית, שאלופו של עולם יהיה בעל הבית.]

שרו ורקדו.

היום ראש חדש אדר וצריכים להרבות הרבה בשמחה, לעשות לה' יתברך דירה בתחתונים. איך זה קשור לפרשת שבוע? מה פרשת שבוע היום? [תרומה]. נכון. זה קשור למה שאמרנו? שר"ח אדר זה א-דר. מה כתוב בפרשת תרומה בהתחלה? [שבונים מקדש]. אבל מה הפסוק, אתה זוכר? ["ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"]. יפה מאד. פרשת שבוע זה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". כתוב "בתוכו" או "בתוכם"? [בתוכם]. למה "בתוכם"? ['בתוכו' לא נאמר אלא בתוך כל אחד ואחד]. יפה מאד. איפה הוא שוכן אצל כל אחד ואחד? [בלב]. בלב, הלב זה המקדש שבכל אחד. איך הלב מרגיש שה' שוכן בו? הוא שמח, "לב שמח". כשהלב שמח זה סימן שה' נמצא בלב.

נעשה עוד משהו, נלמד משהו חשוב: במלה דר, דירה, ה-ד וה-ר מאד דומים אחד לשני, הם כמעט אותו הדבר. מה ההבדל בין ד ל-ר? קודם כל נאמר עוד משהו. יש מאמר הכי חשוב בחב"ד, של הרבי הקודם והרבי, שנקרא "באתי לגני". ה' רוצה לבוא לגן. העולם הזה נקרא גן עדן בשביל ה', וה' רוצה לבוא לדור איתנו כאן. בגן הזה יש את כל העצים, כל האותיות של התורה. שתי אותיות הן ד ו-ר, ובאותו מאמר הרבי מסביר ש-ד ו-ר הם כמעט אותו דבר. מה ההבדל ביניהם? [קו] זה לא קו, מה ההבדל? אפשר להסתכל פה על לוח האלף-בית. ב-ד הקו העליון נמשך לימין יותר מאשר באות ר, אבל מה שנוסף זו נקודה בעצם – לא ממש קו. יש ל-ד למעלה שפיץ שממשיך את הקו העליון, שהוא עוד נקודה. זה ודאי אולי לא למדתם, אבל מסבירים בחסידות – הרבי מסביר – שהנקודה הזו ב-ד היא הבטול. מה זה בטול? בטול הוא שאתה בטל לה', שאתה מכיר שיש רק ה', שהכל זה ה' וצריך רק לעשות מצוות בעולם. ב-ד יש את הנקודה הזו וב-ר אין את הנקודה הזו. בכל אופן, הן אותיות מאד דומות. כתוב שלכל אות באלף בית – זה דבר שראוי שתלמדו כאן ביסודיות, רק נפתח את הנושא לכבוד פתיחת המקום הזה, הדירה הזו לה' – נושא מאד חשוב שכל ילד צריך לדעת כשהוא לומד אלף-בית. כתוב שלכל אות יש אות שדומה לה, הן הולכות בזוגות לפי הצורה שלהן.

ראינו דוגמה ש-ד ו-ר הן זוג. אותיות כל כך דומות הן זוג, כמו שיש אבא ואמא. ד ו-ר הן זוג, וכתוב שלכל אות יש את הזוג שלה. כמה אותיות יש? [22]. אז כמה זוגות יש? [11]. לכל אות יש את הזוג שלה, וכשמצרפים שתי אותיות כזוג אז ה-א, שהיא השכינה, ה', "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", שוכנת ביניהם. לכן באדר ה-א באה לשכון בזוג של ד ו-ר.

כעת נשאל: איזה אות הכי דומה ל-א? [ב]. לא. תסתכלו טוב טוב, מה הזוג של א? [הציעו הרבה הצעות, עד שאמרו צ]. מי אמר? נכון, כתוב שה-צ היא הזוג של ה-א. מה הקשר בין א ו-צ? קודם כל, מה זה מלמד אותי? שה-צ היא הזוג של ה-א. מי זה ה-א? [אלופו של עולם]. מי זה ה-צ? כמו שכתוב שה' הוא אלופו של עולם כתוב שהוא צדיקו של עולם, אבל צדיק זה עוד מישהו. מי זה הצדיק יסוד עולם? [הרבי]. נכון. ועוד, כשאומרים שצריכים להביא את ה' לשכון בלב של כל אחד, "ושכנתי בתוכם", כתוב "ועמך כלם צדיקים". כל יהודי הוא צדיק. כתוב "ישמח צדיק בהוי'". כשהיהודי שמח במצוה אז נקודת ה"צדיק" מתגלה אצלו בלב וגם ה' שוכן בלב שלו, כי ה-א וה-צ מתחברים. אז הזוג הראשון באלף-בית הוא א ו-צ, שה' והצדיק-היהודי מתחברים והם זוג, ועל כך צריכים לחשוב כשמרבין בשמחה באדר, א-דר, שאף שלא כתוב שם צ – ה-א תמיד חושב על ה-צ ומתחבר עם ה-צ. הצדיק המיוחד ששייך לחדש אדר הוא משה רבינו שנולד ונסתלק ב-ז אדר. בכל דור – אדר הוא גם לשון דור – יש משה רבינו, שהוא הרבי של הדור, ויש גם ניצוץ של משה רבינו בלב כל יהודי, כמבואר בספר התניא.

את זה היה קצת קשה לראות, אבל אחרי שיודעים אפשר לראות יותר טוב. מה הזוג של ה-ב? [כ]. נכון, הנה הולך יותר מהר. הזוג של ה-ב הוא ה-כ. והסימן: "נגילה ונשמחה בך"[א] בחדש אדר שמרבים בשמחה.

מה הזוג של ה-ג? [נ]. נכון, נ, מצוין. מה כתוב? כמו שאדר הוא א-דר, שה-א נכנס לתוך הבית שלו, דר, מה כתוב? "באתי לגני". הקב"ה בא לגן, למה? כי ג ו-נ הן זוג.

ד כבר היה לנו. מה הזוג של ה-ה? גם זה כתוב במאמר "באתי לגני", כתוב שם גם על ד ו-ר וגם על ה-ה. מה הזוג של ה-ה? [אמרו הרבה אפשרויות]. ח זו מחשבה טובה, אבל זו לא ח. על הלוח לא כתוב ברור כמו בספר תורה. יש ב-ה רגל שמאלית. מה קורה אם אני ממשיך את הרגל השמאלית למטה? [ק]. נכון. כשהרגל השמאלית של ה-ה יורדת זה ק[ב]. קה הוא ר"ת "קדוש הוא", ביטוי המופיעה פעמיים בפרק צט בתהלים: "יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא... רוממו הוי' אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא".

מה ה-ו? [ז] זה פשוט. רק הזוג הזה הם אחד ליד השני בסדר האלף-בית. ה-ו וה-ז הם זוג. על הזוג הזה נאמר "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו". שיש זו יש גם לי, שאינו זז לעולם, וכמו שנראה בהמשך.

מה הזוג של ה-ח? [ת] נכון. ה-ח הולכת יחד עם ה-ת. שלומדים חת"ת ה' שוכן בקרבנו. תח ר"ת תלמיד חכם, יהי רצון שכל הילדים יהיו תלמידי חכמים, שילמדו תורה בבטול ובשמחה, ובכך יזכו להשראת השכינה בתוכם.

הגענו עכשו לאות ט. מה הזוג של ה-ט? אם אני קצת מסובב את ה-ט... [פ]. נכון, כשמסובבים את ה-ט היא נעשית פ. מה זה ט ו-פ יחד? [טף]. יפה. מה זה טף? [ילד]. ילדים. אז איפה ה' נמצא? בתוך ה-טף. במצות הקהל (הרבי הדגיש מאד שצריך לעשות כמה שיותר כינוסי "הקהל" – המתחיל מהזוג הק הנ"ל) כולם צריכים לבוא למקדש, אנשים ונשים וטף – אנשים ללמוד, נשים לשמוע, וטף למה באו? לתת שכר למביאיהם. ומהו השכר? השראת השכינה בישראל, שהוא בעיקר בזכות הטף, בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, שלומדים תורה בקדושה ובטהרה, כמו שאי"ה ילמדו כאן תורה.

מה הזוג של ה-י? זה מאד קשה. מה קורה בספר תורה, אם לא יודעים אם אות כשרה, מה צריך לעשות? [מראים את זה לתינוק והוא אומר]. נכון, הילד הזה יודע לקרוא מאה אחוז? לא. הוא התחיל ללמוד אותיות אבל לא יודע לגמרי. מה יכול להיות פסול באות י? זו כבר הלכה, נלמד הלכה חשובה. זה כתוב בשו"ע, שיש י שהיא קצת יותר מדי גדולה, ולא יודעים אם היא פסולה או כשרה, כי הסופר כתב את ה-י קצת יותר מדי גדולה. מביאים ילד מהחיידר ומראים לו, ושואלים איזו אות זו. אם הוא אומר שזו י זה כשר, אבל אם הוא אומר שזה... מה זה יכול להיות חוץ מ-י? קשה לראות את זה. ה-י היא הכי קטנה, ומה האות הכי גדולה? [ל]. נכון. י הכי קטנה, אבל אם לוקחים י כמו בספר תורה ועושים אותה גדולה היא מתחילה להיות כמו ל, הכי קטן מתחיל להיות כמו הכי גדול. זה זוג מאד מיוחד, אותיות לי, כמו ישראל – אותיות לי-ראש. כתוב שכל מקום שכתוב "לי" בתורה אינו זז לעולם. והפעם העיקרית היא בפרשתנו, בפסוק שאמרנו קודם, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", וכן בתחלת הפרשה ממש, "ויקחו לי תרומה" (שמפסוק זה שם הפרשה כולה – תרומה). כשיש לי אז הראש – השכינה – שורה בתוך ה-לי בסוד ישראל.

כעת הגענו לאות מ – זה קל. מה קורה אם אני סוגר את ה-מ? [ס]. נכון. ה-מ וה-ס הן זוג. בלוחות הברית, שהיו מונחים בארון הקדש, הכלי הראשון מכלי המשכן המתואר בפרשתנו, שתי אותיות אלו, ה-ם (מ סתומה, כך קוראים ל-מ סופית) וה-ס (הדומות זו לזו, שתיהן סגורות מכל צד) היו עומדות בנס. בשתי אותיות אלו היה עיקר התגלות ה' בלוחות הברית. מס = 100. כתוב בתניא שלא מספיק ללמוד את המשנה (או המסכת) מאה פעמים, לפי הרגילות של הימים ההם, אלא צריך ללמוד 101 פעמים, שעל ידי הפעם הנוספת ה-א, אלופו של עולם, נכנס ושורה בתוך ה-מס.

כעת נשארה רק האות ע. כמו את ה-ט, גם אותה צריך לסובב. אם נסובב את ה-ע ונעלה קצת הרגל מה יצא? [ש]. נכון. ה-ע שייכת ל-ש. מישהו שמע פעם בחסידות שיש מושג שע אורות? זה מושג מאד חשוב. מה זה שע? איזו מילה זו? אם אני כותב פעמיים, שע שע, איזו מילה זו? שעשוע. כתוב שהתורה היא שעשועים של ה'. אם ילד משתעשע – ילדים אוהבים להשתעשע (וגם הבן האהוב ביותר נקרא "ילד שעשועים"). אחרי טף באים שעשועים. אם הילד אוהב להשתעשע בתורה... מה עשינו כעת, בזוגות האלה? קוראים לכך שעשועי תורה. זה כמו לשחק משחק, אבל זה שעשוע של קדש. בשעשוע של קדש ה' שוכן, ה' אוהב זאת מאד מאד. שתהיה הרבה שמחה, הרבה שעשועים בתורה, ושה-א תדור בתוך הלב של כל אחד ואחד.

זה משהו מאד מאד חשוב כשלומדים אלף-בית בחדר. לא שמעתי שהמלמדים מלמדים כך אלף-בית (אולי יש מי שכן לומד ככה), אבל זה דבר מאד יסודי, שידעו שלכל אות יש את הזוג שלה (ושבתוך הזוג יש השראת השכינה) – כך כתוב בתורה.

איפה כתוב שלא צריך להתבלבל בין ד ל-ר. בגלל שה-ד וה-ר הן כל כך קרובות – כמו באדר – שצריך מאד מאד להזהר לא להתבלבל. איפה כתוב שלא צריך להתבלבל בין ד ל-ר. יש בתורה פעם אחת ד גדולה, שכותבים גדול כדי שידעו שהיא ד. באיזו מלה? [אחד]. יפה מאד. ב"שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד", שידעו ברור שזה ד, למה? כי אם ח"ו מתבלבלים ב-ד וחושבים שהיא ר אז מה קורה? [אחר]. ח"ו, כתוב "לא תשתחוה לאל אחר", ושם כתוב ר גדולה, כדי שלא יתבלבלו. רואים ש-ד ו-ר הן דומות, ולא צריך להתבלבל בין "אחד" ל"אחר"[ג]. זו דוגמה בתורה של הזוג של ד ו-ר, וכך לכל אחד מהזוגות יש סודות עמוקים בתורה. כמו שאמרנו, כשלומדים בחסידות את המאמר "באתי לגני" הוא מסביר שני זוגות – איזה? ד ו-ר ו-ה ו-ק. אם באמת סוגרים את ה-ה מצד שמאל היא הופכת ל-ח, כתוב, אבל היא לא הזוג שלה – ה-ח הולכת עם ה-ת.

זה היה שיעור חשוב ואני מקוה שימשיכו ללמוד בהתלהבות ובשמחה את זוגות האותיות.

נשיר עוד שיר אחד.

[בקשו לספר סיפור]. אספר סיפור ששמעתי אתמול. זה סיפור מאד נחמד. מישהו שמע על ספר שקוראים לו ספר התודעה? בהרבה בתים יש את הספר הזה [גם פה בחיידר]. זה ספר מאד מאד יסודי, שמסביר את כל החגים וכל הדינים, מי שכתב את הספר כתב אותו בשביל לקרב יהודים ליהדות – שבספר אחד יהיה כתוב כל המנהגים וכל החגים של התורה. למחבר קוראים הרב אליהו כי טוב, זה השם שלו. הוא היה חסיד – לא חסיד חב"ד, היה חסיד אחר ובנערותו למד בגור, אבל היה בקשר עם הרבי. יש הרבה מכתבים שהרבי כותב לו והוא כותב בחזרה. אני גם זכיתי להכיר אותו וגם מאד מיודד עם בנו. שוב, קוראים לו הרב אליהו כי טוב. הוא סיפר סיפור כזה:

כשהוא היה נער, לא ילד אלא נער, הוא למד בשטיבל בפולין, בגור. שמה היה שטיבל, מה זה שטיבל? [בית כנסת]. היה גם שטיבל של קוזניץ. יש חסידי קוזניץ ויש חסידי גור. בפולין אז לא היו חסידי חב"ד. רוב החסידים היו גור, והיו עוד כמה סוגים של חסידות, ואחד מהם היה קוזניץ. ידוע שהרבי של קוזניץ אז היה וילד, וממילא גם החסידים שלו היו וילדע חסידים. מה זה וילד? ילד לא צריך להיות וילד. וילד זה פרא אדם, פראי, שעושים כל  מיני שטויות, לא בישוב הדעת. המלמדים לא אוהבים וילדע אינגעלעך – וילדע אינגל זה ילד פראי, שמשתולל, זז, לא יכול לשבת על המקום. גם בחב"ד היו כמה חסידים שהיו מאד וילד, אבל זה היה טוב. היה להם כל כך הרבה אנרגיה, כל כך הרבה התלהבות שקצת השתוללו. השתוללו במצוות, בדברים טובים. גם במחשבות. למשל, אם אני חושב שאני רוצה עכשיו להביא משיח, ואולי אם אנחנו נרקוד חמש שעות בלי להפסיק משיח יבוא, ואז אני אומר בואו – חמש שעות על השעון נרקוד ולא נפסיק ואז משיח יבוא. זה רצון טוב, אבל המחשבה הזו היא א וילדע מחשבה, משהו פראי, לא מחשבה מיושבת. יכול להיות שבאמת בזכות זה משיח יבוא. אי אפשר לדעת. אפשר להבין את זה? נסביר את זה אחר כך, מה זה נקרא וילד. זה רק להסביר שבקוזניץ היו וילדע, עשו כל  מיני דברים, בשביל ה', אבל דברים שאנשים רגילים לא עושים אותם.

מספר אליהו כי טוב, מי שכתב את ספר התודעה – אני ישבתי בשטיבל של גור, בערב שבת קדש, ופתאום נכנס לבית המדרש הוילדע קוזניצער (הרבי הפראי מקוזניץ), ואמר שצריך שיבוא איתו בחור לעשות מבצע (כמו מבצעים של הרבי). מה המבצע? אל תשאלו. הוא לקח אותי ביד, הולכים לעשות מבצע. לקח אותו בורשה. בורשה יש הרבה חסידים, ויש גם יהודים כמו כאן, שלא כל כך שומרים תורה ומצוות. אז הרבי מקוזניץ שהיה וילד לקח בחור יותר מיושב מגור וסחב אותו לעשות מבצע. מה המבצע? הלכו לתיאטרון, מקום שמראים סרטים וכל מיני דברים – לא מקום של יהודים שומרי תורה ומצוות. אסור ללכת לשם. יש סיפור שגם הרביים של חב"ד הוציאו מהתאטרון נשמות, רצו לקרב יהודים לתורה. הרבי מקוזניץ, הוילדער, אמר לבחור אליהו כי טוב – כשאצביע על בחור אחד, לא דתי, אנחנו תופסים אותו בכח ומוציאים אותו מכאן. זה המבצע, עוד מעט צריך להגיע לכאן איזה בחור, ולקחתי אותך – אתה חזק, היה נער חזק – ואנחנו שנינו תופסים אותו. אני לא יכול לעשות לבד, אני יוזם את המבצע, אנחנו תופסים ולוקחים אותו בכח – הגם שיצעק, לא משנה שום דבר. באמת הבחור הזה הגיע, בלי כיפה, הוא לא היה שומר תורה ומצות. הרבי מקוזניץ הצביע עליו, ואז שניהם נפלו עליו ולקחו אותו בכח. הוא התחיל לצעוק שקניתי כרטיס, הוצאתי כסף, ומה אתם עושים לי? תפסו אותו בכח והביאו אותו לשטיבל של קוזניץ. אליהו כי טוב גמר את החלק שלו והלך – הוא קיים את המצוה שלו. כעבור כמה ימים הוילדע קוזניצנער בא לשטיבל של גור, איפה שאליהו כי טוב לומד. הביא את הבחור עם לבוש ארוך וכובע גדול – הפך להיות חסיד. הוא הביא אותו ואמר שעכשיו תמשיכו איתו. הבחור התחנן להשאר עם הרבי מקוזניץ (ובאמת אפשר לשאול – למה הביא אותו לגור? הצליח יפה מאד, לקח בחור לא שומר תורה ומצוות ועכשו הוא עם כובע ומעיל ארוך). הוא אמר לו – אנחנו בקוזניץ טובים לקחת אותו מאיפה שהיה ולהלביש אותו, לקחת 'גוי' ולעשות ממנו 'יהודי', נעמן א גוי און מאכען פון אים א איד. אבל לעשות את היהודי חסיד יכולים בגור. לכן, עכשיו, אחרי שאני עשיתי ממנו יהודי אתה תעשה ממנו חסיד – תמשיך את העבודה.

איך קוראים לזה בחסידות? הרעיון הזה, הווארט, מאד חשוב בחסידות. קוראים לזה בירור א' ובירור ב'. בירור זה תיקון. יש אנשים שטובים לעשות בירור ראשון. יש אנשים שלא יכולים לעשות את השלב הראשון, אבל יכולים לעשות טוב את השלב השני. מי שיכול לעשות את השלב הראשון לא יכול לעשות את השלב השני ומי שיכול לעשות את השלב השני הוא גם לא הכי טוב בשביל השלב הראשון. בין השבטים, ילדי יעקב אבינו, מי עשה שלב ראשון ומי שלב שני? זה נקרא בירור א' ובירור ב'. כתוב שכל האחים, במיוחד יהודה, עשו את הבירור הראשון. אחר כך מי שיכול לעשות את הבירור השני זה יוסף הצדיק. זה היה סיפור ששמעתי אתמול, סיפור מאד נחמד. זה סיפור שמח, ש"מרבין בשמחה".

שרו "ארור המן".

שיהיה חדש שמח, שיהיו חדשיים שמחים!

שרו "יחי".



[א] והוא בא בהמשך ל"הביאני המלך חדריו [נגילה ונשמחה בך]", ודוק. "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך" = 930, כאשר דר נג בך = 3 פעמים 93 ושאר האותיות = 7 פעמים 93, חלוקה לג"ר וז"ת (של צבא = "[באתי] לגני"), ודוק.

[ב] הק = 105 = 3 פעמים 5 פעמים 7, סוד ברכת כהנים – שם שורה ה', כמ"ש "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". במילוי, הא קוף = בכל מכל כל, סוד שלשת האבות שהטעימם הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא, והם גם כנגד הברכה המשולשת בתורה, ברכת כהנים.

[ג] מחר בשבת פרשת תרומה נקרא את ההפטרה של שבת ראש חדש, שם כתוב: "המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחדחת קרי]...", הפעם היחידה בתנ"ך שיש סמיכות  של שתי המלים "אחר" ו"אחד". יש כאן ג זוגות של אותיות האלף-בית: גנ דר חת (לפי הכתיב והקרי), ודוק. קודם נאמר שם: "ועל ברכים תשעשעו", ודוק.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com