חיפוש בתוכן האתר

הגלות האחרונה - עיון הסטורי בארבעת הגלויות הדפסה דוא
אינדקס המאמר
הגלות האחרונה - עיון הסטורי בארבעת הגלויות
גלות ישראל
חדירת הגלות לתוך עם ישראל עצמו
הגאולה האחרונה - גאולת תורת המעשה
הגאולה מגלות ישראל - לקיחת אחריות
כל הדפים

ארבע מלכויות

אחת החלוקות היסודיות של תולדות עם ישראל היא לארבע גלויות תחת "ארבע מלכויות", אך כאשר פונים למנות מה הן ארבע הגלויות מתקבלת תמונה די 'נזילה': החלוקה הרווחת במדרש[א] היא – גלות בבל, גלות מדי (הכוללת גם את גלות פרס), גלות יון וגלות אדום (או עשו, או רומי, או מלכות הרשעה, או מלכות רביעית – ככינויים השונים במדרשים). חלוקה זו אינה כוללת את הגלות הראשונה, גלות מצרים. בחלק מהמדרשים נחשבת גלות מצרים כגלות הכוללת – "כל הגלויות נקראו על שם מצרים"[ב] (וכיוצא בכך נחשבת ממלכת אשור – או נינוה – לכזו שכל המלכויות-הגלויות נקראו על שמה). במדרשים אחרים[ג] מנויה מצרים ראשונה לחמש גלויות (מצרים, בבל, מדי, יון, אדום). האריז"ל[ד] אף מונה את ארבע הגלויות כך – מצרים-בבל-יון-אדום (כשאת המן – במלכות פרס ומדי – הוא כולל בגלות בבל). במדרשים נוספים[ה] נזכרת בפני עצמה – כגלות אחרונה – גם גלות ישמעאל. מגדיל לעשות המדרש המחלק את ארבע הגלויות הידועות ל"ארבע מלכויות שהן שמונה" – "הרי שמונה שהן ארבעה: בבל וכשדים, מדי ופרס, ויון ומקדון, אדום וישמעאל"[ו].

 

גילוי תורה בעקבות הגלות

בחסידות[ז] מבואר כי תכליתה של גלות היא גילוי תורה שיבוא אחריה – גילוי תורה כזה ש'יצדיק' את כל הצער והיסורים שקדמו לו ויברר כי הם היו כדאיים לשם גילוי כה נפלא (עד שנזכה לומר "אודך הוי' כי אנפת בי"[ח]). כך, תכלית הגלות הראשונה, גלות מצרים, היתה להגיע אחריה, בזכות הזיכוך שפעלו יסורי הגלות, למתן תורה. כמובן, "זאת התורה לא תהא מוחלפת" ו"עוד פעם מתן תורה לא יהיה" (כמאמר אדמו"ר הזקן), אך כל גלות מביאה בעקבותיה גילוי של ממד חדש בתורה. הבנה זו יוצרת חלוקה חדשה של המלכויות:

במתן תורה, לאחר גלות מצרים, נמסרה לידינו בגלוי בעיקר התורה שבכתב (כשכל שאר ממדי התורה נמסרו למשה, אך נשמרו ברמות שונות של הסתר והעלם).

הגילוי המשמעותי העיקרי אחרי מתן תורה הוא הגילוי, החידוש וההעמקה בתורה שבעל פה – גילוי שהתחולל בעיקר בתקופת בית שני, אחרי גלויות אשור (תוך כדי ימי הבית הראשון) ובבל, פרס ומדי, ובעיקר אחרי גלות יון. במובן זה, נכללות כל הגלויות הללו כמלכות-גלות אחת. בפרטות, מבואר[ט] כי עיקר הגיונה הפנימי של תורה שבעל פה בא מתוך העימות עם מלכות יון ותרבותה השכלתנית (ויודגש כי גלויות אשור-בבל-פרס-מדי נזכרות עדיין בתורה שבכתב, עד ל"סוף כל הנסים"[י] במגילת אסתר, ואילו גלות יון היא הראשונה שהמאבק בה ונס הגאולה ממנה שייכות לחלוטין לתורה שבעל פה[יא]).

הגילוי המשמעותי הבא בתורה הוא גילוי פנימיות התורה, תורת הקבלה והסוד, וגילוי זה בא מתוך הצער של גלות אדום (בה כלולה גם גלות ישמעאל, כפי שהוזכר לעיל ויורחב עוד לקמן). גילוי פנימיות התורה כולל את ספר הזהר, שנכתב בתחלת גלות זו אך נתגלה באמצעיתה, ואחר כך את תורת המקובלים שפסגתה קבלת האריז"ל.

 

[א] ראה בראשית רבה טז, ד; מב, ב; מד, יז; צט, כ. באריכות ויקרא רבה יג, ה. תנחומא ויצא ב; ויחי יד; תרומה ז; תזריע יא; בהר א. פסיקתא רבתי לג. מכילתא בחדש ט. מדרש תהלים יג. זהר ח"ב רלז, א. זהר חדש יתרו.

[ב] בראשית רבה טז, ד.

[ג] ראה פסיקתא רבתי יד.

[ד] לקו"ת עקב ד"ה "נחש שרף ועקרב וצמאון".

[ה] ראה פרקי דרבי אליעזר פרק כז.

[ו] מדרש תהלים ו.

[ז] ראה תו"א שמות ד"ה "ואלה שמות" וד"ה "קול דודי" (ובכ"ד).

[ח] ישעיה יב, א.

[ט] כך מביא השפ"א בכ"ד בדרושיו לחנוכה על יסוד דברי המהר"ל. ראה גם פסיקתא רבתי ה ותנחומא וירא ה.

[י] יומא כט, א.

[יא] עיין ביומא שם, וראה שפ"א חנוכה תרמ"ז ד"ה "בפסיקתא ובמדרש נשא" ובכ"ד.

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com