חיפוש בתוכן האתר

תפלה קודם הלמוד_מקור הדפסה דוא

הִנְנִי רוֹצֶה לִלְמוֹד כְּדֵי שֶׁיְּבִיאֵנִי הַתַּלְמוּד לִידֵי מַעֲשֶׂה, לִידֵי מִדּוֹת יְשָׁרוֹת וְלִידֵי יְדִיעַת הַתּוֹרָה[א] וְלִידֵי דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא וְלִידֵי הֲפָצַת 'מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ'[ב] וּ'מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-הוי' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'[ג] בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.


פרק א

חֲמֵשֶׁת חֲלָקֶיהָ שֶׁל תְּפִלָּה זוֹ מַקְבִּילִים לַחֲמֵשׁ הַדְּרָגוֹת שֶׁבְּשֵׁם הוי' ב"ה, וְכֵן לַחֲמֵשֶׁת הַדְּרָגוֹת שֶׁבְּנֶפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל:

קוֹצוֹ שֶׁל י             יְחִידָה – הֲפָצַת 'מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ' וּ'מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-הוי' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים' בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ

            י             חַיָּה – דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא

            ה            נְשָׁמָה – יְדִיעַת הַתּוֹרָה

            ו             רוּחַ – מִדּוֹת יְשָׁרוֹת

            ה            נֶפֶשׁ – מַעֲשֶׂה


פרק ב

בֵּאוּר הַתְּפִלָּה*:

"תְּהוֹם רַבָּה" הוּא כִּנּוּי לְכֶתֶר עֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּדוּגְמַת הַיֵּשׁ הָאֲמִיתִּי, בְּחִינַת "מְחוּיַּב הַמְצִיאוּת" שֶׁ"מֵאֲמִיתַּת הִמָּצְאוֹ נִמְצְאוּ כָּל הַנִּמְצָאִים"[ד], וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "כִּי-מִמְּךָ הַכֹּל"[ה]. וְזֶהוּ "תְּהוֹם" מִלְּשׁוֹן "תְּמִיהָה", דְּ"לֵית מַחְשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל"[ו], וּבְסוֹד "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ"[ז].

"רַבָּה" עוֹלֶה "אֵין סוֹף".

"'מַעְיְנוֹת' תְּהוֹם רַבָּה", הַיְינוּ הָאַיִן הָאֲמִיתִּי שֶׁכָּלוּל בַּיֵּשׁ הָאֲמִיתִּי הַנ"ל. וְהוּא בְּסוֹד "חָכְמָה סְתִימָאָה" שֶׁבַּכֶּתֶר, הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן הַחֲסִידוּת "כֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל" (מַשְׂכִּיל עוֹלֶה "יֶשׁ-לִי-כֹל"[ח] וְהוּא הַ"מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי"[ט], שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה נְבִיעַת הָאֵין סוֹף בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַנִּקְרֵאת "אֵיתָן הָאֶזְרָחִי"[י]).

הַכָּתוּב אוֹמֵר: "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה"[יא]. כֹּחַ זֶה שֶׁל הֲפָצַת הַמַּעֲיָנוֹת בָּא מִן הַ"יְּחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ", בְּחִינַת "יְחִידָה לְיַחֲדָךְ"[יב], בְּחִינַת "מָשִׁיחַ" שֶׁבְּכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל (מָשִׁיחַ עַצְמוֹ, הוּא הַיְחִידָה הַכְּלָלִית שֶׁל כְּלָלוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַמְעוֹרֵר בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְסִירוּת נֶפֶשׁ לִשְׁלֵמוּת עֲבוֹדָה זוֹ שֶׁל "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה").

הַיְחִידָה הִיא כְּנֶגֶד קוֹצוֹ שֶׁל י שֶׁבְּשֵׁם הוי' שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כִּי-חֵלֶק הוי' עַמּוֹ"[יג] – שֶׁבְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ חֵלֶק, כִּבְיָכוֹל, מִשֵּׁם הוי' ב"ה. וְכָל חֵלֶק – כָּלוּל מֵהַכֹּל "כְּשֶׁאַתָּה תּוֹפֵס בְּמִקְצָת מִן הָעֶצֶם, אַתָּה תּוֹפֵס בְּכוּלּוֹ"[יד])".

וְהִנֵּה בִּפְנִימִיּוּת הַחָכְמָה (וְכ"ש בִּפְנִימִיּוּת הַחָכְמָה הַסְּתוּמָה שֶׁבַּכֶּתֶר) מְאִירָה פְּנִימִיּוּת כֶּתֶר עֶלְיוֹן (בְּסוֹד "פְּנִימִיּוּת אַבָּא פְּנִימִיּוּת עַתִּיק"), בְּחִינַת הַ"שַּׁעֲשׁוּעִים הָעַצְמִיִּים" – גִּלּוּי הֶעְלֵם הָ"רֵישָׁא דְּלָא אִתְיְדַע" לְעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, בְּסוֹד "רֵישָׁא דְּאַיִן"[טו]. וְזֶהוּ סוֹד "אֲרוּבּוֹת הַשָּׁמַיִם" שֶׁנִּפְתְּחוּ וְנִתְגַּלּוּ עַל יְדֵי הֲפָצַת הַמַּעְיָנוֹת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁמְּקוֹרָהּ בַּיְּחִידָה כַּנ"ל.

עַל יְדֵי זֶה וּ"מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הוי' וְגוֹ'". נוֹדַע שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַדַּעַת הוּא בִּפְנִימִיּוּת הַכֶּתֶר דַּוְקָא (וְעַל כֵּן נִכְנְסָה הַדַּעַת בִּמְקוֹם הַכֶּתֶר בְּמִנְיַן עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, וּמְבוֹאָר בַּחֲסִידוּת שֶׁזֶּהוּ מִצַּד פְּנִימִיּוּת הַכֶּתֶר דַּוְקָא). 'דֵּעָה אֶת-הוי' ' עוֹלֶה אבגיתצ – הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן מִשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל מב אוֹתִיּוֹת, הָרָשׁוּם בִּתְפִילַּת נְחָנְיָא בֶּן הַקָּנָה בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת: "אָנָּא בְּכֹחַ גְּדוּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה"; וְהוּא בְּסוֹד הַדַּעַת דְּרדל"א הַשֹּׁורָה בְּ"אַוִּירָא קַדִּישָׁא" שֶׁעַל גַּבֵּי מוֹחָא סְתִימָאָה דַּאֲרִיךְ אַנְפִּין, בְּסוֹד "כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", וְנִכְלָל בְּסוֹד הַחֶסֶד שֶׁהוּא הַגֻּלְגַּלְתָּא דַּאֲרִיךְ אַנְפִּין וְד"ל.


פרק ג

"דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא" הִיא בְּסוֹד "מָטֵי וְלָא מָטֵי"[טז] (נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ) שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַיָּה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית[יז]. "בְּרֵאשִׁית בָּרָא" מְתַרְגְּמִינַן (בְּתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי) "בְּחוּכְמָא בְּרָא", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"[יח]. "אֵיזֶהוּ חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד"[יט], יֵשׁ מֵאַיִן תָּמִיד, בְּעֵין הַחָכְמָה[כ] – בְּחִינַת י שֶׁבַּשֵּׁם, סוֹד הַנְּקוּדָּה הַהִיּוּלִית הַמְחַיָּה ("מִלְּשׁוֹן חַיָּה") אֶת הַכֹּל בְּ"רָצוֹא וָשׁוֹב" (דּוֹפֶק הַחַיִּים) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב"[כא] – אַל תִּקְרֵי "וְהַחַיּוֹת" אֶלָּא "וְהַחַיּוּת" – כְּלָלוּת הַחַיּוּת הָאֱלֹקִית הַמְהַוָּה וּמְחַיָּה אֶת הַכֹּל כִּמְבוֹאָר בַּחֲסִידוּת. וְכֵן כָּתוּב "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת-כֻּלָּם"[כב] – אַל תִּקְרֵי "מְחַיֶּה" אֶלָּא "מְהַוֶּה"[כג].


פרק ד

בִּ'ידִיעַת הַתּוֹרָה' נֶאֱמַר "וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם"[כד], ה עִילָּאָה שֶׁבַּשֵּׁם, בְּחִינַת הַ"מּוּשְׂכָּל" שֶׁבַּנֶּפֶשׁ בִּכְלָל. בַּנְּשָׁמָה נִכְלְלוּ חב"ד מִצַּד הַשֵּׂכֶל (בִּינָה) שֶׁבָּהֶם (מַה שֶּׁאֵין כֵּן עֶצֶם הַחָכְמָה הוּא לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל[כה], בְּחִינַת בִּטּוּל לָאַיִן הָאֱלֹקִי הַמְהַוֶּה וּמְחַיֶּה אֶת הַכֹּל – הַ"חָכְמָה שֶׁבְּכָל דָּבָר" כַּנ"ל[כו]).

פרק ה

תִּיקּוּן הַמִּדּוֹת – 'מִדּוֹת יְשָׁרוֹת' – הוּא בִּבְחִינַת הַ"מּוּרְגָּשׁ" שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, הַמְחַבֵּר אֶת הַיְדִיעָה לַמַּעֲשֶׂה, בְּסוֹד הַמְשָׁכַת אוֹת ו שֶׁבְּשֵׁם הוי' ב"ה. הוּא עִנְיַן מְשִׁיכַת הַלֵּב הַטּוֹב לַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב כַּאֲשֶׁר מְקַבֵּל מִן הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר – שִׁקּוּל הַדַּעַת שֶׁל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה[כז], וַאֲזַי: "וּלְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה"[כח].


פרק ו

'מַעֲשֶׂה' הוּא הַ"מּוּטְבָּע" שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִיתבְּחִינַת 'נֶפֶשׁ' שֶׁבָּהּ (הַשֵּׁם 'נֶפֶשׁ' קָאֵי עַל כְּלָלוּת ה הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּהּ, וּבִפְרָט עַל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבָּהּ), מִלְּשׁוֹן "נְפִישׁוּ" – לְשׁוֹן רִבּוּי תּוֹלָדוֹת. עִיקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים ("וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"[כט]) הֵם מַעֲשִׂים טוֹבִים דַּוְקָא – מַעֲשֶׂה – בְּחִינַת ה תַּתָּאָה שֶׁבְּשֵׁם הוי' ב"ה שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל[ל].


פרק ז

הָאוֹת ה מוֹרָה עַל הִתְפַּשְּׁטוּת וְרִבּוּי. ה עִילָּאָה מוֹרָה עַל הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֵּׂכֶל בִּידִיעַת כָּל פְּרָטֵי הִלְכוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְסוֹדוֹתֶיהָ – "כָּל חֲדָא וַחֲדָא לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ". (וְכַנּוֹדָע שֶׁמִּצְוַת 'יְדִיעַת הַתּוֹרָה' הִיא לָדַעַת אֶת כָּל תריג מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְכוּ' בִּידִיעָה בְרוּרָה וּכְאַחַת). ה תַּתָּאָה שֶׁבַּשֵּׁם מוֹרָה עַל הִתְפַּשְּׁטוּת בִּ"פְעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים"[לא], לְהַחֲיוֹת נְפָשׁוֹת רַבּוֹת עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה.


פרק ח

בְּנוֹסַח הַתְּפִלָּה הַנ"ל יֵשׁ טל תֵּבוֹת, בְּחִינַת "טַל תּוֹרָה", שֶׁהוּא "טַל תְּחִיָּה"

(טַל עוֹלֶה הוי' אֶחָד – שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ הִיא פֵּרוּשׁוֹ וְהַחֲדָרָתוֹ בַּלֵּב ("שְׁמַע יִשְׂרָאֵל") וּבָעוֹלָם כּוּלּוֹ) קעד אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה עוֹלֶה "חַיֵּי עוֹלָם" בְּסוֹד: "וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ"[לב] – תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, "כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְגוֹ'"[לג], בְּחִינַת "טַל תְּחִיָּה" כַּנ"ל.

כָּל הַתְּפִלָּה עוֹלָה אַחַת עֶשְׂרֵה אֶלֶף וַחֲמִישִׁים – אַיִן (כַּאֲשֶׁר אי דְּאַיִן נֶחְשָׁבוֹת לַאֲלָפִים), שֶׁהוּא סוֹד "טַל" וְ"חַיֵּי עוֹלָם" הַנ"ל.

אַיִן הַנ"ל עוֹלֶה עַיִן פְּעָמִים פֶּה; עַיִן עוֹלֶה ה פְּעָמִים הוי' ב"ה; פֶּה עוֹלֶה ה פְּעָמִים טוֹב, שֶׁהוּא שֵׁם אהוה ב"ה (הוי' בְּמִסְפָּר קָטָן, וְיוֹצֵא מֵרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת: "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"[לד], שֶׁהוּא הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי לְיַחֵד שָׁמַיִם וָאָרֶץ – רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת – יַחַד, בְּסוֹד "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב"[לה] – "לִגְנוֹז" לַ"צַדִּיק כִּי טוֹב"[לו]. "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם"[לז], בְּחִינַת "כִּי-כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבַָאָרֶץ"[לח] וְתַרְגּוּמוֹ – "דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָא וְאַרְעָא" – אָחוּז בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ כְּאֶחָד, לְחַבְּרָם וּלְיַחֲדָם בֶּאֱמֶת). הַדִּיּוּק שֶׁבְּ-ה פְּעָמִים דַּוְקָא הוּא בְּסוֹד גִּלּוּי ה הַחֲסָדִים שֶׁבַּדַּעַת, אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, ה חֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת עֶלְיוֹן בָּעַיִן, וְ-ה חֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת תַּחְתּוֹן בַּפֶּה, בְּסוֹד "דַּעַת גְּנִיז בְּפוּמָּא".

וְזֶהוּ "חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם"[לט] וּפֵרְשׁוּ חז"ל "אַל תִּקְרֵי 'לְמוֹצְאֵיהֶם' אֶלָּא 'לְמוֹצִיאֵיהֶם' בַּפֶּה"[מ] – יִחוּד הָעַיִן וְהַפֶּה, "מוֹצֵא" בָּעַיִן וּ"מוֹצִיא" בַּפֶּה, בְּסוֹד שֹׁרֶשׁ וּמְקוֹר הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב – בָּעַיִן – וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה –  בַּפֶּה.

שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁפֵּרוּשָׁן עַיִן וּפֶה סְמוּכוֹת הֵן בָּא-ב: ע-פ. סוֹד סֵדֶר אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת ס-ע-פ-צ: לְהַסְמִיךְ אֶת הָעַיִן לַפֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ "לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ"[מא], וַאֲזַי מִתְגַּלָּה בְּחִינַת צַדִּיק, "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק"[מב].

יִחוּד זֶה שֶׁל עַיִן וּפֶה הוּא בְּסוֹד "עֵין חַשְׁמַל"[מג]. עַל יְדֵי גִּלּוּי הָאַיִן הָאֱלֹקִי בְּעֵין הֶחָכָם, בְּחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד" כַּנ"ל, מִתְגַּלֶּה אוֹר הַ"חַשְׁמַל" בְּפִי הֶחָכָם (יִחוּד הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנ"ל), בְּחִינַת "פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ"[מד], בְּסוֹד "חַשְׁ-מַל", שְׁתִיקָה וְדִבּוּר כְּאֶחָד – "קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה"[מה] – בְּסוֹד "לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ"[מו] וְ"דִּבְרֵי פִי-חָכָם חֵן"[מז] – גִּלּוּי הַחֵן שֶׁמָּצָא בְּעֵינֵי ה', "חֵן חֵן לָהּ"[מח]. וְ"דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים"[מט] וְנִקְלָטִים הֵיטֵב בְּלֵב הַשּׁוֹמֵעַ לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, בְּסוֹד "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"[נ] – וּ"מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת- הוי' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", אָמֵן.




[א] עד כאן הנוסח המודפס בסדור "בית יעקב" לר' יעקב עמדין זצ"ל. והוא כנגד נר"נ שבנפש כמו שיתבאר. כאן באה השלמת גלוי הח"י על פי תורת החסידות, שמיסדה – מורנו הבעש"ט זי"ע – הוא המקבל מ"בעל הח"י" – אחיה השילוני כנודע.

[ב] בראשית ז, יא.

[ג] ישעיה יא, ט.

* הבנת באור זה תלויה בהבנת המונחים היסודיים של הקבלה והחסידות שרובם יתבארו אי"ה בשער א' וב'.

[ד] תחלת ספר "היד החזקה" לרמב"ם ז"ל.

[ה] דברי הימים א כט, יד.

[ו] פתח אליהו.

[ז] קדושת "כתר".

[ח] בראשית לג, יא.

[ט] תהלים פט, א. ובסוד "אֵין מלה בלשוני" (שם קלט, ד. אל תקרי אֵין אלא אַיִן), מלה ראשי תבות "משכיל לאיתן האזרחי" שהוא סוד האין האמיתי.

[י] על שם אברהם אבינו הראשון – ראש כל המאמינים – שנקרא איתן – אותיות המשמשות לעתיד לבא (גלוי רדל"א – אמונה – בבינה – שמחה, כמבואר בשער א פרק א ובהוספות עיין שם), שהוא האזרח הקדמון והוא עתיד לזרוח כמבואר בדא"ח.

[יא] משלי ה, טז. והוא דברי משיח צדקנו למורנו הבעש"ט זי"ע (שם טוב העולה ובא לשם חימשיח), עיין באגרת הקדש שבראש ספר כתר שם טוב.

[יב] "הושענא" ליום ג' דחג הסוכות.

[יג] דברים לב, ט.

[יד] מרגלא בפומיה דמורנו הבעש"ט זי"ע. והוא סוד כללות ד אותיות שם הוי' ב"ה במדרגה החמישית, העולה על כולנה, קוצו של י, בחינת "לחכימא ברמיזא" (זח"א כו, ב) רמז המאור וד"ל.

[טו] כמבואר בשער א' פרק א' ובהוספות עיי"ש.

[טז] עיין עץ חיים שער "מטי ולא מטי". והוא סוד עולם העקודים שיוצא מפי 'אדם קדמון' – "אדם דבריאה" – שהוא "חלק בורא ('קדמון') שנעשה נברא ('אדם')". הרגשת הדבקות של בחי' הנברא שבו בבחינת הבורא שבו היא בפיו – "דעת גניז בפומא" – ומתגלה בסוד עולם העקודים (מלשון התקשרות ודבקות) בבחי' "מטי ולא מטי" וד"ל.

[יז] ה"חיה" הכללית של כל נשמות ישראל הוא סוד אדם הראשון לפני החטא כמבואר בכתבי האריז"ל, ובשרשו הוא סוד ראשית ה"אצילות" מ"אדם קדמון" – "אדם דבריאה" כנ"ל, כאשר שרש היחידה הוא בעצמות אור אין סוף ב"ה שלפני הצמצום הראשון, כמבואר בדא"ח וד"ל.

[יח] תהלים קד, כד.

[יט] תמיד לב, א.

[כ] תניא פרק מג.

[כא] יחזקאל א, יד.

[כב] נחמיה ט, ו.

[כג] תניא ח"ב פרק ב.

[כד] איוב לב, ח.והיינו "ידיעת התורה" בבחינת "פנים" – התקשרות תמידית להוראת "בעל הרצון" המתלבש בהלכות התורה. מה שאין כן "ימים ידברו וגו'" (שם) היינו "ידיעת התורה" בבחינת "אחור" – ידיעת ה"רצון" שבהלכות התורה בלבד, כמבואר בדא"ח.

[כה] תניא פרק חי.

[כו] ה"נשמה" הכללית של כל נשמות ישראל היא נשמת משה רבנו, "רעיא מהימנא" – "ורעה אמונה" (תהלים לז, ג), שרועה ומפרנס את האמונה שבנשמות ישראל על ידי המשכת הדעת והשכל האלהי בכל חדא וחדא לפום שעורא דיליה. בחינה זו שבמשה רבינו הוא סוד "משה זכה לבינה" – "ונשמת שדי תבינם" וד"ל. בכל אחד ואחד יש נצוץ של נשמת משה רבינו ע"ה (תניא פרק מב) שעליו נאמר "נשמת אדם תלמדנו" (פתגם מורנו הבעש"ט זי"ע).

[כז] משה – סוד משנה שקול הדעת (שתי בחינות בלמוד התורה, בקיאות בגרסא וחריפות אמת בסברא, כנודע בחז"ל). משנה שקול הדעת עולה י פעמים ענוה, בסוד "והאיש משה ענו מאד וגו'" (במדבר יב, ג). הענוה מכשירה את הלב לקבל את האמת והישר של דעת התורה, על דרך "משה קבל תורה מסיני" – (תחילת אבות) – ממדת סיני – ענוה כנודע. והוא עולה "אמת מארץ (ענוה) תצמח". המשכת בחינת משה רבינו ע"ה בלב הוא על ידי נשמת אליהו הנביא זכור לטוב (לב טוב), ה"רוח" הכללית של כל נשמות ישראל, מבשר (לב בשר) הגאולה – "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". וזהו סוד "תיקו" – "תשבי יתרץ קושיות ואבעיות" – שמקור כל הקושיות הוא בקשיחות ועקשות לב האבן, והתרוץ הוא סוד ישרות הלב – 'מדות ישרות'.

[כח] תהלים צז, יא. "שמחה" היא המשכת הבינה בלב – "נתת שמחה בלבי" (שם ד, ח).

[כט] ישעיה ס, כא.

[ל] והוא סוד "'ויעש (מעשה) דוד שם' (שמואל ב ח, י"ג) ופירש בזהר הקדוש משום שנאמר (שם פסוק טו) 'ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו' , בכה רבי שמעון ואמר מאן עביד שמא קדישא בכל יומא מאן דיהיב צדקה למסכני כו'" (תניא אגה"ק ה'). דוד הוא ה'נפש' הכללית של נשמות כל ישראל ו"נעוץ סופן בתחילתן" – משיח צדקנו ("גואל צדק" – "צדק, מלכותא קדישא"), ה"יחידה" הכללית – "דוד מלכא משיחא". והוא סוד רבוי התולדות שעל ידי מעשים טובים – "משפט וצדקה לכל עמו" – "עד שיכלו כל הנשמות שבגוף" (יבמות סב, א) ו"קאתי מר" וד"ל.

נמצאנו למדים ש ה נשמות הכלליות הן:

 קוצו של ייחידה: משיח

 י – חיה: אדם הראשון לפני החטא

 הנשמה: משה

 ורוח: אליהו

 הנפש: דוד

משיח, אדם, משה, אליהו, דוד עולה מילוי שם שדי; שין דלת יוד שמלויו עולה תק (פרו ורבו) כמבואר בכתבי האריז"ל.

[לא] משלי י, טז.

[לב] תפלת "ובא לציון".

[לג] ברכת "אהבת עולם" דתפלת ערבית.

[לד] וכן "ברא אלהים" עולה טוב ברבוע (ראשי תבות ההמשך: "את השמים ואת הארץ" הוא "שרש" הרבוע – כח הבריאה, והוא סוד "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" (ישעיהו מ, כו) – "ברא אלהים".

[לה] בראשית א, ד.

[לו] ישעיה ג, י; ובסוד האות ט ד"טוביה גניז בגוויה".

[לז] משלי י, כה.

[לח] דברי הימים א כט, יא.

[לט] משלי ד, כב.

[מ] ערובין נד, א.

[מא] שמות יג, ט.

[מב] משלי י, ו.

[מג] יחזקאל א, כז.

[מד] ברכות כב, א. זח"ב ד, א. זח"ג עט, א.

[מה] מלכים א יט, יב.

[מו] משלי טז, כג.

[מז] קהלת י, יב.

[מח] זכריה ד, ז.

[מט] קהלת ט, יז.

[נ] בראשית א, כח. והוא פסוק ה-כח בתורה – המשכת כח האין סוף בארץ התחתונה – "דירה בתחתונים" – על ידי "תולדות (מלא דמלא) פרץ ('פרי צדיק' – משלי יא, ל)" (רות ד, יח). בו ארבע דרגות כנגד ארבע אותיות הוי' ב"ה: "פרו" ("פרי חדש", "נביעת האין סוף" ב-י דחכמה, כפרוש הבעש"ט); "ורבו" (רבוי התפשטות נקודת ההשכלה החדשה – "מעין החכמה" – ב"רחובות הנהר" – השגת הבינה); "ומלאו... וכבשה" ("ובדעת חדרים ימלאו" – משלי כד, דחסד דין רחמים, חדרי לב, וה"כבוש" הוא בנה"י בכלל וביסוד בפרט כנודע); "ורדו..." (לשון  מלכות).

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com