חיפוש בתוכן האתר

יא ניסן תשס"ט הדפסה דוא
אינדקס המאמר
יא ניסן תשס"ט
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
Page 8
Page 9
כל הדפים

יום הבהיר י"א ניסן ס"ט – ניחום בבית משפחת נתיב, בית עין

סיכום שיעור הרב יצחק גינזבורג שליט"א

א. "מאשר שמנה"

היום יום הולדת של הרבי, יום הנשיא של שבט אשר. יש קשר מיוחד בין אשר לבין מנשה – הנשיא ביום הרצח – כי יעקב אבינו פתח את ברכתו לאשר "מאשר שמנה", שמנה אותיות מנשה.

"מאשר שמנה" נאמר בקשר ללחם – "מאשר שמנה לחמו" – והנה "מאשר שמנה" עולה יב פעמים לחם, בסוד יב לחמים של שבת קדש (והוא לו פעמים הוי' ב"ה, חסד פעמים אהבה). לחם הוא שרש מלחמה, כאמור בזהר: "נהמא אפום חרבא ליכול". נצחון המלחמה נגד אויבינו מסביב כו' תלוי בהתגברותנו במלחמתה של תורה, "לכו לחמו בלחמי", ושתהיה 'תורה שמנה' דווקא, כאשר שמן היינו רזין דרזין דאורייתא כנודע. מאשר = ישראל, אותיות לי ראש, סוד "עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר" המשכה מהראש, ראש בני ישראל הכולל את כלל ישראל.

ורמזים נוספים: "מאשר שמנה לחמו" = 1020, י פעמים אמונה, העולה השגחה פרטית. "מאשר שמנה לחמו" ר"ת משל, אותיות שלם (של ירושלם כדלקמן), גילוי שע נהורין. הר"ת שלם עם ה-ה של ס"ת שמנה אותיות שלמה. דוד הוא סוד אותיות ירו של ירושלם, יראה-ראיה, כנאמר בו "ראה ביתך דוד", ואילו שלמה הוא סוד אותיות שלם של ירושלם, ושניהם יחד הם בסוד "מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלם הוא יעננו" (דוד ושלמה = מנשה, נשמה; לדוד ושלמה = שענה; מי שענה לדוד ושלמה = ליהודה – בריבוע, סוד הלב היהודי, וד"ל). שאר האותיות, חוץ מ-שלמה, הן מאשר-מראש נחמו. אמצעי וסופי התבות, אשר מנה חמו = 650, כה פעמים הוי' = קרבן צבור, ודוק.

תבת "מאשר" מופיעה יט פעמים בתנ"ך. הפעם הראשונה היא "מאשר שמנה לחמו" והפעם האחרונה היא "אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלם". הפסוק האחרון נאמר בנוגע לפסח שעשה חזקיהו המלך, אשר קרא לנשארים מממלכת הצפון להצטרף כו'. זה הוא תיקון ממלכת הצפון, ממלכת ישראל – שהיא על דרך מדינת ישראל בימינו כמבואר במ"א – להיכנע לדברי חזקיהו מלך יהודה, הראוי להיות משיח, ולבוא לירושלם, שלמות היראה של דוד מלכא משיחא, וד"ל. בכל יז הפעמים שבאמצע יש רק עוד פעם אחת ש"מאשר" קאי על שבט אשר, אשר בן יעקב – "ויהי גבול מנשה מאשר..." (= ז פעמים יב ברבוע = ד פעמים יברכך, שהוא ממוצע כל תבה = יו פעמים סג, שהוא ממוצע כל אות; "ויהי גבול" = עב, "מנשה מאשר" = יג פעמים עב כנ"ל, ס"ה חסד פעמים דוד, רמז ל"חסדי דוד הנאמנים").

והוא פלא, שבשתי הפעמים הנוספות של "מאשר" במובן של שבט אשר הוא מצורף למנשה דווקא (ודוק שבפסוק "אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון וגו'" אשר ומנשה כתובים יחד בעוד ש"ומזבלון" נוסף להם, וכן מוכח גם לפי טעמי המקרא), ויש לומר שהאות מ שבראש תבת "מאשר" רומזת ל-מ של ר"ת מנשה, ודוק. כשמחברים אשר מנשה = תמימות (בחינת תומך תמימים, הנמשך על ידי "ותמכיה מאשר" כנ"ל), מדת ההוד, להודות על דברים שהם למעלה מהשכל. צריך להיות "הולך תמים".

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com