חיפוש בתוכן האתר

אור אין סוף ב"ה_ג הדפסה דוא

פרק ג

החדוש באמונה ובהתבוננות


נגנו 'לכתחילה אריבער'

הגענו לפרק ג, שהוא סיכום של כל מה שלמדנו בשני הפרקים הקודמים:

מִכֹּל הַנַּ"ל מוּבָן הַטַּעַם שֶׁבְּהִתְבּוֹנְנוּת נָקַט אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן "מְמַלֵּא כָּל עַלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עַלְמִין וְכוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִּׁיב", וּבֶאֱמוּנָה נָקַט "מְמַלֵּא כָּל עַלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עַלְמִין וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִינֵּיהּ".

הסברנו, שהמדרגה השלשית שבאמונה – "לית אתר פנוי מיניה" – היא השיא של מדרגת ה'שוב' מלמעלה למטה, בעוד המדרגה השלישית שבהתבוננות – "כולא קמיה כלא חשיב" – היא השיא של מדרגת ה'רצוא'. מהות האמונה היא להמחיש את האלקות למטה בכל מצב, כאשר 'אתר' הוא המקום בנפש, כמו שהסברנו. מה שאין כן בהתבוננות, ששיאה הוא בהכרת "כולא קמיה". צריך את שניהם, את השגת "ה' הוא הכל" של ההתבוננות, שאין דבר מחוץ לה', ואת השגת "הכל הוא ה'" של האמונה הפשוטה, על פיה אפילו מצב שמוגדר דמיוני וחולני לא יתכן ללא מציאות ה'.

הסברנו, שהמקור של ה'רצוא' הוא הבינה, ההתבוננות, ואילו המקור של ה'שוב' הוא בחכמה. לכן כתוב בספר התניא[1] שהפנימיות של החכמה היא האמונה. זו החכמה עליה נאמר הפסוק "אף חכמתי עמדה לי"[2], אותו דרשו חז"ל "תורה שלמדתי באף – במצב הכי קשה של חרון אף – היא עמדה לי"[3]. אז, בתוך המצב הקשה, צריכה החכמה לעמוד לי כדי להחדיר את האלוקות.

הסברנו בפעם הקודמת את שתי התנועות הללו, ששתיהן תנועות של "אור המאיר לעצמו", בעזרת משל מן הבעש"ט[4] על בן מלך שהתרחק וחוזר אל אביו. לאחר שעובר הבן את כל המכשולים ומגיע אל אביו הוא פונה לאחור ואז הוא רואה בבת אחת את כל המכשולים שהיו בדרכו אל אביו חזרה כמישור. לענינינו, אלו שתי מדרגות באור העצמי. מדרגה ראשונה היא ההשתוקקות שלו לחזור אל מקורו, ואילו המדרגה השניה מתגלה כאשר הוא כבר נדבק במקורו לאחר שהגיע, כאשר הוא עצמו פונה ורואה את כל המציאות כמציאות אלוקות פשוטה. זהו רגע של הארת האמונה. בשלב ראשון הוא מאיר לעצמו ורוצה לברוח מן המציאות ואילו כעת, בשלב השני, הוא עצמו פונה לראות את המציאות כמציאות אלוקית. אלו הבינה והחכמה.

את שתי המדרגות התחתונות הסברנו כך: מדרגת "ממלא כל עלמין" היא כנגד המלכות, ה תתאה שבשם, ואילו מדרגת "סובב כל עלמין" זו האות ו שבשם. זו השראת המדות על גבי המלכות בפעולת ההתהוות התמידית של העולמות, פעולה שעיקרה ניתנת על ידי אור ה'סובב'. בלשון הקבלה נקרא אור זה מוחין דז"א, ובלשון הרמב"ם זה מה שהקב"ה "יודע את כל הנמצאים"[5]. זו המחשבה של ה' החובקת את כל המציאות ומהווה אותו בכך, בעוד שאור ה"ממלא כל עלמין" הוא בבחינת הדבור של ה'. אלו שתי מדרגות של "והנגלות" – מדרגה אחת גלויה ומדרגה שניה נסתרת, שנגלית על ידי הזדקקות הנבראים אליה.

שתי המדרגות הנסתרות של ה"אור המאיר לעצמו" הן "לית אתר פנוי מיניה" ו"כולא קמיה כלא חשיב". אלו ה'רצוא ושוב' שקיימים בתוך האור המאיר לעצמו, והם שייכים רק ליהודי. שתי המדרגות התחתונות שייכות במדה מסוימת גם לאינו-יהודי, לפחות מבחינה חיצונית. אמנם, הן בעיקר שייכות לנו – "והנגלות לנו" ו"תורה ציוה לנו משה"[6] – אבל גם לגוי יש אפשרות לראות אותן דרכנו וללמוד מהן. הן נכללות בתחום הפצת המעינות גם לאומות העולם, אבל על שתי המדרגות העליונות נאמר "הנסתרות לה' אלקינו". זו האלוקות שנסתרת אצל ה' אבל שייכת גם אלינו, זו האלוקות שמתגלה אלינו.

זה הסיכום של ארבעת המדרגות שראינו עד כאן.

בִּשְׁתֵּי הַמַּדְרֵגוֹת הַנִּגְלוֹת ("וְהַ-נִגְלוֹת" כַּנַּ"ל) הָאֱמוּנָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת שָׁווֹת. בְּהִתְבּוֹנְנוּת, הַחִדּוּשׁ הָעִקָּרִי הוּא בַּמַּדְרֵגָה הַנִּסְתֶּרֶת שֶׁבָּהּ [ש"כולא קמיה כלא חשיב"] – יְכֹלֶת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לְהַשִּׂיג, "כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן וּמַעֲמִיק מְאֹד" [והדגש הוא על המילה מאד], בִּבְחִינַת "רָצוֹא", אֶת הַבִּטּוּל הָאֲמִיתִּי שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת ([ויותר מזה] וְכֵן הֶאָרַת הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶׁמְּהַוֶּה, מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אוֹתָם) בְּעֶצֶם הָאוֹר הָאֱלֹקִי הַמֵּאִיר לְעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל. בָּאֱמוּנָה, הַחִדּוּשׁ הָעִקָּרִי הוּא גִּלּוּי הָ"אֵיתָן" שֶׁבַּנְּשָׁמָה, הַיְינוּ הָאֱמוּנָה הָאֵיתָנָה שֶׁ"לֵית אֲתָר פָּנוּי מִינֵּיהּ" – "מִינֵּיהּ" מַמָּשׁ.

חסרות כמה דקות בהקלטה



[1] פרק יט.

[2] קהלת ב, ט.

[3] קהלת רבה ב, יג.

[4] כתר שם טוב נא (ב).

[5] רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ב הלכות ט-י; הלכות תשובה פ"ה ה"ה.

[6] דברים לג, ד.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2017. מלכות ישראל - האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com