חיפוש בתוכן האתר

טעם הבריאה_פרק ט הדפסה דוא

פרק ט

וְהִנֵּה עַצְמוּת, הֶעְלֵם, גִּלּוּי, הִתְפַּשְּׁטוּת, הַשְׁעָרָה, אַיִן, אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה עוֹלֶה א פְּעָמִים ח בְּחֶזְקַת ד (ד אֲלָפִים וְ-צו, שֶׁבְּסּוֹד הַ"עִגּוּל" עוֹלֶה מֵאָה – י בְּרִבּוּעַ) – סוֹד "הוי' אֶחָד" – וְהוּא סוֹד "מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה", אֲמִתַּת הַגִּלּוּי שֶׁל "דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים", אֵיךְ שֶׁהַכֹּל אֶחָד מַמָּשׁ (וְהוּא אָדָם חַוָּה, שֶׁבְּשִׁלּוּב הֵם אֶחָד וּמָה וְדַ"ל, בְּרִבּוּעַ כְּלָלִי – סוֹד יִחוּדָם בֶּאֱמֶת – "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"; כַּאֲשֶׁר הַ-ד מַדְרֵגוֹת שֶׁכְּנֶגֶד ד אוֹתִיּוֹת שֵׁם הוי' ב"ה בִּפְרָט: הֶעְלֵם גִּלּוּי אַיִן עֲשִׂיָּה עוֹלוֹת י פְּעָמִים אָדָם חַוָּה – שְׁלֵמוּת הִתְגַלּוּתָּם בְּכָל עֶשֶׂר כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּהֶם כַּנּוֹדָע – וּבְסוֹד "שֶׁמֶשׁ הוי'" וְדַ"ל).


פרק ט

האחדות שבהשתלשלות המדרגות

וְהִנֵּה עַצְמוּת, הֶעְלֵם, גִּלּוּי, הִתְפַּשְּׁטוּת, הַשְׁעָרָה, אַיִן, אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה עוֹלֶה א פְּעָמִים ח בְּחֶזְקַת ד

חז"ל אומרים[1], כי כאשר אומרים בקריאת שמע את המילה "אחד"[2] יש לכוון בה שה' – "אלופו של עולם" – הוא אחד "ב-ז רקיעים וארץ וב-ד רוחות העולם". כלומר, האות א במילה אינה רומזת אל המציאות אלא על ה' עצמו, ואילו שתי האותיות הנוספות – חד – רומזות אל התגלות אחדותו בה. האות ח רומזת אל ההתגלות מלמעלה למטה ואילו האות ד רומזת אל התפשטות ההתגלות אל הצדדים.

הכלל בדרך הרמז אומר, כי רבוע הוא גלוי של שלמות. כאן, ברמז שלפנינו, עולה המספר הכולל (4096) רבוע של רבוע של מעוקב, וזהו סימן מובהק לכך שהמילים הללו משלימות זו את זו. זו קבוצה מוצלחת. המספר הזה הוא ב בחזקת יב (212). ניתן לומר כי הוא רומז אל האות ב רבתי במילה 'בראשית'.

הרעיון שברמז זה הוא, שכל ההתפרטות וההתפשטות שהסברנו בהרחבה רבה היא בעצם גלוי של אחדות ה'. העיקר אינו ידיעת רבוי המדרגות. העיקר והתכלית של כל כוונת ההתבוננות היא לערוך את המבנה הכולל ולמצוא את האחדות שבו. לכן רמז זה הוא הטוב ביותר שיכול להיות.

כמובן, האות א ברמז זה לא מוסיפה שום דבר לערך המספרי. כך הוא גם ברעיון שבדברי חז"ל, על פיהם "אלופו של עולם" אינו חלק מן המדרגות שרמוזות בשתי האותיות הבאות. מנין לי שהאות ד צריכה להיות מחושבת כחזקה – ח בחזקת ד – ולא כמכפלה רגילה? כי בפסוק הוא כתובה כאות ד רבתי. האריז"ל אומר[3], שאת האות הזו צריך לכתוב בגודל פי-ארבע מאשר אות רגילה [הוא לא אומר זאת על שאר האותיות הגדולות בתורה].

העלאת האות ח דוקא בחזקת האות ד רומזת אל גלוייה בארבעת הממדים של מקום וזמן. כמו כן, היחס בין שתי האותיות הללו הוא יחס של "שלם וחצי". בכלל, בשתי המילים "הוי' אחד" מונח היסוד לסוג יחס זה. מדוע? ראשית, שתי האותיות הראשונות בשם הוי' – אותיות יה – מקיימות יחס זה. שנית, גם שתי האותיות האחרונות במילה אחד – חד – מקיימות יחס דומה. בנוסף, היחס בין שתי המילים עצמן – הוי' אחד – הוא יחס של 'שלם וחצי'. כלומר, הן מתחילות עם 'שלם וחצי', מסתיימות בו וכל-כולן 'שלם וחצי'. לעניננו, מתאים שדוקא חזקת שתי אותיות אלו יוצרות כאן את רמז האחדות.

אם כן, המספר הכולל של המדרגות הוא:

(ד אֲלָפִים וְ-צו, שֶׁבְּסּוֹד הַ"עִגּוּל" [עגול האלפים לאחדים] עוֹלֶה מֵאָה – י בְּרִבּוּעַ) – סוֹד "הוי' אֶחָד" – וְהוּא סוֹד "מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה", [ההתבוננות בכל אחת מן המדרגות בפני עצמה היא סוד "מעשה בראשית", אבל ההתבוננות איך ה' אחד בכולן הוא סוד "מעשה מרכבה". מתגלה בה כי כל המציאות היא מרכבה לקב"ה, וזו] אֲמִתַּת הַגִּלּוּי שֶׁל "דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים", אֵיךְ שֶׁהַכֹּל אֶחָד מַמָּשׁ

 

רמז נוסף. המספר הכולל עולה גם רבוע של סד [642]:

(וְהוּא אָדָם חַוָּה, שֶׁבְּשִׁלּוּב [אותיות שתי המילים, כמו בשלוב שמות הוי' ואדני] הֵם אֶחָד וּמָה [בסוד "לפני אחד מה אתה סופר"[4]] וְדַ"ל, בְּרִבּוּעַ כְּלָלִי – סוֹד יִחוּדָם בֶּאֱמֶת – "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" [כלומר, בצמצום נוסף של הרבוע הכללי נעשים גם הם בסוד המילה 'אחד'];

רמז נוסף. ישנן שתי צורות של התכללות וגלוי שלמות: או המספר כפול עצמו, או מכפלתו בעשר. האפשרות הראשונה היא התכללות שלימה, ואילו השניה – המספר כפול עשר – היא התכללות של כל דבר בעשר הספירות שבו. אצלנו, סכום כל המדרגות יחד הינו אדם חוה כפול עצמם, אבל ברמז הבא נחבר רק את סכום ארבע מן המדרגות, שכנגד הספירות חכמה, בינה, תפארת ומלכות:

כַּאֲשֶׁר הַ-ד מַדְרֵגוֹת שֶׁכְּנֶגֶד ד אוֹתִיּוֹת שֵׁם הוי' ב"ה בִּפְרָט [החכמה כוללת גם את הכתר והתפארת כוללת את כל שש המדות, ולכן ארבע אותיות אלו הן השלד של שם הוי']: הֶעְלֵם גִּלּוּי אַיִן עֲשִׂיָּה עוֹלוֹת י פְּעָמִים אָדָם חַוָּה – שְׁלֵמוּת הִתְגַלּוּתָּם בְּכָל עֶשֶׂר כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּהֶם כַּנּוֹדָע – וּבְסוֹד "שֶׁמֶשׁ הוי'" שמש היא לשון תשמיש] וְדַ"ל).



[1] ברכות יג, ב לפרוש הסמ"ק.

[2] דברים ו, ד.

[3] ???

[4] ספר יצירה פ"א מ"ז.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com