חיפוש בתוכן האתר

ח שבט תשס"ט - ברית אהרן מרדכי ממן הדפסה דוא
אינדקס המאמר
ח שבט תשס"ט - ברית אהרן מרדכי ממן
Page 2
Page 3
Page 4
כל הדפים

ח' שבט ס"ט – ברית אהרן מרדכי ממן – רחובות

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

א. אהרן (ומשה) – אהבה כאש; מרדכי – "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"

לחיים לחיים, מזל טוב!

לכבוד הברית נאמר כמה מילים לגבי השם של הרך הנימול, ונקשר את זה לפרשת השבוע – מצוה "לחיות עם הזמן". נתחיל מהשם הראשון – אהרן. אהרן הוא הכהן הגדול והוא מעלה את הנרות, "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". כתוב בחסידות ששבעת הנרות הם נשמות ישראל ("נר הוי' נשמת אדם"), יש שבעה סוגים של נשמות בכללות, ומי שיכול להדליק את כולם – להדליק אותם על ה', להדליק אותם על לימוד התורה ושמירת המצוות ומבצעים ומשיח – זה אהרן הכהן הגדול, "בהעלתך את הנרת".

אהרן הוא איש חסד, הכהנים הם חסידים, אבל כתוב שאהרן הוא לא באותה מדרגה כמו אברהם אבינו. שניהם קשורים למדת החסד – "חסד לאברהם" וגם הכהן הוא "איש חסד". המכנה המשותף שכל מי שהוא איש חסד שייך למדת האהבה בנפש, אוהב את ה', אוהב ישראל. "אברהם אהבי" אוהב את הקב"ה, אוהב את הבריות ומגייר גרים ("את הנפש אשר עשו בחרן") – שכולם יכירו את ה' ("ויקרא שם בשם הוי' אל עולם"). גם על אהרן נאמר "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". אבל מה ההבדל ביניהם? כתוב שאהבת אברהם היא אהבה כמים. בתפלת הגשם אומרים "זכור אב נמשך אחריך כמים", שאברהם נמשך אחרי ה' כמים, אבל אהרן אוהב את ה' כאש, לכן ענינו להדליק את הנרות "עד שתהא שלהבת עולה מאליה" ("'בהעלתך את הנרת' – עד שתהא שלהבת עולה מאליה" = 3297 = 7 פעמים אש במילוי: אלף שין). הוא האש הכללי, ולכן הוא מזהה את הניצוץ של השלהבת שבלב כל יהודי – מדליק את זה, מעלה את זה, עד שתהא שלהבת עולה מאליה. נמצא שאברהם הוא אהבה כמים ואהרן הוא אהבה כאש (אברהם אהבה כמים אהרן אהבה כאש = 961 = אל בריבוע, שם החסד והאהבה, אל במ"ס = אהבה, 961 היפוך 169, אהבה בריבוע כללי; אברהם לבד = 8 פעמים אל, השאר = 23 פעמים אל = שרה יצחק – משפחת אברהם = אל בריבוע, ויש בכלל יצחק, מדת הגבורה והאש קדש ההופך את האהבה כמים לאהבה כאש, בחינת אהרן [אותיות נראה, נר הא, במספר קטן, ארבע אותיות אהרן לפי הסדר הן אותיות אהבה!).

חסד = עב, שזה גם שם של הקב"ה – שם שעולה בגימטריא עב, הוי' במילוי יודין (יוד הי ויו הי), השם של החכמה. יש עוד מושג – עב שמות היוצאים משלשת הפסוקים שלפני קרי"ס (בפרשתנו). זה גם שם של חסד בקבלה. עב זה גם חסד, וגם השרש של החסד בחכמה. האריז"ל אומר שכאשר רוצים לכוון לפי שמות קדש את אהרן – העולה 256 – זה עב קפד (אחורי שם עב: יוד יוד הי יוד הי ויו יוד הי ויו הי). קפד זה גם דֹפק, פקֹד. האריז"ל אומר שזה המכנה המשותף בין שני האחים, "הנה מה טוב ומה נעים ['ונחנו מה'] שבת אחים גם יחד", כי משה זה קסא קפד. השם קפד מחבר את משה ואהרן (סוד "פקד יפקד", הרומז לגאולת ישראל על יד שני האחים הקדושים, וכן סוד דפק הלב, משה, ודפק היד, אהרן, וד"ל), כאשר לאהרן יש גם שם עב ולמשה גם שם קסא (יחוד עב קסא, הוי' דמילוי יודין ואהיה דמילוי יודין, עולה זכור [כמבואר באר"י], עץ החיים, אור הוי', מספר ה'אהבה' האהבה, וד"ל).

בכל אופן, הרבי הרש"ב בקונטרס העבודה שלו, כשמגדיר את מדרגות האהבה – אצל חסידים העיקר זה אהבה, אהבת ה', אהבת התורה, אהבת ישראל, אהבת ארץ ישראל – מדבר על אהבה כמים ואהבה כאש, זה אברהם ואהרן. האש של אהרן זה בפרט סוד השם קפד שבו. מה שמשותף בין אהרן למשה זה האהבה כאש. גם התורה ניתנה "אש שחורה על גבי אש לבנה" – "מימינו [אהבה] אש דת למו". משה רבינו נותן תורה מתוך האש, כל מתן תורה הוא מתוך האש, והתורה עצמה היא אש שחורה על גבי אש לבנה. גם הקב"ה התגלה במתן תורה כ"אש אכלה" – הכל זה אש.

בכל אופן, מסביר הרבי הרש"ב שיש כמה מדרגות של אש – בבית המקדש יש אש של המזבח ואש של המנורה. אומר שהאש של המזבח זה האש שלמטה של הנפש האלקית, שמכלה ושורף את תאוות הנפש הבהמית, אבל בשריפה זה פועל רק בטול היש, ולא אתהפכא לגמרי. זה שהאדם מתבונן איך הקב"ה הוא ממכ"ע וסוכ"ע וכולא קמיה כלא חשיב – זה מביא לאהבה כאש. אם מתבוננים רק בממכ"ע, שהעולם חי בחיות אלקית, זה מביא לאהבה כמים. אבל אם מוסיפים להתבונן שהקב"ה הוא סובב כל עלמין, וכל החיות בעולם הזה היא אין ואפס כי ה' הוא אין סוף יותר מזה, ממילא זה מעורר בנפש רצוא וכלות הנפש אל ה', אל האין סוף. העולם הזה הוא גבול, מצרים (יש גם מצרים של קדושה, כאשר לומדים תורה ומקיימים מצוות, הכל בבחינת גבול), וצריך לצאת ממצרים – זה על ידי אש דווקא, כאשר מתבוננים שה' לא רק ממכ"ע אלא גם סוכ"ע, ועוד יותר ש"כולא קמיה כלא ממש חשיב" זה מעורר אהבה כאש, אהבה של אהרן. אבל זו לא האהבה של אהרן שמדליק את הנרות, אלא אהבה של הכהן שמקריב את הקרבן על גבי המזבח, וזה פועל בטול היש.

אהבה כמים פועלת רק חלישות בנפש הבהמית, וגם מכשירה אותה להיות כלי שהשכל האנושי יבין אלקות, אבל אם רוצים לפעול כלות הנפש גם בנפש הבהמית, שזה לקראת אתהפכא, זה רק אהבה כאש. ויש בזה שני שלבים – שלב ראשון שפועלים בטול היש לגמרי בנה"ב, זה אש המזבח, אבל אש אהרן האמיתית היא אש המנורה (מנורה = אש, וכתוב שמשה התקשה במעשה המנורה עד שהקב"ה הראה לו מנורה של אש). אש המנורה זה לא אש המזבח, לא בטול היש של הנה"ב, אלא אש של אתהפכא לגמרי – שכל התאוות הופכות לאש קדש לגמרי. אף על פי שכתוב ברוב המקומות שאתהפכא זה רק עבודת הצדיקים, אבל מי שעובד את עבודתו, דורש את ה' יום יום, כתוב במאמרי החסידות, ובפרט בקונטרס העבודה, זו דרגה שכל אדם יכול לשאוף אליה על כל פנים. שעל ידי התבוננות שה' ממכ"ע וסוכ"ע וכולא קמיה כל"ח יכול לזכות אחר כך לאש האמיתית של אהרן הכהן, אש שיורדת מלמעלה ומדליקה את הניצוץ "עד שתהא שלהבת עולה מאליה" (שלהבת = "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"). זה שייך לשם אהרן, השם הראשון של הרך הנימול.

השם השני זה מרדכי. אנחנו מתקרבים לחג פורים, ותמיד אנחנו אומרים שהדמות שהרבי הכי הזדהה איתה – במדה מסוימת אפילו יותר ממשה רבינו – זה מרדכי, "מרדכי בדורו כמשה בדורו". חז"ל אומרים "מרדכי מן התורה מנלן? מר דרור". מר דרור זה משה רבינו שמופיע בכל דור ודור. על מרדכי כתוב "איש יהודי", אף שהיה מבנימין, וחז"ל אומרים על זה "מי הוא יהודי? זה הכופר בעבודה זרה", "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה". כל פורים הרבי דבר על בטול הגזירה הנוראה של "מיהו יהודי" כאן בארץ, ולעמוד ולהלחם ולנצח על שלש השלמויות זה דבר שהרבי קשר תמיד לפורים – צריכים אחד ש"לא יכרע ולא ישתחוה", שמכחו ובזכותו מגיעים בסוף ל"דידן נצח". שוב, הרבי ראה את עצמו כמרדכי היהודי של דורנו, יותר מכל דמות אחרת.

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com