חיפוש בתוכן האתר

ט׳ תמוז ע"ב – כפר חב"ד פגישה עם הרב שלום ארוש הדפסה דוא

ט׳ תמוז ע"ב – כפר חב"ד

פגישה עם הרב שלום ארוש

הרב ארוש: כבוד הרב, איזה שמחה!

הרב: צריך לברך שהחיינו.

הרב ארוש: ברור, יש כמה ברכות אבל מרוב התרגשות... (הרב ארוש ברך "שהחיינו" ו"שחלק מחכמתו ליראיו").

א. לימוד אמונה לגוים וקידוש שם שמים

הרב ארוש: הרב, רציתי לשאול אתכם. כל הזמן מגיעים גוים, כמרים, רוצים לקנות את הספרים בגן האמונה וכו'. יש לי תלמידים שעומדים ליד הכותל ומוכרים את הספרים בכמה שפות, בגן האמונה תורגם ל-12 שפות. שאלתי את הרב גרוס מבני ברק והוא אמר שמותר למכור את הספרים לגוים, כי אמונה צריכים גם גוים להאמין. מה אומר הרב?

הרב: אני גם חושב שמותר שיקראו את זה ויתעוררו לקיים שבע מצוות בני נח, שיתקרבו, "להחזיק בכנף איש יהודי", זה יעוד שלעתיד לבוא, שעשרה אנשים יחזיקו בכנף איש יהודי, בעזרת הספר זה יקרה[1].

יש גם ענין של קידוש ה'. לפני כמה ימים דנו בסוגיה של השבת אבדה. אסור להשיב אבדה לגוי מן הדין, אך אם יש קידוש ה' זה מותר[2]. מה הגדר? מתי השבת האבדה לנכרי עושה קידוש ה'? לא פשוט. מסופר ששמעון בן שטח – שמכירים אותו כאיש גבורה שתלה שמונים מכשפות ביום אחד, גיבור – דוקא היה מחזיר אבדה לגוי. הוא אומר שרציתי לשמוע איך הגויים אומרים כמה טובים היהודים, מברכים את ה' אלוקי ישראל, "ברוך אלהי שמעון בן שטח". זה גם שייך לנושא שלנו, שצריך להיות גיבורים כמוהו, וגם צריך להיות כמוהו ברצון שלו לקדש שם שמים אצל הגוים, אצל כולם. הוא אומר שיש לי תאווה לשמוע איך הגוי מברך יהודים ומברך את ה'.

יש דברים שלא מלמדים גוים, אבל זהו ספר על אמונה בה', זו מצווה בשבילם. בכלל תיקון מדות הוא מצווה, חשוב לגוי לתקן את המדות שלו עד כמה שהוא יכול. והעיקר שיברכו את ה' אלוקי ישראל. שיהיה הרבה "ופרצת". הבעש"ט אמר "יפוצו מעינותיך חוצה". "חוצה" לכאורה זה לכל העולם, ההגעה לאומות העולם היא הכי "חוצה", אז נברך שהספר יגיע החוצה.

הרב ארוש: לאבא שלי, ע"ה, היתה חנות בחו"ל, במרוקו. פעם בא לקנות אצלו גוי שהיה סוחר בהמות. שכח אצלו את התיק שלו עם סכום עצום, נגיד מאה אלף דולר. שכח והלך. אז אבא שלי הלך לחאג' שלהם, ושאל אותו מה הוא צריך לעשות עם התיק. אז החאג' אמר לו – זה שלך, הוא הלך ומי יודע איפה הוא. אבא שלי אמר 'מה פתאום?!'. ובאמת, אחרי כמה זמן הגוי חזר, הוא חיפש בכל המקומות שהיה, אז אבא שלי לפני שאמר לו שזה אצלו קרא לחאג', והחאג' קרא לכל הגוים, ואז אבא שלי השיב את התיק לגוי. אז החאג' לקח את הכיפה של אבא שלי ונישק אותה ואמר: הכיפה הזו שווה את כל החאג'ים פה. התקדש שם שם שמים.

הרב: בוודאי קידש שם שמים. שנזכה.

הרב ארוש: אמן.

ב. איחוד כל עם ישראל

הרב: נספר לכולם, שאנחנו היינו צעירים לפני כמעט ארבעים שנה אז היינו מטיילים כאן ברחובות ומדברים, אני לא זוכר הרבה אבל מה שאני זוכר שהיינו מדברים איך הופכים את העולם, דיבורים של התעוררות, של תשובה, איך עושים שכל העולם יעשה תשובה. אז עברו ארבעים שנה, אני עדיין בקטע הזה, אני מאמין שגם אתה בקטע הזה [הרב ארוש צוחק], לא הצלחנו עדיין, לכן בשביל זה אנחנו פה. שצריך לחשוב איך עושים, איך מקדמים את התשובה של כל העולם.

הרב ארוש: מה שהרב יגיד. סך הכל אנחנו פועלים, גם הרב, ברוך ה' כל הזמן אני שומע על הרב, ברוך ה' ה' זיכה אותי בעולם גם לפעול, ללכת לשיעורים כמעט יום יום, וההפצה של הספרים והדיסקים, ברוך ה', ודאי שזה עשה משהו.

הרב: ברוך ה', זה עשה ועושה, וצריך כל פעם דילוג. כתוב ש"השמח בחלקו" זה רק בגשמיות אבל ברוחניות זה ההיפך.

הרב ארוש: בפרט שרוצים את כלל ישראל, לא שייך בכלל להסתפק בזה, להיות שמח בזה.

הרב: אז השאלה איך מגיעים לזה.

הרב ארוש: מה שהרב יאמר, הרב יודע יותר טוב ממני.

הרב: יש אורות ויש כלים, אורות זה התשוקה שלנו, אני מאמין שיש לשנינו תשוקה. בשביל זה באנו לכאן. לקח ארבעים שנה ועלינו על איזה רעיון איך לעשות כלים לתשובה הציבורית, שהציבור יעשה תשובה, שכלל ישראל יעשה תשובה. כמובן שצריך לאחד את כל היהודים, את כל הזרמים שיש ביהדות.

לאחרונה, שנה-שנתים, מנסים להקים תנועה, נתנו לזה שם – "דרך חיים". והמטרה של התנועה היא תשובה ציבורית. ציבורית, הכוונה שזה קשור לנושאים של ציבור, נושאים הכלליים, שנוגעים לעם ישראל, אם זה כאן בארץ, לעם שיושב בארצו, ואם זה בחו"ל – יש נושאים בוערים בכל מקום. אלו נושאים שהפתרון שלהם אומר שאנחנו חייבים להתחבר שכאשר כל אחד נמצא לבד הוא לא יכול לעשות שום דבר.

הגמרא אומרת שהגדר של ציבור הוא כשעם ישראל חוזר לארץ, אז גם יש גדר של מצוות ציבור – מלך, מלחמות, בית מקדש, זה שינוי בתודעה, עוברים לתשובה של העם, של הכלל, לא רק של הפרט, וממילא זה יגיע למליוני פרטים שתשובת הפרט לא הגיעה אליהם, זה יכול לסחוב הרבה הרבה נשמות, לעשות משהו אמיתי שצריך לעשות, ויהיו תיקונים חברתיים שצריכים לעשות.

חשבנו שאם אפשר לעשות יחודים, כתוב שעבודת הגלות היא עבודת בירורים אבל גאולה היא כבר עבודת יחודים, שציבורים פרטיים בתוך עם ישראל מתחברים ביחד ויש לזה איזה ראש, ואיזה יעד משותף.

הרב ארוש: נפלא מאד, דיברנו פה ושם בקטן מה שיכולנו, שאם היינו זוכים שהרבנים הגדולים היו מתאחדים מזמן היתה באה הגאולה. ברור. כמה שיהיה יותר אנשים, כמה שיותר משפיעים, שביחד, דרך חיים בעזרת ה'...

הרב: אולי בהמשך נספר גם על כמה קשרים כאלו, ברוך ה' שאנחנו ביחד, למצוא עוד כמה משוגעים-לדבר כמונו זה לא כל כך קל. אבל "אין דבר עומד בפני הרצון".

הרב ארוש: בטח, מה שנוכל נעשה. דרך של אלף מילים מתחילה בצעד אחד. כל מה שעשיתי, התחיל מכלום, וה' עוזר. וגם "דרך חיים". כל מה שעשיתי לבד, עשיתי מכלום. עושים, וה' עוזר.

הרב: אני גם יכול להעיד שזה יש מאין. רבי שלום, אני מכיר אותו טוב, כל מה שהוא בנה, ויבנה הלאה, זה כמו שה' ברא את העולם יש מאין. זה סימן שיש כח של יש מאין. אין גם כולל את הכל, לא רואים אותו. זה מתוך אמונה בעם ישראל, ביהודים.

הרב ארוש: כל הפילוגים הם יצר הרע, הוא עשה את כל זה בשביל להמשיך את השנאת חינם, ספרדים אשכנזים חוגים, ברסלב. אז מה אם אתה ברסלב? אז אתה לא צריך ללמוד שולחן ערוך? הוא לא ברסלב. וגמרא זה לא ברסלב. ומשנה ברורה הוא היה ליטאי וכו'. אתה רוצה ללמוד חסידות ותלמידי הבעש"ט.

הרב: רואים שהיצר הרע, הבעל דבר, יש לו תכנית. הוא עובד טוב. אז צריך ללמוד ממנו.

הרב ארוש: הרב ידע, שגם יש הלכה, ספרדים אשכנזים גם זה אני – אנחנו נמצאים בארץ ישראל, נגמר.

הרב: אז צריך לבא מישהו גדול, הוא יבא, ואז תהיה הלכה אחת.

הרב ארוש: לא לעשות משינויי הנוסח משהו שגורם לחילוק בעם ישראל. אפילו אם נניח, הגמרא מספרת על בית שמאי ובית הלל שאיזה חילוקים יש בהלכה, ועם כל זה חיו בשלום ובאהבה, והתחתנו אחד עם השני.

הרב: זה מה שהרמב"ם ניסה בזמנו, הוא רצה הלכה אחת, הוא ניסה, זה הלך לו בכמה מקומות ועוד לא הכל.

הרב ארוש: גם בסידור.

הרב: זה מה שהאריז"ל רצה, שיהיה "שער הכולל".

הרב ארוש: גם אצלי בישיבה, אני אומר לאנשים תתפלל פעם נוסח זה פעם זה, הלוואי שזה יהיה הבעיה שלך בחיים.

הרב: הלוואי שהתפילה תצא מהלב.

הרב ארוש: לא, הנוסח שלי, הכל שלי. הרבי שלי, הנוסח שלי, ביסלי, במבהלי.

הרב: גם בחב"ד, למדנו השבוע שעיקר התפילה זה דיבורים היוצאים מהלב, מה שרבי נחמן קורא התבודדות ספונטנית, שאדם מתפלל לה'. זה עיקר התפילה. אפילו חשבתי קודם, מה זה תנועה? זה כמו שר' נחמן אומר שאפשר לעשות התבודדות בתוך ציבור. אפשר כאן לשבת כולנו ביחד, וכל אחד מתבודד עם ה'. הוא אומר שזה דרגה שלא צריך לצאת לשדה או ליער אפשר לשבת ביחד וכל אחד עושה התבודדדות. זה תכונה של א"י.

זו התפילה במנין האמיתית. אנחנו מנין, כמו ציבור, וכל אחד מתבודד עם ה'. תוך כדי שהוא מתבודד עם ה', הוא לא מבודד מהציבור, הוא מאה אחוז עם הציבור. כמו שבעשי"ת תפילת יחיד נחשבת כמו תפילת ציבור, אז גם כתוב בהלכה, לא שלא צריך להתפלל במנין, אבל צריך להגיע למעלה כזו שהיחיד הוא ציבור, שהוא כל כך מזוהה עם הציבור שגם כשהוא מתבודד הוא ציבור. אז אם כולם יכולים כאן צריכים להגיע לנשיאת הפכים של התבודדות אמיתית, בתוך מנין בתוך ציבור, זו המטרה הפנימית, וזו הגאולה של עם ישראל. אז באמת התפילה זה לא נוסח, זה התבודדות, זה מהלב. זה עיקר התפילה.

כתוב "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". רוע הגזרה היום זה הפירוד בעם ישראל. בשביל להעביר את רוע הגזרה צריך תשובה ותפילה וצדקה. שזה יהיה חוט של חסד, עם המון המון חסד, שהחוט יתעבה ויהיה חבל של חסד. אז זה הולך ביחד, התשובה והתפילה והצדקה. כמו שהצדקה זה ודאי עניין ציבורי, שכל אחד דואג לחבר שלו, כך הכל צריך להיות.

[בהמשך דובר באריכות על התנועה. הרב ארוש הדגיש את החשיבות של פעילות בדרכי שלום ושל חיזוק המסרים החיוביים, על תקשורת יהודית-חיובית והזכיר את הפעולה בדרכו של ה"בעל תפלה" בסיפורי מעשיות.]

הרב: בשביל להקים את התנועה הסיפור של הבעל תפילה הוא הכי מתאים והכי טוב. הגיבור האמיתי בסיפור הוא הבעל תפילה, לכן הוא נקרא על שמו. יש עשרה אנשים של המלך, שאחד מהם זה הגיבור שכובש מדינות, אבל מי שמחבר אותם הוא הבעל תפילה [הרב ארוש: הבעל תפילה עשה רק טוב (ולא התמודד חזיתית כנגד הרע).]. זו נקודה אחת בסיפור.

הנקודה השניה, שבכל המדינות, לפני שהגיע האיש של המלך, מינו מישהו זמני שהיה ברור שהוא מינוי זמני עד שנמצא את המלך האמיתי. גם זו נקודה חשובה, שצריך ללכת על זמני, אבל ללכת על העניין, לא אזלת ידים. צריך להקים משהו עד שיגיע האיש האמיתי.

הרב ארוש: נמצא דרכים איך להשיג מה שאנחנו רוצים בלי להזכיר מילה לא טובה על אף אחד. בלי להזכיר מה שלא צריך.

הרב: זה דרך הבעש"ט וממילא דרכו של רבי נחמן וכל הצדיקים הגדולים, לדבר טוב על יהודים.

הרב ארוש: בע"ה, שהרב יברך שנצליח.

הרב: בשם ה' נעשה ונצליח. אני שמח מאד. שזה ימשך.

הרב ארוש: ימשך ובע"ה יגדל ויגדל ויפרח ובאמת יהיה מלכות ישראל בקרוב, בודאי.

הרב: מה שרצינו לפני ארבעים שנה, שיתממש בע"ה.

הרב ארוש: תודה כבוד הרב, ה' ישמור אתכם, ממש תודה.

 



[1]. ראה שיעורים והתוועדויות תשע"ה, החל משיעור כ"ד טבת.

[2]. ראה סוגיא זו באריכות בספרנו "עץ פרי", מאמר "השבת אבדה לנכרי".

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com