חיפוש בתוכן האתר

יחיד הוא ויודע הכל_פרק ו הדפסה דוא

פרק ו

רמזי המספר ההכרחי


אחרי שהסברנו כל מילה בפני עצמה אפשר להתיחס אל כל המשפט בשלמותו ולבחון את הרמזים העולים ממנו. מבין השערים של הספר, בשער זה בחרתי להדגים באמצעות הרמז שלנו את כל רמות המספר. בפרק הזה נעסוק ברמזי המספר ההכרחי, בחשבון הרגיל:

בְּ"יָחִיד הוּא וְיוֹדֵעַ הַכֹּל" יֵשׁ יה אוֹתִיּוֹת. הַכֹּל עוֹלֶה בְּגִימַטְ' יה פְּעָמִים אֶחָד, כְּלוֹמַר [יוצא] שֶׁהַמְּמוּצָע שֶׁל כָּל אוֹת עוֹלֶה אֶחָד, הַכֹּל בְּסוֹד "הוי' אֶחָד".

הרעיון קשור עם מה שלמדנו בשעור אחר על סוד האלפין במעשה בראשית. הפעם הראשונה שנאמרה המילה 'אחד' בתורה היא בפסוק "ויהי בקר יום אחד"[1]. האות א שבה היא האות ה-קצה מתחלת התורה, יה פעמים אחד [סך כל האותיות ביום הראשון הוא קצט אותיות, כמנין קין הבל, יד ברבוע עם הכולל]. המספר הזה קשור עם טענת אברהם אבינו אל הקב"ה על אנשי סדום. בתחלה טען אברהם שיש בה חמישים צדיקים, ארבעים וחמשה, שלושים, עשרים, עד שהגיע לעשר. למה בהתחלה הוא ירד רק בחמש, ולא בעשר? מה הוא המשולש של ט. כלומר, הוא כלל בו את כל המספרים מ-א עד נ, מה שנקרא אצלנו 'מספר קדמי'.

רמז נוסף למספר:

וְהוּא עוֹלֶה ה פְּעָמִים "הוי' אֶחָד" [העולה טל], שֶׁהוּא ג פְּעָמִים אדני ב"ה.

בפסוק הראשון בתורה – "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" – מופיעה ו פעמים האות א, כנגד "שית אלפי שנין הוי עלמא"[2]. נתבונן במיקום שלהן בתוכו [לדעתנו, בחכמת הרמז קודם מיקום האותיות אל תופעות הדלוגים ביניהן, ורק על סמך המיקום אפשר להתבונן גם בדלוגים]. המיקום הוא: 3, 9, 10, 15, 23, 26. יש בתוצאה שלנו שתי שמות: גם שם הוי' וגם שם יה. המיקומים ג ט י יחד עולים כב, המיקומים יה כג עולים יחד לח, וכולם יחד הם בסוד ברכת כהנים, בה יש ס אותיות המתחלקות ל-כב ו-לח. יש בזה שתי שיטות הסבר: שיטת הגר"א היא שהמילים יברכך-וישמרך-יאר-ויחנך-ישא הן כב האותיות וכל השאר משלימות אותן לסכום לח אותיות. היפה בשיטה זו הוא, שחשבון המילים הללו עולה לח בריבוע. אם נוסיף לתוצאה גם את המיקום האחרון, האות ה-כו, יעלה סך כל מיקומי האלפין בפסוק הראשון למספר אלהים.

בפסוק השני של התורה, שהוא הארוך ביותר ביום הראשון, יש רק ב אלפין – במילה "והארץ היתה" ובמילה "ורוח אלקים". המיקום שלהן בפסוק הוא אל ו-סב [פעמיים אל]. הפסוק הכי מענין הוא הפסוק השלישי – "ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור" – ובו מופיעה ד פעמים האות א, שהמיקום שלהן הוא פג, פו [אלהים], צד [ההפרש בין אש לאור, ואכמ"ל], קא [מאין, מיכאל]. שני הראשונים יחד עולים הוי' בריבוע. שני האחרונים יחד עולים יג פעמים יה. ארבעתם יחד עולים יד פעמים הוי' או כח [יחוד] פעמים אחד [וכן יעקב יעקב או יוסף יצחק]. אפשר להמשיך הלאה, ויש כאן רמזים יפים מאד, עד לאות א האחרונה, האות ה-כג בפסוק, שעולה האחוריים של אחדא אח אחד. לענייננו, סכום מיקומי האות א בפסוק השלישי עולה הרמז שלנו – יחיד הוא ויודע הכל.

"יָחִיד הוּא ו" עוֹלֶה נ, בְּסוֹד נ שַׁעֲרֵי בִּינָה, שֶׁהֲרֵי שַׁעַר הַנּוּן הוּא בְּסוֹד הַיִּחוּד הַנֶּעְלָם שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא ("יָחִיד הוּא") עַל יְדֵי שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת ו שֶׁבַּשֵּׁם בְּסוֹד "אִם אֵין דַּעַת אֵין בִּינָה וְאִם אֵין בִּינָה אֵין דַּעַת".

אם אני מחבר את האות ו אל המילים יודע הכל היא תהיה ו של 'דעת המתפשט', אבל אם אני מחבר אותה לאחור, אל המילים יחיד הוא, היא כבר תהיה ו של 'דעת הנעלם', הדעת השייכת אל המוחין ולשלמות נ שערי בינה. מה נשאר? נשארו המילים 'יודע הכל':

יוֹדֵעַ הַכֹּל עוֹלֶה סְכוּם הַ-יג אֶחָד – אוֹתִיּוֹת מֵ-א עַד מ

אצלנו, המספר הזה – קמה – נקרא 'מספר השראה', והוא סכום שני רבועים רצופים. הוא עולה ח בריבוע ועוד ט ברבוע. אם אני מוסיף לו גם את ז ברבוע הוא עולה צדק. כמו כן עולה המספר קמה כמנין זוג המושגים בחסידות העלם גלוי. לכך יש רמז יפה: המילה מטמון כולה עולה העלם, ואילו שתי האותיות הראשונות בה – האותיות מט – עולות גלוי. כלומר, הגלוי טמון בתוך ההעלם, וכאשר הוא מתגלה יוצא גם הצדק. המלכות נקראת צדק – "צדק מלכותא קדישא"[3] – והיא מגלה את ההעלם. לענייננו, קמה עולה מטמון.

כאמור, המילים האלו – יודע הכל – עולות לסכום האותיות מ-א ועד מ, ואילו שאר אותיות הרמז – המילים יחיד הוא ו – עולות נ. רמז זה הוא בסוד הפסוק "אתה הוא מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ"[4]. כיצד? מקדם לארבעת האותיות מלכי הרמוזות בסיום התורה – "משה לעיני כל ישראל"[5] – תוך ספירה לאחור, מתחילה התורה בבריאת העולם, המוזכרת בסיום אותו הפסוק "פועל ישועות בקרב הארץ". אותיות מלכי עולות ק ויחד עם סכום האותיות מ-א עד ט – העולה מה – עולה המספר קמה. כאמור, סך שאר האותיות הקודמות ברמז שלנו  עולות נ, וביחד יש לנו ברמז את סכום כל האותיות מ-א עד נ. כלומר, הוא המספר הקדמי של נ. בהמשך נסביר את הקשר אל טענת אברהם אבינו, בה השתמש במספרים הללו בדיוק.

סוֹד יג מִדּוֹת הָרַחֲמִים, מְקוֹר הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית [הקשורה אל המילים 'יודע הכל'], פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְהוּא סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ: קמה שֵׁם הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ –

זהו שם קדוש היוצא מן הפסוק "והנה קָמָה אלומתי וגם ניצבה"[6] הנאמר על ידי יוסף הצדיק, ונרמז בפסוק נוסף מספר דניאל "ומהקם מלכין"[7]. כתוב בקבלה[8], שזהו שם קדוש להעמיד מלך. יש שתי מדרגות: קמה וגדיש. בלשון חז"ל, קמה היא תבואה שעומדת בשדה לפני קצירה, אבל בתורה אצל יוסף חזרו השבלים להיות קמה לאחר הקצירה. בקבלה נקרא סוד זה 'אבר חי'. כלומר, להיות מחובר לקרקע באותה החיות גם לאחר הקצירה ממנה. זהו סוד השייך אל המלך. הוא במדרגה כזאת. למה לא נמשכה מלכות שאול? כי הוא היה יותר מידי טוב, אבל על דוד נאמר "קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו"[9], ולכן מלכותו התקיימה. משהו במלכות כאילו נפסק מן הקדושה ובכל זאת היא מחוברת אליה. לכן המלך יכול לדבר עם ה'חילונים' כמו שהוא מדבר עם ה'דתיים'. יש לו שפה משותפת אתם. מכך פחדו האחים – "המלך תמלך עלינו"[10]. הוא רואה איך הם משתחוים לו, והשתחוויה היא תמיד בטול במציאות מול פלא שאתה לא יכול להשיג בשום פנים.

חסר קצת בקלטת

ה תַּתָּאָה שֶׁבַּשֵּׁם – עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת גִּלּוּי הַדַּעַת בִּיְסוֹד, סוֹד "וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי" כִּמְבוֹאָר בְּדָא"ח). נִמְצָא שֶׁסּוֹד יָחִיד הוּא וְיוֹדֵעַ הַכֹּל הוּא אָמֵן (מֵ-א עַד מ וְ-ן, הַיְינוּ מֵ-א עַד נ; וְכֵן בְּסוֹד "נְאֻם הוי'"), שֶׁהוּא סְכוּם כָּל הַמִּסְפָּרִים מֵ-א עַד יגאֶחָד, לִרְמֹז שֶׁכְּלָלוּת "הַנִּסְתָּרוֹת" (יה שֶׁבַּשֵּׁם – "אוֹר הַמֵּאִיר לְעַצְמוֹ" כַּנַּ"ל) – "יָחִיד הוּא" – מְאִירָה גַּם בַּ"נִּגְלוֹת", בְּסוֹד הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית

עד כאן חסר

אותיות יה הן שרש הנסתרות, ואילו יג כאן הן שרש הנגלות, שרש ההשגחה הפרטית ב-יג מדות הרחמים. אף על פי ש-יג מדות הרחמים הן בכתר, אבל אלו רחמים ששייכים אל התפארת, אל המדות. הן שרש הרגשת הזולת.

"וְיוֹדֵעַ הַכֹּל" (עַל יְדֵי ו הַחִבּוּר כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "דַּעַת" מִלְּשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת כַּנּוֹדָע).

וְהוּא סוֹד סְכוּם הַמִּסְפָּרִים בְּטַעֲנַת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּתוֹ עֲבוּר אַנְשֵׁי סְדוֹם – אוּלַי יִמָּצְאוּ: נ, מה, מ, ל, כ, י צַדִּיקִים בְּתוֹךְ הָעִיר (מה הוּא סְכוּם כָּל הַמִּסְפָּרִים מֵ-א עַד ט. נִמְצָא שֶׁכְּלָלוּת מִסְפְּרֵי טַעֲנָתוֹ הִיא סְכוּם כָּל הָאוֹתִיּוֹת מֵ-א עַד נ כַּנַּ"ל). אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה הָיָה הָרִאשׁוֹן לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם הוי' אֵל עוֹלָם", בְּסוֹד "יָחִיד הוּא וְיוֹדֵעַ הַכֹּל", שֶׁהוּא "הַדָּן יְחִידִי לְבָאֵי עוֹלָם", וּמְרַחֵם בַּדִּין [לכן טען עם הקב"ה "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"[11]. על משפט כתוב "משפט איהו רחמי"[12], שזו המתקת הדין על ידי רחמים] מִמְּקוֹר הָרַחֲמִים וְהַחֲסָדִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהוּא [במדרגת] "יָחִיד" מַמָּשׁ, בְּסוֹד "פְּנִימִיּוּת אַבָּא ("אָב הָרַחֲמָן") פְּנִימִיּוּת עַתִּיק ("אָב הָרַחֲמִים" הַפְּשׁוּטִים שֶׁבִּבְחִינַת אֵין סוֹף מַמָּשׁ)".

זהו נושא שמוסבר בחסידות באריכות[13]. על פי הנוסח שלנו אומרים בעשרת ימי תשובה בתפלה "מי כמוך אב הרחמן" חוץ מאשר בתפילת מוסף שבה אנו אומרים "אב הרחמים". הכנוי 'אב הרחמן' הוא כנגד הרחמים של החכמה, כמו פשט הבטוי, ואילו הכנוי 'אב הרחמן' הוא כנגד הרחמים של הכתר. לא סתם של הכתר אלא של פנימיות הכתר, של פנימיות עתיק. זה מה שיתגלה לעתיד לבוא בביאת המשיח[14].

"יָחִיד הוּא וְיוֹדֵעַ הַכֹּל" עוֹלֶה הוי' ב"ה וְ-אֶחָד בְּרִבּוּעַ כְּלָלִי [כלומר, כל המשפט ללא ראשי התבות שלו, ללא שם הוי' עצמו, עולה אחד ברבוע. זה הרמז הכי יפה בכל הפרק הזה].

"יָחִיד הוּא וְיוֹד" עוֹלֶה ע [יא האותיות עולות כמנין האות ה-יב], עַד ע שֶׁל "וְיוֹדֵעַ", וְהֵן ב עֵינַיִם, בְּסוֹד "תָּמִיד עֵינֵי הוי' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ (הַמְשָׁכַת אוֹר הָעֵינַיִם בְּ-ה תַּתָּאָה שֶׁבַּשֵּׁם – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל) מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

העיניים הם עיני ההשגחה של מדרגת 'ויודע' והן פונות אל המלכות, אל מדרגת 'הכל'. "עיני הוי' אלקיך בָּהּ"[15]בְּ-ה תתאה שבשם.

* * *



[1] בראשית א, ה.

[2] ראש השנה לא, א.

[3] הקדמת תקו"ז (פתח אליהו).

[4] תהלים עד, יב.

[5] דברים לד, יב.

[6] בראשית לז, ז.

[7] דניאל ב, כא.

[8] ויקהל משה פרשה קמא; ראה לקוטי מוהר"ן ח"א תורה רלד; מלכות ישראל ח"ג עמ' קכח.

[9] יומא כב, ב.

[10] בראשית לז, ח.

[11] בראשית יח, כה.

[12] הקדמת תקו"ז (פתח אליהו).

[13] לקוטי תורה דרושי ראש השנה סב, ד; שם שיר השירים י, ג ואילך.

[14] פרי עץ חיים שער קריאת שמע פט"ו.

[15] דברים יא, יב.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com