חיפוש בתוכן האתר

א׳ דר"ח איר ע"ב – כפר חב"ד כינוס ילדים הדפסה דוא

א׳ דר"ח איר ע"ב – כפר חב"ד

כינוס ילדים

א. כוונות המצוות

ניסן – גאולה באתערותא דלעילא; איר – עשיה ככל יכולתנו

חדש טוב. שיהיה חדש של גאולה, חדש של משיח. בכ"ח ניסן הרבי אמר לנו שצריך לעשות כל אשר ביכולתנו להביא את המשיח בפועל תיכף ומיד ממש. שכל אחד יעשה כל אשר ביכולתו להביא את המשיח.

את זה הוא אמר בסוף חדש ניסן, כשעומדים לעבור מחדש ניסן, חדש של גאולה, לחדש איר. זאת אומרת שהמשפט הזה הוא בעצם הכנה לעבודה של איר. סימן שיש משהו מיוחד בחדש איר שנוגע למה שעלינו לעשות כל אשר ביכולתנו להביא את המשיח. בחדש ניסן המשיח בא מלמעלה (באתערותא דלעילא), אבל בחדש איר אנחנו צריכים להתאמץ בכל הכח שלנו ועם כל המחשבה הטובה שלנו איך להביא את המשיח.

חוש ההרהור – כוונת המצוות

ידוע שבכל חדש יש את החוש המיוחד של החדש. מישהו זוכר מה החוש של חדש איר, החדש החדש? בחדש ניסן החוש הוא דבור, צריך להרבות לספר ביציאת מצרים, לספר את הספור של גאולת מצרים, "והגדת לבנך", אבל בחדש איר החוש הוא מחשבה. צריך "לטכס עצה", כמו שאמר הרבי, לחשוב עמוק-עמוק מה אני יכול לעשות כדי להביא את המשיח תיכף ומיד ממש.

יש עוד מלה שמאד דומה למלה מחשבה. איך מביאים את המשיח? כולנו, אבל במיוחד ילדים – איך אתה מקיים את הוראת הרבי להביא את המשיח תיכף ומיד? כשעושים מצוות, וחושבים שאני עושה את המצוה הזו כדי להביא את מלך המשיח, שבזכות מצוה זו יבוא מלך המשיח. לא תמיד חושבים כשעושים את המצוה שאני עושה אותה כדי שיבוא מלך המשיח. זו נקראת "כוונה". המחשבה כשעושים מצוה נקראת "כוונה".

מה אני מכוון כשאני עושה מצוה? הרבי רוצה שכאשר עושים הרבה מצוות ומעשים טובים, לומדים תורה, כל דבר טוב, תוך כדי זה נחשוב בראש – לכוון, החוש של חדש איר – שאני עושה זאת כדי שיבוא מלך המשיח תיכף ומיד ממש. אז אני עושה כל אשר ביכולתי להביא את מלך המשיח. אם כן, חדש איר הוא חדש שאפשר לפתח בו את חוש הכוונה – מה מכוונים, מה חושבים, כשעושים מצוות.

הכוונה היסודית – קיום מצות המלך בקבלת עומ"ש

מה הכוונה הכי פשוטה שכל אחד צריך לכוון כשהוא עושה מצוה? כשאני עושה מצוה, מי שהוא גדול מניח תפלין, כשאני נותן צדקה, כשבת מדליקה נרות – מה חושבים? [להביא את הגאולה]. עוד לפני כן. הרבי אמר לכוון להביא את המשיח, אבל כל יהודי – לפני ששמע מהרבי – מה צריך לחשוב? הדבר הכי פשוט, שאני עושה את המצוה כי כך ה' אמר לי בתורה, ואני עושה זאת מתוך קבלת עול מלכות שמים. יש מלך, ה' הוא המלך ואני העבד שלו, ואני צריך לעשות מה שהמלך אומר. הרבי גם אומר שקבלת עול מלכות שמים צריכה להיות משהו מאד שמח – זכיתי להיות עבד של המלך הזה, ואני צריך להיות מאד שמח שאני יכול לקיים מה שהמלך אמר.

זו הכוונה הכי פשוטה בכל מצוה שאני עושה, שאני עושה כי ה' אמר בתורה לעשות ואני עבד ה', צריך לעשות, ומאד שמח בכך. זו הכוונה הבסיסית ביותר.

הכוונה השניה – בשם כל ישראל

מה הכוונה השניה? יש בעצם שלש כוונות, שכולן שייכות לחדש איר, חדש המחשבה. הדבר הכי יסודי לחשוב הוא שאני עושה זאת כי ככה ה' אמר – קבלת עול מלכות שמים. יש ביטוי בגמרא איך אומרים זאת – "רחמנא אמר". מי זה "רחמנא"? ה', בתורה, שאמר שכך צריך לעשות ומכיון ש"רחמנא אמר" אני מציית, ממושמע לפקודה כמו חיל שמקבל פקודות מהמפקד שלו, ועושה מה שהמפקד אומר.

מה הדבר השני? מי שלומד חסידות ונוהג לפי מנהגים של חסידים, או שאומר בפה או חושב בראש – חוש המחשבה – שכל מצוה הוא עושה "בשם כל ישראל". מה הכוונה שאני עושה את המצוה "בשם כל ישראל"? אם מישהו נותן צדקה, או בת מדליקה נר של שבת קדש, הכוונה שאני מדליקה את הנר לא רק בשבילי, אלא "בשם כל ישראל". זו הכוונה השניה שצריך לכוון, לחשוב.

כתוב, הרביים אומרים, שכאשר יהודי עושה מצוה, ובמיוחד כאשר חושב בראש שעושה בשביל כל עם ישראל, הוא מעורר עוד מישהו אפילו שלא רואה. יש עוד בת שלא יודעת איך מדליקים נר שבת קדש, ואם את מדליקה את הנר שלך וחושבת שמדליקה בשביל כל היהודים, יש פתאום עוד בת – אולי במקום אחר לגמרי, כמו אמריקה – שלא יודעת מה הם נרות שבת קדש, ופתאום מקבלת הרהור (החוש של איר), התעוררות בלב, שגם אני רוצה להיות יהודיה שומרת תורה ומצוות.

כלומר, בכל מצוה שאנו עושים יש כח לעורר את כל העולם לעשות תשובה. אז כתוב, הרמב"ם – והרבי – אומר שאם ישראל עושים תשובה מיד הם נגאלין. צריך לעורר את העם לעשות תשובה. כל מצוה בתורה, אם חושבים שאני עושה אותה "בשם כל ישראל", יש לה כח לעורר את כל היהודים בכל אתר ואתר, בכל מקום, לעשות מצוות.

זו הכוונה השניה שכל אחד צריך לכוון, שחוץ מזה שאני עושה את המצוה בגלל שה' אמר לי, וצריך לעשות מה שה' אומר, דבר שני אני יודע שבמצוה יש כח לחבר את כל היהודים בכל העולם[1], ולעורר את כולם לעשות תשובה. אז באמת הגאולה קרובה לבוא. אם עושים תשובה תיכף ומיד באה הגאולה.

הכוונה השלישית – לצייר משיח ולהביאו בפועל

אבל יכול להיות שאני חושב על כל עם ישראל, אבל לא ממש חושב על משיח. החוש של חדש איר, של המחשבה והכוונה, הוא חוש לצייר ממש מה שאני רוצה ומכוון. לכן יש עוד כוונה, שהרבי מחדש, שתוך כדי המצוה אני ממש חושב על המשיח – שבזכות מצוה זו יבוא מלך המשיח תיכף ומיד ממש, יביא את הגאולה לעם ישראל ולכל העולם כולו, שיהיה טוב לכולם ויהיה גילוי של ה' בכל העולם, "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד".

זה כבר דבר שלישי שאני חושב, שאני ממש חושב שבזכות מצוה זו יבוא מלך המשיח, ואני חושב עליו ומנסה לצייר אותו בראש שלי, במחשבה שלי, בכוונה שלי, שיבוא תיכף ומיד ממש.

שלש הכוונות

אם כן, יש שלש רמות של מה שחושבים, החוש של חדש איר, כאשר עושים דבר טוב: מה הדבר הראשון שחושבים? שאני עושה זאת כי ה' אמר, ואני עבד של ה' ומקבל על עצמי עול מלכות שמים ומאד שמח בכך, על שזכיתי להיות עבד של ה'. דבר שני, אני עושה את המצוה בשביל כל עם ישראל – יש כח במצוה שלי להשפיע על כולם, ואני רוצה שכולנו נתחבר ונתאחד להיות עם אחד, כולנו חברים יחד. דבר שלישי, שאני חושב – ואחד מביא את השני, בזכות שכל עם ישראל מתחבר ומתעורר בתשובה – יבוא מלך המשיח תיכף ומיד ממש, ואני מצייר אותו וחושב עליו ברגע זה.

שלש הכוונות – הכנעה-הבדלה-המתקה

[תוספת לאחר השיעור:] שלש הכוונות הנ"ל הן כנגד הכנעה-הבדלה-המתקה, כפי שלימד אותנו מורנו הבעל שם טוב. קודם כל צריך להיות קבלת עול מלכות שמים – הכנעה למלך העליון ב"ה. וגם זו צ"ל בשמחה על שזכיתי לעבוד את המלך כנ"ל. אח"כ צריך לכוון להעלות את כל הנשמות, כל הניצוצות הקדושים, להחזיר את העולם בתשובה לה'. זו תנועה של הבדלה, להבדיל את הטוב מהרע, להעלות את האור מתוך החשך. ולבסוף צריך לכוון לתכלית הכוונה של השי"ת בבריאת העולם ומתן תורה ומצות לעם ישראל – להביא את הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש. זו המתקה, גילוי הטוב האמיתי, הנצחי לעולם ועד, לכל העולם כולו.

ובדרך הרמז: עול מלכות שמים (= מלכות מלכות), בשם כל ישראל, משיח נאו – שלש הכוונות – עולה הוי' פעמים מלך – "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד" (הכל נכלל בגילוי מלכותו יתברך על כל הארץ).

ב. עניני חדש איר

האות של איר – כח לרכוש חברים חדשים

מישהו יודע מה האות של חדש איר? כל חדש ה' בורא עם אות אחת מתוך הא-ב. [ו]. נכון, האות ו – את חדש איר ה' בורא באות ו. וו היא גם מלה, חוץ מאות, כמו "ווי העמודים" במשכן. מה הוא וו? זו מלה פשוטה. [משהו שתולים עליו]. נכון, וו הוא משהו שמחבר. לכן גם בלשון הקדש, ו היא "ו החבור", כמו "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". זו ה-ו הראשונה בתורה, שמחברת שמים וארץ. תפקיד ה-ו הוא לחבר, לכן היא נקראת ו החבור, שמחברת שמים וארץ, נשמה וגוף, רוחניות וגשמיות. לכן החדש הזה הוא גם חדש שמקבלים כח לחבר. לחבר גם כמו שקראנו אתמול בפרקי אבות, "קנה לך חבר" – כל אחד צריך חברים. חדש איר הוא חדש שכל הבנים וכל הבנות מסוגלים לקנות חברים חדשים, שיהיו יותר חברים. לכל אחד יש חברים.

מה שאמרנו קודם, בכוונה השניה, הוא שבעצם "כל ישראל חברים", אבל בפרט – היות שחדש זה הוא חדש שה' ברא עם האות ו, שענינה חבור – הוא חדש הכי מסוגל וטוב בשנה כדי לקנות חברים חדשים. שכל ילד יחשוב שיש לי כך וכך חברים, אבל צריך עוד חברים – שיהיו לי עוד הרבה חברים טובים. חברים שנלמד יחד. חברים זה כמו חברותא, מה עושים בחברותא? משחקים? כששני ילדים או שתי בנות עושים חברותא, מה עושים? [לומדים]. להיות חבר עם מישהו פירושו לעשות חברותא איתו וללמוד יחד תורה, לגדול ולשגשג בתורה. החדש הכי טוב שיהיו חברים טובים שלומדים תורה יחד הוא חדש איר, לכן הוא חדש של גאולה, חדש מיוחד של משיח. לכן הרבי אמר לפני חדש זה "עשו כל אשר ביכלתכם".

צדיקי איר – צדיקים משיחיים

יש כמה צדיקים מאד גדולים שההילולא שלהם בחדש הזה. מי הכי מפורסם? [רבי שמעון בר יוחאי]. רשב"י, שכל מה שכתב את ספר הזהר הוא כדי להביא את המשיח. עוד מישהו? בפסח שני, י"ד איר, יש את רבי מאיר בעל הנס. הוא גם מאד משיחי, כל הזמן חושב על משיח. הוא אפילו אמר שאם הדור היה זכאי, אם היהודים היו בסדר, אני עצמי הייתי משיח. חדש עם הרבה דמויות של משיח.

מי הדמות של ב' איר? מה קרה בב' איר? איזה רבי? לב' איר קוראים "תפארת שבתפארת" בספירת העמר. מי הוא "תפארת שבתפארת", והרבי קורא לו גם "לכתחילה אריבער"? הרבי המהר"ש. אפשר לומר בין כל הרביים, עד לרבי – ולא עד בכלל – שהרבי הכי משיחי בחב"ד, שהכי היה קשור למחשבה של "משיח נאו", הוא הרבי מהר"ש. לכן הרבי פעם ענה למי ששאל איך להיות קשור אליו, שיתקשר וילמד את החסידות של הרבי מהר"ש – זה מה שאני לומד, ויש הרבה השראה של משיח בחסידות שכתב הרבי מהר"ש. לכן הוא אמר "לכתחילה אריבער", כמו "משיח נאו" (תיכף נשיר את השיר שלו). זה היום השני מתחלת החדש.

מה קרה ביום השני מסוף חדש איר, כ"ח איר? היום השני של תחלת החדש, ב איר, הוא הרבי המהר"ש שנקרא שמואל. מי היה שמואל בתנ"ך? [שמואל הנביא]. הוא קשור למשיח? מה הקשר שלו? [הוא שם לדוד את שמן המשחה]. הוא משח את דוד המלך, דוד מלכא משיחא. מתי ההילולא של שמואל הנביא, מישהו יודע? [כח איר]. כתוב שבספירת העמר מכוונים ישר והפוך, וכמו שב' איר, היום השני של איר מהתחלה, הוא שמואל, הרבי מהר"ש, כך היום השני מסוף החדש הוא לא פחות ולא יותר משמואל הנביא, המושח של מלך המשיח. רואים כמה משיח יש בחדש הזה, חדש איר.

אז שה' יזכה אותנו שנזכה קודם כל לתקן את המחשבה, הכוונות, לכוון בכל מצוה ש"רחמנא אמר" מתוך קבלת עול מלכות שמים (כמבואר בתניא בחת"ת של הימים האלה, שצריך לזכור תמיד את עצם הלשון "קבלת עול מלכות שמים") ו"בשם כל ישראל" ו"משיח נאו". אלה שלש הכוונות של חדש איר (ושל כל השנה כולה, שמקבלת את השראת המחשבה-הכוונה מחדש איר). וגם כן, את האות ו, לרכוש ולקנות חברים טובים, חדשים, בחדש הזה, שאפשר ללמוד איתם חברותא בתורה (גם בתורת החסידות וגם בתורת הנגלה, כרמוז ב"את השמים ואת הארץ"). גם לחשוב על כל הצדיקים המשיחיים שקשורים דוקא לחדש איר, מכל חדשי השנה.

נשיר "לכתחילה אריבער" של הרבי המהר"ש, ניגון משיחי, כי הוא אומר שאנחנו הולכים עכשיו לקראת הגאולה בדרך של לכתחילה מלמעלה (ללא שום מניעות ועיכובים בדרך), הולכים לזרז את ביאת המשיח תיכף ומיד ממש, ברגע הזה ממש.

רפואת המשיח-המנוגע (וניצוץ משיח שבכל אחד)

אתמול קראנו בתורה פרשת תזריע-מצורע, ושם מסופר על מי שהוא חולה והכהנים מרפאים אותו. כתוב שהמצורע הוא מלך המשיח, ולכן קוראים פרשה זו לפני חדש איר, חדש של ביאת משיח מכח "עשו כל אשר ביכלתכם", לכן קוראים-רומזים עליו בפרשת תזריע-מצורע, אותה קוראים בשבת מברכים חדש איר. למה משיח הוא מצורע? כי הוא כל כך כל כך מצטער על הגלות של עם ישראל, כל כך כל כך רוצה שה' כבר יאמר לו שהגיע הזמן לבוא ולגאול את עם ישראל וכל העולם כולו, וכל רגע שמשיח לא בא הוא כל כך מצטער עד שנעשה חולה. יש לו נגע, כי כל כך נוגע לו משיח, לכן יש לו נגע צרעת.

מי יודע מה הראשי תבות של איר בתורה? ["אני הוי' רופאך"]. את מי ה' מרפא בחדש איר? [את המשיח]. את אותו מצורע שקראנו עליו אתמול בתורה, המשיח. מיד אחרי קריאת התורה אתמול ברכנו את החדש, אמרנו חדש איר, והיינו צריכים לכוון – החוש של איר, לחשוב (כשאומרים משהו גם חושבים ומכוונים משהו) – שאיר ר"ת "אני הוי' רפאך". ואת מי ה' מרפא? את אותו מצורע שכתוב עליו בתורה, שהוא מלך המשיח. אם כן, כל החדש הזה צריך להתבונן ולחשוב ולהתפלל לה' שתיכף ומיד ממש ירפא את מלך המשיח.

יש גם בכל לב של כל ילד וילדה ניצוץ של מלך המשיח, שגם אותו צריך לרפא – "אני הוי' רפאך". מה קורה כשמרפאים את הניצוץ? הוא מתחזק ומתגלה. אז כל אחד מגלה את ניצוץ המשיח שבו, וכשיש הרבה ניצוצות משיח בריאים וחזקים – כי ה' מרפא אותם באיר – בא מלך המשיח הכללי וגואל אותנו תיכף ומיד ממש. זה גם קשור ל"עשו כל אשר ביכולתכם", הרפואה השלמה של מלך המשיח, החל מרפואת ניצוץ המשיח בתוך הלב של כל אחד מאתנו.

כעת נאמר פסוקים.

נשיר את השיר מהפרק החדש של הרבי, שבעצם כולל את שני הפרקים – של הרבי והרבנית יחד.



[1]. ראה להלן אודות כח החיבור של חדש איר.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com