חיפוש בתוכן האתר

אמור - נורא תהלות עושה פלא הדפסה דוא
אינדקס המאמר
אמור - נורא תהלות עושה פלא
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
כל הדפים

נורא תהלות עושה פלא

חנה אריאל – פרשת אמר

י אייר תשמ"ט (קבר יוסף – שכם ת"ו)

 

ניגנו ניגון

היום נלמד קטע על הפסוק "נורא תהילות עושה פלא". אומרים אותו בכל יום פעמיים – בשירת הים ולפני תפילת שמונה עשרה. מובא שמתוך שירת הים הוא הפסוק המרכזי. איך רואים? שלפני שמונה עשרה אומרים "ואמרו כולם: מי כמוך וכו'". הוא הנבחר מתוך כל ההודאה על יציאת מצרים וקריעת ים סוף.

הקדמה ראשונה. בספר יצירה מתחלקות אותיות לשון הקדש ל: ג אותיות אמ"ש, כנגד כח"ב [רוח-מים-אש, בעוד העפר לא תופס מקום ולא מוזכר כלל בספר יצירה], ז אותיות בג"ד כפר"ת כנגד, שאר יב האותיות הפשוטות. כנגד שלושת האותיות אמ"ש יש בתורה שלושה פסוקים עיקריים: כנגד האות א יש הפסוק הראשון של עשרת הדברות "אנכי הוי' אלקיך – אנכי מי שאנכי", כנגד האות מ – יסוד המים וספירת החכמה – בא הפסוק שלנו "מי כמוך באלים הוי' מי כמוך נאדר בקדש נורא תהילות עושה פלא", וכנגד האות ש – האש של ההתבוננות המולידה אהבה ברשפי אש  לקב"ה – בא הפסוק "שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד". מה שלא אומרים את הפסוק הראשון בכל יום זה כי הוא כנגד הכתר הנעלם [אם רוצים את האמת של התורה אז במקום "שמע ישראל" אומרים את הפסוק "תמים תהיה עם הוי' אלקיך", שלפי המסורה הראשונה נכתב עם אות ת רבתי].

הקדמה שניה, פרפרת נוספת. הפסוק הזה הוא ההבעה על יציאת מצרים. בקבלה כתוב שהכח האלקי שהתגלה ופעל ביציאת מצרים הוא ג ידות – יד הגדולה [שנאמר בקריעת הים], יד החזקה, יד רמה [שנאמר ביציאה עצמה]. שתי הידות הראשונות עם ה הידיעה, כי אלו שתי הידיים ימין ושמאל ואילו היד רמה היא כנגד התפארת שעולה עד פנימיות הכתר, "בריח התיכון המבריח מן הקצה עד הקצה", ובתרגום נקראת "ריש גלי". הרדל"א, פנימיות הכתר, אינו מלובש בשום דבר ולכן הוא האמונה. בסוף פרשת בשלח, במלחמת עמלק, כתוב "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש", שכל שלושת הידות התחברו יחד. הסימן למספר פסוקי פרשת בשלח מבעלי המסורה הוא יד אמונה. בקבלה, המבנה הזה של שלוש הידות מתבטא בפסוק הזה שלנו. יש במילים "כי כמוך באלים הוי'" יד אותיות, במילים "מי כמוכה נאדר בקדש" יש יד אותיות, ובמילים "נורא תהילות עושה פלא" יש עוד יד אותיות. האתנחתא נמצאת אחרי שתי ידות, כח אותיות. הסדר הזה מיוחד מאד. סך הכל יש מב אותיות ב-יב מילים. בקבלה, יש שם של יב אותיות, יש שם של מב אותיות ויש שם של עב אותיות [דילוגים שווים של ל אותיות]. השם של יב אותיות הוא ג אזכרות של שם הוי' היוצאים מ-ג אזכרות שבברכת כהנים [השם הזה מתלבש בחיצוניות בשמות אהיה- הוי'-אדני, בסוד מעבר יבקיחוד ברכה קדושה – שכנגד מחשבה קול ודבור של כוונות המקוה. הקול הוא הבל פשוט היוצא מן הלב והדיבור זה כשהוא כבר נחתך ב-ה מוצאות הפה. במקוה צריך לכוון שהמים שמעליך הם שם אהי', בבחינת "כמים לים מכסים", ארבע הקירות שסביבך הם ארבע אותיות שם הוי' (איך לסדר יש שתי שיטות. שיטה אחת שהאות י היא כיוון דרום, ה עילאה היא צפון, ו היא מזרח ו-ה תתאה היא מערב. שיטה שניה ויותר פשוטה מכוונת כמו בדגלי מדבר: י היא כנגד מחנה יהודה במזרח, ה עילאה כנגד מחנה ראובן בדרום, ו כנגד מחנה אפרים במערב ו-ה תתאה כנגד מחנה דן בצפון) וקרקע המקוה היא שם אדנות. במקוה הוא כמו עיבור ומה שצריך להיוולד מכאן זה אדם חדש עם מחשבה קול ודיבור מתוקנים. לפי הרמ"ז סדר הטבילה צריך להיות יד פעמים: פעם אחת לפני, אחרי ח טבילות כדי לחבר כל אות בשלושת השמות הללו לפי הסדר, אחרי עוד ד טבילות ולבסוף טבילה כוללת. יש הרבה כוונות ולכל אחת מספר שונה של טבילות, לכן זה תלוי איזו כוונה מכוונים. לפעמים, כמו אצל אבולעפיה, הוא נמצא בצירוף אחר של הוה-והיה-ויהיה. כוונה נוספת שמשתמשים בה היא כוונת הדלקת נר חנוכה או נר שבת, שמכוונים שמות הוי' ואהי' עם שמות הוי' ואלקים עם שמות הוי' ואדני העולים כולם יחד נר. כוונה זו קשורה אלינו, שרואים בה שפנימיות שלושת השמות הללו היא ג פעמים שם הוי']. הערך של שלושת השמות הפנימיים – ג פעמים הוי' – עולה עח, וביחד עם השמות החיצוניים יבק עולים קץ. זו כוונה מובהקת לסוד העיבור של הלוח העברי. מה זה סוד העיבור? הוא בנוי על מחזור של יט שנים. אם אני מחבר את המספרים מ-1 עד 19 (המשולש של יט)עולה קץ [כי 10 הוא המספר האמצעי של 19]. זה בסוד חישב את הקץ. בתוכם ז השנים ג ו ח יא יד יז יט הם מעוברות עולות עח [כנגד ז האותיות הכפולות בג"ד כפר"ת], ו-יב השנים הפשוטות עולות יבק [כנגד יב האותיות הפשוטות], כאשר אלו מתלבשות בתוך אלו. הרמז הכי יפה פה הוא, שיצא לנו בפסוק יב תבות עם מב אותיות בחלוקה שווה, כאשר הביטוי העצמי ביותר הוא הביטוי השלישי בפסוק – "נורא תהילות עשה פלא" – המכוון כנגד היד השלישית, יד רמה. רש"י על ביטוי 'נורא תהילות' מסביר שהוא "יראוי מלהלל אותו", שהוא למעלה מזה. זה ביטוי על העצמות ממש, שהפעולה שלו היא "עושה פלא" – נושא הפכים. איפה עוד מכוונים כל יום מב? בתפילין יש מב אזכרות שם הוי' [זו האסמכתא הגדולה לר' יעקב אורבך מירושלים]. נורא תהלות עולה מב פעמים הוי'.

 



 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com