חיפוש בתוכן האתר

עולמות נשמות אלהות_הקדמה הדפסה דוא

הקדמה

סדר הספר שלנו הוא, שעד שער יב ('תורת רבינו האריז"ל') אלו יסודות, הקדמות, והחל משער יג ('עבדו את הוי' בשמחה') השערים כתובים על סדר מעגל השנה. היום נתחיל את שער ד, שער 'עולמות נשמות אלקות', שהוא אחד מן השערים היסודיים בספר, הבא לבאר את תורתו הידועה של הבעש"ט.

שלשה ממדים ושלש דרכי פעולה

נתחיל עם סקירה מקדימה. יש כאן שלש מדרגות – עולמות-נשמות-אלקות – וחוץ מהן יש עוד שלשה שלבים של פעולה, של יחוד. הפעולה הראשונה בתוך שלשת הממדים של כל אות היא, שבתחלה הם "עולים ומתקשרים ומתיחדים זה עם זה", אחר כך הם "מתקשרים ומתיחדים... ונעשים תיבה", ואחר כך הכל מתיחד "יחוד אמיתי באלהות".

מן הבטוי האחרון – "ומתיחדים יחוד אמיתי באלהות" – משמע ששלשת השלבים הללו הם עצמם כנגד עולמות-נשמות-אלקות. יש כאן שני כיוונים של 'עולמות-נשמות-אלקות': בפעם הראשונה מופיע הסדר הזה בתוך האות בעצמה, מלמטה למעלה, ובנוסף לכך מופיע הסדר 'עולמות-נשמות-אלקות' גם כשלשה שלבי פעולה. הפעולה הראשונה היא בתוך האות. כלומר, להעלות, לקשר וליחד את הממדים שבתוך האות. כל הפעולה הזו נקראת 'עולמות' ביחס לשני השלבים הבאים. אחר כך בא השלב של 'נשמות', שהוא לצרף אותיות ביחד, ולכן עליה הוא כותב רק שהם "מתקשרים ומתיחדים", כנגד 'נשמות-אלקות'. לבסוף בא השלב האחרון, בו כל המדרגות מתיחדות באלקות. זה לא לצרף אותיות ביחד.

שוב, יש פעולה של התעסקות עם האותיות, עם אבני הבנין, שהיא פעולת שפוץ צחצוח וחטוב נכונה של כל אבן ואבן בפני עצמה. מטרתה היא להכין את האבנים להיות מונחות בתוך הבנין. אחר כך בא שלב הבנין עצמו, לחבר את האבנים יחד, ככתוב בספר יצירה "שתי אבנים בונות שתי בתים וכו'"[1]. שלב זה נקרא שלב הצרופים. השלב האחרון שבסוף הוא שלב השראת האלקות. זה לא בנין.

על בנין המלכות כתוב שהוא "מן הגבורות"[2], אבל לאחריו בא שלב של המשכת החסדים, שהוא היחוד האמיתי. זה לא עסק של צרופים. את השלב הזה גם המחשב לא יוכל לעשות [גם לא את שני הקודמים...].

אחר כך עובר הבעש"ט לנושא אחר. עד עכשיו הוא דיבר רק על יחוד של אותיות וכעת הוא עובר לדבר על האדם המיחד:

וְתִכְלוֹל נִשְׁמָתְךָ עִמָּהֶם בְּכָל בְּחִינָה וּבְחִינָה מֵהַנַּ"ל

כלומר, אתה חייב לכלול את עצמך בכל שלב ושלב. כלומר, להכיר שכל השלבים שבתוך האותיות וביניהן – נמצאים כולם בעבודת האדם הפנימית בתוך הנפש. לכך קורא הבעש"ט "הכנעה, הבדלה, המתקה"[3]. כאשר מתעסקים עם ממד ה'עולמות' צריכה להיות עבודה פנימית של 'הכנעה', כאשר מתעסקים עם ממד ה'נשמות' צריכה להיות עבודה פנימית של 'הבדלה' וכאשר שמתעסקים עם ממד ה'אלקות' צריכה להיות עבודה פנימית של 'המתקה'. אם אתה לא יודע לעשות את זה כל הפעולה לא פועלת כלום.

נסכם: כמה דברים היו עד עכשיו? יש כאן ששה וששה: קודם כל "עולים ומתקשרים ומתיחדים" [3 שלבים]; אחר כך הם ביחד "מתקשרים ומתיחדים" [2 שלבים]; לבסוף, כאשר הבנין גמור, יש עוד מדרגה – "ומתיחדים יחוד גמור באלקות" [שלב אחד]. אלו שש מדרגות בגלוי, אבל בסוף נוספים עליהם עוד שש בחינות, כאשר "תכלול נשמתך עמהם". יש כאן שש מול שש: שש פעולות בחוץ ושש פעולות בפנים לעומתן, בסוד הפסוק "ווי העמודים"[4].

עלית הכולל

כעת מוסיף הבעל שם טוב עוד דבר:

וּמִתְיַחֲדִים כָּל הָעוֹלָמוֹת כְּאֶחָד וְעוֹלִים,

זהו הכולל, השלש-עשרה. אם תעשה את כל הפעולות הקודמות, בפנים ובחוץ, הכללות של הכל, של ה'אחד יחיד ומיוחד', מתיחדת ועולה. כאן המובן של המילה "ועולים" שונה מן העליה של ההתחלה, למרות הדמיון היא במהות אחרת לגמרי, והוא על דרך "נעוץ סופן בתחילתן"[5], כמו שנסביר בהמשך.

הפעולה הזו, השלש-עשרה, כבר נעשית ממילא, מלמעלה. זהו חלקה הראשון, חלק ה"רצוא", אבל אחר כך נעשה השלב השני, שלב ה"שוב":

וְנַעֲשָׂה [בכל העולמות כולן] שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג גָּדוֹל לְאֵין שִׁעוּר בַּהֲבִינְךָ בְּשִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה בְּקַטְנּוּת וְגַשְׁמִיּוּת וְכָל שֶׁכֵּן בְּמַעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה כָּזֹאת.

על הקטע הזה, על העבודה הזו, נאמר לבעש"ט באותה האגרת "יפוצו מעינותיך חוצה"[6]. אם הדבר הזה יכול לצאת החוצה אז – "קאתי מר". כשאמר לו המשיח ש"קאתי מר", כאשר "יוכלו לעשות עליות ויחודים כמוך", היתה הכוונה אל הדבר הזה. על דבר זה הובטחה הבטחת "קאתי מר".



[1] פ"ד מט"ז.

[2] עץ חיים שער כה דרוש ב; שער לד (ובכ"ד).

[3] כתר שם טוב כח.

[4] שמות כז, י-יא; לח י-יב ו-יז.

[5] ספר יצירה פ"א מ"ז.

[6] משלי ה, טז.



Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com