ח׳ אלול ע"ב – כפר חב"ד

בר מצוה אליעזר אייכנבלט (אנגלית)

א. רמז אלול לבר מצוה – "איש לרעהו ומתנות לאביונים"

מעלת איש על אדם

הרבי ביאר חמשה ראשי תיבות שונים של אלול. בפרט, הוא ביאר שלכל אחד משלשת הקוים, שלשת העמודים של עבודת ה' (שעליהם העולם עומד), יש רמז מיוחד של אלול. אחד מהם מתאים במיוחד לבר מצוה, היום בו אתה נהיה "איש". גם ילד קטן נקרא "אדם", אבל רק מגיל בר מצוה הוא נקרא "איש".

למדנו לפני כמה ימים ב"היום יום"[1] על ארבעה שמות של אדם – אדם, איש, אנוש, גבר. לכל אחד משני הראשונים, אדם ואיש, יש מעלה על השני. אדם, "אתם קרויים 'אדם'", מתייחס למוחין, ואילו איש ללב. מצד שני, הרגע אמרנו, שבאדם אין הבחנה בין קטן לגדול – כל אחד נקרא אדם – ואילו איש מעיד על גדלות, בבר מצוה נהיים לאיש.

חז"ל לומדים[2] את גיל בר מצוה מהפסוק "ויקחו איש חרבו" בשמעון לוי, כשהלכו לקחת נקמה משכם (יש על כך שיחה של הרבי[3]). כשמחשבים את הגיל של שני האחים, האח הקטן, לוי, רק נהיה בן 13 – מכך שהוא נעשה בן 13 ונקרא "איש" לומדים שגיל בר מצוה הוא 13. זו המעלה של איש לגבי אדם.

המעלה הנוספת, ש"איש" בתורה מכוון למישהו חשוב. "אדם" הוא שם כולל, ואילו "איש" מכוון לאדם גדול, למנהיג. אפילו משה רבינו לא נקרא אדם אלא איש, "איש האלהים", "האיש משה". היום אתה נעשה איש, נעשה גדול וגם אישיות איניבידואלית חשובה, גדל להיות מנהיג בעם ישראל.

"איש לרעהו ומתנות לאביונים" – עבודת החסד והצדקה באלול

מבין הרמזים של אלול אחד מתחיל ב"איש" (ולכן שייך לבר מצוה) – "איש לרעהו ומתנות לאביונים". שתים מהמצוות של פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים, הן פסוק במגילת אסתר שהוא סימן לחדש אלול. מבין רמזי אלול, הרמז הזה מלמד על עבודת הצדקה והחסד של החדש – העמוד של אברהם, שהרבה בצדקה. הבעל שם טוב לימד שצריך קודם כל לתת גשמיות (מזון) ואחר כך רוחניות, כפי שאברהם עשה.

אליעזר כולל את שלשת הקוים

השם שלך הוא אליעזר, שם אביו של הבעל שם טוב – ה'אבא' של החסידות. לאליעזר עבד אברהם יש הרבה גלגולים אצל האריז"ל, שהאחרון שבהם הוא משיח בן דוד. אליעזר ר"ת של ביטוי שנאמר לא רק על ימות המשיח אלא על העולם הבא שלאחר מכן – "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו" – זו הכוונה הכי חשובה של אליעזר.

דבר נוסף חשוב ביחס לאליעזר הוא הגימטריא, 318, שמתחלקת ב-3 – ג"פ 106. המלה הכי פשוטה שעולה 106 היא קו. ציינו קודם שהרבי אמר שיש באלול רמזים לשלשת הקוים. הרמז של קו הימין, קו החסד, הוא "איש לרעהו ומתנות לאביונים". הרמז הכי מפורסם של אלול, "אני לדודי ודודי לי", שייך לקו התפלה, קו שמאל. הרמז "אנה לידו ושמתי לך" – שמופיע אצל האריז"ל – שייך לתורה, קו אמצעי. יש להכנס בחדש אלול לבית המדרש ולא לצאת ממנו, לעסוק בתורה בשקידה ובהתמדה. חסד הוא קו הימין, תפלה קו השמאל ותורה קו האמצעי.

עבודת "איש לרעהו ומתנות לאביונים" – שמחת פורים בחדש אלול

היום, ביחס לבר מצוה, הכי חשוב הוא הרמז של קו הימין. אתה מרגיש פורים'דיק היום? כל בר מצוה צריך להיות שמח. הבעל שם טוב אמר: לפני שאני באתי לעולם חדש אלול לא היה כל כך שמח, ואני באתי לעולם להכניס חיות ושמחה לעבודת אלול – שהכל יהיה שמח. הצד השמח של אלול מתבטא ברמז של "איש לרעהו ומתנות לאביונים".

ב"איש לרעהו מתנות לאביונים" הכל נתינה. יש נתינה הדדית, אני נותן לרע שלי והוא נותן לי חזרה, ויש נתינה טהורה בה יש חלוקה ברורה בין משפיע למקבל – מעניק ואביון. אלה שני סוגים של השפעה, שתי נתינות שיש בפורים, וצריך שהן יופיעו באלול. יש נתינה למי ששוה לי, ויש נתינה טהורה מהעשיר לעני – בלי לדעת למה אחד עשיר והשני עני, כך ה' עשה, כדי שתהיה השפעה כזו. התחושה של צדקה היא שבאמת הממון שניתן לי שייך לעני – הוא רק פקדון אצלי בשביל להעביר אותו להעני. אני צריך לחכות להזדמנות להחזיר לעני את מה שמגיע לו על פי צדק.

בכל אופן, זה הרמז שמתחיל ב"איש" – היום אתה נעשה איש – ואחת הגימטריאות היפות שבו היא ש"איש" בגימטריא "לרעהו", רמז לנתינה מתוך תודעה של שויון בין הנותן והמקבל. היום, כשאתה נעשה "איש", יש לך מספיק דעת – בר מצוה נעשה "בר דעת", ודעת היא כח חיבור – לדעת שאני שוה אליך ואתה שוה אלי, לכן אני נותן לך ואתה נותן לי ואנחנו חברים. אם אתה לומד מדע, המציאות בה אני נותן לך ואתה נותן לי מזכירה חילופי חלקיקי כח. זה כח של דעת שאתה מקבל כעת.

עד כאן הווארט הראשון על בר מצוה היום. שוב, מה אמרנו? שאליעזר בגימטריא ג"פ קו – מחבר את כל שלשת הקוים – הוא מאוזן בתכלית. היום מתמקדים בקו הראשון, אבל יש לך את כל שלשת הקוים, שבאלול הם "איש לרעהו ומתנות לאביונים", "אני לדודי ודודי לי", "אנה לידו ושמתי לך".

ב. השבת אבידה ברוחניות

חיוב השבת אבידה – זיהוי "מיהו יהודי"

אדמו"ר הזקן אמר שצריך "לחיות עם הזמן", ובכל יום קוראים חלק מיוחד מפרשת השבוע. היום, יום הבר מצוה שלך, מתחילים פרשת כי תצא. אחת המצוות שקשורות לבר מצוה בפרשת כי תצא, קרוב להתחלה, היא מצות השבת אבידה. אם מצאת משהו שאבד יהודי אחר, חבר שלך, צריך להרים אותו ולהחזיר לו. הענין קשור גם למה שהסברנו על מצות צדקה, שיש בידים שלי משהו שבעצם אני צריך לתת-להחזיר למישהו אחר.

משהו מאד מיוחד בחז"ל ביחס למצות השבת אבידה, שהרבה פעמים כשחז"ל רוצים להבדיל בין יהודי לאינו-יהודי הם מבדילים בין מי שאתה מצווה להשיב את אבידתו למי שלא מחזירים לו אבידה. לאינו-יהודי לא חייבים להשיב אבידה, אלא אם כן יש בכך קידוש ה' – שהאינו-יהודי יברך את היהודי ואת אלוקיו, הקב"ה – שאז יש ענין גדול להחזיר לו אבידה. אבל באופן פשוט, התורה מצוה על השבת אבידה דווקא ביחס ליהודי, שהוא אחיך. זה זיהוי עקרוני "מי הוא יהודי", שמצוה להחזיר לו את אבידתו[4].

השבת אבידה – להשיב את הזהות היהודית

האור החיים על התורה מסביר[5] שמצות השבת אבידה בפנימיות מתכוונת לעזור ליהודי אחר לעשות תשובה. אם מישהו אבד את הזהות היהודית שלו, יש מצוה להרים את הזהות היהודית האבודה שלו ולהחזיר לו אותה. בשביל חב"דניק, זו המצוה מספר אחת בכל התורה, בתחלת פרשת כי תצא.

הרבה יהודים, במיוחד בדור שלנו, אבדו את הזהות היהודית שלהם. כעת, כשאתה בר מצוה, זו האחריות שלך – למצוא את הזהויות היהודיות האבודות ולהחזירן לבעליהן. אפילו שהזהות היהודית משותפת, לכל יהודי יש נקודת מגע אינדיבידואלית עם הזהות היהודית שלו – צריך למצוא אותה ולהחזיר לו אותה.

זה ענין חשוב שצריך להיות בתודעה, מה קורה כשאתה נעשה בר מצוה? אתה נעשה אחראי להרים זהויות יהודיות ולהשיב אותן לבעליהן. זו מצות השבת אבידה שנמצאת בפרשת כי תצא, שמתחילים לקרוא ביום הבר מצוה שלך.

ג. בר מצוה – להפוך לגבר

לקבל בבר מצוה כח של "ויגבה לבו בדרכי הוי'"

אחד המלכים הצדיקים מצאצאי דוד המלך הוא יהושפט, ועליו כתוב פסוק שגם מאד חשוב בהבנה מהו "איש". אמרנו שיש ל"איש" יחוד – בתורה ה' נקרא דווקא איש, "הוי' איש מלחמה" (יחזקאל ראה את ה' כאדם יושב על הכסא, אבל בתורה ה' לא נקרא אדם אלא איש). להיות איש פירושו להיות גבור, "איש מלחמה". גם לפני בר מצוה הרבי אמר שכל ילד יהודי הוא חיל בצבאות ה', אבל בבר מצוה כשנעשה איש יש גבורה מיוחדת – כמו ב"ויקחו איש חרבו" של שמעון ולוי. נעשים גבור במלחמות ה', לנצח את מלחמות ה' – דבר שנאמר במשיח.

על יהושפט המלך נאמר "ויגבה לבו בדרכי הוי'". אין עוד תיאור כזה בתורה. אפילו על מלך קראנו בפרשה הקודמת "ולבלתי רום לבבו מאחיו", אבל כשיהודי צריך אומץ וגבהות כדי לקיים מצוות עליו לקיים "ויגבה לבו בדרכי הוי'". גם את הכח לקיים "ויגבה לבו בדרכי הוי'" צריך לקבל בבר מצוה. הפסוק "ויגבה לבו בדרכי הוי'" קשור לתחלת פרשת כי תצא, גם בפשט וגם בעוד הבטים.

"ויגבה לבו בדרכי הוי'" – להיות גבר

בביטוי "ויגבה לבו בדרכי הוי'" יש הרבה רמזים וסודות. מתבוננים בתורה בראשי תיבות, סופי תיבות, וגם בתיבות שיש להן אות אמצעית (בעלות מספר אותיות לא-זוגי). כאן יש דוגמה פשוטה: אמצעי התבות "ויגבה לבו בדרכי הוי'" הן גבר. דברנו על איש, וכאן יש עוד מושג – גבר (השרש של גבור). גבר אומר איש זכר חזק.

בלוח "היום יום" שהזכרנו קודם כתוב ש"אדם" הוא כח המוחין, "איש" כח המדות – ואם כן כל מקום שנאמר איש במעלה על אדם, שייך למעלת הלב על המח, "פנימיות הלב שליט על המח" כמבואר בחסידות – "אנוש" הוא חלישות באחד מהם או בשניהם, ו"גבר" היינו הכח להתגבר ולתקן את החלישות ולהפוך את המוחין או המדות לחזקים (אפילו יותר ממה שהיו לפני ההחלשות). שוב, "גבר" הוא הכח לקחת את ה"אנוש" – חלישות ב"אדם" או ב"איש" – ובגבורה להחזיר את ה"אנוש" להיות "אדם" או "איש" (או שניהם גם יחד), ואפילו ביתר שאת ממה שהיה קודם.

הרמז ל"גבר" במלים "ויגבה לבו בדרכי הוי'" מאד מתאים – כשלבו של אדם גבה בדרכי ה' הוא נעשה גבר. כפי שאמרנו קודם, בעברית גבר פירושו איש זכר חזק. הערך הממוצע של שש אותיות איש גבר הוא אלהים, שם הגבורה (שם בריאת העולם – "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ") – "אני אמרתי אלהים אתם". ה' רוצה שנהיה אלהים, ורצון אלוקי זה מתגלה בפרט ביום הבר מצוה, היום בו נאמר, למלך המשיח (כאשר לכל יהודי יש בפנימיות לבבו, בבחינת האיש שבו, ניצוץ של מלך המשיח), "בני אתה אני היום ילדתיך"[6].

סוד הגבר בפרשת כי תצא

איך שייך גבר לפרשת כי תצא? קודם כל, כל פרשת כי תצא מתחילה ביציאה למלחמה (שברוחניות היינו המלחמה נגד היצר הרע). כשיוצאים למלחמה – נגד היצר – צריך להיות גבר, צריך להתגבר, לא מספיק להיות איש.

בהמשך, יש ריבוי מצוות בפרשת כי תצא. בכלל, פרשת כי תצא מאד שייכת לבר מצוה, כי יש בה יותר מצוות מאשר בכל פרשה אחרת בתורה (74 מתוך 613, "עד הוי' בכם" ו"דע את אלהי אביך", פסוק השייך בפרט לדעת שמקבלים בבר מצוה; הערך הממוצע של "עד הוי' בכם" ו"דע את אלהי אביך" הוא משיח). בר מצוה היא בגיל 13, שייכות למספר 13, אבל בר מצוה עולה 343, 7 בחזקת 3, שייכות מיוחדת למספר 7 (ולמה ש"כל השביעין חביבין"), סוד "שבעתים... כאור שבעת הימים". פרשת כי תצא היא הפרשה ה-49 בתורה – 7 ברבוע.

הכי הרבה מצוות בכל התורה יש בפרשה שלנו, ואחת מהן היא מצוה מאד מיוחדת – "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה". המלה גבר חוזרת כאן פעמיים – שאיש לא ילבש שמלת אשה ואשה לא תלבש כלי גבר, "כי תועבת הוי' אלהיך כל עֹשה אלה". צווי מאד חמור שאיש צריך להיות איש, ולהתלבש כמו איש, ואשה צריכה להיות אשה, ולהתלבש כמו אשה. מצוה מאד מיוחדת בפרשה שלנו. זו מודעות חשובה במיוחד בבר מצוה, שהילד גדל נעשה גבר.

"כלי גבר" – כלי מלחמה

האיש צריך להיות גבר, "ויגבה לבו בדרכי הוי'", ולהיות גבור במלחמה. אשה לא צריכה להלחם. יש בעיה קשה בישראל שמנסים להפוך נשים ללוחמות. על אשה לא כתוב שלא תלבש בגד של גבר, אלא שלא יהיה עליה "כלי גבר". על גבר כן כתוב שלא ילבש שמלת אשה, אבל על אשה לא כתוב בגד של איש אלא "כלי גבר", והכוונה היא לכלי נשק (כמפורש ברוב מפרשי הפסוק), כי כלי נשק שייך לגברים ולא לנשים, ואילו לאיש אסור ללבוש שמלת אשה, כי שמלות שייכות לנשים. יש גימטריא יפה, ש-שמלת בגימטריא 770 – יוצא ש-770 הוא לבוש של אשה. איש צריך ללכת עם "כלי גבר", להלחם.

המשמעות האמתית שלומדים מיהושפט היא שצריך "ויגבה לבו בדרכי ה'" – צריך באומץ לפעול להביא את המשיח כעת. כשנחזיר את הזהות האבודה לכל היהודים המשיח יבוא, ולשם כך צריך להיות גבר – גבור. זהו דרוש לבר מצוה – לבת מצוה יש דרוש אחר. היום הבר מצוה שלך, שתהיה איש וגבר! לחיים לחיים. את ההפיכה לחיל לוחם בבר מצוה לומדים מלוי, ועל מה הוא הלך להלחם? לפדות את אחותו. האח נעשה חיל, מקבל מסירות נפש, כדי לפדות את אחותו. זה עוד ווארט חשוב בנושא.

צוואת רבי אליעזר אבי הבעש"ט – אומץ של איש-גבר ואהבה של "איש לרעהו"

אמרנו שהדמות הכי חשובה בחסידות בשם אליעזר הוא אבי החסידות, האבא של מורנו הבעל שם טוב. הצוואה שהוא נתן לבעל שם טוב, כשהיה ילד צעיר מאד, היא "אל תפחד משום דבר אלא רק מהקב"ה ותאהב כל יהודי, ללא שום הבדל בין יהודי ליהודי, מהנקודה הפנימית שבעומק נשמתך". כל דרך החסידות מבוססת על כמה המילים הללו שרבי אליעזר אמר לבנו הבעל שם טוב.

כל מה שאמרנו על "איש" ועל "גבר" – "הוי' איש מלחמה" וגבורת הגבר ב"כי תצא למלחמה" – שייך לחלק הראשון של הצוואה, לא לפחד משום דבר בעולם אלא רק מה'. אם אתה לא מפחד משום דבר חוץ מה' אתה איש, אתה גבר. החידוש, התוספת, התכלית, היא "שתאהב כל יהודי, ללא שום הבדל בין יהודי ליהודי, מהנקודה הפנימית שבעומק נשמתך". לאהוב כל יהודי היינו "איש" במובן הראשון שאמרנו, "איש לרעהו ומתנות לאביונים", רגש מלא של אהבה נקיה לכל יהודי.

רבי אליעזר אבי הבעש"ט בסוד קריאת שמע

אחד הצדיקים הגדולים בחסידות היה הרבי מקאמארנא. יש לו הרבה כוונות באמירת "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד", ואחת הכוונות שהוא כותב היא ש"הרב ישראל בן אליעזר" שוה "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד".

מיהו ה"ישראל" ב"שמע ישראל"? יש ניצוץ משה בכל יהודי, ניצוץ משיח בכל יהודי, ולפי הסיפור המפורסם מרבי אלימלך מליז'נסק בכל יהודי יש גם ניצוץ של בעל שם טוב. רואים ש"בן אליעזר" הוא חלק בלתי נפרד מהבעל שם טוב. בע"ה יהיה לך בן שיקראו לו ישראל, הוא יהיה ישראל בן אליעזר, ובע"ה הוא יגדל להיות רב גדול, ואז יקראו לו "הרב ישראל בן אליעזר" שעולה "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד".

הבעל שם טוב היה בעל נסים, לכן נקרא "בעל שם", והוא היה כותב קמיעות – גם לשמירה וגם לבריאות (שייך לאלול, חדש של רפואה). רוב המקובלים כותבים בקמיעות שמות של ה', אבל הבעל שם טוב לא כתב שמות בקמיע, אלא רק את השם שלו – הקמיע שלו היה פתק קטן עם המלים "ישראל בן אליעזר". גם כאן רואים שאליעזר הוא חלק בלתי נפרד מהבעל שם טוב, זה הקמיע שלו, השם שהושיע ורפא אנשים. הבעל שם טוב עורר את כל ישראל ונמצא בלב של כל ישראל, ולכן הוא נקרא "ישראל" – הוא הזהות היהודית של כל ישראל. ומי החזיר את אותה זהות לעם ישראל? מי עשה את מצות השבת אבידה? אביו אליעזר. ההורים שלו, אליעזר ושרה.

[הרב בקש מאחד מאחי בר המצוה לספר נס, ודברו על הפעילות בירושלים, ב"אהל אברהם". ספרו סיפור מופלא של מהפך נפשי של תלמידה והרב אמר שזה נס, "כל יהודי הוא נס".]

דברנו על רמזים לבר מצוה. יש רמז ליום הבר מצוה – ח אלול – שעולה 75, שהגימטריא הכי חשובה שלו היא בטחון. קשור למה שדברנו קודם על גבר. צריך בטחון שיבואו הרבה אנשים לשיעור. שלא יהיה ספק, בגימטריא עמלק (אותו מצווים למחות בסוף פרשת כי תצא). [הבר מצוה נקרא על שם ר' לייזר ננס – איש של בטחון ומסירות נפש]. חשוב לדעת. לפני כמה ימים דברנו עליו. היתה התוועדות קטנה שדברנו על דמויות חסידיות בדור הזה.