מלכות: חלק ונחלה

אחרון אחרון חביב, הפירוש שכנגד המלכות. כשכתוב "כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו" אז הפירוש הכי פשוט שחלק זה חלקת השדה. הרי עם ישראל נקרא "ארץ חפץ". להיות החלק של ה' זה להיות נחלתו, להיות החלקה של ה'. כל נשמה יהודית זה חלקה בארץ ישראל. הפירוש הזה, כפשוטו, זה כנגד המלכות – שהמלכות זה הארץ. כל נשמה זו חלקה (עם ה בסוף, בחינת נוקבא – יש חלק ויש חלקה), אחוזה בארץ, נחלה בארץ. בנות צלפחד שחיבבו את הארץ ביותר תבעו ממשה רבינו "תנה לנו אחֻזה", תן לנו להגשים את עצמנו, את ה"חלק אלוה ממעל ממש" שבתוכנו, להיות אחוזה, נחלה וחלקה של השי"ת בארצנו הקדושה, ובכך לעשות לו יתברך דירה בתחתונים ממש. במדקדקים כתוב שיש קשר מהותי בין נחל לבין חלק. בשניהם אותיות חל, רק שזה נ-חל וזה חל-ק (וכן שער חל מופיע גם במלה נרדפת נוספת בפסוק – חבל). קנ זה "שלם וחצי", כמו יה. קן זה קן צפור. אחד מפירושי שער חל הוא חול לים, המורכב מחלקים קטנים (סוד פלג יקטן; פלג קטן = עבר, אביהם), ובו רואים את החלקיקיות של חלק-נחל (בעוד ה-ק הוא בחינת השלם במלה חלק – ק עולה יפי, וראש התיבה קדוש – חל היינו החלקיות, ההתחלקות כחול היום, בחינת ששת ימי החול לעומת שבת קדש). הפסוק שמביאים לזה, שדוד המלך לקח מחלוקי הנחל (זה דווקא לשון חלק, בחינת יעקב, איש חלק – שבזכות הנחל החספוס של האבן נעשה חלק, שעיע). דוד לקח חמשה חלוקי נחל, ובתוך הקלע שלו הם הפכו לאבן אחת, בה פגע במצחו של גלית מחרף מערכות ה' צבאות אלקי ישראל.

שוב, כל יהודי הוא חלקה, חלקה של ה', כלומר שהוא ארץ פוריה – שה' זורע בו. הזרע בא מהיסוד, וה' זורע אותו בו – לזרוע בו זה כמו להשקיע בו, שיש עסק שכדאי להשקיע בו. כתוב שאנו כמו דבורה (זה גם מלכות), שכל מה שהיא מסגלת אינה מסגלת אלא לבעלה – זה עם סגולה, שאנו מסגלים הכל לה'. אבל ה' זורע בנו, משקיע בנו – זה עסק שכדאי להשקיע בו, כל יהודי, כי אנחנו חלקת השדה של הקב"ה. וממילא גם כן, לכל יהודי יש כח להעניק את המודעות וגם את הפשט. מה עיקר תיקון המלכות בדורנו? שתפקיד המלכות, כמו שמוסבר אצלנו בספרים, לתת לכל יהודי בארץ ישראל את החלק שלו בארץ. דוד מלך ישראל חי וקים, עוד לפני שהוא לוחם מלחמות הדבר הראשון זה להנחיל את הארץ. אם צריך לכבוש אז הסדר הפוך, כבוש וחלוק, אבל בזמנים כתקנם העיקר הוא לדאוג לכל לראש שלכל יהודי תהיה החלקה שלו (כמבואר באריכות אצלנו). אז הפירוש השביעי הוא חלק לשון חלקה – זה פשט, שאנחנו החלקה של ה'.

מה עשינו עד עכשיו? "תן חלק לשבעה וגם לשמונה" פירושי "חלק אלוה ממעל ממש".

[השלמה:

ג"ר וז"ת – כל וחלק

כוונו את "תן חלק לשבעה וגם לשמנה" לז"ת, אז לפי זה הג"ר זה  "כל" – בכל, מכל, כל (אברהם, יצחק, יעקב) – מעין עולם הבא. כל ה"חלקים" אלו פנים שונים של עבודת עוה"ז, בשביל לנצח את מלחמת העולם הזה שבשביל זה ה' ברא את העולם. כל היינו נש"ב, עיקר סוד העולם הבא, אבל כל הג"ר זה היכל קדש קדשים, לכן זה בכל-מכל-כל, "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב". בכל מכל כל ועוד ח"פ חלק = לו בריבוע = ו בחזקת ד (הרבה מאד רמזים במספר הזה אצלנו). יוצא שהקו האמצעי של הפרצוף המלא של כל הספירות הוא: כל-חלק-חלוק – "יש לי כל" של יעקב, שהוא ה"איש חלק", ובסוף בספירת היסוד יש את החלוקא דרבנן, שאמרנו שבשרש ה"חלק" זה אור הפנים של תיקון "ואמת" והחלוק זה שני המזלות, העליון והתחתון, "ולבושיה כתלג חוור". לפי זה, בשרש סוד יעקב זה כמו ה"מצחא", רעוא דכל רעוין, בחינת כל, "יש לי כל" (= ת – ת עלמין דכסופין, ראה סודו באר"י, וד"ל), וזה יורד ל-שע נהורין באור הפנים (ת שע = 770), ואחר כך יורד לדיקנא שזה תיקון הברית. זה איזה דימוי של מה שיוצא לפי הציור הזה, שיש שלשה "כל" למעלה מהז"ת שהם החלקים.

דגים ואגוזים

יש עוד שני דברים בחז"ל בשרש הזה, במשניות: חילק וחליק. חילק זה סוג של דג קטן, דג מלוח וחליק זה סוג של אגוז. היו סוחרים בדגים הנ"ל הרבה, וגם האגוזים הם דבר חשוב. את זה צריך לשמור לעוד מבט על הסוד של חלק. בדרך מליצה: יכול להיות שסגולה בשביל לזכות לכל החלקים שאמרנו היום זה לאכול דג מלוח ואגוזים (אגוז דג מלוח ר"ת אדם – "אתם קרויים אדם", אדם = מה, שאר האותיות = סג, סוד "כונן שמים [ז"א, מה] בתבונה [אמא, סג]", התבונה מתי ואיך לחלוק [סג] בקדושה [בבטול, מה] כנ"ל).

רמזי חלק וכל

אם עושים מאותיות ח ל ק סדרה – 8 30 100 – הבסיס הוא 48. כמחשבים עד 5 אברים = שלם שלם = חלק אלוה ממעל ממש כנ"ל! ממוצע ה-7 = שדי, 2198, מספר הזיינין בתורה. בכל רמות המספר, חלק = 138 39 12 3 = 192 = בכל מכל כל, הג"ר שמעל ז-ח החלקים! חלק במי' המי' = 1711 = משולש חן! פשוט מי' מי' המי' = 2527 = 7 פעמ' 19 בריבוע. בהכאת אותיות כל = 600, חלק = 24000 = 40 פעמים כל. במשולש פרטי חלק = 5551 = 91 פעמים 61, מספר שבת 6 פעמים מספר שבת 5.]