חיפוש בתוכן האתר

התועדות כ כסלו תשע"א הדפסה דוא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

התועדות כ כסלו תשע"א

אור לכ' כסלו תשע"א

 

 

נגנו צמאה לך נפשי (אח''כ ראיתי שזה בפרק של הרבנית מנוחה רחל – פרק ס"ג)

שיחה ראשונה:

אנו מציינים ג' מאורעות בי''ט כסלו: הסתלקות הרב המגיד, שחרורו של אדמה''ז וכן לידת נכדתו של אדמה''ז, מנוחה רחל, בתו של אדמה"א, שנולדה ביום השחרור עצמו. ג' ארועים אלה הם ע''פ סדר חש-מל-מל.

הסתלקות הצדיק פועלת הכנעה, "אבד צדיק מן הארץ" (כמובן יש עליה של כל עבודתו בחייו ביום זה, והוא שביק את חייו, את אמונתו אהבתו ויראתו, לכל חי, אך עדיין ההרגש הכללי ביום זה הוא של הכנעה – חש, "וידום אהרן"). היציאה מבית האסורים הינה הבדלה, יציאה והבדלות מן הקליפה (לצורך התחלה חדשה בגילוי תורת החסידות). לידה (של בת, בחינת מלכות) היא כמובן המתקה, ובפרט לידה של נשמה הקשורה בעצם לארץ ישראל, ארץ החיים. שני הארועים האחרונים היו באותו יום על דרך כפילות ה"מל-מל" שבאים בסמיכות, והסתלקות המגיד, ה"חש", ארעה כו (כמנין שם הוי') שנים קודם לכן. השנה מלאו רחל שנים להסתלקות המגיד ו-רבי שנים לגאולת אדמו"ר הזקן ולידת הרבנית מנוחה רחל, לפי זה הרבנית מנוחה רחל מתחילה היום את פרק ס"ג (בפעם השניה). ראוי לומר אותו.

השם מנוחה רחל, ניתן על ידי אדמו"ר הזקן על שם בתו רחל שנפטרה בצעירותה (אחרי שנישאה) ועל שם המנוחה שהיתה לו בגאולת י"ט כסלו. היא ידועה בקשר האמיץ שלה לארץ ישראל (היא עלתה לארץ במסירות נפש וייסדה את הקהילה האשכנזית בחברון עיה"ק), עד כדי כך שכשהציעו לה כשידוך את אדמו"ר הצמח צדק (שממנו ידועה האימרה "מאך דא ארץ ישראל") בזיווג שני, אמרה שתסכים רק אם יבוא לארץ (וכידוע מהרבי שלמרות "מאך דא ארץ ישראל" יבוא רגע שכולם יארזו את המזודות ויעלו לארץ בפועל ממש, נמצא שהיא המשיחית באמת, בחינת המתקה) וכי אינה מוכנה לעזוב את הארץ (שליחות שנתנה לה ע"י אביה). למעשה, כל המאורע של י"ט כסלו קשור לארץ ישראל (החל מההאשמה של שליחת הכספים לא"י ע"י אדמו"ר הזקן). ובדרך רמז: דובער שניאור זלמן מנוחה רחל = אמת אמת אמת ("אמת מארץ תצמח"), כאשר כל אמת הוא אהיה ברבוע, בסוד "אהיה אשר אהיה", שם הגאולה, ודוק.

 

שיחה שניה:

באחת השנים בה חל כ' כסלו ביום שבת (כמו השנה), הרבי הזדעזע שאין מתועדים גם בליל שבת והתבטא שצריך "לשבור למשפיעים את החלונות". מה הכונה?

ידוע ההבדל בין אדמו"ר הזקן (ראש שושלת חב"ד) למגיד ולבעל שם טוב, שבניגוד למגיד ולבעל שם טוב שהיו להם "גבורים" וצדיקים, חידושו של אדה"ז היה שהוא עסק רבות גם בעשיית בעלי תשובה. ודאי שהמגיד והבעש"ט קרבו את היהודים הפשוטים, ה"עמך", אבל הם לא התעסקו במיוחד ובאופן שיטתי עם "עבריינים" (כמובן שגם אצלם יש סיפורים, מאד נפלאים, של קירוב עבריינים). ענינו המיוחד של אדה"ז הוא דוקא בעלי תשובה (כפי שרצה לקרוא לתנועת החסידות תנועת בעלי התשובה), וכידוע בענין החלום שחלם אדמה"א. היו עוד צדיקים גדולים שעסקו בכך, כמו רבי אהרן הגדול מקרלין – שעשה 80,000 בעלי תשובה, ולכן המגיד קרא לו יד ימינו, "ימין מקרבת" – אך זה היה ענינו המובהק של אדה"ז בדרך של חב"ד.

הרבי הקודם כותב בשם אדה"ז שהניגון (מעשרת הניגונים שלו) שהכי פעל הרהורי תשובה אצל שומעיו (מפי אדמה"ז עצמו) היה "קול דודי". "קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי וגו'". נשאלת השאלה איפה הדוד דופק? מהיכן המשיח יכנס לגאול אותנו? הפשט הוא שהוא דופק בדלת, אבל אם לא פותחים אפשר שיכנס גם דרך החלון או הארובה (וכן אפשר שיבוא דרכם לכתחילה). ר"ת ארובה-חלון-דלת, הוא אחד, "שמע ישראל וגו' הוי' אחד". אפשר לכוון זאת בק"ש על המטה הלילה.

בפסוק קול דודי יש ארבע דרגות של הכלה, אחותי-רעיתי-יונתי-תמתי. אחותי היא ודאי מלשון אח, הרומז לארובה. וכן, חז"ל דורשים תמתי-תאומתי, ג"כ לשון אח וארובה. רעיתי היא לשון ארעא, ארץ, הרומז לדלת. למרות שיש לנו פסוק "כיונים אל ארובתיהם", באופן פשוט היונה – "יונתי" – נכנסת דרך החלון.

אם כן, כשהרבי אומר שצריך לשבור את החלונות של המשפיעים, הכונה היא ודאי כדי לאפשר למשיח להכנס, בפרט המשיח שבבחינת יונה, הסמל המובהק של כנסת ישראל, וגם סמל השלום, ודוק.

 

שיחה שלישית:

נסביר מה פירושו של "חלון": מובא בקבלה (יש בזה הרבה שמועות שונות בכתבי האריז"ל אך הדרך הפשוטה ביותר היא) שיש ארבע דרכים של הארה: הארה בקרוב מקום, ברחוק מקום, דרך חלון ודרך נקב. אור אין סוף ב"ה מאיר בכתר דאצילות בקרוב מקום; משם, למוחין חכמה ובינה, אבא ואמא (שהם "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין") מאיר האור בריחוק מקום (וגם במדרגה זו יש מעין חלון המגביל את כמות האור המאיר באו"א); הארת הבינה במדות, מח בלב, היא דרך חלון (יסוד אמא). אם יש הפסק בין המח ללב זה כבר קליפת עמלק. ההארה מהזעיר אנפין לנוקבא היא דרך נקב. מוסבר בקבלה שהנוקבא דבוקה לזעיר אנפין מאחוריו ומקבלת ממנו דרך נקב וע"כ נקראת נקבה.

תפקידו של המשפיע להיות צנור, להעביר למושפע את דרכו ותורתו של הרבי. הארת המשפיע במושפע היא דרך חלון כנ"ל (וגם מהרבי הוא מקבל דרך חלון רוחני יותר). אם החלון אטום ורצון הרבי לא מגיע (למשפיע וממנו) למושפע יש צורך לשבור את החלון. כמו כן, אם החלון אטום וההתבוננות אינה פועלת אהבה ויראה בלב יש להכרית את הערלה – קליפת עמלק, ולשבור את החלון האטום.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com