חיפוש בתוכן האתר

טז אייר תשס"ט - ירושלים (אנגלית) - דף 4 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
טז אייר תשס"ט - ירושלים (אנגלית)
Page 2
Page 3
Page 4
כל הדפים

ג. משמעויות שרש ספר בלשה"ק

אבן הספיר

עוד הקדמה חשובה: בספר יצירה יש שלש מילים בשרש ספר – סופר, ספר, ספור כנ"ל. אבל יש עוד משמעויות לספר בעברית. משמעות אחת מופיעה מפורש בתנ"ך – ספיר, אבן יקרה, ואם נזהה אותה עם ה"ספיר" של היום (שנקרא כך בהשגחה פרטית, כמובן) הנוסחה הכימית של המולקולה של ספיר היא AL203. המולקולה של ספיר מורכבת משני אטומים של אלומיניום, שנים כפול 13 (המספר האטומי של אלומיניום) = 26, ומשלשה אטומים של חמצן, 3 כפול 8 (המספר האטומי של חמצן) = 24. נמצא שסה"כ מספר הפרוטונים במולקולה של אבן ספיר הוא 50 – "תספרו חמשים יום". בין 12 אבני החשן כל אחד מכוון לשבט, וכל שבט לחדש. החדש של אייר שייך ליששכר, והאבן שלו בחשן זה ספיר. זה החדש שכולו מוקדש למצות ספירת העמר (הספירה מתחילה בניסן שהאבן שלו נופך ונגמרת בסיון שהאבן שלו יהלום, שלשת החדשים ניסן אייר סיון כנגד שלשת השבטים יהודה יששכר זבולון, דגל מחנה יהודה, שאבניהם הן הטור השני של חשן המשפט, ודוק). בחסידות מסבירים ש"וספרתם לכם" זה מצוה להאיר כספירים את שבע הכחות של הנשמה. כשסופרים משהו מייקרים אותו, ואז הכח שסופרים נעשה מאיר כספיר. המלה "ספיר" מופיעה תשע פעמים בתנ"ך – שלש בתורה, שלש בנביאים, שלש בכתובים. שלש פעמים שלש. התורה נקראת "אוריין תליתאי", וזה דוגמה יפה ל"תליתאי" שבתורה – בספר הספרים.

ספר-גבול ומספריים

האם יש עוד משמעויות לשרש ספר? יש עוד שתים – אחת בתורה (לדעת כמה מפרשים) ואחת בלשון חז"ל. יש סְפר – מקום שקרוב לגבול. מי שיושבים על הספר צריכים להיות גבורים. גם היום רואים את זה – מתנחלים צריכים להיות גבורים. המשמעות הראשונה של ספר בתורה – "זה ספר תולדות אדם", שם יש גם ספר וגם ספירה, ספירת דורות האדם ומספר שנותיהם של כל דור ודור. ההופעה השניה זה "בואכה ספרה הר הקדם" קרוב לסוף פרשת נח, ויש שם שני פירושים – ספר-גבול, או שם מקום. אחר כך יש "ספֹר את הכוכבים אם תוכל לספור אותם – כה יהיה זרעך". זה אחרי "צא מאצטגנינות שלך". אחר כך כתוב "והאמן בהוי' ויחשבה לו צדקה" – ההופעה הראשונה של אמונה בתורה (גם קשור לספירה, כנודע שסוד אמונה היא א מונה הכל מאין). אחרי ספירת הכוכבים – שראה את הכמות שלא ניתן לספור – אברהם נעשה המאמין הראשון. איזה עוד משמעות של ספר יש בחז"ל? מספרים, להסתפר. לכבוד חג מתן תורה מסתפרים. מלך מסתפר בכל יום, כדי להראות יפה, "מלך ביפיו תחזינה עיניך". אצלנו יום התספורת זה מלכות שבמלכות – יש קשר בין ספירת העומר לבין הסתפרות במספרים. המשמעות הזו לא נמצאת בתנ"ך, אבל נמצאת הרבה בחז"ל.

שלש המשמעויות הנוספות – הכנעה-הבדלה-המתקה

כעת נסביר למה שייכות שלש המשמעויות הללו, שלא נמצאות בספר יצירה – שמביא רק שלש משמעויות, סופר ספר וספור – ספר, מספרים, ספיר. אצל הבעל שם טוב יש שלשה מושגים הכי חשובים – הכנעה-הבדלה-המתקה (שאנחנו אוהבים למצוא הזדמנות להזכיר אותם בדברינו). התהליך הנפשי הפנימי של הכנעה-הבדלה-המתקה שייך במיוחד לנישואין, ליחוד בין החתן והכלה (שכאן הסברנו אותו בשלש רמות של מדות הלב). רמז, לענין ספירת העמר: תספרו = הכנעה הבדלה המתקה. נסביר בקיצור: גבול זה הכנעה, מספרים זה הבדלה (חותך בין סרח העודף, המפריע לחבור של הזיווג, למה שנחוץ על מנת לקיים את הזיווג), ספיר זה המתקה, "כי מתוק האור".

מודעות למוגבלות - הכנעה

לעשר הספירות יש גבול או אין גבול? בספר יצירה הן נקראות "עשר שאין להן סוף" – זה לכאורה פרדוקס. אבל הפירוש הוא שלכל אחד יש גבול מה הוא כן ומה הוא לא – חכמה זה לא בינה וכו' – אבל בתוך התכונה שלו אין לו סוף. אם אתה חכמה, בעולם האצילות – עולם הספירות, סתם כידוע בקבלה – זה חכמה אין סופית וכו'. כך זה בעולם האצילות, אבל כשזה יורד למטה, לעולמות בי"ע ובפרט לתוך העולם שלנו, אז יש שתי גבולות לספירות – שאני מה שאני, ולא משהו אחר, ושכל דבר אצלי מוגבל. באצילות אהבה זה לא יראה – זה הגבול – אף על פי שהאהבה כוללת גם גבורה ויש התכללות, ועם כל זאת האהבה עצמה היא אין סופית. אבל אם היתה לי אהבה אין סופית הייתי מיד מתפוצץ. הסְפר זו ההכנעה, ההכרה שאני מוגבל (מכל הבחינות, אין לי, במודעות שלי, שום צד של בלי גבול). היום המושג לימיט מאד חשוב – יש מספרים, כמו פאי ואי, שאפשר להגדירם רק כלימיט. מספר שלם וטבעי הוא מוגבל מיסודו, כמובן. יש קשר עמוק בין מספרים לגבול. יש מושכל-מורגש-מוטבע. אדם צריך לומר לעצמו שיש גבול לשכל שלי, גבול לרגשות שלי, וגבול למה שאני יכול לפעול. כשהרבי אמר "עשו כל אשר ביכלתכם" זה אומר שלפעמים אדם טועה בהערכת יכולתו, ובאמת יכול לעשות יותר מאשר נדמה לו, אבל זה עדיין מוגבל. כך אומרים בחסידות שאפשר במסירות נפש לקפוץ מהגג לרצפה, אבל אי אפשר לקפוץ מהרצפה לגג, אתה מוגבל! כל דבר בחיים, אפילו מסירות נפש, זה מוגבל בעצם (רק ש"מאדך", הבלי גבול היחסי שלך, שהוא בעצם מוגבל ביחס לבלי גבול האמיתי, מעורר, באתערותא דלתתא, את הבלי גבול האמיתי, ה"מאד" של ה', כמבואר בחסידות). הגבול הראשון זה במח, השני בלב, והשלישי במעשה, ביכולת הפעולה.

המודעות של המוגבלות זו הכנעה. המודעות של חתיכה – של מספרים – זו הבדלה (תספורת – לחתוך שערות, לחתוך צמצומים). המודעות של ספיר זה המתקה – "כי מתוק האור" ("ספיר" נמצא באיכה – "ספיר גזרתם" = 1000, אלף אורות שנתנו למשה במתן תורה, כאשר ה' בטל את הגזרה שעליונים לא ירדו למטה ותחתונים לא יעלו למעלה, וד"ל).

סיכום

היו לנו שלש משמעויות של ספר מס"י, שמשתקפות בשבע הספירות, ועוד שלש משמעויות, שזה תהליך שצריך לעבור כדי ליחד את כל אחד משלשת היחודים שבשבע המדות של הלב. באמת ביחוד העליון, יחוד חג"ת הנ"ל, הדגש צריך להיות על זה שאני מוגבל ביכולתי לאהוב ולירא כו', ספר לשון גבול (והיינו שהן עיקרי המדות, לשון מדה וגבול), ביחוד שני של נו"ה הדגש הוא על מספרים החותכים כו', על דרך רקיע שחקים הנ"ל, ביחוד של יסוד ומלכות, כתיבת האותיות המאירות על הקלף, זיווג חתן וכלה ממש, הדגש הוא על הספיר ("ספיר גזרתם" נאמר על בחורי ישראל הטהורים בקדושת הברית). אחרי שסופרים חמשים יום כח הבלי גבול של ה' בא לשכון בתוך הגבול שלנו – זה מתן תורה. בחסידות מוסבר שצדיק אמת, כמו רשב"י, זה בלי גבול בגבול. אחרי שמגיעים לספיר – אבן מאירה – זה עצמו חודר לתוך המוגבלות שלנו וממתיק אותה (בסוד "אל הארץ אשר אראך" לאחר "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" כנגד הכנעה-הבדלה-המתקה כנודע ממורנו הבעל שם טוב).

עד כאן השלמנו שתי הקדמות, וכעת אפשר לשאול שאלות:

[היו כמה שאלות ותשובות, ובתשובה לאחת מהן:]

חזרה בקצרה על התוכן היום: חג"ת זה לברוא את החיים שלך. נו"ה זה הכח לחלק דברים לחלקיקים, ועד שמגיעים לעצם עליו נאמר ש"כל עצם בלתי מתחלק" (ר' סעדיה כך משתמש במלה "חלקיק", כדבר בלתי מתחלק). יסוד ומלכות – כח להעתיק (להעתיק את העבר לעתיד, את הפנימיות אל החיצוניות).

 

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com


 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com