חיפוש בתוכן האתר

חנוכת בית אליעזר-שלמה וחיה-מושקא שי' מזרחי - מוצאי כ' מרחשון ע"ח – אחיעזר הדפסה דוא

בע"ה

מוצאי כ' מרחשון ע"ח – אחיעזר

אוירה יהודית בבית

חנוכת בית אליעזר-שלמה וחיה-מושקא שי' מזרחי

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

לחיים לחיים. מצטרף למה שאמרו כאן קודם – שלא רק חנוכת הבית של המשפחה אלא חנוכת בית חב"ד של אחיעזר, בית משיח.

חמשה צרכים: אויר-מים-מזון-לבוש-בית

שמענו עכשיו במאמר[ב] מבעל הבית שיש שלשה דברים – מזון, לבוש ובית. הכי יקר הוא הבית, פחות ממנו הלבוש ופחות ממנו המזון. אבל הסדר הוא שהמזון הוא אמא, הלבוש הוא המדות – מדים, ז"א – והבית הוא המלכות.

במקום אחר מוסבר שבעצם שלשת הדברים האלה מתחלקים לחמשה, כי המזון כולל גם מים – מזון הוא מוצק ומים נוזל. יש הבדל בין מים למזון – הרבה הבדלים בהלכה בין מים ומזון. יש עוד משהו שיותר גבוה מהכל, הכי זול בינתים – אויר. אויר הוא חנם. פעם היה מצב שגם מים לא עלו, לכן במאמר הוא רק מדבר על דברים שעולים כסף – בית, לבוש ומזון. המים אצלו לא נחשבים – היום בהחלט אפשר לצרף את המים, כי עולים כסף. בינתים האויר הוא בחנם, עד שהעולם יתקדם עוד קצת... בכל אופן, יש חמש מדרגות בכללות.

חמשת הדברים בסוד הוי'

האויר הוא קוצו של י. כשאני צורך אויר איני מרגיש – אני נושם, אבל איני חושב שאני עכשיו צורך אויר. כשאני שותה – אני יודע שאני שותה מים, ויש על זה ברכה. אם הייתי מודע לכך שאני צורך אויר הייתי צריך לברך עליו ברכת הנהנין. כל דבר שאתה נהנה בעולם שה' ברא אתה צריך לברך ברכה. למה לא מברכים על אויר כל בקר? [אולי כשנתחיל לשלם...] זו הכוונה. הסבה שלא מברכים על אויר היא שאינו מורגש – יש הנאה ודאי, אך זו הנאה של הלא-מודע, כתר.

מים הם חכמה. גם במאמר כתוב שהתורה היא מזון, אבל תורה היא מוחין ומוחין הם מוחין דאבא ומוחין דאמא, חכמה ובינה. מזון מוצק, לאכול משהו, היינו הבינה של התורה. אפילו יחסית בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה זו "תורת אמך", תורה שבעל פה. אבל "אורייתא [תורה שבכתב] מחכמה נפקת" ועליה כתוב "הוי כל צמא לכו למים", חז"ל אומרים ש"אין מים אלא תורה" – זו החכמה. החכמה והבינה מצטרפים יחד, "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין", האכילה והשתיה הם יחד (מי שאוכל ולא שותה "אכילתו דם", מצד אמא ללא אור אבא). אחר כך, כמו שכתוב במאמר, הלבוש הוא ז"א והבית הוא מלכות.

ולסיכום:

  קוצו של י     אויר

            י        מים

            ה       מזון

            ו        לבוש

            ה       בית

כעת אנחנו בחנוכת בית, והבית הוא מלכות. יש תופעה של חותם המתהפך – עוד סבה שלא מזכיר את כל החמשה אלא רק שלשה – שבלבוש יש גילוי של המקיף הקרוב, החיה שבנפש, אור אבא, כאילו לומר שהמים (שלא מזכיר) מתקשרים ללבוש, והמדרגה הכי גבוהה, המקיף הרחוק, האויר, הוא שמתחבר לבית. אז בעצם כשעושים חנוכת הבית גם עושים חנוכת האויר – שתהיה פה אוירה טובה בבית, אויר טוב. [כיווני אויר.] כן וצריך מקום רחב, שיהיה הרבה אויר טוב בבית הזה. על כך נאמר "כתר עליון איהו כתר מלכות". מה הקשר בין המים ללבוש? צריך כל פעם לכבס – תפקיד האשה עם מים לכבס את הלבושים. בכל אופן, זהו המבנה הכללי.

בנין הבית היהודי – בנין המלכות

גם בסוף הוא הזכיר במאמר את הפסוק "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה". הבונים הם המדות שבלב, אברהם יצחק ויעקב, והאבן היא המלכות, דוד המלך (האותיות, האבנים, שבונות את הבתים, המלים, כמו שכתוב בספר יצירה). יוצא שענין הבית הוא המלכות. כל אדם שאין לו בית אינו אדם. על אדם כתוב "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו וגו'" – ה' רוצה שנהיה פה מלכים, מלכים צדיקים, מלכים חסידים, שנקיים את ה"ורדו" ("ורדו" עולה גבורה, סוד בנין המלכות מן הגבורה, וכן עולה יראה, סוד "אשה [בעלת הבית, מלכות] יראת הוי' היא תתהלל". "ורדו" בתוך המלבוש שלו – אתב"ש אלב"ם אכב"י – עולה תשע"ח, השנה הזאת). מה אדם הראשון עשה דבר ראשון כשנברא? פנה לכל הבריות ואמר להן "באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עֹשנו" – זה המלך האמתי, מי שקורא מתוקף תפקידו ומתוקף הכח הרוחני שהוא מקרין לכולם, "באו נשתחוה" (בגימטריא תשע"ח, "ורדו" במלבושו כנ"ל), נכיר את הקב"ה ונשתחוה לו. נשתחוה פירושו נתבטל – נתבטל לרצון ה', נעשה מה שהוא רוצה מאתנו. זה המלך האמתי, ואת הכח לכך מקבלים מהבית – הבית הוא המלכות.

הברכה הראשונה שיהיה לכם – לך, לחיה, לכל הילדים כ"י – שכולם יהיו מלכים, "ממלכת כהנים וגוי קדוש", ושנזכה כבר למלכות. עיקר הגלות הוא גלות השכינה – המלכות בגלות. יש חכמה, יש בינה, הכל יש – מה שחסר הוא מלכות. כמו שרבי נחמן כותב בתורה הראשונה בלקוטי מוהר"ן שחסר חן – חן הוא מתנת המלכות, הולכים יחד. מה שבגלות הוא החן של דוד המלך – לדוד המלך יש חן מיוחד. הבית, כל בית בישראל שמקימים זוג של חסידים, חסידים טובים אמתיים, עם הרבה אהבה בתוך הבית, בונה את המלכות.

מה עושה שיהיה אויר טוב בבית? יש כמה סיפורים של הבעל שם טוב – אהבה בין בני הזוג. כשיש אהבה האויר מצוין, ריח ניחוח רק להכנס לבית. שתהיה הרבה אהבה, יהיה הרבה אויר טוב (אויר טוב = חי – "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" – פעמים אהבה), ואז תהיה מלכות עם חן, חן של דוד מלכא משיחא, וככה נתקן את העולם במלכות ש-די. עד כאן ווארט אחד, בזכות המאמר.

סוד שם אוֹם והאוירה בבית

מה שחשבתי כשבאתי לכאן: לאליעזר יש שני שמות וגם לחיה יש שני שמות, אבל ב'סוד הצמצום' הם אליעזר וחיה. בחתונה דורשים את הכל יחד, אבל אליעזר וחיה מספיק לנו כרגע, ושם המשפחה הוא מזרחי. זהו בית של אליעזר וחיה מזרחי. יש לנו דבר תורה יומי שיוצא בווטסאפ ובימים האחרונים נכתב שם (וגם במאמר יותר ארוך) על השם הקדוש אום, השם ה-30 מ-עב שמותיו של הקב"ה (היוצאים משלשת הפסוקים ויסע ויבא ויט לפני שירת הים). אומרים שהוא השם שאברהם נתן לבני הפילגשים שיקחו למזרח, לארצות בני קדם ("קדמה אל ארץ קדם"), כי שם זו באמת המנטרה העיקרית שלהם. זהו שם קדוש שניתן להשתמש בו גם בטומאה. זה הר"ת, הסימן, אליעזר וחיה מזרחי (קדם).

בלועזית אוֹם הוא בית, הוֹם (וכן אותיות המילוי של הום – הא וו מם – הן אום!), home, "אום אני חומה וכו'". זה מה שחשבתי בדרך לכאן – שנכוון כאן את השם אום ויהיה home, ושתמיד יהיה כמו עכשיו, היימיש. אויר טוב הוא הרגשה ביתית, היימיש באידיש. שכל מי שנכנס בדלת ירגיש בבית – זו חנוכת הבית שהמקום הזה יהיה כל כך ביתי שכל מי שנכנס גם מיד נושם אויר הכי טוב, בזכות האהבה, וגם ירגיש את עצמו בבית.

הכנסת אורחים לאוירה ביתית (במודעות טבעית)

ההרגשה הזו, שכל אחד מרגיש את עצמו ביתי, היא עיקר מצות הכנסת אורחים. עיקר המצוה של הבית הוא שתזכו להכניס הרבה אורחים לבית, אבל לא שוה להכניס אורחים אם האורח לא מרגיש בבית – אם נכנס לדלת ומרגיש זרות, לא המקום שלי, מה אני עושה כאן? אז לא שוה, כמו לתת צדקה לא בסבר פנים יפות. כתוב בהלכה שהעיקר בנתינה שיהיה בסבר פנים יפות, שירגיש טוב.

בנתינה בסבר פנים יפות צריך לעשות מאמץ, לחייך כשאני נותן צדקה, וצריך לחשוב שיהיה חיוך אמתי, לא מעושה, אך בכל אופן יש כוונה. אמרנו שבית בא מהלא-מודע (סוד האויר), כל מה שקשור לקדושת הבית צריך להיות בלי כוונה – כמו מצות שכחה, שהוזכרה במאמר, שלא התכוונתי כלל. כל הדברים האלה, שמרגישים אויר טוב ומי שנכנס בבית מרגיש ביתי זה בלי כוונה – ככה זה, מהכתר, טבעי לגמרי, טבע קדוש של עם ישראל שהבית הוא ביתי ויש בתוך הבית את האויר טוב.

"ביתי בית תפלה יקרא" – כנראה שכאשר נכנסים לבית טוב כזה, מקום "ביתי", אז בא לך להתפלל, "בית תפלה יקרא לכל העמים" (עם השם אוֹם, ששייך לכל העמים). [או"ם – כשיבוא המשיח הוא יהיה כמו שצריך.] נכון, זו הכוונה.

שלט לבית החדש

אם כן, עשינו פה עכשיו כוונה לאליעזר וחיה מזרחי. כמה אותיות יש כאן? יחד עם ו החבור, אז יש 15 – משולש של 5, מסודר לגמרי:

א

ל  י

ע  ז  ר

ו  ח  י  ה

מ  ז  ר  ח  י

אפשר לעשות מזה שלט לתלות על הדלת. מישהו כאן עובד בעץ? צורה מושלמת – המשולש למעלה א-לי, אחר כך משלים ל-עזר, אז וחיה (אותיות חויה, חיה חווה את האלי-עזר, העזר האלוקי, היא ממחישה את העזר האלוקי במציאות ובכך נעשית עזר בשלמות, עזר שמשתקף בזרעא חיה וקימא) שורה וגם מזרחי שורה. הכל שוה יחד ברית – יש כאן ברית, ברית הנישואין, ברית עולם. יש מנהג שכאשר נכנסים לבית שמים מלח – "ברית מלח". בכל אופן, השמות שלכם יחד עולה ברית. ברית עולה גם ג"פ צדיק, וגם ו"פ אמונה וגם לו פעמים טוב ("אמרו צדיק כי טוב", לו צדיקים שכל אחד הוא טוב).

פנות הציור הן אמי, 51 (היום הוא היום ה-51 של השנה), "לא זז מחבבה עד שקראה 'אמי'". היחס בין בני הזוג הוא "לא זז מחבבה עד שקראה 'בתי', לא זזה מחבבה עד שקראה 'אחותי'" וכאשר נכנסים לבית צריכים להגיע למדרגת "לא זז מחבבה עד שקראה 'אמי'". יש הרבה בעלים שכאשר כבר יש ילד פונים לאשה 'אמא'. אמי עולה ג"פ טוב (ממוצע). הכל יחד כאן לו פעמים טוב, דהיינו יב פעמים אמי – האותיות בפנה, ועוד יא פעמים אמי, הכל אמי (אמי, כל אות במשולש = שרה במילוי: שין ריש הא שעולה שר שלום – לחיות עם הזמן, פרשת חיי שרה)! זו המתנה לבית – הרעיון, צריך שמישהו יעשה בפועל.

שיהיו הרבה בשורות טובות ושיצא מהבית הזה הרבה אור. [אור הלל ישראל.] יש אור בתוך הבית, ושיאיר גם החוצה.

שכחה כשנכנסים הביתה

עוד ניגון אחד – עובד, תכבד אותנו. תנגן "צ'איז דאך אלץ הבל הבלים אין עוד מלבדו". "הבל הבלים" יכול להיות גם אויר הטוב. אבל הפשט הוא הפוך, "הבל הבלים" הוא אויר רע. אולי הנקודה הכי עמוקה במאמר היא סוד השכחה – כשנכנסים הביתה צריך שכחה, לשכוח מה שהיה קודם, כעת הגעת הביתה. מתי תבוא הגאולה? כשנשכח מהגלות. ברגע שנשכח מהגלות זו אוטומטית זו גאולה. זו הברכה של בית חדש, שנשכח – נשכח מכל ה"הבל הבלים" של הגלות ומה שישאר הוא רק "אין עוד מלבדו" (נשכח מה"הבל הבלים" – "אין עוד מלבדו" = 770, בית משיח!). זה האויר הטוב שבבית.

עד כאן, שתהיינה בשורות טובות, כל הברכות לכולם. לא נשכח שהיום היה יום ההולדת של הרבי הרש"ב זי"ע ועכי"א.



[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] בעל הבית חזר מאמר ד"ה "הטעם שעושין משתה ושמחה בחנוכת הבית" (מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ, כ' טבת תקס"ז).

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com