חיפוש בתוכן האתר

יחיד הוא ויודע הכל_פרק ט הדפסה דוא

פרק ט

עד כאן למדנו את רמזי כל צורות הגימטריאות בנפרד. כיוון שהרמז מכוון כנגד ארבע אותיות שם הוי', מה שמתבקש עוד הוא לקחת – ויש כמה דוגמאות לזה בקבלה – כל מילה ולהכפיל אותה באות אותה היא מייצגת בשם הוי':

י פעמים יחיד; ה פעמים הוא; ו פעמים ויודע; ה פעמים הכל עולה "יהי אור", כאשר ה-א של אור עולה אלף בסוד "האלף לך שלמה", אלף אורות שנמסרו למשה (אותיות שלמה) בשעת מתן תורה – "תורה אור". והוא סוד ד מלויי שם הוי' ב"ה: עב, סג, מה, בן:

י        יוד הי ויו הי

ה       יוד הי ואו הי

ו        יוד הא ואו הא

ה       יוד הה וו הה

כאשר ה-א שב-ואו דשם סג עולה אלף,

כללות ארבעת המילויים עסמ"ב עולים יהי אור, אבל יש אות א אחת בשם סג שנמצאת בעיבור בתוך אמא. כל פעם שכתוב הסוד הזה של אלף אורות הוא נמצא באות א הזו של מילוי סג שבאמא. גם בהתחלה, בשם עב, וגם בסוף, בשם בן, אין את האות א, ואילו במילוי שם מה יש שלש פעמים א, אבל שם היא בחשבון רגיל. בשם סג זה הממוצע ביניהם, שהרי באותיות ה שבו יש מילוי יודין, כמו בשם עב, אבל באות ו המילוי הוא מילוי אלפין, כמו בשם מה.

שהוא סוד אלף אורות המתגלים למשה בשעת מתן תורה מפנימיות סג דא"ק [כתוב בקבלה שמתן תורה הוא גילוי שם סג דא"ק והאלף אורות הם האות א שבו] (מה שאין כן שם עב הוא סוד ההעלם העצמי של האור במאור ב"ה, בבחינת יחיד ממש) מבחינת "הוא", בסוד "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו הגדול בלבד",

זה הנושא של כל החסידות – גלוי ההעלם העצמי שבבחינת יחיד. במתן תורה מתגלה רק השם של ה', וגם הוא וגם שמו בטלים בתוך ה"בלבד", בתוך ה"לבד" שהוא המרמז ליחיד.

שהוא עצם האור.

זה לא ההעלם העצמי של האור במאור, שהוא יחיד, אלא זה גילוי עצם האור. אצל ר' הלל במאמר הרכבת אנוש לראשנו יש ג מדרגות ביחיד, ואחר כך המדרגה הרביעית היא עצם האור, הרצון הפשוט לפני השעשועים. זה נקרא 'הוא'. ההעלם העצמי של האור במאור זה יחיד, ובא"ק זה עב דא"ק. עד היום המדרגה הכי גבוהה שהתגלתה זה פנימיות סג דא"ק, עצם האור.

ה"ידיעה" היא בסוד שם מה החדש שיוצא ממצח הרצון של אדם קדמון,

לתן את השבירה. כמו שידע זה מלשון שבירה אז כך זה מלשון תקון. אדם קדמון הוא כולו רצון ביחס לעולמות כולם – זה מצח הרצון המוחלט – אבל מצח הרצון בפרט הוא הבטוי לרצון, כמו בתקון "רעוא דרעוין" מ-ז תקוני גלגלתא. זה הרצון לתקן את השבירה.

ו"הכל" בסוד שם בן, שענינו בנין כל העולמות כלם.

'הכל' זו המציאות השבורה שאותה צריך לתקן ולבנות.

כתוב באריז"ל ששם עב דא"ק הוא העלם עצמי ואי אפשר לדבר עליו. הוא לא יוצא מתוך אח"פ ואין לו שום גילוי חיצוני מחוץ לא"ק. הראשון שמתגלה הוא פנימיות סג דא"ק. לכן זו בחינת יחיד, לעצמו, שאינו מתגלה ואילו שם סג הוא בחינת 'הוא' שמתגלה אבל מתגלה כנסתר. שם מה החדש זה 'יודע', שבא לתקן את השבירה ושם בן זו המציאות, שהתקון שלה הוא בנין, בנין כל העולמות.

 

שאלה: משה רבינו זכה לגילוי בא"ק? לא באצילות?

תשובה: בכוונות של קריאת התורה כתוב באריז"ל שיש לכוון לשמיעת הבלי אזני א"ק. אז אם אצלנו יש כוונה בא"ק אז ודאי שגם משה רבינו זכה לגילוי כזה... הרי שרש התורה הוא בקו, ובאור אין סוף וכו' וכו' למעלה. כתוב ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני", וזה האלף אורות, וכתוב שתלמיד ותיק עולה ישראל בעל שם טוב.

 

חסר הסיום.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com