חיפוש בתוכן האתר

כינוס ילדים - ר"ח שבט תשע"ב הדפסה דוא

ר"ח שבט ע"ב – כפר חב"ד

הכנה לי׳ שבט

כינוס ילדים תלמודי תורה כפר חב"ד וירושלים

נגנו "קול דודי".

חדש טוב לכולם. היום ראש חדש, נשיר ניגון של הלל – "אלי אתה". יש שני ניגונים, אחד של אדמו"ר הזקן ואחד של הצמח-צדק. נשיר קודם את הניגון של אדמו"ר הזקן ואחר כך של הצמח-צדק.

א. "לאתדבקא באילנא דחיי"

י' שבט וט"ו בשבט

היום ראש חדש שבט. מי יודע מה החג של החדש הזה? [י' שבט]. מה זה י' שבט? יום ההילולא של הרבי הקודם, וגם ההתחלה של נשיאות הרבי שלנו. עוד איזה חג יש באמצע החדש, ממש ביום האמצעי של החדש? [ט"ו בשבט]. נכון, חמשה עשר בשבט. הוא כמו ראש השנה – ראש השנה למה? [לאילנות]. נכון, ראש השנה לאילן. האילן של חמשה עשר בשבט שייך גם להיום, ראש חדש, כי שמאי אומר שראש השנה לאילן הוא לא בט"ו בשבט אלא בר"ח שבט, היום. כתוב שכאשר משיח יבוא פוסקים את ההלכה כמו? [בית שמאי]. אז היום גם ראש חדש לאילן. איזה אילן? אומר הרבי שהאילן הוא התורה, "עץ חיים היא למחזיקים בה". לכן היום הוא יום מאד חשוב, "ראש השנה", שכל אחד מתחיל ללמוד תורה, הרבה יותר בשמחה, הרבה יותר בהבנה, ויכול גם ללמד את התורה לאחרים – לתת להרבה ילדים לאכול מהפירות הטובים והמתוקים של "אילנא דחיי".

"לאתדבקא באילנא דחיי"

לפני י' שבט, יום של התקשרות לרבי, כותבים פ"נ. מה הראשי תבות פ"נ? [פדיון נפש]. מהו פדיון נפש? מה מבקשים מהרבי? [ברכה, ושמים מטבע בקופת צדקה]. נכון. איזו ברכה מבקשים דוקא בפ"נ שכולם כותבים לפני י' שבט. אפשר לבקש כל מיני דברים מהרבי, אבל יש דבר מיוחד שכותבים בפ"נ לפני י' שבט. מה כותבים? למשל, לפני ראש השנה כותבים פ"נ, ומה מבקשים בו דבר ראשון? לשנה טובה ומתוקה. גם בפ"נ שכותבים לפני י' שבט יש משהו שמתחילים לכתוב. מה? [שיבוא משיח]. זה תמיד הכי חשוב, אבל יש דבר מיוחד בי' שבט – מבקשים, מנהג החסידים, שאזכה "לאתדבקא באילנא דחיי", שאהיה קשור ודבוק בעץ החיים. עץ החיים הוא התורה בכלל, ואצל החסידים בפרט הרבי והחסידים ותורת החסידות. כתוב שהשרשים של עץ החיים אצלנו, החסידים, הם כל הרביים. הגזע הוא תורת החסידות. הענפים של העץ אלה החסידים – כל אחד מאתנו. הפירות הטובים והטעימים של העץ הם התורה והמעשים טובים שכולנו עושים – עושים כדי לזכות את כל עם ישראל, לזכות את הרבים בפירות הטובים והמתוקים שצומחים על עץ החיים, התורה בכלל והחסידות בפרט, עם השרשים של הרביים של החסידות. בחדש הזה מבקשים להתדבק, להיות קשור, ל"אילנא דחיי". מהו אילנא דחיי? [עץ החיים]. נכון מאד. זה משהו מיוחד של החדש הזה, שכבר מר"ח – היום – צריך לכוון.

"החל משה באר את התורה"

מישהו יודע מה קרה בזמן התורה ביום הזה, ראש חדש שבט? [משה התחיל להגיד את ספר דברים]. נכון, ביום הזה, ראש חדש שבט, משה רבינו התחיל לומר את התורה מחדש, נקרא "משנה תורה". התחיל לבאר את התורה. קודם הוא מסר לנו את התורה, אבל לא אמר בביאור שלם, "באר היטב", ודוקא ביום הזה משה התחיל לבאר – בשלשים ושבעה הימים האחרונים, לפני שהסתלק בז' אדר, התחיל לבאר את התורה באר היטב, ולכך קוראים חומש דברים, משנה תורה. גם דבר שקשור ל"אילנא דחיי" – עץ החיים – לבאר את התורה. מיהו משה רבינו? בכל דור יש משה רבינו. הרבי הוא משה רבינו, שמתחיל לבאר את התורה דוקא מהיום הזה. דבר חשוב מאד שצריך לחשוב עליו.

נעשה עוד הפסקה, נשיר משהו, ונמשיך. יש עוד ניגון ששרים בהלל מהצמח צדק. איזה? [ימין ה']. יפי – נשיר יחד.

כעת נאמר פסוקים.

ב. גן עדן ותיקון חוש האכילה

"באתי לגני" – גן עדן ועציו

מי יודע איזה מאמר הרבי אמר – אומר כל שנה – בי' שבט? איך הוא מתחיל? ["באתי לגני"]. באיזה גן מדובר? זה פסוק בשיר השירים, "באתי לגני אחתי כלה". לאיזה גן ה' בא? [גן עדן]. נכון, כמו שאדם הראשון היה בגן עדן לפני שהוא חטא, ואחרי החטא ה' גרש אותו מגן עדן. ה' רוצה לבוא לגן עדן, ושכל עם ישראל יהיו בגן עדן יחד עם ה'. מה שייך לחמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילן? מה הקשר בין "באתי לגני" לט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? מה הרבי היה מחלק? [פירות]. פירות של מה? פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שהיא כמו גן עדן. מה אדם וחוה אכלו בגן עדן? מהפירות הטובים שגדלו על האילנות של גן עדן. אם היו זוכים היו אוכלים מאיזה עץ? [עץ החיים]. היו אוכלים מעץ החיים "וחי לעולם", כך ה' רצה. עץ החיים הוא התורה בכלל ותורת החסידות בפרט, כפי שאמרנו. זה הקשר בין "באתי לגני" וחמשה עשר בשבט. גם היום, ר"ח שבט כדעת בית שמאי, הוא ראש השנה לאילנא דחיי, ראש השנה של עץ החיים.

גן עדן – ניגונים גוונים וגינונים עדינים

מה הכוונה "עדן"? מי יודע מה הפירוש של "גן עדן"? מישהו יודע מה זה נקרא להיות ילד עדין? [ענו]. מי שהוא עדין – ודאי שהוא ענו. מה עוד הפירוש של להיות עדין? מהי עדינות? כל פעם צריכים ללמוד גם מילה באידיש, איך שהרבי היה מדבר ואיך שחסידים מדברים. כתוב שכל החסידות היא להיות עדין, כל תורת החסידות היא שכל הילדים יהיו עדינים, שאז יהיו בגן עדן. מי שהוא בגן עדן הוא עדין. איך אומרים באידיש? "אידלקייט" (נאמר ביחד כמה פעמים). מהו גן? יש כמה פירושים. יש פירוש אחד שגן עדן הוא כמו ניגון – "גן" כמו ניגון – צריך לנגן ניגונים עדינים. הניגונים של החסידים הם ניגונים עמוקים ועדינים. גם ניגוני השמחה, וכל שכן ניגוני הגעגועים. זה פירוש אחד מהו גן עדן.

יש עוד פירוש, ש"גן" כמו גון. מה זה גון? [צבע]. לפי הפירוש הזה, איך נפרש גן עדן? שצריך לצייר ציורים עם גוונים עדינים. ילדים וגם גדולים אוהבים לצייר ציורים. כאשר מציירים ציורים צריך לעשות אותם עדין, נחמד ויפה, כמו העצים בגן עדן שכתוב שהיו נחמדים.

עוד פירוש, ש"גן" לשון גינונים. מישהו יודע מה הם גינונים? [מנהגים]. מנהגים, במיוחד מנהגי מלכות. כתוב שכל עם ישראל מלכים ובני מלכים. יהודי צריך להיות מלך, וכל מי שהוא מלך יש לו "גינוני מלכות". הוא מתנהג כמו מלך. כך צריך להתנהג, כמו מלך, בעדינות – לכך קוראים "גן עדן", גינוני מלכות עדינים. איך אני יודע שהילד הוא מלך או בן מלך? מהם גינוני מלכות? [שמתנהג כמו מלך]. למשל, כשילד אוכל.

"צדיק אוכל לשובע נפשו"

לכל חדש יש את החוש המיוחד שלו. מה החוש של חדש שבט? חוש האכילה, איך לאכול עם גינוני מלכות, כמו שהמלך אוכל. עם איזו אות ה' ברא את חדש שבט? [צ]. האות צ, לכן זה חדש שצריך להתקשר לצדיק יסוד עולם, שהוא ה"אילנא דחיי" – הרבי. איזה פסוק מקשר בין הצדיק לבין אוכל? מישהו יודע פסוק בתורה שמקשר בין הצדיק לאיך שהוא אוכל? "צדיק אֹכל..." [לשובע]. יפה מאד, כתוב "צדיק אכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר". רשעים תמיד רעבים, רוצים לאכול יותר, אבל צדיק יודע בדיוק כמה לאכול. מהי אכילה לא טובה? קוראים לה "אכילה גסה". צדיק אף פעם לא אוכל אכילה גסה, אלא בדיוק כמה שצריך. כך גם מלך. כמה שוה האות צ בגימטריא? [90]. כמה שוה מלך? [90]. אז צ = מלך, סימן שכל יהודי שהוא מלך הוא צדיק, "ועמך כֻלם צדיקים" – הוא צריך להתנהג עם גינוני מלכות.

שלשה גינוני מלכות באכילה

נלמד שלשה גינוני מלכות באכילה – ששייכים לחדש זה – שלומדים מהרביים: הרבי בעל ההילולא של י' שבט, הרבי הקודם, היה אוכל דוקא ביד ימין. לא צריך לאכול בשתי ידים – אכילה בשתי ידים לא יפה, לא גינוני מלכות.

הרבי, שמתקשרים אליו בי' וי"א שבט, אמר שכאשר מתחילים לאכול לחם – אם עושים 'ביס' מהלחם לא צריך להניח אותו שוב על השולחן. צריך בהתחלה להוציא מפרוסת הלחם חתיכה שאפשר לאכול בפעם אחת או בכמה 'ביסים' בלי צורך להניח את השארית על השלחן לפני שמסיימים לאכול. להניח חתיכה נגוסה בחזרה על השלחן זה גנאי. גנאי גם מלשון גן. גנאי ובזיון ללחם וגם גנאי ליושבים סביב השלחן אם אני מחזיר את הלחם הנגוס לשלחן.

עוד דבר, כשאוכלים מרק עם כף – אני מעלה את הכף לצד החיצוני של הצלחת או לצד הפנימי שלה? יש נימוסים של גוים, להבדיל, שמהגינונים שלהם להעלות את הכף לצד החיצוני – לא מקרבים את הכף עם המרק אלא מרחיקים, ורק אז מכניסים לפה – אבל בגינוני מלכות של צדיקים, חסידים, תלמידי הבעל שם טוב, מקפידים לקרב את הכף של המרק וכך להכניס לתוך הפה. אלה שלשה גינוני מלכות ששייכים לאכילה של החדש הזה – כדאי שכולם ילמדו ויקיימו בפועל.

קבלת המלכות את גינוניה מחג"ת

אלה גינונים של מלך, ספירת המלכות, אבל המלכות מקבלת את גינוניה מחג"ת. מה הם חג"ת? [חסד-גבורה-תפארת]. דוד המלך מתנהג בגינוני מלכות, הוא המלכות, אבל מקבל את הגינונים מהאבות שכנגד חג"ת. מיהו חסד? [אברהם]. יצחק? [גבורה]. יעקב? [תפארת]. יפה. המנהג לאכול ביד ימין הוא מנהג של אברהם אבינו. המנהג לא להחזיר את האוכל שעשיתי בו ביס לשולחן הוא של יצחק. יצחק אמר "ואכל מכל" – מכל מה שהוא לוקח ביד הוא אוכל הכל, לא מחזיר לשלחן. המנהג לקרב את הכף הוא תפארת, מנהג של יעקב. אלה שלשה גינוני מלכות השייכים לחוש של החדש זה. על ידי גינוני מלכות מתקשרים ל-צ, לצדיק, שהוא מלך ישראל, וזוכים בסוף לאכול מעץ החיים בגן עדן.

הרבי אמר שכאשר יבוא תיכף ומיד משיח צדקנו נשיר עשרה ניגונים, ואחד מהם – דרכו אפשר להתקשר לרבי – הוא "הוא אלהינו". זה אחד הניגונים שנשיר תיכף ומיד ממש בביאת משיח צדקנו.

נגנו "הוא אלהינו".

המשכת העדינות מאצילות לעולמות בי"ע

בחסידות כתוב שעדן, עדינות, הוא אצילות – העולם הכי גבוה, בו מרגישים רק את ה', אין שום דבר אלא רק ה'. אבל מה פירוש "באתי לגני", שצריך לבוא לגן עדן? שצריך להמשיך את האצילות למטה, בעולמות התחתונים. להיות "אצילי בני ישראל", אנשים עדינים, בעולם הזה – העולם התחתון שאין תחתון למטה ממנו. יש שלשה עולמות תחתונים, בריאה-יצירה-עשיה.

בקיצור, למי שמכיר קצת את מושגי החסידות: על ידי ניגון עדין ממשיכים את האצילות לעולם הבריאה. על ידי ציור עדין – ציור גם במחשבה, כמו שאני מצייר את הרבי במחשבה – ממשיכים את העדן בעולם היצירה, עולם הציורים. כשאני מתנהג, במיוחד באוכל, בגינוני מלכות עדינים – אני ממשיך את הרגשת ה', את ה"עדן", עד לעולם העשיה התחתון שאין תחתון למטה ממנו.

זה כמו שהרב המגיד אמר ש"אצילות איז אויך דא" – שאצילות צריכה להיות גם מטה-מטה. מה הכוונה? שצריך להיות עדין נפש בכל העולמות, על ידי נגונים בעולם הבריאה, על ידי ציורים בעולם היצירה ועל ידי גינוני מלכות בעולם העשיה. ולסיכום:

אצילות

עדינות

בריאה

נגונים עדינים

יצירה

גוונים עדינים

עשיה

גינונים עדינים

כוונת האכילה של יהודי פשוט

נספר סיפור של הבעל שם טוב:

פעם אחת הבעל שם טוב שלח את התלמידים שלו לאיזה יהודי פשוט. הבעל שם טוב מאד אהב יהודים פשוטים, ושלח את התלמידים שרצו ללמוד איך צריך לאכול – יתכן שהיה בחדש שבט, חוש האכילה – ליהודי פשוט. הבעל שם טוב שלח אותם לאיזה כפר, שם גר יהודי מאד פשוט, שלא ידע תורה, לא ידע כלום – יהודי שמאמין בה' באמונה פשוטה בלב, אבל כמעט לא יודע שום דבר. הבעל שם טוב, שמאד אהב יהודים פשוטים כאלה, אמר לתלמידים הגדולים, שכולם היו תלמידי חכמים עצומים, לנסוע אליו וללמוד ממנו איך לאכול.

הם נסעו, היו שם יום אחד, וראו שהוא בא הביתה ואשתו מכינה לו הרבה תפוחי אדמה. הם היו עניים, לא היה משהו אחר בבית, ואשתו הכינה לו תבשיל תפוחי אדמה ואכל הכל – אכל טוב. אחר כך הלך לישון, קם לעבודה, וכשחזר שוב אכל צלחת של תפוחי אדמה – אכל טוב, כמו שאדם אוכל טוב. וכך שוב ביום השלישי. התלמידים ישבו שם והסתכלו, ולא הבינו מה קורה. מה הרבי – הבעל שם טוב – רצה שנלמד על אכילה מיהודי זה.

היו שם כמה ימים ולא הבינו שום דבר, אז בסוף שאלו אותו: הרבי שלנו, הבעל שם טוב הקדוש, שלח אותנו אליך ללמוד איך אוכלים, אבל אנחנו לא מבינים. תסביר לנו, מה אתה חושב כשאתה אוכל. הוא אמר: אני יהודי פשוט, לא יודע ללמוד תורה, אבל כשאני אוכל אני חושב שיהיה לי הרבה כח, שאם חס ושלום יבוא איזה גוי וירצה להרוג אותי – יהיה לי כח להתגונן ולהרוג אותו, לקיים את המצוה בתורה "הבא להרגך השכם להרגו", שיהיה לי כח להרוג אותו לפני שהוא הורג אותי. התלמידים כבר הבינו שלשם כך הבעל שם טוב שלח אותם ללמוד – שהאוכל הוא כדי שתהיה יהודי חזק, שיהיה לך הרבה כח להתגונן. גן גם לשון התגוננות.

ארבע כוונות האכילה

מי הוא אותו גוי שרוצה להרוג, ולכן כל הילדים הם חילים בצבאות ה'? [היצר הרע]. צריך לאכול כדי שיהיה הרבה כח לקיים מצות "הבא להרגך השכם להרגו", שאני אהרוג אותו קודם ויהיה "דידן נצח". זו כוונה של עולם העשיה, כוונה של יהודים פשוטים. יש כוונה יותר גבוהה, של עולם היצירה, שתוך כדי שאני אוכל אני מצייר מה אעשה עם החיות שמקבלים מהאוכל – שיהיה לי כח ללמוד תורה, לקיים מצוות. כך אוכלים לשם שמים – בשביל איזה ציור שאני מצייר מה אעשה בכח שאני מקבל מהאוכל. יש כוונה יותר גבוהה, שהשלחן הוא כמו מזבח והאוכל כמו קרבן. לקרבן קוראים "עבודת הבירורים" – שאת הניצוצות הקדושים שיש באוכל אני מעלה לה'. יש מבצע של הרבי ששייך ממש לעולם האצילות, הכי גבוה, שאני צריך לדעת שהאוכל (משרש אכל, א-כל, אלופו של עולם הוא הכל) הוא גילוי אלקות ממש – לקיים את המצוה של "בכל דרכיך דעהו", שתוך כדי שאני אוכל אני מתקשר לעצמות ה' יתברך. זה מבצע של הרבי, "בכל דרכיך דעהו":

אצילות

"בכל דרכיך דעהו" –גילוי אלקות במאכל והתקשרות לעצמות ה'

בריאה

בירור ניצוצות – השלחן מזבח והמאכל קרבן

יצירה

"כל מעשיך יהיו לשם שמים" – לצייר את המעשים שאעשה בכח האכילה

עשיה

להיות בריא וגבור

נעשה חזרה על ארבע הכוונות כשאוכלים: כוונה ראשונה, שאהיה בריא – לכן גם צריך לאכול מאכלים בריאים. אני רוצה שהנשמה והגוף יהיו יחד, ואם אני בריא יש לי גם כח להתגונן, ובכלל אני חי – ה' רוצה שיהודי יהיה חי וקים בעולם הזה, ששום דבר לא יפגע בו. זו הכוונה של היהודי הפשוט, שהבעל שם טוב רצה שכולם ילמדו. כוונה שניה, שאוכלים כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות. כוונה שלישית, שבאוכל יש ניצוצות שאני צריך להעלות לה' – קרבן, בעולם הבריאה. יש כוונה שכאשר יהודי אוכל הוא מתחבר לה' ממש – "בכל דרכיך דעהו". כל הילדים, אם לומדים טוב עם המלמדים, יכולים להבין את כל הכוונות האלה – מה לכוון כשאני אוכל. זה הלימוד הכי חשוב שצריך ללמוד בחדש זה, חדש שבט – חוש האכילה, האות צ, להיות "צדיק אוכל לשובע נפשו", עם כל הגן עדן, וכל הכוונות של האכילה.

נעבור לחלק הבא של הכינוס שלנו – ריקודים שמחים, כפי שהרבי אמר "ברוב שירה וזמרה". היות שאמרנו שצריך לאכול כדי שיהיה לנו כח לנצח – נתחיל עם "דידן נצח".

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com