חיפוש בתוכן האתר

אור לט"ו מנחם-אב ע"ב – כינוס נשים – כפר חב"ד הדפסה דוא

אור לחמשה עשר באב ע"ב – כפר חב"ד

ט"ו באב ­– יום החטיפות

כינוס נשים

ערב טוב, חג שמח. "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב". קודם כל, שנקבל הרבה-הרבה שמחה מהיום, שמחה אותיות חמשה ועשר לשון עֹשר, שנהיה עשירים בגשמיות וברוחניות-בדעת (בא-בא-רוחניות ב-גשמיות) – מכל חמשה עשר בחדש ("סיהרא באשלמותא") חמשה עשר באב הוא החמשה עשר העצמי ביותר, כמבואר בדא"ח.

מחולות הבנות בכרמים

ידוע שהאירוע המרכזי של ט"ו באב הוא שהבנות יוצאות לכרמים, יוצאות במחול, ואז הבנות אומרות לבחורים "שא נא עיניך וראה, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה", כך כתוב במשנה בסוף מסכת תענית. בברייתא, בסוף הגמרא ממש של תענית, מחלקים את הבנות לשלש קבוצות. במשנה אין את החלוקה הזו, אבל בסוף יש חלוקה למיוחסות, יפהפיות ומכוערות. כל אחת טוענת משהו אחר כשהיא רוצה לזכות בחתן המיועד שלה. המיוחסות אומרות "תן עיניך במשפחה שאין אשה אלא לבנים" – אז כולם קופצים על הבנים, הבנים מרוצים לכולם. היפהפיות אומרות "בחור תן עיניך ביפי שאין אשה אלא ליפי". המכוערות אומרות לבחור "קח מקחך לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים" – זו לשון חז"ל.

יום של חטיפות – "חטוף ואכול, חטוף ושתי"

מה שקרה בפועל, ומכך אפשר ללמוד מוסר השכל לגבי היום הזה, שהציור כאן הוא שהבנות רוקדות במחול מסביב והבנים מסתכלים, וכל בן הולך וחוטף את הבת שמוצאת חן בעיניו – זה הלשון. אז זה יום של חטיפות. כתוב שהיום קשור לשבט בנימין, ועליו כתוב "בנימין זאב יטרף" וחז"ל אומרים שהוא חטפן. אם כן, כל היום הזה אומר לחטוף – זה עיקר מוסר ההשכל של חמשה עשר באב.

צריך לפשט מה הכוונה של לחטוף. יש כמה שיחות של הרבי שחשוב מאד שלאדם יהיה טבע של חטיפה – העולם הזה הוא עולם של חטיפה, "חטוף ואכול, חטוף ושתה". צריך לחטוף מצוות ומעשים טובים. לא משנה אם בן או בת, חטיפה היא שרואים הזדמנות לעשות משהו טוב ולא נותנים להזדמנות לחלוף – "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", צריך לחטוף. זה עולם של חטיפת הזדמנויות. כל מצוה שחוטפים היא כמו לשאת בת, מצוה היא נישואין – לשון צוותא ויחוד. כל החיים בעולם הזה הם הזדמנות לחטוף דברים טובים, "חטוף ואכול חטוף ושתה".

זה מוסר ההשכל העיקרי של היום, חמשה עשר באב – מתאים לכל אחד ואחת. אפילו בתוך המשפחה, הבנים חטפו את הבנות, אבל גם הבת צריכה לחטוף את הבן – חטיפה טובה. יש הזדמנות – לחטוף. לחטוף כל הזדמנות לעשות יחוד, מצוה.

שלשה חטפים בניקוד כנגד שלש כתות הבנות

ווארט בלשון הקדש: יש שלשה חטפים בניקוד לשון הקדש – חטף קמץ, חטף פתח וחטף סגול. כנראה ששלשת החטפים שיש בלשה"ק הם כנגד שלשת סוגי הבנות שחוטפים – צריך לחטוף את כולם. הסדר שאמרנו הוא גם הסדר בסידור, כי על דרך הסוד הם מלמעלה למטה – חטף קמץ, חטף פתח וחטף סגול. אבל כנגד סדר הבנות מתחיל ממטה למעלה. חטף סגול הוא לחטוף את הסגולה. אנחנו "עם סגולה", ועם סגולה הוא בנות מיוחסות. הסגול מסמל את שלשת האבות, אברהם יצחק ויעקב, שהם היחוס שלנו. אנחנו יוצאים משלשת האבות וזו הסגולה. כולם קופצים אחר כך על הבנים, "אין אשה אלא לבנים" זו סברת המיוחסות, כי יש סגולה עצמית בתוך המשפחה הזו שהיא מיוחסת למשפחת אברהם יצחק ויעקב.

אם כן, חטף סגול היינו לחטוף את המיוחסת. בכלל, אם רוצים לפשט, זו חטיפת היחוס – הסגולה של עם ישראל – חטיפת עצם הזהות היהודית עם סימני היהודים, רחמנים ביישנים וגומלי חסדים (כל יהודי מיוחס הוא רחמן, ירושה מיעקב, ביישן, ירושה מיצחק, וגומל חסדים, ירושה מאברהם).

מהם פתח וקמץ? פתח בקבלה הוא לפתוח עינים וקמץ לסגור עינים, שני הפכים – תיכף נסביר לפי הספירות. חטיפת פתח היא כנגד היפהפיות, שפותחים עינים ומסתכלים ביפיה. קמץ הוא לסגור את העינים, לקמוץ, כנגד המכוערות. המכוערות אומרות "קח מקחך לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים" – לתת לנו תכשיטים ובגדים יפים (בלי זה אין על מה להסתכל).

שלשת החטפים – כתר-חכמה-חסד – מצות-תורה-אהבה

להבין קצת יותר טוב אפשר לפי הספירות: חטף קמץ הוא חטיפת הכתר. סימן שדוקא שרש המכוערות הכי גבוה, בכתר עליון. הוא קמוץ כי הוא סתום ונסתר. פתח כנגד החכמה וסגול כנגד החסד-האהבה. חטף קמץ הוא לחטוף כתר, חטף פתח לחטוף חכמה וחטף סגול לחטוף חסד.

הכי קל להבין את החסד – אני חוטף את החסד, חוטף כל הזדמנות להביע אהבה, אהבת ישראל. יש מצוה של אהבת ואחדות עם ישראל, ואני חוטף הזדמנויות להביע אהבה לזולת – "חטף סגול".

"חטף פתח" – לחטוף את ההזדמנות ללמוד תורה. שייך במיוחד לנשים, שלא מחויבות לפי הלכה ללמוד תורה כל הזמן. גבר מחויב כל הזמן ללמוד תורה, אבל בת חשוב שתדע לחטוף כל הזדמנות. היא משועבדת, יש משפחה, ילדים, בעל – לא כל כך ברשות עצמה – ואף על פי כן צריכה לחטוף פתח, פתח ללמוד תורה, שיהיו הרבה שיעורי נשים.

בספר משלי התורה נמשלת לאשה יפה – "אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוֻך בכל עת באהבתה תשגה תמיד". מקור היפי (הגלוי לעין) בחכמה. חטף קמץ הוא כתר עליון, הרצון העצמי של הקב"ה – לחטוף רצון, לחטוף כל מצוה שהיא רצון ה', לחטוף כל הזדמנות לעשות מצוה. הבנות המכוערות שאומרות "ובלבד שתעטרונו בזהובים" רומז בבירור ל"חטף קמץ" כי תעטרונו לשון עטרה וכתר.

יש משהו בבנות המכוערות שרגישות ל"לשום שמים", למעלה מהעינים של העולם הזה – בכתר, קמץ. הן יודעות את הערך של המצוה, ויודעות שצריך לחטוף כל מצוה של התורה כי המצוה היא רצון ה'. כשיבוא מלך המשיח תיכף ומיד ממש כתוב ש"שם" – בבית המקדש השלישי שיבנה תיכף ומיד ממש – "נעשה לפניך כמצות רצונך". אז נבין בדיוק מה רצון ה'. כנראה שבעולם הזה לא זוכים לשדר בדיוק על רצון ה'. זה שייך ל"חטף קמץ" – לחטוף את רצון ה'. שייך למכוערות לכאורה (יש בחז"ל שכתוב "מכוארות" במקום "מכוערות"). כל בנות ישראל נאות הן, אלא שיש שהנוי שלהן למעלה מטעם ודעת, מהכתר.

לחטוף בגבורה

רק החטף, בלי הקמץ-פתח-סגול, הוא נקודת שבא – גבורה בקבלה. עצם הפעולה שאני חוטף את הקמץ, חוטף את הפתח וחוטף את הסגול זו התגברות – כמו הבן שחוטף בת מהמחול, צריך יזמה וגבורה. כך כל יהודי צריך את היזמה לחטוף כל הזדמנות, כל בת מכל הסוגים, כל הזדמנות של קיום רצון ה', כל הזדמנות ללמוד את תורת ה' וכל הזדמנות להביע אהבה לזולת. אלה שלשת החטפים. שהקב"ה יזכה אותנו שנלמד משבט בנימין ובכלל מכל הצדיקים שהם חוטפים מצוות איך לחטוף. הכח לכך הוא היום, חמשה עשר בחדש מנחם אב. שיהיה חג שמח והצלחה רבה בכל מכל כל.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com