חיפוש בתוכן האתר

כ כסלו תש"ע - ברית שמואל ישראל רוזנצוויג הדפסה דוא
אינדקס המאמר
כ כסלו תש"ע - ברית שמואל ישראל רוזנצוויג
שמות התאומים: רנה ושמואל-ישראל
יוסף הצדיק - סוד הפריעה
יפת תואר ויפה מראה
פירושי ''הורד'' - ורד וורידים ומרידה
במציאות שלנו - ''תחתון מתקן'' על ידי הרחקת עצמו (בדעתו) מהמזיק
יט - כ כסלו - מילה ופריעה של חסיד
השלמות להתועדות יט כסלו
כל הדפים

כ' כסלו תש"ע – ברית שמואל-ישראל רוזנצוויג, רמת גן

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

ניגנו "פדה בשלום נפשי".

מזל טוב מזל טוב!

 

א. הקדמת שמואל לישראל

נפתח עם השם של הרך הנימול: שמענו כמה דברים מהאבא על שמואל-ישראל. על פי הסוד שמואל זה נצח – שמואל תקן את ספירת הנצח, כשאמר "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם" – ואילו ישראל הוא ספירת התפארת, "תפארת ישראל". לכאורה התפארת היא לפני נצח לפי סדר הספירות, אבל בכל זאת כאן שמואל לפני ישראל. גם לפי סדר הדורות הייתי חושב שישראל בה לפני שמואל. בכל אופן, מה שנקבע לפי השגחה עליונה, ששמואל קודם לישראל – צריך להבין נקודה זו. והענין הוא: בפרשה הקודמת, פרשת וישלח, בין היתר יעקב נלחם עם השר של עשו. הוא מנצח אותה, ומקבל לראשונה את השם ישראל, אבל עוד לפני כן כתוב שבכל אופן המלאך פגע בו בכף ירכו, שלפי הקבלה זה גם נצח וגם הוד, והתיקון הוא הוא התיקון של שמואל. מה ששמואל תקן את הנצח, אמר "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם", בכך הוא תקן את הפגיעה ששרו של עשו, אותו מלאך, פגע בכף ירך יעקב. ישראל לא תיקן את זה. יעקב זכה, עקב הנצחון, לשם ישראל – "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" – אבל השם ישראל עדיין לא מספיק כדי לתקן את הפגיעה בכף ירכו, הוא עדיין צולע עם השם החדש שלו. כדי שהוא יתרפא לגמרי הוא צריך את התיקון שעשה שמואל הרמתי כמה וכמה דורות לאחר מכן.

מה הענין? הענין ששמואל אומר "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם". מה הכוונה "לא אדם"? הגדר של "אדם" שהוא מתחרט, זה "להנחם" – שמשנה את דעתו, היום סובר ככה ומחר אחרת. כמו החכמים הכי גדולים, שהיום סוברים ככה ומחר – לאחר שקלא וטריא – יכולים לסבור אחרת. זה בחינת "אדם". אבל "נצח ישראל", שהוא צריך כדי לנצח את עמלק – כאן מדובר באגג מלך עמלק – זה רק אחד שלא בדרגת אדם, אלא במדרגת "כתר עליון", שרש הנצח בכתר, בדרגת "לא אדם הוא להלחם". כמה שישראל זה לי-ראש, מוחין דגדלות – זה המשכת מוחין דגדלות לז"א (תפארת), לקוב"ה כביכול – זה עדיין בגדר אדם. אדרבה, שלמות האדם, "אתם קרויים 'אדם' ולא או"ה קרויים אדם", זה ישראל. ישראל זה שלמות האדם. כתוב "שופריה דיעקב [שהוא ישראל] מעין שופריה דאדם הראשון" – הוא מתקן את החטא של אדם הראשון, ובכך הוא גם זוכה ליופי של אדם הראשון, וממילא הוא שלמות האדם. צריך להיות אדם, אבל כדי לנצח לגמרי את המנגד צריך להיות "לא אדם". זה שמואל, שרשו בבחינת "לא אדם" שיותר גבוה גם משלמות האדם. לכן, במובן זה, שמואל קודם לישראל – קודם כל נצח, שרש הנצח בפנימיות הכתר, ואחר כך שלמות המוחין של ישראל.

בכל אופן, לכאורה ישראל זה שם כללי. כתוב ש-ישראל ר"ת "יש ששים ריבוא אותיות לתורה", שכל יהודי יש לו שרש בתורה, יש לו אות בתורה. אז זה כללות ישראל, כללות התורה ו"ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא", אז ודאי ישראל צריך באיזה אופן לכלול גם את שמואל. שמענו קודם בשם האבן עזרא ששמואל זה שמו-אל, ששמו ה', וכל התורה מתחלתה ועד סוף היא שמו של הקב"ה – שם אחד גדול, כל התורה זה שמו-אל, אבל היא גם "יש ששים ריבוא אותיות לתורה", זה קשר.

האבא אמר שכאשר נתן את השם ישראל הוא גם חשב על רבי ישראל בעל שם טוב, מייסד החסידות. יש גם שמואל בשושלת של החסידות, הרבי המהר"ש. יש גם שמואל וגם ישראל. הבעל שם טוב זכה לכינוי הזה, "בעל שם טוב" – הבעל השם הטוב, בחינת "כתר שם טוב" ש"עולה על גביהן" (גבוה מכל הכתרים, כתר תורה כתר כהונה וכתר מלכות), שהוא זכה לו בשלמות. נעשה גימטריא: שמואל ישראל (אתה כבר עשית את הגימטריא? איך אתה נותן שם בלי זה? איזה חינוך מקבלים כאן?) = 918 = ב"פ (ממוצע) 459. 459 = בעל שם טוב. כדי ש-ישראל יהיה ישראל בעל שם טוב צריך להוסיף לו שמואל, ואז יוצא שהממוצע ביניהם הוא בעל שם טוב. אז אפשר להבין גם כן, שהישראל – האדם השלם – כולל גם את ה"לא אדם". הרי בפסוק של "לא אדם" השם שמופיע הוא ישראל – "וגם נצח ישראל" (לא "נצח שמואל"). כלומר, ה"לא אדם" הוא הוא "נצח ישראל". כמה שישראל זה "אתם קרוים 'אדם'", הרי הנצח שלו – "נצח ישראל" – הוא עצמו "נצח ישראל", ועם זה מנצחים את עמלק. [גם זה ששמו של שמואל לא מובן – איך שמואל קשור ל"שאלתיו", גם מוכיח ששרשו ברדל"א, שהסיבה לא טועמת את המסובב. יש פה אי-ודאות ותאום בין ההסבר לבין השם עצמו].

ראשית עבודת ה' זה להתחזק בעבודת ה'. מי שמחזק את האמונה שלנו זה משה רבינו, שלכן נקרא "רעיא מהימנא" – רועה האמונה, שרועה ומזין ומחזק את האמונה של נשמות ישראל. שמואל-ישראל = ט"פ אמונה. ב-בעל שם טוב רק בעל = אמונה. בביטוי בעל שם טוב כל מלה היא כפולת טובאמונה = ו"פ טוב (ששת צרופי טוב), שם = כ"פ טוב (בעל שם = הוי' פעמים טוב, טוב הוי'), ועם טוב הכל עולה זך פעמים טוב. ממילא, שמואל-ישראל = נד פעמים טוב, הרבה טוב, שזה ט"פ אמונה. זה מה שצריך להחדיר לו – ט"פ אמונה, וזה מה שהוא צריך לתת לנו. לרמב"ם יש יג עיקרי אמונה, ופנימיות התורה מוסיפה ט עיקרי אמונה – כמו שכתוב באריכות בספר אמונה ומודעות. הבעל שם טוב מוסיף ט עיקרי אמונה על ה-יג של הרמב"ם, סה"כ יש כב עיקרי אמונה (כנגד אותיות האלף-בית, שאתה מנחיל לילדי ישראל).

עד כאן לכבוד השם. נשיר איזה שיר ונמשיך.

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com